חלופות לדיון ושיח כיתתי בשילוב הפעלות

חושים בפעולה

אוריינות:

1. השיר מבטא חוויה חושית מיוחדת. קראו את השיר וסמנו בו מילים שקשורות לחושים.
   אפשר למיין את המילים לפי חמשת החושים.

• שאלו את התלמידים:
  • אילו חושים בולטים בשיר? (ראייה ושמיעה)
  • מהו הקשר הקיים בין החושים? בקשו נימוקים (השלמה, ניגוד, חוש אחד משמש רקע לאחר, מבליט את האחר וכו')
  • איך החושים עוזרים לנו לתת אור לירושלים?

ערך במבחן:

בשיר מופיע הנבל שהוא אחד מכלי המיתר המוזכרים במקרא. בתרבות היהודית יש מסורת מוזיקלית ארוכה מאוד – כלים רבים מופיעים במקרא, וגם תיאורים של תרבות הנגינה והשירה של הלוויים שהתקיימה בבית המקדש שבירושלים. שם התוכנית שלנו, "שיר של יום"  מזכיר את שירת הלוויים, אשר ניגנו ושרו שיר מיוחד בכל יום בשבוע.

עם חורבן ירושלים ובית המקדש הראשון, והיציאה לגלות, העולם המוזיקלי השתנה. מזמור קל"ז בתהילים מתאר את המצב בזמן הגלות הראשונה לבבל (עיראק של היום).

1. ספרו לילדים בכמה מילות רקע על מרכזיותה של המוזיקה בימי בית המקדש הראשון. חשוב להדגיש שהמוזיקה מבטאת את הלך הרוח של בני האדם ושל האומה כולה. כמו כן הזכירו שבאותה תקופה ירושלים ובית המקדש היו הלב הפועם של העם, ועם החורבן המצב השתנה.

• שאלו את התלמידים, מה לדעתם יהיה הביטוי המוזיקלי למשבר הקשה?
  • קראו יחד עם התלמידים את הפסוקים א, ב, ד בתהילים קלז והסבירו לפי הצורך.
  • שאלו: מדוע היהודים כבר לא רצו לשיר?

2. בחברותות: בקשו מהתלמידים לקרוא שוב את השיר ולדון בשאלה מה היחס בין הכינור במזמור לבין הנבל בשיר.

לסיכום: תליית הכינורות היא סמל לאבלו של העם כאשר הוכרח לחיות את חייו שלא במולדתו – ארץ ישראל וירושלים. השיר, לעומת זאת, מתאר מציאות שבה ירושלים שבה להיות עיר בירה במדינה ריבונית, במציאות של חופש, כשהעם יכול לשוב ולבטא רגשות שמחה בשירה ובנגינה.

לסיכום: 

• ביררנו את היחס בין האור ובין החושך.

• למדנו על הזיקה לירושלים.
• דנו במשמעות הזיכרון.
• למדנו טקסט מרכזי והעמקנו בו בליווי קריאת מקורות.

חלופות לדיון ושיח כיתתי בשילוב הפעלות

ו"יו החיבור

אוריינות:

• הסבו את תשומת ליבם של התלמידים לשם השיר: "אור וירושלים". היוצר בחר לחבר בוי"ו החיבור את שני השמות.
• הזמינו את התלמידים למצוא לפחות שני ביטויים של החיבור בין אור לבין ירושלים בשיר. (למשל: "ראיתי עיר עוטפת אור", "אַךְ שַׁחַר, כְּבָר כִּפַּת זָהָב שֶׁלָּהּ אוֹדֶמֶת")
  במליאה שאלו: כיצד האור משפיע על המראה של העיר? מדוע לדעתכם מחבר השיר בחר לתאר את העיר בלילה?
• הזמינו את התלמידים לתת ביטוי חזותי למשפטים שבחרו בשיר.

ערך במבחן:

ירושלים היא בירתה של מדינת ישראל, וגם סמל להמשכיות החיים היהודים. במשך 2000 שנות גלות זכר העם היהודי את העיר בתפילה, בטקסים ובכל מהלך חייו, ונשבע לא לשכוח אותה (בעיקר בטקס שבירת הכוס בחופה), כמו שכתוב בתהילים קלז, פסוקים ה-ו.

