זרקור על תרבות יהודית-ישראלית

השיר מספר על הכינור ועל בעל הכינור- דוד המלך, המכונה גם "נעים זמירות ישראל", על שום השירים והמזמורים הרבים שחיבר.
ספר תהילים שכתיבתו מיוחסת לדוד, ממשיך ללוות את עם ישראל עד היום הזה, ברגעי שמחה ועצב.
עוד מרמז השיר למדרש ידוע, בו מסופר על כינורו המופלא של דוד, שהיה תלוי מעל מיטתו וכשרוח הייתה מרטיטה את המיתרים בחצות הלילה, היה הכינור מנגן מאליו.
בשיר הקשרים תנכ"יים והיסטוריים, הממשיכים להדהד בתרבות היהודית-ישראלית עד היום .

כיתות ג'-ד'
1. בשיר נאמר "חלפו שנים רבות מתהילת התהילים". אבל, ספר תהילים נקרא ע"י  אנשים רבים מדי יום ביומו.

• בקשו מהתלמידים להשלים  את הפסוקים הבאים, שמקורם בספר תהילים:
  • "שיר ל….. (מעלות)".
  • "מי האיש החפץ… (חיים)" .
  • "גם כי אלך בגיא….(צלמות) לא אירא (רע)".
• האם אתם מכירים פסוקים  נוספים מספר תהילים?
• האם אתם יכולים לספר חוויה/סיפור אישי המתקשרים לספר תהילים?

2. בשיר מסופר על השירה הנפלאה של דוד המלך, שהייתה נשמעת בכל ארץ ישראל. ובספר הזוהר נאמר עליו- "…בהיותו במדבר יהודה, זהו שבחו של דוד, אע"פ שהיה בצערו, אע"פ שהיו רודפים אחריו, היה משבח ומזמר לה." (זוהר פרשת תרומה רנ"ז).

• ע"פ הפסוק מספר הזוהר, במה הייתה גדולתו של דוד המלך?
• האם אתם מסכימים עם אמירה זו?

3. בשיר נאמר: "לפני שנים רבות בשערי ירושלים ניצבה נפעמת בחלון מיכל".

• כמה שערים בחומת ירושלים?
• האם אתם מכירים את שמות השערים ויודעים לספר מה מקור שמם?
• הראו לתלמידים תמונה של אחד השערים ובקשו מהם לזהות את השער.

  לסיכום

  • למדנו כי דוד המלך נקרא, "נעים זמירות ישראל", וכתיבת ספר תהילים מיוחסת לו. לדוד מקום מרכזי במסורת ובתרבות היהודית.
  • ראינו כי לדוד המלך היו תעצומות נפש רבות וכי הוא היה אדם גדול, שהרי לא סתם נאמר עליו "דוד מלך ישראל חי וקיים". למרות שפעמים רבות במהלך חייו היה נתון במצבים קשים ומסוכנים, המשיך לכתוב מזמורים ושירים ולהודות לה'.
  • למדנו מדרש על כינורו של דוד שהיה מנגן מאליו בחצות הלילה, וכן ציינו את שמות שערי ירושלים, המוזכרים גם הם בשיר.

זרקור על תרבות יהודית-ישראלית

השיר מספר על הכינור ועל בעל הכינור- דוד המלך, המכונה גם "נעים זמירות ישראל", על שום השירים והמזמורים הרבים שחיבר.
ספר תהילים שכתיבתו מיוחסת לדוד, ממשיך ללוות את עם ישראל עד היום הזה, ברגעי שמחה ועצב.
עוד מרמז השיר למדרש ידוע, בו מסופר על כינורו המופלא של דוד, שהיה תלוי מעל מיטתו וכשרוח הייתה מרטיטה את המיתרים בחצות הלילה, היה הכינור מנגן מאליו.
בשיר הקשרים תנכ"יים והיסטוריים, הממשיכים להדהד בתרבות היהודית-ישראלית עד היום .

כיתות ה'-ו'
1. בסוף השיר נאמר "אומרים ישנו מקום ובו הצדיקים עם ערב את כינור דוד שומעים".

• במקורות רבים, (למשל, בתלמוד הירושלמי מסכת ברכות דף ה' ע"ב), מסופרת אגדה על כינורו המופלא של דוד המלך,  שרוח הייתה מרטיטה מיתריו והכינור היה מנגן מעצמו בחצות הלילה.

• מה ניתן ללמוד מכך שהאגדה על הכינור המופלא של דוד המלך מופיעה פעמים רבות במקורות שונים?
• ציירו את האגדה כפי שאתם רואים אותה בדמיונכם.

2. בשיר נאמר "קולות ניגון שירה ומזמורים".
אחד  המזמורים המפורסמים   של דוד המלך בספר תהילים הוא: "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד" (תהילים ל'). מקובל לאמרו בחג החנוכה לאחר הדלקת הנרות, ויש האומרים את המזמור בזמן חגיגה של כניסה לבית חדש, חנוכת הבית.

• היזכרו במקרים בהם אתם או מישהו שאתם מכירים עברו לבית חדש.
• מדוע, לדעתכם, חש דוד צורך לכתוב מזמור מיוחד שכותרתו "מזמור שיר חנוכת הבית"?

3. "לפני שנים רבות שמעו בארץ ישראל קולות ניגון שירה ומזמורים".
גם היום שומעים ניגון, שירה ומזמורים.

