זרקור בתרבות יהודית ישראלית

השיר נכתב על ידי אהוד מנור כהמנון למכבייה, אירוע ספורט בהשתתפות ספורטאים יהודים מכל העולם. מילות השיר מעוררות את תחושת הזיקה, הקשר והשייכות לעם היהודי. שם השיר "אני שייך" ותחושת השייכות החוזרת בכל בית- "כי בעומק נשמתי הקשר שלעד לא ינתק" או "לא אוכל, גם אם ארצה לשכוח – עד עולם אני שייך" – מציבים שאלה כיצד הזיקה ותחושת השייכות נשמרים. התשובות לכך כנראה רבות, אבל המשמעותית שבהן היא המסורת האומרת לנו "והגדת לבנך", או "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". ההגדה של פסח מתמצתת את "הוראות ההפעלה" של הזיכרון היהודי…."  אומר לנו עמוס עוז בספרו "יהדות ומילים". השייכות נשענת על התרבות היהודית, אך משולבת בישראליות,  ב"נפש יהודי הומה בי פנימה לכחול וללבן".

• נגדיר עם התלמידים את משמעות המושג "אני שייך".
• נשאל: באילו אופנים נוצר הקשר ליהדות? כשאני רואה יהודי בחו"ל – מדוע אני מרגיש אליו קשר ושייכות? (אפשר ברשימה על הלוח: דיבור עברית, שירות בצה"ל, חוויות משותפות, שירים משותפים, תוכניות טלוויזיה שאנחנו מכירים, הדלקת נרות, סדר פסח, שבת, אויבים משותפים, מלחמות וכו').
• מתי מרגישים את הקשר ליהדות חזק יותר (למשל – בזמן שאנחנו בחו"ל, בזמן מלחמות, בזמן סדר פסח), ומתי פחות (למשל בשגרה)?
• אחד הזמנים שבהם נבנים הקשר והזיקה ליהדות הוא במהלך סדר פסח, שם נאמר "בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לְרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם".  מדוע אנו מחויבים להמשיך ולספר ביציאת מצרים, אירוע שעל פי המסורת התקיים לפני אלפי שנים? כיצד תורם הסיפור של יציאת  מצרים לתחושת השייכות והזהות?

​2. נפש יהודי הומיה
נחלק לתלמידים את מילות השיר ונדון על ההמנון

הילדים ישוו בין שני הטקסטים: מה הדמיון שביניהם? מה ההבדל?

1. תרגיל – שאלה של זהות

• התלמידים יבחרו תמונות שונות מהעולם היהודי, הישראלי והאישי שלהם, למשל: מטוס אל על, ספר תורה, דגל, פרדס תפוזים, פמוטות, כנסת ישראל, משחק מונופול, תמונה של אילן רמון, משחק כדורגל, מזוזה, טבעת וכדומה.
• כל  תלמיד יבחר 4 תמונות שלדעתו מגדירות מי הוא (מגדירות את זהותו).
• ערכו טבלה בכיתה. כמה חפצים יהודיים נבחרו?, כמה ישראליים? וכמה אישיים?
• דברו על מורכבותה של הזהות. בדקו איזו מהזהויות קיבלה הרבה תמונות ואיזו מעט? בדקו עם התלמידים מדוע.
• הציעו לתלמידים להביא תמונות נוספות מהבית שלדעתם מגדירות את זהותם.
• ערכו תמונות אלו כקולאז' ובקשו מהתלמידים לטעון מדוע דווקא תמונות אלו הן המראה של הזהות שלהם.

אמרה המלווה את השיר: "בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם"(הגדה של פסח)

נברר עם התלמידים מה המשמעות של הביטוי שבכל דור ודור חייב אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא ממצרים
מדוע צריך אדם לזכור שהוא יצא ממצרים?
מהו הזיכרון? כיצד אנחנו "שלא היינו ביציאת מצרים" יכולים או צרכים לזכור אותה?

זרקור בתרבות יהודית ישראלית

השיר נכתב על ידי אהוד מנור כהמנון למכבייה, אירוע ספורט בהשתתפות ספורטאים יהודים מכל העולם. מילות השיר מעוררות את תחושת הזיקה, הקשר והשייכות לעם היהודי. שם השיר "אני שייך" ותחושת השייכות החוזרת בכל בית- "כי בעומק נשמתי הקשר שלעד לא ינתק" או "לא אוכל, גם אם ארצה לשכוח – עד עולם אני שייך" – מציבים שאלה כיצד הזיקה ותחושת השייכות נשמרים. התשובות לכך כנראה רבות, אבל המשמעותית שבהן היא המסורת האומרת לנו "והגדת לבנך", או "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". ההגדה של פסח מתמצתת את "הוראות ההפעלה" של הזיכרון היהודי…."  אומר לנו עמוס עוז בספרו "יהדות ומילים". השייכות נשענת על התרבות היהודית, אך משולבת בישראליות,  ב"נפש יהודי הומה בי פנימה לכחול וללבן".

