ציטוט מהמקורות:
"וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת פָּרֶץ: פֶּרֶץ הוֹלִיד אֶת חֶצְרוֹן … וְשַׂלְמוֹן הוֹלִיד אֶת בֹּעַז. וּבֹעַז הוֹלִיד אֶת עוֹבֵד. וְעֹבֵד הוֹלִיד אֶת יִשָׁי. וְיִשַׁי הוֹלִיד אֶת דָּוִד." (רות ד', י"ח-כ"ב).
"וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת…" מגילת רות מסתיימת במגילת יוחסין מפוארת. היא מונה את רשימת תולדות פרץ, כלומר צאצאיו בדורות הבאים. פרץ היה בנו של יהודה (בן יעקב אבינו). הרשימה מתחילה בפרץ, מגיעה אל בֹּעַז, מגיבורי מגילת רות, ומסתיימת בדוד המלך: "וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת פָּרֶץ פֶּרֶץ הוֹלִיד אֶת חֶצְרוֹן… וְשַׂלְמוֹן הוֹלִיד אֶת בֹּעַז וּבֹעַז הוֹלִיד אֶת עוֹבֵד. וְעֹבֵד הוֹלִיד אֶת יִשָׁי וְיִשַׁי הוֹלִיד אֶת דָּוִד" (רות ד', י"ח-כ"ב). לכל אדם שושלת יוחסין כזו, המקשרת אותו לדורות הקודמים.
נתחבר לשורה מהשיר "כאן סיפרתי את סיפור חיי", כדי להביא מצד אחד את הסיפור המשפחתי של התלמיד ומצד אחר את החיבור של הסיפור הזה לארץ.
הסיפור המשפחתי שלנו מחבר בין האישי ללאומי, תוך שהוא מבטא גם את הזיקה (ואולי הדרך) של המשפחה לישראל.
ערכים מובילים בשיר: משפחה, זיקה לארץ ישראל, אהבת הארץ, עמיות יהודית, שייכות לעם.
- האזינו לשיר יחד עם התלמידים וכתבו על הלוח שני משפטים מתוכו:
"כאן השמיים שלי
כאן סיפרתי את סיפור חיי… "
- שאלו את התלמידים: מה כוונת הכותב במשפטים האלו? מה זאת אומרת "השמיים שלי"?
מילת המפתח היא "כאן" (ארץ ישראל). הדובר (שהוא גם המחבר והמבצע עצמו, יגאל בשן) מדגיש את הזיקה העמוקה שלו למקום, שרק בו הוא מרגיש בבית.
- אפשר לספר שאת ההשראה לשיר קיבל יגאל בשן משיחה עם חבר וכך הוא מספר: "אחרי שחבר טוב חזר לגור בארץ, אחרי 20 שנה שגר בלוס אנג'לס, שאלתי אותו 'מדוע חזרת לגור בארץ?' החבר ענה: 'כי כאן השמיים הם שלי, בלוס אנג'לס, הם לא.'" בשן הפך את הסיפור לשיר מתוך הזדהות אישית.
- בקשו מהתלמידים לנסח במילים שלהם משפט בעל מבנה דומה: "כאן… שלי" (למשל: כאן המקום שלי, המדינה שלי, העיר שלי, הבית שלי).
- "כאן סיפרתי את הסיפור שלי": בקשו מהתלמידים לצייר את הסיפור שלהם – שלושה דורות לאחור (הם, ההורים, הסבים) ולבטא בציור היכן כל אחד מבני משפחתם "מספר את סיפור חייו": איפה הם נולדו? איפה הם גרו במהלך חייהם? האם למדו בחו"ל? אולי עשו טיול ארוך?
מומלץ להקרין מפה של העולם במהלך הפעילות.
ניתן להקשיב שוב למילים של השיר תוך כדי העבודה העצמית בכיתה.
ציטוט מהמקורות:
"וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת פָּרֶץ: פֶּרֶץ הוֹלִיד אֶת חֶצְרוֹן … וְשַׂלְמוֹן הוֹלִיד אֶת בֹּעַז. וּבֹעַז הוֹלִיד אֶת עוֹבֵד. וְעֹבֵד הוֹלִיד אֶת יִשָׁי. וְיִשַׁי הוֹלִיד אֶת דָּוִד." (רות ד', י"ח-כ"ב).
"וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת…" מגילת רות מסתיימת במגילת יוחסין מפוארת. היא מונה את רשימת תולדות פרץ, כלומר צאצאיו בדורות הבאים. פרץ היה בנו של יהודה (בן יעקב אבינו). הרשימה מתחילה בפרץ, מגיעה אל בֹּעַז, מגיבורי מגילת רות, ומסתיימת בדוד המלך: "וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת פָּרֶץ פֶּרֶץ הוֹלִיד אֶת חֶצְרוֹן… וְשַׂלְמוֹן הוֹלִיד אֶת בֹּעַז וּבֹעַז הוֹלִיד אֶת עוֹבֵד. וְעֹבֵד הוֹלִיד אֶת יִשָׁי וְיִשַׁי הוֹלִיד אֶת דָּוִד" (רות ד', י"ח-כ"ב). לכל אדם שושלת יוחסין כזו, המקשרת אותו לדורות הקודמים.
נתחבר לשורה מהשיר "כאן סיפרתי את סיפור חיי", כדי להביא מצד אחד את הסיפור המשפחתי של התלמיד ומצד אחר את החיבור של הסיפור הזה לארץ.
הסיפור המשפחתי שלנו מחבר בין האישי ללאומי, תוך שהוא מבטא גם את הזיקה (ואולי הדרך) של המשפחה לישראל.
ערכים מובילים בשיר: משפחה, זיקה לארץ ישראל, אהבת הארץ, עמיות יהודית, שייכות לעם.
- הקדימו רקע לשיר וספרו על ההשראה שהביאה את היוצר, יגאל בשן, לכתוב אותו:
"אחרי שחבר טוב חזר לגור בארץ, אחרי 20 שנה שגר בלוס אנג'לס, שאלתי אותו: 'מדוע חזרת לגור בארץ?' החבר ענה: 'כי כאן השמיים הם שלי, בלוס אנג'לס, הם לא'".
- שאלו: למה הכוונה "כאן השמיים הם שלי"? וכיצד התלמידים מרגישים ביחס לקביעה זו?
- האזינו לשיר שכתב יגאל בשן בהשראת השיחה הזו. ניכר כי בשן עצמו מזדהה מאוד עם הדברים.
- בקשו מהתלמידים, במהלך ההאזנה, לכתוב את כל המילים או המשפטים בשיר המבטאים את השייכות של הכותב לארץ ולאנשים בה.
למשל:
כאן אני מרגיש כמו שאני
כאן השמיים הם שלי
כאן סיפרתי את סיפור חיי
כאן אני נושם את אוהביי
בסוף קוראים לנו אחים
תמיד הייתי מחובר
- אספו בסבב את הדברים שהתלמידים כתבו מתוך ההאזנה והציגו אותם על הלוח.
- שאלו: אילו מילים חוזרות הרבה פעמים? ("שלי", "כאן") מדוע?
- כתבו על הלוח את הפסוק מספר רות (אפשר להסתפק במילים הראשונות והאחרונות
ולהסביר בעל-פה את מה שבתווך): "ואלה תולדות…"
הסבירו שבפסוקים אלו מרוכזות תולדות משפחתו של דוד המלך (תולדות בלשון המקרא הם צאצאים, מהשורש יל"ד. כיום המילה משמשת בעיקר כדי להציג סיפור או השתלשלות אירועים לאורך זמן). במקרה זה, סיפור חיי המשפחה (משפחת דוד המלך בדורות לאחור עד פרץ, בנו של יעקב אבינו) נשזר בסיפור חייו של העם, ולמעשה כך הדבר בכל סיפור משפחתי.
- שאלו את התלמידים: כיצד הפסוק קשור לשיר?
- חזרו לשיר ושאלו: היכן מספר הכותב את סיפור חייו?
היכן הוא רוצה לספר אותם?
- בקשו מהתלמידים לכתוב בסגנון הפסוק את תולדות משפחתם לפחות שלושה דורות לאחור. בשונה מהכתיבה המקראית רצוי להוסיף גם את שמות הנשים.
- על בסיס זה בקשו מהתלמידים לשרטט עץ משפחתי של שלושה דורות, המבטא את המקום שבו כל אחד מהמשפחה מספר את סיפור חייו.
