הצעות לשיח רגשי, עיבוד והפעלה
השיר "אני שייך" מאפשר שיח אודות תחושת הזיקה, הקשר והשייכות לעם היהודי
בְּרַגְלַי עָבַרְתִּי אֶת הַגֶּשֶׁר
בְּיָדַי בַּשַּׁעַר אֶתְדַּפֵּק,
מהי הדרך שאנו עושים בדרך להרגשת שייכות וזהות? על איזה שער אני מתדפק/ת?
כִּי בְּעֹמֶק נִשְׁמָתִי הַקֶּשֶׁר
שֶׁלָּעַד לֹא יִנָּתֵק.
מתי קשר הוא שטחי ומתי עמוק? מדוע קשר עמוק לעד לא יינתק? מתי קשרים נרקמים ומתי הם מופרים? האם חשוב לי לקשור קשרים עמוקים בנשמתי? האם קשרים עמוקים יכולים לגרום לי להרגשה טובה? לפגוע בי?
האם קשרים יכולים להיות בעוצמות שונות? עם מי אני בדרך כלל רוקם קשר בנשמתי? מה אני יכול לעשות כדי לקשור קשרים עמוקים? כיצד אני יכול לשמר קשרים עמוקים שיחזיקו לאורך זמן?
אוֹר וָחֹם רַק הֵם נוֹתְנִים לִי כֹּחַ,
לִקְרָאתָם הַלֵּב נִפְתָּח.
האם נעים לי להרגיש אור וחום? מדוע הם נותנים לי כוח?
אילו עוד תנאים מאפשרים לי באופן אישי להרגיש הרגשת שייכות וכוח? מדוע בתנאים אלה הלב נפתח?
מה גורם לליבי להיפתח? להיסגר?
לֹא אוּכַל גַּם אִם אֶרְצֶה לִשְׁכֹּחַ-
עַד עוֹלָם אֲנִי שַׁיָּךְ.
מדוע ארצה לשכוח? ומדוע לא אוכל לשכוח? איזו הרגשה מתעוררת בי בעקבות הידיעה שלעולם אני שייך?
נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמָה בִּי פְּנִימָה
לַכָּחֹל וְלַלָּבָן.
מהי ההרגשה ההומה בי פנימה? מה היא מחוללת בי?
מה המשמעות של כחול ולבן עבורי?
האם מי שאינו יהודי יכול להרגיש כך?
עוֹד חוֹזֵר וּמִתְחוֹלֵל הַפֶּלֶא
על איזה פלא מדובר? ואיך הוא ממשיך להתחולל? מדוע אני מופתע מכך שהוא ממשיך להתקיים?
בְּחֶבְרַת אַחַי וְאַחְיוֹתַי,
בִּזְכוּתָם שֶׁל רְגָעִים כָּאֵלֶּה
שֶׁאֶשָּׂא עַד סוֹף יָמַי.
האם מדובר באחי ואחיותיי הביולוגיים (אחי ואחיותיי האישיים)? האם חברים וחברות קרובים יכולים להיות בהרגשה שלי קרובים כאחים ואחיות? מדוע בזכותם אני מרגיש כפי שאני מרגיש ברגעים כאלה?
מדוע אשא אותם עד סוף חיי? אילו זיכרונות ורגעים אנחנו זוכרים לאורך זמן ממושך? כאלה שמעוררים בנו רגשות טובים/רעים/גם וגם?
אוֹר וָחֹם רַק הֵם נוֹתְנִים לִי כֹּחַ, לִקְרָאתָם הַלֵּב נִפְתָּח – אור, חום והלב שלי
כל תלמיד מקבל ציור של אדם ריק ומעליו מצוירת שמש.
החלקים שבהם ימלאו את בחירתם יהיו השמש, הגוף, הלב, הידיים הראש והרקע. באותם המקומות יכתבו התלמידים מהו מקור האור שלי, החום שלי, האהבות שלי, המחשבות והרגשות שלי, הרקע שלי:
- (בשמש) מהי/הוא, מי היא/הוא מקור האור שלי במקום שבו אני מרגיש שייך?