• נגדיר עם התלמידים את משמעות המושג "אני שייך".
• נשאל: באילו אופנים נוצר הקשר ליהדות? כשאני רואה יהודי בחו"ל – מדוע אני מרגיש אליו קשר ושייכות? (אפשר ברשימה על הלוח: דיבור עברית, שירות בצה"ל, חוויות משותפות, שירים משותפים, תוכניות טלוויזיה שאנחנו מכירים, הדלקת נרות, סדר פסח, שבת, אויבים משותפים, מלחמות וכו').
• מתי מרגישים את הקשר ליהדות חזק יותר (למשל – בזמן שאנחנו בחו"ל, בזמן מלחמות, בזמן סדר פסח), ומתי פחות (למשל בשגרה)?
• אחד הזמנים שבהם נבנים הקשר והזיקה ליהדות הוא במהלך סדר פסח, שם נאמר "בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לְרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם".  מדוע אנו מחויבים להמשיך ולספר ביציאת מצרים, אירוע שעל פי המסורת התקיים לפני אלפי שנים? כיצד תורם הסיפור של יציאת  מצרים לתחושת השייכות והזהות?

​2. נפש יהודי הומיה
נחלק לתלמידים את מילות השיר ונדון על ההמנון

הילדים ישוו בין שני הטקסטים: מה הדמיון שביניהם? מה ההבדל?

1. תרגיל – שאלה של זהות

• התלמידים יבחרו תמונות שונות מהעולם היהודי, הישראלי והאישי שלהם, למשל: מטוס אל על, ספר תורה, דגל, פרדס תפוזים, פמוטות, כנסת ישראל, משחק מונופול, תמונה של אילן רמון, משחק כדורגל, מזוזה, טבעת וכדומה.
• כל  תלמיד יבחר 4 תמונות שלדעתו מגדירות מי הוא (מגדירות את זהותו).
• ערכו טבלה בכיתה. כמה חפצים יהודיים נבחרו?, כמה ישראליים? וכמה אישיים?
• דברו על מורכבותה של הזהות. בדקו איזו מהזהויות קיבלה הרבה תמונות ואיזו מעט? בדקו עם התלמידים מדוע.
• הציעו לתלמידים להביא תמונות נוספות מהבית שלדעתם מגדירות את זהותם.
• ערכו תמונות אלו כקולאז' ובקשו מהתלמידים לטעון מדוע דווקא תמונות אלו הן המראה של הזהות שלהם.

אמרה המלווה את השיר: "בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם"(הגדה של פסח)

נברר עם התלמידים מה המשמעות של הביטוי שבכל דור ודור חייב אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא ממצרים
מדוע צריך אדם לזכור שהוא יצא ממצרים?
מהו הזיכרון? כיצד אנחנו "שלא היינו ביציאת מצרים" יכולים או צרכים לזכור אותה?