1. קראו את הפסוקים עם התלמידים ועמדו על המשמעות  של כל שורה בחיי היום-יום:

• מה המשמעות של אובדן יד ימין?
• מה המשמעות של הלשון הדבוקה?
• מה המשמעות של "על ראש שמחתי"?
• כיצד אנו זוכרים? (למשל: התפילה לכיוון מזרח, אמירת הפסוק בחתונות, השארת פינה בבית בלי צבע).
• למה לדעתכם היה צורך לזכור את ירושלים? האם הצורך קיים גם היום? בקשו מהתלמידים נימוקים לתשובותיהם.

2. בזוגות, הציעו לתלמידים לבחור מהשיר ביטוי או תמונה שדרכם היו רוצים לזכור את ירושלים. בקשו מכל זוג לכתוב בצורה אסתטית את בחירתו ותלו את המשפטים על הלוח או על קיר. הזמינו את התלמידים להציג את עבודתם.

לסיכום: 

• ביררנו את היחס בין האור ובין החושך.

• למדנו על הזיקה לירושלים.
• דנו במשמעות הזיכרון.
• למדנו טקסט מרכזי והעמקנו בו בליווי קריאת מקורות.

מצורפים 3 נספחים

השיר "אור וירושלים" נכתב והולחן ע"י יוסף שריג בשנת 1972 לרגל חגיגות 5 שנים לאיחוד ירושלים. לחנו של השיר מבטא באופן מלודי את מהלך ההארה הפיזית והנפשית (מראה העיר ותחושת המביט) המתואר בשיר. בתי השיר, המתארים שעת יום חשוכה יחסית (ערב, לילה, שחר) פותחים בצלילים נמוכים ומלודיה מונוטונית. בהמשכם עליה לצליל הדומיננטה "הנוסכת" את אורה על חציו השני של הבית – בו מתואר האור (קרן שמש בשקיעה, פנסים, זריחה) בצלילים גבוהים יותר. מילות הפזמון מעצימות את האור והתרוממות הרוח, והלחן בהתאמה – בעלייה מלודית שמעצימה "ומאירה" את השיר.   אזכורו של "נבל העשור" בשיר מזמן לימוד אודות כלי נגינה ייחודי זה, הנבל וכן אזכוריו במקורות: "הוֹדוּ לַיהוָה בְּכִנּוֹר בְּנֵבֶל עָשׂוֹר זַמְּרוּ לוֹ" (תהלים לג, ב), "וַיָּבֹאוּ יְרוּשָׁלַ‍ִם בִּנְבָלִים וּבְכִנֹּרוֹת וּבַחֲצֹצְרוֹת אֶל בֵּית יְהוָה" (דברי הימים ב כ כ'ח), "הַלְלוּהוּ בְּתֵקַע שׁוֹפָר הַלְלוּהוּ בְּנֵבֶל וְכִנּוֹר"(תהלים, ק"נ, ג').

1. השמיעו שני ביצועים שונים לשיר: ביצוע הגבעטרון, וביצוע צמד הפרברים. השוו ביניהם  בעזרת הטבלה בנספח 2. שאלו:

• איזה מהביצועים רב-גוני יותר מבחינה מוזיקלית?
• מה מוצא חן בעיניך בכל אחד מהביצועים? מה לא?

2. "עיר עוטפת אור" – זיקה בין מלים ומנגינה – הציגו את תווי השיר שבנספח 2:

• היכן בשיר מופיעה שורה זו, וכמה פעמים היא חוזרת? (למורה – השורה "עוטפת" את הפזמון באופן מוחשי בהופעתה בתחילתו ובסופו).
• כיצד "עוטף" הקו המלודי של השורה "ראיתי עיר עוטפת אור" את הפזמון? (למורה – בתנועה מלודית נגדית: בתחילת הפזמון עולה-ויורדת, ובסיומות יורדת-ועולה).

3. שאלו: איזה כלי נגינה נזכר בשיר, ומה ידוע להם עליו? באיזה שיר ירושלים ידוע נזכר כלי נגינה אחר בפזמון? (למורה – כינור בשיר "ירושלים של זהב").

4. צפו בסרטון "בין המיתרים":

• מה דומה ומה שונה בין הכלים?
• מדוע נבחרו כלים אלה לשירי ירושלים? (למורה – הצג את הפסוקים התנכיים הקושרים בין הכלים והקשרם לירושלים).