- (בלב) מי האנשים האהובים עלי ומה אני מרגיש כלפיהם במקום בו אני מרגיש שייך?
- (בידיים) מהם הדברים שאני אוהב/ת לעשות במקום שאליו אני מרגיש שייך?
- (הראש) אילו מחשבות יש לי על המקום שאליו אני שייך?
- מדוע המקום הזה נותן לי תחושת שייכות?
בִּזְכוּתָם שֶׁל רְגָעִים כָּאֵלֶּה שֶׁאֶשָּׂא עַד סוֹף יָמַי – רגע אחד אישי
בקשו מהתלמידים לשתף ברגע אחד בלתי נשכח שחווה:
- לפני כמה זמן התרחש הרגע?
- מה התרחש שם ברגע הזה?
- היכן התרחש?
- מה הדבר שהכי ריגש אותי ברגע הנבחר?
- אילו רגשות עלו וצפו בי במהלך הרגע?
- אילו מחשבות עולות וצפות בי כעת כשאני נזכר/ת ברגע?
- מי היה שותף/שותפים לרגע הזה יחד איתי?
- את מי שיתפתי עד כה בחוויית הרגע?
- מדוע בחרתי לשתף דווקא ברגע הזה?
עוֹד חוֹזֵר וּמִתְחוֹלֵל הַפֶּלֶא – יש לי מקום, אין לי מקום…
המורים ישחקו עם הילדים במשחק "כיסאות מוזיקליים:
בכיתה יסודרו כיסאות, אחד פחות ממספר המשתתפים.
התלמידים מסתובבים סביב הכיסאות כל עוד מושמע השיר "אני שייך". כאשר מופסקת המוסיקה התלמידים תופסים מקום ישיבה, למעט תלמיד אחד שלא הספיק לתפוס כיסא.
לאחר ההדגמה של המשחק בכמה סיבובים, או עד שנשאר רק תלמיד אחד, מעלים נקודות לדיון על מקום השתייכות:
- מה הרגשתי בחיפושיי אחר מקום בטוח משלי?
- האם הרגשתי חלק משמעותי מהקבוצה?
- האם הרגשתי שייך כשהיה לי מקום משלי?
- האם מישהו בקבוצה דאג לי?
- מה הייתה חשיבותו של כל אחד מחברי הקבוצה?
- מתי פעלתי בשיתוף ומתי לבדי?
- מה הרגשתי שהצלחתי לתפוס מקום ומישהו אחר הוצא מקבוצת ההשתייכות של המשחק?
- מה הרגשתי כשכל המקומות נתפסו ולא נשאר לי מקום בקבוצה?
- איך אני מרגיש כשאני מצליח למצוא מקום פעם אחר פעם?
- איך אני מרגיש כשאני נדחה מהמשחק? שאין לי מקום עוד?
הצעות לשיח רגשי, עיבוד והפעלה
השיר "אני שייך" מאפשר שיח אודות תחושת הזיקה, הקשר והשייכות לעם היהודי
בְּרַגְלַי עָבַרְתִּי אֶת הַגֶּשֶׁר
בְּיָדַי בַּשַּׁעַר אֶתְדַּפֵּק,
מהי הדרך שאנו עושים בדרך להרגשת שייכות וזהות? על איזה שער אני מתדפק/ת?
כִּי בְּעֹמֶק נִשְׁמָתִי הַקֶּשֶׁר
שֶׁלָּעַד לֹא יִנָּתֵק.
מתי קשר הוא שטחי ומתי עמוק? מדוע קשר עמוק לעד לא יינתק? מתי קשרים נרקמים ומתי הם מופרים? האם חשוב לי לקשור קשרים עמוקים בנשמתי? האם קשרים עמוקים יכולים לגרום לי להרגשה טובה? לפגוע בי?
האם קשרים יכולים להיות בעוצמות שונות? עם מי אני בדרך כלל רוקם קשר בנשמתי? מה אני יכול לעשות כדי לקשור קשרים עמוקים? כיצד אני יכול לשמר קשרים עמוקים שיחזיקו לאורך זמן?
אוֹר וָחֹם רַק הֵם נוֹתְנִים לִי כֹּחַ,
לִקְרָאתָם הַלֵּב נִפְתָּח.
