ציטוט מהמקורות: "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר – הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ" (פרקי אבות).
הפתגם לקוח מדברי חז"ל והוא מעודד את האדם לדעת לשמוח עם מה שיש לו, מה שב"חלקו". המלצה זו מכינה את התלמיד לחיים ומקנה לו כישורי חיים מתוך מודעות עצמית והתבוננות על העולם. החיבור בין הפתגם לבין השיר מזמן שיח על פירוש המילה "עשיר" והבחנה בין עושר חומרי לעושר רוחני.
בשיר שלפנינו נראה שהילד עובר תהליך של למידה והתבגרות. הוא מתחיל בדימוי עצמי נמוך (שמקורו בגובהו הריאלי של הילד בהשוואה לסביבתו), אך בסוף השיר הילד שמח בחלקו – הוא כבר בגובה מטר ועשרים, ואינו מתייחס לעובדה שאולי יש עדיין ילדים גבוהים ממנו. הוא הגיע ליעד שהוא עצמו קבע לעצמו וזה גרם לו לשמוח. היעד נקבע ביחס לעצמו ולא ביחס לאחרים.
ערכים מובילים בשיר: התבגרות והתגברות, התמודדות עם אתגרים, הודיה, הכרת הטוב, שמחה.
כיתות א'-ב'
1. האזינו יחד לשיר ובהמשך קראו אותו בקול רם, תוך הדגשת משפטים אחדים שנרצה להביא לתשומת ליבם של התלמידים, המתארים את נקודת המוצא של השיר:
הייתי הילד הכי קטן בכיתה,
הכי קטן בשיעור,
והכי קטן בהפסקה.
2. שאלו את התלמידים: האם, לדעתכם, זהו שיר עצוב או שמח?
3. התעכבו על השורות שאותן הדגשנו בעת הקריאה המשותפת, ושאלו:
- מדוע מוזכר בשיר שהילד היה הכי קטן גם בשיעור וגם בהפסקה?
- מה ההבדל בין להיות הכי קטן בזמן השיעור לבין להיות הכי קטן בזמן ההפסקה?
- האם המילה "קטן" מתייחסת רק לממדי הגוף של הילד?
- בססו את התשובה על הנאמר בשיר.
- בקשו מהתלמידים שיתנו דוגמאות לדימוי עצמי שלהם (גודל, חכם, מהיר וכדומה) מהחוויות שלהם בבית הספר – במהלך השיעורים ובהפסקות.
5. בהתאם לתשובות של התלמידים קיימו שיחה על התכונות וכישורי החיים השונים הבאים לידי ביטוי בזמן השיעור ובזמן ההפסקה.
- שאלו את התלמידים: האם הם התנסו בשינוי תכונות?
7. בקשו מהתלמידים (כסיכום השיעור) לצייר את הילד הכי קטן המתואר בשיר כפי שהוא מצטייר בדמיונם ואת השינוי שעבר.
ציטוט מהמקורות: "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר – הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ" (פרקי אבות).
הפתגם לקוח מדברי חז"ל והוא מעודד את האדם לדעת לשמוח עם מה שיש לו, מה שב"חלקו". המלצה זו מכינה את התלמיד לחיים ומקנה לו כישורי חיים מתוך מודעות עצמית והתבוננות על העולם. החיבור בין הפתגם לבין השיר מזמן שיח על פירוש המילה "עשיר" והבחנה בין עושר חומרי לעושר רוחני.
בשיר שלפנינו נראה שהילד עובר תהליך של למידה והתבגרות. הוא מתחיל בדימוי עצמי נמוך (שמקורו בגובהו הריאלי של הילד בהשוואה לסביבתו), אך בסוף השיר הילד שמח בחלקו – הוא כבר בגובה מטר ועשרים, ואינו מתייחס לעובדה שאולי יש עדיין ילדים גבוהים ממנו. הוא הגיע ליעד שהוא עצמו קבע לעצמו וזה גרם לו לשמוח. היעד נקבע ביחס לעצמו ולא ביחס לאחרים.
