מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל

פעילות פתיחה לכל השכבות

הזמינו את התלמידים לעצום את העיניים ולדמיין את הכתה כספינה המפליגה בים, כשלפתע פורצת סופה עזה. הספינה עלולה לטבוע. משני צדי האופק נראית יבשה, אבל לא ניתן לקבוע בוודאות לאיזה כיוון כדאי לנווט את הספינה. שאלו:

• מה מרגישים אנשים בתוך ספינה בסכנת טביעה?
• מה לדעתכם צריך לעשות כדי להציל את הספינה ויושביה?

כתבו את תשובות התלמידים על הלוח. שקפו לתלמידים את מגוון ההצעות והדגישו את ההצעות הסותרות ואת הבעייתיות הנובעת מכך. אפשרו לדיון הכיתתי להגיע לוויכוח לוהט, על מנת להמחיש את  חוסר ההסכמה. מתוך הוויכוח, הציעו את האפשרות שרק שיתוף פעולה, הסכמה ואמון בכוח הקבוצה יכולים להציל את הספינה.

כיתות ג'-ד'

מחלוקת 

אוריינות:

1. הזמינו את התלמידים לשתף במקרה בו חוו חילוקי דעות בכתה, במשפחה או בשכונה. כיצד הרגישו? האם הצליחו לפתור את הוויכוח? אם כן – באילו דרכים?

2. בקשו מהתלמידים לסמן בצבע אחד את המילים בשיר המסמנות את הסכנה והפחד ובצבע אחר את המילים המסמנות את הפתרון.

3. שאלו:

• מה מאפיין כל אחת מקבוצות המילים?
• בקשו מהתלמידים להוסיף לכל קבוצה מילים שמשמעותן דומה.

ערך במבחן:

1. כתבו על הלוח את המדרש הבא: "כשם שאין פרצופיהן דומין זה לזה, כך אין דעתן שוין זה לזה, אלא לכל אחד ואחד יש לו דעה בפני עצמו" (מדרש במדבר רבה, פרשה כ"א). שאלו:

• האם מדרש זה מעודד דעות שונות או דעה אחידה?
• האם מגוון דעות בחברה הוא יתרון או חיסרון בעיניכם? הסבירו
• איך לדעתכם יש להתמודד עם מחלוקות בחברה?

2. בחברותא: מתוך השיתוף שעלה בכתה בקשו מהתלמידים לכתוב סיפור העוסק בפתרון מחלוקות בתוך אחת המסגרות החברתיות שלהם. בקשו מהם לשבץ בסיפור את הביטויים מתוך שתי קבוצות המילים שיצרו.

3. הזמינו את החברותות לשתף בשלבי היצירה. האם התגלו ביניהם חילוקי דעות? על מה? כיצד פתרו אותם?

4. סכמו עם התלמידים אילו ערכים שעלו מתוך השיר באו לידי ביטוי בתהליך היצירה המשותפת?

לסיכום

• עסקנו בערכים המאפשרים חיים משותפים למרות חילוקי דעות והשקפות עולם מנוגדות
• למדנו את השיר כמשל על החברה הישראלית המתמודדת עם פערים אידיאולוגיים
• הדגשנו כי יחד עם הוויתורים הנדרשים מכל חלקי החברה למען חיים משותפים, אין למחוק את הייחודיות של כל קבוצה בתוך הפסיפס הישראלי.

זרקור על תרבות יהודית-ישראלית

מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל

פעילות פתיחה לכל השכבות

הזמינו את התלמידים לעצום את העיניים ולדמיין את הכתה כספינה המפליגה בים, כשלפתע פורצת סופה עזה. הספינה עלולה לטבוע. משני צדי האופק נראית יבשה, אבל לא ניתן לקבוע בוודאות לאיזה כיוון כדאי לנווט את הספינה. שאלו:

• מה מרגישים אנשים בתוך ספינה בסכנת טביעה?
• מה לדעתכם צריך לעשות כדי להציל את הספינה ויושביה?

כתבו את תשובות התלמידים על הלוח. שקפו לתלמידים את מגוון ההצעות והדגישו את ההצעות הסותרות ואת הבעייתיות הנובעת מכך. אפשרו לדיון הכיתתי להגיע לוויכוח לוהט, על מנת להמחיש את  חוסר ההסכמה. מתוך הוויכוח, הציעו את האפשרות שרק שיתוף פעולה, הסכמה ואמון בכוח הקבוצה יכולים להציל את הספינה.

כיתות ה'-ו'

אוריינות: משל ונמשל

1. שוחחו עם התלמידים על משל ונמשל.
2. צרו יחד עם התלמידים מילון "משלים ונמשלים" בתוך השיר. אפשר לכתוב על הלוח את המילים או השורות המייצגות את חלקי המשל, והתלמידים ימלאו את המשמעויות המתאימות להם בנמשל. (לדוגמא: "רוחות נושבות על הספינה שלנו" –  ויכוחים, חלוקי דעות, פילוג, מאבקי כוח מאיימים על הכיתה/ בית הספר/ החברה בישראל; "עוד מעט כבר יבשה … אפשר לראות כאן את האופק " – חיים בחברה בריאה, בשלווה וללא מריבות;  וכן הלאה.)