האם נעים לי להרגיש אור וחום? מדוע הם נותנים לי כוח?
אילו עוד תנאים מאפשרים לי באופן אישי להרגיש הרגשת שייכות וכוח? מדוע בתנאים אלה הלב נפתח?
מה גורם לליבי להיפתח? להיסגר?
לֹא אוּכַל גַּם אִם אֶרְצֶה לִשְׁכֹּחַ-
עַד עוֹלָם אֲנִי שַׁיָּךְ.
מדוע ארצה לשכוח? ומדוע לא אוכל לשכוח? איזו הרגשה מתעוררת בי בעקבות הידיעה שלעולם אני שייך?
נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמָה בִּי פְּנִימָה
לַכָּחֹל וְלַלָּבָן.
מהי ההרגשה ההומה בי פנימה? מה היא מחוללת בי?
מה המשמעות של כחול ולבן עבורי?
האם מי שאינו יהודי יכול להרגיש כך?
עוֹד חוֹזֵר וּמִתְחוֹלֵל הַפֶּלֶא
על איזה פלא מדובר? ואיך הוא ממשיך להתחולל? מדוע אני מופתע מכך שהוא ממשיך להתקיים?
בְּחֶבְרַת אַחַי וְאַחְיוֹתַי,
בִּזְכוּתָם שֶׁל רְגָעִים כָּאֵלֶּה
שֶׁאֶשָּׂא עַד סוֹף יָמַי.
האם מדובר באחי ואחיותיי הביולוגיים (אחי ואחיותיי האישיים)? האם חברים וחברות קרובים יכולים להיות בהרגשה שלי קרובים כאחים ואחיות? מדוע בזכותם אני מרגיש כפי שאני מרגיש ברגעים כאלה?
מדוע אשא אותם עד סוף חיי? אילו זיכרונות ורגעים אנחנו זוכרים לאורך זמן ממושך? כאלה שמעוררים בנו רגשות טובים/רעים/גם וגם?
אוֹר וָחֹם רַק הֵם נוֹתְנִים לִי כֹּחַ, לִקְרָאתָם הַלֵּב נִפְתָּח – אור, חום והלב שלי
כל תלמיד מקבל ציור של אדם ריק ומעליו מצוירת שמש.
החלקים שבהם ימלאו את בחירתם יהיו השמש, הגוף, הלב, הידיים הראש והרקע. באותם המקומות יכתבו התלמידים מהו מקור האור שלי, החום שלי, האהבות שלי, המחשבות והרגשות שלי, הרקע שלי:
- (בשמש) מהי/הוא, מי היא/הוא מקור האור שלי במקום שבו אני מרגיש שייך?
- (בלב) מי האנשים האהובים עלי ומה אני מרגיש כלפיהם במקום בו אני מרגיש שייך?
- (בידיים) מהם הדברים שאני אוהב/ת לעשות במקום שאליו אני מרגיש שייך?
- (הראש) אילו מחשבות יש לי על המקום שאליו אני שייך?
- מדוע המקום הזה נותן לי תחושת שייכות?
בִּזְכוּתָם שֶׁל רְגָעִים כָּאֵלֶּה שֶׁאֶשָּׂא עַד סוֹף יָמַי – רגע אחד אישי
בקשו מהתלמידים לשתף ברגע אחד בלתי נשכח שחווה:
- לפני כמה זמן התרחש הרגע?
- מה התרחש שם ברגע הזה?
- היכן התרחש?
- מה הדבר שהכי ריגש אותי ברגע הנבחר?
- אילו רגשות עלו וצפו בי במהלך הרגע?
- אילו מחשבות עולות וצפות בי כעת כשאני נזכר/ת ברגע?
- מי היה שותף/שותפים לרגע הזה יחד איתי?
- את מי שיתפתי עד כה בחוויית הרגע?
- מדוע בחרתי לשתף דווקא ברגע הזה?
עוֹד חוֹזֵר וּמִתְחוֹלֵל הַפֶּלֶא – יש לי מקום, אין לי מקום…
המורים ישחקו עם הילדים במשחק "כיסאות מוזיקליים:
בכיתה יסודרו כיסאות, אחד פחות ממספר המשתתפים.