• מהו ניגון? האם אתם מכירים ניגונים עתיקים, (או מנגינות), שעוברים במשפחה, או בעם, מדור לדור?
• האם אתם מכירים מזמור מספר תהילים?
• על פי בחירתכם, קראו/ למדו/שירו עם התלמידים אחד ממזמורי התהילים.

  לסיכום

  • למדנו כי דוד המלך נקרא, "נעים זמירות ישראל", וכתיבת ספר תהילים מיוחסת לו. לדוד מקום מרכזי במסורת ובתרבות היהודית.
  • ראינו כי לדוד המלך היו תעצומות נפש רבות וכי הוא היה אדם גדול, שהרי לא סתם נאמר עליו "דוד מלך ישראל חי וקיים". למרות שפעמים רבות במהלך חייו היה נתון במצבים קשים ומסוכנים, המשיך לכתוב מזמורים ושירים ולהודות לה'.
  • למדנו מדרש על כינורו של דוד שהיה מנגן מאליו בחצות הלילה, וכן ציינו את שמות שערי ירושלים, המוזכרים גם הם בשיר.

זרקור מוזיקלי

השיר נכתב על ידי אביהו מדינה והולחן על ידו ועל ידי יהודה בדיחי. השיר בוצע לראשונה בפסטיבל הזמר המזרחי "בשנת 1978 וזכה במקום השני. מאז זכה לחידושים וביצועים רבים.

לשיר שלושה בתים. כל בית מחולק לשני משפטים מוזיקליים, כאשר המשפט השני חוזר על עצמו פעמיים, בפעם הראשונה הוא מסתיים בדרגה השישית ובפעם השנייה בטוניקה.

כיתות ג-ד
1. חלקו לתלמידים דף עם מילות השיר ובקשו מהם להאזין לשיר ולסמן את המילים הקשורות במוזיקה.

2. השמיעו את השיר ובקשו מהתלמידים לסמן את המילים המתחרזות בסופי המשפטים, ("מזמורים-עלים", "אור-כינור").

3. שאלו את התלמידים איזה משפט בכל בית חוזר פעמיים והאם הוא חוזר במדויק? עמדו איתם על ההבדלים ( משפט ראשון, סיום פתוח על הדרגה השישית, משפט שני, סיום סגור על הטוניקה).

4. כוונו את הילדים להאזנה לשני המשפטים החוזרים ושאלו באיזה מילים מופיעות נוימות, (2-3 צלילים המושרים על אותה הברה), במילים "מיוחד", "במשעול", "ישנו מקום". שאלו את התלמידים כיצד הנוימות מוסיפות לערכו המוזיקלי של השיר , ומדוע לדעתם בחר המלחין להלחין נוימות במילים האלו? (שימו לב שהמלחין בחר להלחין את הנוימות ברצף, מה שנותן תחושה של הלחנה מליסמטית, (יותר מ-3 צלילים על הברה אחת), למרות שכל הברה מקבלת בסה"כ 2-3 צלילים. הלחנה מליסמטית מאוד תואמת לסגנון ההלחנה הים תיכוני אליו משתייך שיר זה. בנוסף, בחלק מן המילים הנוימות גם "מציירות" את תוכן המילים)

5. בצעו את השיר עם התלמידים בדרכים מגוונות ותוך העמקת הקושי:

• המורה שר והתלמידים מצטרפים בפזמון
• המורה שר והתלמידים מצטרפים במשפט המוזיקלי החוזר בבתים (שירת מענה).
• חלוקה לקבוצות, סולנים וכו'.

  מה למדנו?

  • תרגול מקצבים.
  • נגינת תבניות מקצב בהתאמה לשיר.
  • התנסות בנגינה במגוון כלי הקשה.
  • ביצוע מגוון לשיר: בקבוצות, שירת מענה, סולנים.

זרקור מוזיקלי

השיר נכתב על ידי אביהו מדינה והולחן על ידו ועל ידי יהודה בדיחי. השיר בוצע לראשונה בפסטיבל הזמר המזרחי "בשנת 1978 וזכה במקום השני. מאז זכה לחידושים וביצועים רבים.

לשיר שלושה בתים. כל בית מחולק לשני משפטים מוזיקליים, כאשר המשפט השני חוזר על עצמו פעמיים, בפעם הראשונה הוא מסתיים בדרגה השישית ובפעם השנייה בטוניקה.

כיתות ה-ו
1. תרגלו עם התלמידים את קריאת תבניות המקצב בדרכים מגוונות (ראו פעילות לשכבות א-ב, סעיף 3).

2. השמיעו לתלמידים את השיר ובקשו מהם לציין כמה בתים ופזמונים יש בשיר?

3. בקשו מהתלמידים להתאים את תבניות המקצב לבית ולפזמון, (תבנית א' לבתים ותבנית ב' לפזמונים).

4. חלקו דרבוקות לקבוצה שמנגנת את תבנית א' וכלי הקשה אחרים לקבוצה שמנגנת את תבנית ב'. תרגלו עם הקבוצות את הנגינה בהתאמה לשיר.

5. השמיעו לתלמידים את השיר ונצחו עליהם בזמן הנגינה.

6. הזמינו תלמידים להחליף אתכם בניצוח.

7. בחרו סולנים שיבצעו את הבתים השונים כששאר התלמידים שרים  את הפזמון.

מה למדנו?

• תרגול מקצבים.
• נגינת תבניות מקצב בהתאמה לשיר.
• התנסות בנגינה במגוון כלי הקשה.
• ביצוע מגוון לשיר: בקבוצות, שירת מענה, סולנים.