וְהָאֵר עֵינֵינוּ בְּתורָתֶךָ.
וְדַבֵּק לִבֵּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ.
וְיַחֵד לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה
וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ.
וְלֹא נֵבושׁ וְלֹא נִכָּלֵם
וְלֹא נִכָּשֵׁל לְעולָם וָעֶד.
וְהָאֵר עֵינֵינוּ בְּתורָתֶךָ.
וְדַבֵּק לִבֵּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ.
וְיַחֵד לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה
וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ.
וְלֹא נֵבושׁ וְלֹא נִכָּלֵם
וְלֹא נִכָּשֵׁל לְעולָם וָעֶד.
וְהָאֵר עֵינֵינוּ בְּתורָתֶךָ.
וְדַבֵּק לִבֵּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ.
וְיַחֵד לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ.
שלֹא נֵבושׁ וְלֹא נִכָּלֵם וְלֹא נִכָּשֵׁל לְעולָם וָעֶד
כיתות א'-ב'
"והאר עינינו בתורתך"
פירוש הביטוי "מאיר עיניים" הוא בָּהִיר, מוּבָן, נָהִיר, נִכָּר. בשיר אנו מבקשים מהקב"ה שיאיר את עינינו בתורתו, שנוכל לראות ולהבחין במצוות הקיימות בתורה ולקיימן מתוך אהבה רבה.
פעילות בזוגות
מצוות שבין אדם לחברו
הזמינו את התלמידים לצפות בסרטון "שרשרת של מעשים טובים".
הסבירו: כאשר אנו מקיימים מצוות, כמו עזרה לחבר, ביקור חולים, כיבוד הורים, ועוד, אנו מקיימים שרשרת של מעשים טובים, שכל מטרתה היא להרבות שמחה, אהבה ואחווה.
"הנתינה מגלה שאכפת לנו ממי שזקוק לחסד, ומקרבת בינינו. כאשר אנחנו עושים חסד עם אדם אחר, הרי שמשהו משלנו נמצא כעת אצלו. לכן, כאשר אנחנו עושים חסד עם מישהו אחר ונותנים לו את מה שהוא זקוק לו – אנחנו מתחברים אליו, וכן כאשר עושים איתנו חסד ונותנים לנו את מה שאנחנו זקוקים לו – אנחנו מתחברים למי שנתן לנו. הנתינה מגבירה את האהבה בינינו ומחזקת אותה" (על פי הרב דסלר, קונטרס החסד, פ”ד).
וְהָאֵר עֵינֵינוּ בְּתורָתֶךָ.
וְדַבֵּק לִבֵּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ.
וְיַחֵד לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ.
שלֹא נֵבושׁ וְלֹא נִכָּלֵם וְלֹא נִכָּשֵׁל לְעולָם וָעֶד
כיתות ג'-ד'
"ודבק ליבנו במצוותיך"
אנו מבקשים מה' שליבנו ידבק במצוות. שנאהב אותן. "אחרי המעשים נמשכים הלבבות" (הרמב"ם).
המעשים קודמים ללבבות, על ידי עשיית המצוות אנו מייצרים אכפתיות ומחזקים את החיבור הרגשי שלנו למצוות וכך אנו אוהבים את המצוות ודבקים בהן. המעשים והפעולות שאנו עושים משפיעים על העולם הרגשי שלנו.
קיימו דיון בכיתה
מרחיבים את סל המצוות הכיתתי שלנו
כל תלמיד יחשוב על מצווה שהיה רוצה לקיימה מתוך אהבה רבה וחיבור רגשי אליה.
צרו "צנצנת מצוות" כיתתית, שבה כל תלמיד יוסיף מצווה אישית, שאותה הוא מקבל על עצמו ואותה הוא מוסיף לצנצנת הכיתתית.