ערך במבחן: מגוון דעות

שאלו:

• מה מסכן את החברה בישראל?
• הביאו דוגמאות לקבוצות בעלות השקפות עולם מנוגדות בחברה.
• איך אפשר לפתור את אי ההסכמות הללו על פי השיר?
• האם אתם מסכימים?
• הסבירו את השורה: "השוני לא יטריד את כל היופי". האם אפשר לחיות באהבה ובשיתוף ועדיין להישאר שונים? הסבירו את תשובתכם.
• הנשיא ריבלין אמר בנאום השבטים:  "היסוד […] המאתגר מכולם, הוא יצירת הישראליות המשותפת. […] עלינו לדעת: הפסיפס הישראלי המתהווה איננו גזרה – אלא הזדמנות אדירה. הוא טומן בחובו עושר תרבותי, השראה, אנושיות ורגישות".
  הסבירו את דבריו באמצעות יצירה חזותית של הפסיפס הישראלי – וכללו בה את כל הקבוצות בעלות הייחוד והשוני בתוך החברה הישראלית, היוצרות יופי משותף (בפסיפס החזותי).

לסיכום

• עסקנו בערכים המאפשרים חיים משותפים למרות חילוקי דעות והשקפות עולם מנוגדות
• למדנו את השיר כמשל על החברה הישראלית המתמודדת עם פערים אידיאולוגיים
• הדגשנו כי יחד עם הוויתורים הנדרשים מכל חלקי החברה למען חיים משותפים, אין למחוק את הייחודיות של כל קבוצה בתוך הפסיפס הישראלי.

זרקור מוזיקלי

מצורפים 3 נספחים

השיר "כיוון אחר" הינו דואט בין שלומי שבת לאודי דוידי שגם כתב והלחין את השיר. השיר מדבר על חיבור בין שני עולמות, שלכאורה כל כך שונים.

השיר בנוי משלושה בתים ופזמונים. התווים המלווים את המערך כתובים בסולם סי מינור. הביצוע המקורי הינו בסולם פה מינור.

כיתות ג'-ד'

1. השמיעו לתלמידים את השיר בביצוע שלומי שבת ואודי דוידי ובקשו מהם להציע שם לשיר (למורה: כוונו את התלמידים ששם השיר מופיע בבית השני).

2. שאלו את התלמידים מהו ה"כיוון האחר" אותו צריך לראות על מנת לחבר בין עולמות שונים ובקשו מהם לתת דוגמאות מהשיר (למורה: "ַשֹּׁונִי לֹא יַטְרִיד אֶת כָּל הַיֹּפִי", לְהַקְשִׁיב לַנְּשָׁמָה, "נְבַקֵּשׁ בְּיַחַד אֶת הַתְּשׁוּבָה" וכו').

3. חלקו לתלמידים את מילות השיר (למורה: ראה נספח 2), השמיעו את השיר ובקשו מהם לכתוב בדף מי מבצע כל חלק: זמר 1, זמר 2 או שניהם יחד.

4. חלקו את התלמידים לשתי קבוצות ובצעו את השיר כאשר קבוצה אחת תשיר במקומות של זמר 1 והקבוצה השנייה, במקומות של זמר 2. (למורה: רצוי לבצע את השיר בסולם סי מינור, לפי התווים).

5. בצעו שוב את השיר בדרכים מגוונות: סולנים, בנים-בנות וכו'.

זרקור מוזיקלי

מצורפים 3 נספחים

השיר "כיוון אחר" הינו דואט בין שלומי שבת לאודי דוידי שגם כתב והלחין את השיר. השיר מדבר על חיבור בין שני עולמות, שלכאורה כל כך שונים.

השיר בנוי משלושה בתים ופזמונים. התווים המלווים את המערך כתובים בסולם סי מינור. הביצוע המקורי הינו בסולם פה מינור.

כיתות ה'-ו'

1. הציגו בפני התלמידים את התווים הבאים, המהווים אוסטינטו לשתי השורות הראשונות בבתים בשיר (למורה: ראה נספח 3), ושאלו:

• כמה תיבות כתובות?
• כמה תיבות זהות מופיעות?
  

2. הציגו בפני התלמידים את התווים הבאים ובקשו מהם לזהות סימן שלא הופיע קודם (למורה: סימן החזרה). שירו או נגנו את התבנית החוזרת  ארבע פעמים ושאלו את התלמידים איך הסימן משפיע על אופן הביצוע.

3. שירו את התבנית החוזרת עם התלמידים בדרכים מגוונות (למורה: שירה בשמות התווים, שירה בשפת המקצב, שירת הצליל הממושך ויתר הצלילים בשמיעה פנימית וכו'). הסבירו לתלמידים שתבנית החוזרת בעקשנות לאורך זמן נקראת "אוסטינטו" (למורה: מקור הביטוי באיטלקית: "ostinato" משמעו "עיקש").

4. שירו את שני הבתים הראשונים בשיר ובקשו מהתלמידים לשיר את האוסטינטו  ולזכור כמה שיותר מילים שהם שומעים (למורה: יש לסמן לתלמידים לשיר רק בשתי השורות הראשונים על מנת שתהיה התאמה עם ההרמוניה).

5. שירו את כל השיר ובקשו מהתלמידים לשיר או לנגן את האוסטינטו בחלקים המתאימים.

6. בצעו את השיר עם התלמידים כאשר חצי מהם שרים את הבתים והחצי השני שרים או מנגנים את האוסטינטו. בפזמונים שרים כולם יחד.