ערכים מובילים בשיר: התבגרות והתגברות, התמודדות עם אתגרים, הודיה, הכרת הטוב, שמחה.
כיתות ג'-ד'
1. הקרינו על הלוח את הציור הזה
- בקשו מהתלמידים, שישייכו באופן אסוציאטיבי תכונות לכל אחת מהדמויות.
3. רשמו ליד כל דמות את התכונות שהתלמידים מייחסים לה ושוחחו בקצרה על הסיבות המביאות אותנו לשייך תכונות אופי כאלו או אחרות על פי המראה החיצוני.
4. בררו עם התלמידים מי משתי הדמויות זכתה לתכונות שהן, לפי הבנתם, חיוביות יותר.
5. שאלו את התלמידים: מדוע, לדעתכם, שייכנו לכל אחד מהם תכונה אחרת?
6. השמיעו את השיר ובהמשך להאזנה הציגו את הפתגם "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר – הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ".
7. קיימו דיון על המשמעות שהפסוק מציע (למורה: עידוד התלמיד לשמוח בחלקו, חקר משמעות המילה "עשיר" תוך הבחנה בין עושר חומרי לעושר רוחני).
8. לסיכום הדיון בקשו מהתלמידים לחזור אל הדמויות ולחשוב האם היינו מייחסים להן תכונה אחרת מזו שנתנו לה בתחילת הפעילות.
ציטוט מהמקורות: "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר – הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ" (פרקי אבות).
הפתגם לקוח מדברי חז"ל והוא מעודד את האדם לדעת לשמוח עם מה שיש לו, מה שב"חלקו". המלצה זו מכינה את התלמיד לחיים ומקנה לו כישורי חיים מתוך מודעות עצמית והתבוננות על העולם. החיבור בין הפתגם לבין השיר מזמן שיח על פירוש המילה "עשיר" והבחנה בין עושר חומרי לעושר רוחני.
בשיר שלפנינו נראה שהילד עובר תהליך של למידה והתבגרות. הוא מתחיל בדימוי עצמי נמוך (שמקורו בגובהו הריאלי של הילד בהשוואה לסביבתו), אך בסוף השיר הילד שמח בחלקו – הוא כבר בגובה מטר ועשרים, ואינו מתייחס לעובדה שאולי יש עדיין ילדים גבוהים ממנו. הוא הגיע ליעד שהוא עצמו קבע לעצמו וזה גרם לו לשמוח. היעד נקבע ביחס לעצמו ולא ביחס לאחרים.
ערכים מובילים בשיר: התבגרות והתגברות, התמודדות עם אתגרים, הודיה, הכרת הטוב, שמחה.
כיתות ה'-ו'
1. פתחו את הדיון עם הפתגם "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר – הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ" ובקשו מהתלמידים, בחברותא, להגיע לניסוח מוסכם של משמעות הפסוק במילים שלהם.
2. בקשו מהתלמידים לשתף את המליאה בתשובות שלהם.
3. רשמו על הלוח את התשובות של התלמידים.
4. נשאל את התלמידים האם כל המשפטים שהתקבלו מבטאים משמעות זהה?
האם כולם פירשו את הפסוק מתוך אותה תובנה?
5. בבקש מהתלמידים לתת דוגמה לאנשים אשר מייצגים, מבחינתם, אדם שהוא עשיר במובן שהפתגם מציע?
6. הקשיבו יחד לשיר תוך הקרנת מילותיו על הלוח.
7. בקשו מהתלמידים לחשוב כיצד השיר הזה מתחבר לדיון שאותו ניהלנו לפני השמעתו? (למורה: נכוון לשיח סביב שאלות, כגון האם הילד שמח בחלקו כעת, כשהגיע לגובה של מטר עשרים? מדוע הוא לא היה שמח בחלקו כשהוא היה הכי קטן בכיתה? מדוע כה הפריע לו להיות הילד הכי קטן בכיתה? האם היה מפריע לו להיות הילד הכי גבוה/גדול בכיתה?).
8. סכמו את השיעור בהתאם לתשובות שיתקבלו והדגישו את הערכים: הודיה, הכרת הטוב ושמחה.