המצוות נותנות לנו כוח וממלאות לנו את הלב בתחושת סיפוק ומשמעות. ככל שנעשה מצוות, נרגיש מחוברים יותר לתורה ולקב"ה. "אחר המעשים נמשכים הלבבות".
וְהָאֵר עֵינֵינוּ בְּתורָתֶךָ.
וְדַבֵּק לִבֵּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ.
וְיַחֵד לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ.
שלֹא נֵבושׁ וְלֹא נִכָּלֵם וְלֹא נִכָּשֵׁל לְעולָם וָעֶד
כיתות ה'-ו'
"וְיַחֵד לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ.
שלֹא נֵבושׁ וְלֹא נִכָּלֵם וְלֹא נִכָּשֵׁל לְעולָם וָעֶד"
וְיַחֵד לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ – עשה שליבנו יהיה מיוחד עבורך דרך אהבה ויראה כאחד.
שלֹא נֵבושׁ – שלא ננהג בדרך שאינה הולמת, שתבייש אותנו.
לֹא נִכָּלֵם – שלא נתבייש במעשינו בפני אחרים.
"לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי" (תהילים).
בפסוקים אלו דוד המלך מבקש שינוי משמעותי בליבו ובנפשו, שינוי שיביא לקשר מחודש ועוצמתי יותר עם הקב"ה.
הצעה לפעילות כיתתית
כל תלמיד יצור ויעצב לב אישי שמייחד אותו, על כל תלמיד לכתוב בתוך הלב את התכונות הטובות שטמונות בו, ניתן להציע לתלמידים לחלק את הלב לחלקים שונים, כך שיכתבו על פי בחירה את התכונות הטובות שלהם בגדלים שונים על פי החלק שהן ממלאות אצלם בלב. הזמינו את התלמידים לחשיבה ולהתבוננות על התכונות שלהם, המאפיינים שלהן והערכים שמלווים אותן.
שוחחו עם התלמידים במליאה:
הקב"ה ברא לכל אחד מאיתנו לב טהור, בעל תכונות טובות. בעזרת תכונות אלו אנו יכולים להתקרב לקב"ה, לקיים את מצוותיו מתוך אהבה רבה. התכונות שלנו מייחדות אותנו מהסביבה שלנו. וְיַחֵד לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ – עשה שליבנו יהיה מיוחד עבורך דרך אהבה ויראה כאחד.
מערכי פעילות לכיתה באורך 45 דקות, שנותנות מענה לידע, למיומנויות ולערכים. דגש על רלוונטיות לחיי התלמידים. ברחמיו הגדולים בחר בנו הקב"ה להיות עמו ובזכות אבותינו קיבלנו את התורה. אך לא די בכך שהקב"ה נתן בידנו את התורה, כעת עלינו לעבור תהליך בעצמנו, להכשיר את ליבנו לעבודת ה'.
אנו מבקשים מה' ש"יאר את עינינו" כדי שנבין את התורה. ש"ידבק ליבנו" במצוות כדי שנאהב אותן ולא נעשה אותן בלי לאהוב אותן. ש"ייחד לבבנו" כדי שאהבתנו תהיה מיוחדת, אהבה שיש בה גם יראה.
גם בכיתה יש דברים שאני מקבל והם מוגדרים לי בלי קשר למעשיי ולרצונותיי. אנו יכולים לבקש עליהם מה', כמו למשל, לבקש שתהיה לנו מורה טובה, שהמקצוע שאנחנו לומדים יהיה מעניין, שלא יהיו חוקים נוקשים מדי. לעומת זאת, יש דברים שקשורים אליי והם תהליכים שאני עובר בתוכי באופן אישי ופרטי. כמו, להצליח להבין את החומר, שאוהב את הנלמד.
שאלו את התלמידים:
כיתות א'-ב'
"ודבק ליבנו במצוותיך"
אנו מבקשים מה' שליבנו ידבק במצוות. שנאהב אותן.
כתבו או ספרו לכיתה:
אנחנו מתפללים שנאהב את כל המצוות.