מה למדנו?

• הכרות עם כלי הנגינה: נבל וכינור, וזיקתם המקראית בשירי ירושלים.
• זיקה בין מצלול ומלל דרך אזכורים של "חושך" ו"אור" בשיר
• המושג "גוון מוזיקלי": במשלב (גבוה-נמוך), בקול האדם, בתזמור.
• "ציור מילים" באמצעות מוזיקה: שורה חוזרת המולחנת בתנועה מלודית נגדית ("עוטפת").
• פיתוח שמיעה וסולפז': אקורד הטוניקה, הבחנה בין גבוה לנמוך, עליה וירידה מלודית, מונוטוניות, זיהוי גוון כלי וקולי.

מצורפים 3 נספחים

השיר "אור וירושלים" נכתב והולחן ע"י יוסף שריג בשנת 1972 לרגל חגיגות 5 שנים לאיחוד ירושלים. לחנו של השיר מבטא באופן מלודי את מהלך ההארה הפיזית והנפשית (מראה העיר ותחושת המביט) המתואר בשיר. בתי השיר, המתארים שעת יום חשוכה יחסית (ערב, לילה, שחר) פותחים בצלילים נמוכים ומלודיה מונוטונית. בהמשכם עליה לצליל הדומיננטה "הנוסכת" את אורה על חציו השני של הבית – בו מתואר האור (קרן שמש בשקיעה, פנסים, זריחה) בצלילים גבוהים יותר. מילות הפזמון מעצימות את האור והתרוממות הרוח, והלחן בהתאמה – בעלייה מלודית שמעצימה "ומאירה" את השיר.   אזכורו של "נבל העשור" בשיר מזמן לימוד אודות כלי נגינה ייחודי זה, הנבל וכן אזכוריו במקורות: "הוֹדוּ לַיהוָה בְּכִנּוֹר בְּנֵבֶל עָשׂוֹר זַמְּרוּ לוֹ" (תהלים לג, ב), "וַיָּבֹאוּ יְרוּשָׁלַ‍ִם בִּנְבָלִים וּבְכִנֹּרוֹת וּבַחֲצֹצְרוֹת אֶל בֵּית יְהוָה" (דברי הימים ב כ כ'ח), "הַלְלוּהוּ בְּתֵקַע שׁוֹפָר הַלְלוּהוּ בְּנֵבֶל וְכִנּוֹר"(תהלים, ק"נ, ג').

1. רשמו על הלוח את צלילי אקורד הטוניקה המינורית (רה מינור) ושירו אותם בסולפז'. שירו בקולכם את הבית הראשון והפזמון, ובקשו מהתלמידים לרשום את הצלילים הארוכים שעליהם נחה המנגינה במקומות המתאימים בטקסט (נספח 3):

• היכן נשמעת המנגינה "חשוכה" יותר והיכן "מוארת" יותר? מדוע? (למורה – גובה הצליל, כיווניות מלודית: מונוטוניות, עולה, יורדת).
• איזה אלמנט מוזיקלי נוסף יכול להשפיע על גוון הצליל? (למורה – התזמור: סוג הכלי או הקול).

2. השמיעו את השיר בביצוע הגבעטרון, ובקשו מהתלמידים למלא את הגוונים המוזיקליים השונים הנשמעים בעיבוד הקולי ובתזמור בעזרת "פלטת" הגוונים- סעיף 2 שבנספח 3).

3. הכרות עם נבל וכינור בסרטון "בין המיתרים" – ראו פעילות 3 לכיתות ג-ד.

מה למדנו?

• הכרות עם כלי הנגינה: נבל וכינור, וזיקתם המקראית בשירי ירושלים.
• זיקה בין מצלול ומלל דרך אזכורים של "חושך" ו"אור" בשיר
• המושג "גוון מוזיקלי": במשלב (גבוה-נמוך), בקול האדם, בתזמור.
• "ציור מילים" באמצעות מוזיקה: שורה חוזרת המולחנת בתנועה מלודית נגדית ("עוטפת").
• פיתוח שמיעה וסולפז': אקורד הטוניקה, הבחנה בין גבוה לנמוך, עליה וירידה מלודית, מונוטוניות, זיהוי גוון כלי וקולי.