במסורת היהודית – "שיר של יום" הוא כינוי לשיר יומי, ממזמורי תהילים, ששרו הלוויים, מורי העם, במקדש בירושלים מידי יום. עד היום נקרא פרק זה בתפילת שחרית. לכל יום בשבוע – השיר המיוחד לו, מן השיר ליום ראשון ועד "מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת" (תהילים צ"ב). מאז ועד היום השירה והפיוט מלווים את עמנו בשעותיו היפות כמו גם בשעותיו הקשות, ברגעי שמחה ובעתות משבר. אדם עולה 'מַעְלָה מַעְלָה, עִם כָּל הַשִּׁירִים וְהַמַּנְגִּינוֹת' (מילים: מירית שם אור, לחן: צביקה פיק).

 השירים  מסוגלים לפתוח שערי לב, לחבר אנשים ונשים, ילדים וזקנים  אלו לאלו, ואף ליצור גשרים בין תקופות ובין תרבויות. בכיתה ובמרחב הבית ספרי בכללו השירה והניגון עשויים לפתח בלומדים אינטליגנציות מרובות, ליצור חיבורים בין תחומי דעת שונים ואף לתרום לאקלים הבית-ספרי ולתחושות של שייכות, בית וקהילה.

השירה מהווה את הפסקול של חיינו – בפן האישי והלאומי כאחד, היא מחברת כחוט השני את היחידים לכלל ומהווה מסד תרבותי משמעותי, מעין תעודת/תהודת-זהות שבה המלים והצלילים נשזרים בסיפור חיינו כיחידים וכאומה. ראשיתה בגיל הינקות – היא עוברת מהורה לילד, ומן הגננת אל הילדים הרכים, וממשיכה ללוות את האדם בהתבגרותו ובכל תחנות חייו.

מהם השירים שאיתם יוצא בוגר מערכת החינוך הממלכתית לדרך? מהו הפסקול הזהותי שעתיד ללוותו בהמשך דרכו – במעגל החיים ובמעגלי השנה?

תכנית "שיר של יום" נוצרה לפני שנים אחדות מתוך רצון לפתוח את יום הלימודים בשירה, לתת למלים ולמנגינות לפתוח את הלב ואת הראש בבוקרו של יום, ולייצר שיח זהות משמעותי מתוך החיבור האישי של כל תלמיד ותלמידה. כעת עולה התוכנית מדרגה, זוכה בתוספת נכבדה של שירים חדשים וזוכה לאכסנייה יפה ומכובדת בדמות אתר ייעודי מזמין, מקצועי ומהנה. וזאת, במסגרת כללית יותר הכוללת לא רק פתיחה אלא גם גם סגירה ליום הלימודים .

השירים שנבחרו מאפשרים – לצד הממד הרגשי-חברתי וההעצמה האישית שבהם – גם למידה חוצת-תחומים בתחומי הדעת של תרבות יהודית-ישראלית ושל מוזיקה, כפי שאפשר לראות בפעילות העשירה המלווה כל שיר בתחומי הדעת השונים, כולל חיבור לערכים מובילים, אוצר מלים, שיח זהות, מקורות התייחסות בארון הספרים היהודי-ישראלי, וכמובן כלים להאזנה מוזיקלית רגישה, ומגוון כלים שימושיים לשירה בכיתה, בהם תווים לנגינה, גרסאות פלייבק לשירים ועוד.

כולנו תקווה שהתוכנית תעשיר את עולמם של התלמידים בשירה, בנגינה ובתוכן ערכי, ישראלי, משמעותי, תוך קישור השירים לנושאים אקטואליים ורלוונטיים לעולמם של התלמידים, בתקופות מאתגרות ומורכבות כמו גם בימי שגרה; וכמילותיה של רחל שפירא ב"שיר של יום חולין": "יוֹם הַחֻלִּין הַזֶּה הוּא יוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֶסֶד … בְּיוֹם חֻלִּין כָּזֶה דְּרָכֵינוּ מִצְטַלְּבוֹת."

למוזיקה ולשירים יש כוח משמעותי בארגון זיכרון ובהעשרת אוצר המילים. המקצב והמנגינה של שיר יוצרים מסגרת מובנית שעוזרת למוח לארגן ולשמור מידע. שירים מעוררים רגשות, וזיכרונות הקשורים לרגשות נשמרים טוב יותר. השילוב של מילים, מנגינה וקצב מפעיל אזורים שונים במוח, מה שמחזק את הזיכרון -למידה רב חושית.

בשירים נעשה שימוש  יצירתי בשפה: שירים משתמשים לעתים קרובות במטאפורות, דימויים וביטויים ייחודיים, המרחיבים את ההבנה הלשונית.

אנו במזכירות הפדגוגית מבקשים לספר בתחומי הדעת את 'הסיפור השלם' של התרבות היהודית-ישראלית – ולחבר בין מזרח למערב, בין קודש לחול, בין מסורת ומודרנה, ובין קלאסיקה ישראלית ויצירה צעירה ועכשווית, וכך לתת מקום וקול לריבוי הזהויות בכיתה ובבתי הספר, מתוך הכרה בגוני הישראליות העשירה והצבעונית, שיש בה מקום לכולם. כולם יחד מהווים מיתרים ושורשים לזהות המשותפת שלנו, זהות הנרקמת והולכת כאן ועכשיו. ואתם, אנשי החינוך, המורות והמורים, בראש המחנה.

זכתה מערכת החינוך במתנה נפלאה, מתנת שירת היחיד והיחדה

בברכה,

ד"ר טלי יניב