התלמידים מסתובבים סביב הכיסאות כל עוד מושמע השיר "אני שייך". כאשר מופסקת המוסיקה התלמידים תופסים מקום ישיבה, למעט תלמיד אחד שלא הספיק לתפוס כיסא.
לאחר ההדגמה של המשחק בכמה סיבובים, או עד שנשאר רק תלמיד אחד, מעלים נקודות לדיון על מקום השתייכות:
- מה הרגשתי בחיפושיי אחר מקום בטוח משלי?
- האם הרגשתי חלק משמעותי מהקבוצה?
- האם הרגשתי שייך כשהיה לי מקום משלי?
- האם מישהו בקבוצה דאג לי?
- מה הייתה חשיבותו של כל אחד מחברי הקבוצה?
- מתי פעלתי בשיתוף ומתי לבדי?
- מה הרגשתי שהצלחתי לתפוס מקום ומישהו אחר הוצא מקבוצת ההשתייכות של המשחק?
- מה הרגשתי כשכל המקומות נתפסו ולא נשאר לי מקום בקבוצה?
- איך אני מרגיש כשאני מצליח למצוא מקום פעם אחר פעם?
- איך אני מרגיש כשאני נדחה מהמשחק? שאין לי מקום עוד?
הצעות לשיח רגשי, עיבוד והפעלה
השיר "אני שייך" מאפשר שיח אודות תחושת הזיקה, הקשר והשייכות לעם היהודי
בְּרַגְלַי עָבַרְתִּי אֶת הַגֶּשֶׁר
בְּיָדַי בַּשַּׁעַר אֶתְדַּפֵּק,
מהי הדרך שאנו עושים בדרך להרגשת שייכות וזהות? על איזה שער אני מתדפק/ת?
כִּי בְּעֹמֶק נִשְׁמָתִי הַקֶּשֶׁר
שֶׁלָּעַד לֹא יִנָּתֵק.
מתי קשר הוא שטחי ומתי עמוק? מדוע קשר עמוק לעד לא יינתק? מתי קשרים נרקמים ומתי הם מופרים? האם חשוב לי לקשור קשרים עמוקים בנשמתי? האם קשרים עמוקים יכולים לגרום לי להרגשה טובה? לפגוע בי?
האם קשרים יכולים להיות בעוצמות שונות? עם מי אני בדרך כלל רוקם קשר בנשמתי? מה אני יכול לעשות כדי לקשור קשרים עמוקים? כיצד אני יכול לשמר קשרים עמוקים שיחזיקו לאורך זמן?
אוֹר וָחֹם רַק הֵם נוֹתְנִים לִי כֹּחַ,
לִקְרָאתָם הַלֵּב נִפְתָּח.
האם נעים לי להרגיש אור וחום? מדוע הם נותנים לי כוח?
אילו עוד תנאים מאפשרים לי באופן אישי להרגיש הרגשת שייכות וכוח? מדוע בתנאים אלה הלב נפתח?
מה גורם לליבי להיפתח? להיסגר?
לֹא אוּכַל גַּם אִם אֶרְצֶה לִשְׁכֹּחַ-
עַד עוֹלָם אֲנִי שַׁיָּךְ.
מדוע ארצה לשכוח? ומדוע לא אוכל לשכוח? איזו הרגשה מתעוררת בי בעקבות הידיעה שלעולם אני שייך?
נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמָה בִּי פְּנִימָה
לַכָּחֹל וְלַלָּבָן.
מהי ההרגשה ההומה בי פנימה? מה היא מחוללת בי?
מה המשמעות של כחול ולבן עבורי?
האם מי שאינו יהודי יכול להרגיש כך?
עוֹד חוֹזֵר וּמִתְחוֹלֵל הַפֶּלֶא
על איזה פלא מדובר? ואיך הוא ממשיך להתחולל? מדוע אני מופתע מכך שהוא ממשיך להתקיים?