זרקור מוזיקלי

• ניתוח טקסטואלי ומוזיקלי תוך הדגשת נקודות הקשר בין המילים ללחן.
• התבוננות בשם השיר. מה משמעות האמירה "אני שייך"? למי? למה?
• קריאת השיר. למה מרגיש המשורר שייך? הסבר.
• למה אנחנו מרגישים שייכים וכיצד? מה עושה תחושת השייכות? מתי אתה רוצה להיות שייך?
• הקשר לעם היהודי – כיצד הוא בא לידי ביטוי בשיר (נפש יהודי הומה בי פנימה…. לכחול וללבן)?
• בחירת השורה המשמעותית ביותר בשיר בשביל כל אחד והסבר מדוע.
• איזו שורה הייתה משמעותית ביותר למלחינה נורית הירש? לפי מה? מה יש בה שאין ביתר השורות (לא אוכל……- יש קפיצה גדולה מאוד – השוואה ל"התקווה" ואפשר גם לשיר "ללכת שבי אחרייך")?
• ציור ואיתור הקו המלודי של השיר, הסקת מסקנות באשר לאווירה הנוצרת על פי כיווניות המנגינה (ירידה, עלייה).
• ביצוע השיר בהצטברות כאשר מתחילים את השיר בסולו ואחר כך נוספות קבוצות תלמידים בהדרגה אל סיום שבו כלל התלמידים שרים. לאחר הביצוע ניתוח התחושות שחשו התלמידים המבצעים והמאזינים בכיתה, ופיתוח שיחה בנושא שירת רבים – מהן תכונותיה, אילו תחושות היא מעוררת ומהי הדינמיקה המאפיינת הצטברות.
• דיון באשר למאפייניו של המנון. האזנה להמנון הישראלי, התייחסות להבדל בין המנון פונקציונלי, לצורך טקס כלשהו, להמנון לאומי (מיועד לכיתות גבוהות).
• חלוקת התלמידים לקבוצות. כל קבוצה מקבלת בית אחר מהשיר (כולל הפזמון) ודנה כיצד היא מעוניינת להציג את החלק שקיבלה. ניתן לאבזר את הקבוצות בכלי הקשה, בסרטי קרפ בכחול ולבן, אפשר להציע לילדים לבחור בביצוע הכולל תנועה, נגינה, ומשחק בצירוף שירה. כל קבוצה מציגה את עבודתה. דנים בדרך שבה הקבוצות בחרו להציג את חלקי השיר. ולסיום ביצוע השיר ברצף כאשר כל קבוצה קמה בזמנה ומבצעת את חלקה המוזיקלי. כך נוצרת יצירה שלמה בשירה, בנגינה ובתנועה.
• התנסות בכתיבת טקסט ולחן להמנון בית ספרי על פי מאפייני ההמנון שדנו בהם בשיעורים.
• בכיתות גבוהות שיש בהן תלמידים מנגנים ונלמד בהן תחום הסגנונות במוסיקה ניתן לאפשר לתלמידים לנגן את השיר בסגנונות שונים.

זרקור מוזיקלי

• ניתוח טקסטואלי ומוזיקלי תוך הדגשת נקודות הקשר בין המילים ללחן.
• התבוננות בשם השיר. מה משמעות האמירה "אני שייך"? למי? למה?
• קריאת השיר. למה מרגיש המשורר שייך? הסבר.
• למה אנחנו מרגישים שייכים וכיצד? מה עושה תחושת השייכות? מתי אתה רוצה להיות שייך?
• הקשר לעם היהודי – כיצד הוא בא לידי ביטוי בשיר (נפש יהודי הומה בי פנימה…. לכחול וללבן)?
• בחירת השורה המשמעותית ביותר בשיר בשביל כל אחד והסבר מדוע.
• איזו שורה הייתה משמעותית ביותר למלחינה נורית הירש? לפי מה? מה יש בה שאין ביתר השורות (לא אוכל……- יש קפיצה גדולה מאוד – השוואה ל"התקווה" ואפשר גם לשיר "ללכת שבי אחרייך")?
• ציור ואיתור הקו המלודי של השיר, הסקת מסקנות באשר לאווירה הנוצרת על פי כיווניות המנגינה (ירידה, עלייה).
• ביצוע השיר בהצטברות כאשר מתחילים את השיר בסולו ואחר כך נוספות קבוצות תלמידים בהדרגה אל סיום שבו כלל התלמידים שרים. לאחר הביצוע ניתוח התחושות שחשו התלמידים המבצעים והמאזינים בכיתה, ופיתוח שיחה בנושא שירת רבים – מהן תכונותיה, אילו תחושות היא מעוררת ומהי הדינמיקה המאפיינת הצטברות.
• דיון באשר למאפייניו של המנון. האזנה להמנון הישראלי, התייחסות להבדל בין המנון פונקציונלי, לצורך טקס כלשהו, להמנון לאומי (מיועד לכיתות גבוהות).
• חלוקת התלמידים לקבוצות. כל קבוצה מקבלת בית אחר מהשיר (כולל הפזמון) ודנה כיצד היא מעוניינת להציג את החלק שקיבלה. ניתן לאבזר את הקבוצות בכלי הקשה, בסרטי קרפ בכחול ולבן, אפשר להציע לילדים לבחור בביצוע הכולל תנועה, נגינה, ומשחק בצירוף שירה. כל קבוצה מציגה את עבודתה. דנים בדרך שבה הקבוצות בחרו להציג את חלקי השיר. ולסיום ביצוע השיר ברצף כאשר כל קבוצה קמה בזמנה ומבצעת את חלקה המוזיקלי. כך נוצרת יצירה שלמה בשירה, בנגינה ובתנועה.
• התנסות בכתיבת טקסט ולחן להמנון בית ספרי על פי מאפייני ההמנון שדנו בהם בשיעורים.
• בכיתות גבוהות שיש בהן תלמידים מנגנים ונלמד בהן תחום הסגנונות במוסיקה ניתן לאפשר לתלמידים לנגן את השיר בסגנונות שונים.