שוק מצוות
כל ילד מכין דגם על מצווה שאהובה עליו.
תעתועי ראייה
הביאו לימון לכיתה, קחו קיסם אוזניים, טבלו אותו בלימון וכתבו עם הלימון על דף. הכתב כעת הוא בלתי נראה. המורה תחמם את הדף בעזרת מגהץ או מפזר חום ולפתע הכתב מתחיל להיראות.
שאלו את התלמידים:
האם מה שאנחנו רואים הוא הכול? העין שלנו היא מוגבלת, לפעמים היא מתבלבלת ממה שהיא רואה. התורה היא הדרך שלנו להבין את העולם. היא נותנת לנו ראייה כוללת גם כשקשה לנו לראות את התמונה כולה.
התורה רואה את כולם. גם את העשיר וגם את העני ומתמקדת בערכים שחשובים לנו.
מערכי פעילות לכיתה באורך 45 דקות, שנותנות מענה לידע, למיומנויות ולערכים. דגש על רלוונטיות לחיי התלמידים. ברחמיו הגדולים בחר בנו הקב"ה להיות עמו ובזכות אבותינו קיבלנו את התורה. אך לא די בכך שהקב"ה נתן בידנו את התורה, כעת עלינו לעבור תהליך בעצמנו, להכשיר את ליבנו לעבודת ה'.
אנו מבקשים מה' ש"יאר את עינינו" כדי שנבין את התורה. ש"ידבק ליבנו" במצוות כדי שנאהב אותן ולא נעשה אותן בלי לאהוב אותן. ש"ייחד לבבנו" כדי שאהבתנו תהיה מיוחדת, אהבה שיש בה גם יראה.
גם בכיתה יש דברים שאני מקבל והם מוגדרים לי בלי קשר למעשיי ולרצונותיי. אנו יכולים לבקש עליהם מה', כמו למשל, לבקש שתהיה לנו מורה טובה, שהמקצוע שאנחנו לומדים יהיה מעניין, שלא יהיו חוקים נוקשים מדי. לעומת זאת, יש דברים שקשורים אליי והם תהליכים שאני עובר בתוכי באופן אישי ופרטי. כמו, להצליח להבין את החומר, שאוהב את הנלמד.
שאלו את התלמידים:
כיתות ג'-ד'
"והאר עינינו" – מה משמעות הביטוי?
הכינו לתלמידים מסלול מכשולים בכיתה ובקשו מהם לעבור בו כשהעיניים שלהם מכוסות.
שאלו את התלמידים:
הסבירו: אנו לומדים תורה גם כשלפעמים זה קשה או ארוך מכיוון שאנחנו רוצים להבין את התורה ולהרגיש כמו אדם שעיניו פקוחות ולא סגורות.
והאר עינינו – שנזכה לראות את התורה באור הנכון.
התורה משמחת ואהובה. תנו לכל תלמיד לבחור משפט, לכתוב עליו כמה משפטים ולספר לכיתה.
מערכי פעילות לכיתה באורך 45 דקות, שנותנות מענה לידע, למיומנויות ולערכים. דגש על רלוונטיות לחיי התלמידים. ברחמיו הגדולים בחר בנו הקב"ה להיות עמו ובזכות אבותינו קיבלנו את התורה. אך לא די בכך שהקב"ה נתן בידנו את התורה, כעת עלינו לעבור תהליך בעצמנו, להכשיר את ליבנו לעבודת ה'.
אנו מבקשים מה' ש"יאר את עינינו" כדי שנבין את התורה. ש"ידבק ליבנו" במצוות כדי שנאהב אותן ולא נעשה אותן בלי לאהוב אותן. ש"ייחד לבבנו" כדי שאהבתנו תהיה מיוחדת, אהבה שיש בה גם יראה.