בְּחֶבְרַת אַחַי וְאַחְיוֹתַי,
בִּזְכוּתָם שֶׁל רְגָעִים כָּאֵלֶּה
שֶׁאֶשָּׂא עַד סוֹף יָמַי.
האם מדובר באחי ואחיותיי הביולוגיים (אחי ואחיותיי האישיים)? האם חברים וחברות קרובים יכולים להיות בהרגשה שלי קרובים כאחים ואחיות? מדוע בזכותם אני מרגיש כפי שאני מרגיש ברגעים כאלה?
מדוע אשא אותם עד סוף חיי? אילו זיכרונות ורגעים אנחנו זוכרים לאורך זמן ממושך? כאלה שמעוררים בנו רגשות טובים/רעים/גם וגם?
אוֹר וָחֹם רַק הֵם נוֹתְנִים לִי כֹּחַ, לִקְרָאתָם הַלֵּב נִפְתָּח – אור, חום והלב שלי
כל תלמיד מקבל ציור של אדם ריק ומעליו מצוירת שמש.
החלקים שבהם ימלאו את בחירתם יהיו השמש, הגוף, הלב, הידיים הראש והרקע. באותם המקומות יכתבו התלמידים מהו מקור האור שלי, החום שלי, האהבות שלי, המחשבות והרגשות שלי, הרקע שלי:
- (בשמש) מהי/הוא, מי היא/הוא מקור האור שלי במקום שבו אני מרגיש שייך?
- (בלב) מי האנשים האהובים עלי ומה אני מרגיש כלפיהם במקום בו אני מרגיש שייך?
- (בידיים) מהם הדברים שאני אוהב/ת לעשות במקום שאליו אני מרגיש שייך?
- (הראש) אילו מחשבות יש לי על המקום שאליו אני שייך?
- מדוע המקום הזה נותן לי תחושת שייכות?
בִּזְכוּתָם שֶׁל רְגָעִים כָּאֵלֶּה שֶׁאֶשָּׂא עַד סוֹף יָמַי – רגע אחד אישי
בקשו מהתלמידים לשתף ברגע אחד בלתי נשכח שחווה:
- לפני כמה זמן התרחש הרגע?
- מה התרחש שם ברגע הזה?
- היכן התרחש?
- מה הדבר שהכי ריגש אותי ברגע הנבחר?
- אילו רגשות עלו וצפו בי במהלך הרגע?
- אילו מחשבות עולות וצפות בי כעת כשאני נזכר/ת ברגע?
- מי היה שותף/שותפים לרגע הזה יחד איתי?
- את מי שיתפתי עד כה בחוויית הרגע?
- מדוע בחרתי לשתף דווקא ברגע הזה?
עוֹד חוֹזֵר וּמִתְחוֹלֵל הַפֶּלֶא – יש לי מקום, אין לי מקום…
המורים ישחקו עם הילדים במשחק "כיסאות מוזיקליים:
בכיתה יסודרו כיסאות, אחד פחות ממספר המשתתפים.
התלמידים מסתובבים סביב הכיסאות כל עוד מושמע השיר "אני שייך". כאשר מופסקת המוסיקה התלמידים תופסים מקום ישיבה, למעט תלמיד אחד שלא הספיק לתפוס כיסא.
לאחר ההדגמה של המשחק בכמה סיבובים, או עד שנשאר רק תלמיד אחד, מעלים נקודות לדיון על מקום השתייכות:
- מה הרגשתי בחיפושיי אחר מקום בטוח משלי?
- האם הרגשתי חלק משמעותי מהקבוצה?
- האם הרגשתי שייך כשהיה לי מקום משלי?
- האם מישהו בקבוצה דאג לי?
- מה הייתה חשיבותו של כל אחד מחברי הקבוצה?
- מתי פעלתי בשיתוף ומתי לבדי?
- מה הרגשתי שהצלחתי לתפוס מקום ומישהו אחר הוצא מקבוצת ההשתייכות של המשחק?
- מה הרגשתי כשכל המקומות נתפסו ולא נשאר לי מקום בקבוצה?
- איך אני מרגיש כשאני מצליח למצוא מקום פעם אחר פעם?
- איך אני מרגיש כשאני נדחה מהמשחק? שאין לי מקום עוד?