מי נולד בארץ?
מי גדל בחו"ל?
מי למד בחו"ל?
מי עלה לישראל?
היכן המשפחה שלהם מספרת את תולדותיה – את סיפור חייה?
- ניתן להקשיב שוב לשיר תוך כדי העבודה.
- הציגו בכיתה את העצים המשפחתיים השונים.
ציטוט מהמקורות:
"וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת פָּרֶץ: פֶּרֶץ הוֹלִיד אֶת חֶצְרוֹן … וְשַׂלְמוֹן הוֹלִיד אֶת בֹּעַז. וּבֹעַז הוֹלִיד אֶת עוֹבֵד. וְעֹבֵד הוֹלִיד אֶת יִשָׁי. וְיִשַׁי הוֹלִיד אֶת דָּוִד." (רות ד', י"ח-כ"ב).
"וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת…" מגילת רות מסתיימת במגילת יוחסין מפוארת. היא מונה את רשימת תולדות פרץ, כלומר צאצאיו בדורות הבאים. פרץ היה בנו של יהודה (בן יעקב אבינו). הרשימה מתחילה בפרץ, מגיעה אל בֹּעַז, מגיבורי מגילת רות, ומסתיימת בדוד המלך: "וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת פָּרֶץ פֶּרֶץ הוֹלִיד אֶת חֶצְרוֹן… וְשַׂלְמוֹן הוֹלִיד אֶת בֹּעַז וּבֹעַז הוֹלִיד אֶת עוֹבֵד. וְעֹבֵד הוֹלִיד אֶת יִשָׁי וְיִשַׁי הוֹלִיד אֶת דָּוִד" (רות ד', י"ח-כ"ב). לכל אדם שושלת יוחסין כזו, המקשרת אותו לדורות הקודמים.
נתחבר לשורה מהשיר "כאן סיפרתי את סיפור חיי", כדי להביא מצד אחד את הסיפור המשפחתי של התלמיד ומצד אחר את החיבור של הסיפור הזה לארץ.
הסיפור המשפחתי שלנו מחבר בין האישי ללאומי, תוך שהוא מבטא גם את הזיקה (ואולי הדרך) של המשפחה לישראל.
ערכים מובילים בשיר: משפחה, זיקה לארץ ישראל, אהבת הארץ, עמיות יהודית, שייכות לעם.
- רשמו על הלוח את הפסוק "ואלה תולדות…" (או את חלקו. ראו ההסברים בתחילת המערך וההנחיות בכיתות קודמות).
- בקשו מהתלמידים לקשר את הפסוק ואת השיר (גם) לשנת בת / בר מצווה, כשנה שבה אנו מקדישים זמן לסיפור המשפחתי, לבירור השורשים שלנו, לחשיפת תולדות משפחתנו ומקומנו בתוכה, וכן לנושא הזיקה שלנו לעם ולארץ.
- האזינו לשיר ושאלו: אילו מילים חזרו בשיר הרבה פעמים? ("שלי", "כאן") מדוע? האם התלמידים מזדהים עם הקביעות שבשיר?
- ספרו על מקור ההשראה של יגאל בשן לכתיבת השיר (ראו הסיפור לעיל בכיתות קודמות).
- שאלו את התלמידים מה דעתם על הסיפור. האם הם מרגישים באופן דומה? מדוע?
משימת כתיבה
- חלקו את התלמידים לקבוצות של שלושה עד ארבעה תלמידים בכל קבוצה ובקשו מהם לכתוב בית נוסף לשיר שבו הם מבטאים את הדברים הקטנים והגדולים המחברים אותם לארץ – כיצד בא לידי ביטוי בשבילם המשפט "השמיים שלי נמצאים כאן".
- אפשר לכוון את התלמידים בשאלות, כגון:
מקום מסוים בארץ?
זמן מסוים בשבוע או בשנה?
אדם מסוים?
אירוע מסוים?
- תוך כדי העבודה בקבוצות ניתן להאזין שוב לשיר.
כל קבוצה תנסה לבצע את הבית הנוסף שחיברה בסגנון מוזיקלי שמתאים לשיר או בסגנון שונה ממנו.
- אפשר לתלות את הבתים החדשים בכיתה לצד השיר המקורי.