גם בכיתה יש דברים שאני מקבל והם מוגדרים לי בלי קשר למעשיי ולרצונותיי. אנו יכולים לבקש עליהם מה', כמו למשל, לבקש שתהיה לנו מורה טובה, שהמקצוע שאנחנו לומדים יהיה מעניין, שלא יהיו חוקים נוקשים מדי. לעומת זאת, יש דברים שקשורים אליי והם תהליכים שאני עובר בתוכי באופן אישי ופרטי. כמו, להצליח להבין את החומר, שאוהב את הנלמד.
שאלו את התלמידים:
כיתות ה'-ו'
חלקו לתלמידים את הביטויים ופירושיהם ובקשו מהם להכין משחק בנושא.
אפשרויות לדוגמה: משחק דיגיטלי של מילה ופירושה, משחק הזיכרון, בינגו.
לאחר ההכנה החליפו את המשחקים בין הקבוצות ושחקו להנאתכם.
ביטויים המתקשרים לעיניים
"מאיר עיניים" –בָּהִיר, מוּבָן, נָהִיר, נִכָּר. אנו מבקשים מהקב"ה שיאיר את עינינו.
עין טובה – אדם שרואה את הטוב במתרחש.
צר עין – קנאי, אחד שלא מסוגל לראות את טובת האחר.
בבת עיני – כינוי לאדם או חפץ קרוב.
בעין יפה – בנדיבות.
עבד עליו בעיניים – שיקר.
בעל עיניים גדולות – חמדן, תאב בצע.
שיחה בארבע עיניים – שיחה אישית בין שני אנשים, פנים-אל-פנים.
העיניים הן חלון להבנת רגשותיו של אדם. כשאנחנו עצובים הן מזילות דמעות, כשאנחנו מבינים הן גדולות ומוארות, כשאנחנו מהורהרים הן מביטות לכיוונים שונים.
פעילות בזוגות
בקשו מכל תלמיד לכסות את העיניים ואת האף ולהביע רגש אל חברו דרך העיניים בלבד.
למשל: שמחה, צחוק, רחמים, כעס, עצב.
בדקו האם אנחנו יכולים להעביר רגשות דרך העיניים?
בקשו מהתלמידים לצייר עיניים של דמות ולנסות להבין דרכן את הרגש של הדמות.
הציגו תמונת עיניים של תלמידים ובדקו האם ילדי הכיתה מצליחים לגלות מי התלמיד שעיניו מופיעות בתמונה.
קיימו דיון: איך הייתה לכם ההרגשה לראות את האדם רק דרך העיניים?
אביהו מדינה, חתן פרס ישראל לשנת ה'תשפ"ב (2022), פזמונאי, מלחין וזמר, התפרסם בראשית שנות השבעים (של המאה הקודמת). בין יצירותיו שירים רבים בהשראת המסורת היהודית שהפכו לנכסי צאן ברזל בתרבות הישראלית, כמו: יעקב התמים, לנר ולבשמים, ברכינו, כינור דוד, ועוד. לחניו התקבעו בבתי כנסת רבים בקהילות יהודיות ברחבי העולם כחלק בלתי נפרד מעולם הפיוט והשירה. השיר "לבד יושבת", שכתב והלחין, יצא לראשונה בביצועו של חיים משה בתקליט "תן לזמן ללכת" בשנת 1984 והופיע גם בסרט "כסאח" בביצועו של מדינה. בבתי כנסת רבים השתמשו באותו לחן למילים "והאר עינינו" מתוך קריאת שמע. בשנת 2022, יצא חידוש לשיר בגרסה הדתית שלו מטעם פרויקט 'חיבת הפיוט', בהשתתפות אביהו מדינה ונגני תזמורת חיבה. הלחן, בסגנון מזרחי, מכיל חצאי ורבעי טונים ומלווה בכלי נגינה אותנטיים, כגון: עוד, קאנון וקמנצ'ה. בתי השיר ("והאר עינינו") בסגנון רצ'יטטיבי במרווחים קטנים, ופזמון השיר ("שלא נבוש") מאופיין בקפיצות גדולות יותר בעליות ובירידות עד לסיום בצליל הטוניקה.
כיתות א'-ב'
א. עינינו
ב. ליבנו/לבבנו/לאהבה
ג. יראה
ד. לא
א. איזה מן האלמנטים מופיעים הכי הרבה פעמים בשיר? (ב ו-ד).
ב. כמה פעמים הם מופיעים בבית הראשון ובפזמון? (3 פעמים).
א. האם הם מכירים את אחד מהלחנים מהבית או מבית הכנסת?
ב. איזה מן הלחנים מושר בנוסח ספרד ואיזה מושר בנוסח אשכנז? (אביהו מדינה – ספרד,
הרב שלמה קרליבך – אשכנז).
מה למדנו?
אביהו מדינה, חתן פרס ישראל לשנת ה'תשפ"ב (2022), פזמונאי, מלחין וזמר, התפרסם בראשית שנות השבעים (של המאה הקודמת). בין יצירותיו שירים רבים בהשראת המסורת היהודית שהפכו לנכסי צאן ברזל בתרבות הישראלית, כמו: יעקב התמים, לנר ולבשמים, ברכינו, כינור דוד, ועוד. לחניו התקבעו בבתי כנסת רבים בקהילות יהודיות ברחבי העולם כחלק בלתי נפרד מעולם הפיוט והשירה. השיר "לבד יושבת", שכתב והלחין, יצא לראשונה בביצועו של חיים משה בתקליט "תן לזמן ללכת" בשנת 1984 והופיע גם בסרט "כסאח" בביצועו של מדינה. בבתי כנסת רבים השתמשו באותו לחן למילים "והאר עינינו" מתוך קריאת שמע. בשנת 2022, יצא חידוש לשיר בגרסה הדתית שלו מטעם פרויקט 'חיבת הפיוט', בהשתתפות אביהו מדינה ונגני תזמורת חיבה. הלחן, בסגנון מזרחי, מכיל חצאי ורבעי טונים ומלווה בכלי נגינה אותנטיים, כגון: עוד, קאנון וקמנצ'ה. בתי השיר ("והאר עינינו") בסגנון רצ'יטטיבי במרווחים קטנים, ופזמון השיר ("שלא נבוש") מאופיין בקפיצות גדולות יותר בעליות ובירידות עד לסיום בצליל הטוניקה.
כיתות ג-ד'
מה למדנו?
אביהו מדינה, חתן פרס ישראל לשנת ה'תשפ"ב (2022), פזמונאי, מלחין וזמר, התפרסם בראשית שנות השבעים (של המאה הקודמת). בין יצירותיו שירים רבים בהשראת המסורת היהודית שהפכו לנכסי צאן ברזל בתרבות הישראלית, כמו: יעקב התמים, לנר ולבשמים, ברכינו, כינור דוד, ועוד. לחניו התקבעו בבתי כנסת רבים בקהילות יהודיות ברחבי העולם כחלק בלתי נפרד מעולם הפיוט והשירה. השיר "לבד יושבת", שכתב והלחין, יצא לראשונה בביצועו של חיים משה בתקליט "תן לזמן ללכת" בשנת 1984 והופיע גם בסרט "כסאח" בביצועו של מדינה. בבתי כנסת רבים השתמשו באותו לחן למילים "והאר עינינו" מתוך קריאת שמע. בשנת 2022, יצא חידוש לשיר בגרסה הדתית שלו מטעם פרויקט 'חיבת הפיוט', בהשתתפות אביהו מדינה ונגני תזמורת חיבה. הלחן, בסגנון מזרחי, מכיל חצאי ורבעי טונים ומלווה בכלי נגינה אותנטיים, כגון: עוד, קאנון וקמנצ'ה. בתי השיר ("והאר עינינו") בסגנון רצ'יטטיבי במרווחים קטנים, ופזמון השיר ("שלא נבוש") מאופיין בקפיצות גדולות יותר בעליות ובירידות עד לסיום בצליל הטוניקה.
כיתות ה'-ו'
לבד יושבת | והאר עינינו | |
זמר מבצע | חיים משה | אביהו מדינה |
ליווי כלי (ניתן לציין מספר כלי נגינה) | כינור, גיטרה, בס, תופים | כינור, צ'לו, גיטרה, בס, כלי הקשה
קאנון, עוד, קמנצ'ה, כלי נשיפה |
מילות הפזמון | "שלא תעצבי עוד, שלא תכאבי עוד, שלא תהיי לבד יושבת בעולם אכזר" |
"שלא נבוש, ולא נכלם, ולא ניכשל לעולם ועד" |
קטע מעבר | קטע אינסטרומנטלי ארוך בכינור בלחן שונה מהשיר עצמו (דקות 2:52 עד 3:39), קטע מעבר נוסף הוא כן וריאציה על הלחן של השיר (דקות 4:42 עד 4:57) | קטע אינסטרומנטלי קצר בכינור מתוך פזמון השיר (דקות 3:40 עד 3:24) |
קודה | חזרה על כל מילות הפזמון, כאשר העוצמה הולכת ונחלשת (fade out) | סיום רק במילים "לעולם ועד"
|
דונו עם התלמידים בנושאים הבאים:
א. באיזה מהביצועים קטע המעבר הוא מתוך "החומר" של השיר ובאיזה מהם ישנו קטע מקורי חדש? ("והאר עינינו" משתמש בפזמון השיר, "לבד יושבת" הוסיף חומר חדש).
ב. באיזה אופן השתמשו בקודה בכל אחד מן הביצועים? ("לבד יושבת" משתמש בכל הפזמון אך העוצמה נחלשת, "והאר עינינו" משתמש רק ב"זנב" של הפזמון במילים "לעולם ועד").
ג. מה במילות הפזמון של השיר "לבד יושבת" גרם לכך, שלקחו את אותו הלחן לתפילת "והאר עינינו"? (החזרה על המילה "לא" 3 פעמים).
מה למדנו?
השיר הולחן על ידי הרב שלמה קרליבך ובוצע לראשונה בפסטיבל הזמר החסידי הראשון, שהתקיים בשנת 1969 על ידי להקת 'השלושרים' – בני אמדורסקי, חנן יובל ושלום חנוך. השיר זכה במקום הראשון בפסטיבל. שנה לאחר מכן, יצא התקליט "והאר עינינו" של הרב קרליבך ובו נכלל השיר, שזכה לפרסום רב בארץ ובקרב יהודי התפוצות והושר על ידי זמרים רבים.
הפסוק שבשיר לקוח מתוך נוסח התפילה, מתוך ברכת "אהבה רבה", שהיא אחת מן הברכות שנאמרות לפני קריאת שמע. בברכת "אהבה רבה" אנו, עם ישראל, מבקשים מהקב"ה, שייתן לנו את התכונות הדרושות כדי להיות עמו וכדי שנוכל לעסוק בתורתו ולקיים את חוקי התורה.
פירוש ביטויים בשיר
וְהָאֵר עֵינֵינוּ בְּתורָתֶךָ – עשה שנבין את דברי התורה כך שיהיו נהירים וברורים לנו.
וְדַבֵּק לִבֵּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ – עשה שליבנו יימשך באהבה אחרי המצוות. שנאהב את מצוות ה'.
וְיַחֵד לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ – עשה שליבנו יהיה מיוחד עבורך דרך אהבה ויראה כאחד.
שלֹא נֵבושׁ – שלא ננהג בדרך שאינה הולמת ושתבייש אותנו.
לֹא נִכָּלֵם – שלא נתבייש במעשינו בפני אחרים.