השיר "תן לי את היום הזה", בביצוע של אהרון ויונתן רזאל ומקהלת הילדים בת-קול, יצא לאור בשנת 2019 באלבומו ה-12 של היוצר אהרון רזאל "הנשמה רוצה יותר". השיר מספר על תקווה, על ידיעה והכרה בטוב. בעקבות פציעה של בתו של יונתן רזאל, אחיו של אהרון, האחים ישבו לילה ארוך בבית החולים, ואהרון השאיר לאחיו פתק מחזק, שבו כתב לו בתוך החושך: האם הכנת את עצמך לנס שעלול לקרות היום? סביב המשפט הזה ביסס אהרון את השיר: "תן לי את היום הזה", ובו המילים: "האם אתה מוכן לחסד שיביא אתו היום הזה?", וגם אופטימיות לעתיד: "עגלה עוברת וקוראת אליי: בוא עלה!" את הקליפ המרגש ביים אורי מרוז. התמונות מתכתבות עם השיר ומספקות לו את הזווית הוויזואלית על המסע, הפשטות והתפילות, בשילוב חיי היום-יום של המשפחה בכינרת, במצפה רמון, בלונה פארק ובמרפסת בצפת.
השיר בנוי מרצף של בתים ללא פזמון. ניתן להבחין בריבוי ערכים מקצביים של חלקי שש עשרה בחלקו הראשון של הבית, במקצב מנוקד שבולט בחלקו השני של הבית. בחלקו השלישי והמסיים יש שילוב של כל האלמנטים המקצביים שהופיעו בחלקים הקודמים. במלודיה בולטות תבניות מלודיות עם צלילים עוברים, או כאלו שמתחילות בצליל מוצא וחוזרות אליו, מה שנותן תחושת מעגליות למלודיה. מאפיין בולט נוסף במלודיה של השיר הוא מהלכים של סקוונצות (בחלק הראשון של הלחן) ומודולציות לאורכו. חלקו האחרון והמסיים של כל בית בנוי ממשפט חוזר כאשר בפעם הראשונה מסתיים המשפט בסיום פתוח (מעין שאלה) ובפעם השנייה הסיום הוא סגור (מעין תשובה). השיר מבוצע במרקמי קולות שונים של המבצעים: סולו זמר, סולו של זמר נוסף, דואט בשני קולות, ושירת מקהלה (טוטי).
תנועה במרחב על פי השירה בסולו, בדואט ובמקהלה: האזינו לשיר ובקשו מהתלמידים לנוע במרחב החדר בהתאם להנחיות הבאות: כאשר הם שומעים שירה של סולן אחד לנוע בחדר לכיוון אחד. בכל פעם שמתחיל בית חדש להחליף כיוון. כאשר הם שומעים שירה דו-קולית למצוא חבר ולנוע יחד אתו וכאשר הם שומעים שירת מקהלה להסתדר במעגל לתת ידיים ולהסתובב ביחד.
- תזמור: בדומה לפעילות מספר 1 תוכלו להקיש את הפעמה על פי המרקם הקולי בביצוע בהתאם להנחיות הבאות:
סולן: הקשת הפעמה על הרצפה באמצעות מקל מקצב אחד העומד במאונך (כלומר: הקשה על השולחן באמצעות הקצה של מקל המקצב). בכל פעם שמתחיל בית חדש לשנות את היד המקישה או להפוך את המקל ולהקיש את הפעמה כאשר הקצה השני של מקל המקצב במגע עם השולחן).
דואט: להקיש את הפעמה בדרך המקובלת עם שני מקלות הקשה.
שירת מקהלה: כל התלמידים מסתדרים במעגל ומקישים את הפעמה ביחד (למורה: ניתן להקיש עם שתי הידיים את הפעמה כאשר שני מקלות המקצב עומדות במאונך והמגע עם הרצפה הוא עם קצה המקלות או שכולם מקישים את הפעמה בשני מקלות המקצב באופן המקובל).
- שירת השיר במרקמי קולות שונים: למדו את התלמידים לשיר לפחות בית ראשון ובצעו את השירה שלו במרקמי שירה שונים. ניתן לשחק עם המרקמים ולשנות. בחרו בכל פעם סולן הוסיפו לו עוד סולן שישיר יחד אתו כאשר השירה היא זוגית. בשירת המקהלה כל הכיתה תשיר. יש להכין כרטיסים בשלושה צבעים, למשל: צבע צהוב לסולן, צבע כחול לשירה זוגית וצבע אדום לשירת מקהלה. התלמידים יבצעו את השירה בהתאם לכרטיסייה שהמורה מרים. דוגמה לאופן הרמת הכרטיסיות:
לא אביט לאחורי, השביל פתוח לפני
לא יכולתי לחכות, ארכו לי לילותי
תן לי את היום הזה, תן לי את היום הזה
עגלה עוברת וקוראת אליי: בוא עלה!
עגלה עוברת וקוראת אליי: בוא עלה!
(למורה: חשוב שהסימון לשינוי המרקם הקולי יהיה בחלוקה על פי שלושת החלקים שבונים את מנגינת השיר בדומה לחלוקה שבדוגמה).
מה למדנו?
כיתות א'-ב'
- תנועה במרחב החדר בהתאם למרקמים השונים של הביצוע הקולי של השיר: סולו, דואט, שירת מקהלה.
- תזמור: הקשת הפעמה במקלות מקצב באופן שמבטא את המרקמים השונים של הביצוע הקולי.
- משחק קולי: שירת הבית הראשון בסולו, שירה זוגית ושירת מקהלה בהתאם לניצוח של המורה.
השיר "תן לי את היום הזה", בביצוע של אהרון ויונתן רזאל ומקהלת הילדים בת-קול, יצא לאור בשנת 2019 באלבומו ה-12 של היוצר אהרון רזאל "הנשמה רוצה יותר". השיר מספר על תקווה, על ידיעה והכרה בטוב. בעקבות פציעה של בתו של יונתן רזאל, אחיו של אהרון, האחים ישבו לילה ארוך בבית החולים, ואהרון השאיר לאחיו פתק מחזק, שבו כתב לו בתוך החושך: האם הכנת את עצמך לנס שעלול לקרות היום? סביב המשפט הזה ביסס אהרון את השיר: "תן לי את היום הזה", ובו המילים: "האם אתה מוכן לחסד שיביא אתו היום הזה?", וגם אופטימיות לעתיד: "עגלה עוברת וקוראת אליי: בוא עלה!" את הקליפ המרגש ביים אורי מרוז. התמונות מתכתבות עם השיר ומספקות לו את הזווית הוויזואלית על המסע, הפשטות והתפילות, בשילוב חיי היום-יום של המשפחה בכינרת, במצפה רמון, בלונה פארק ובמרפסת בצפת.
השיר בנוי מרצף של בתים ללא פזמון. ניתן להבחין בריבוי ערכים מקצביים של חלקי שש עשרה בחלקו הראשון של הבית, במקצב מנוקד שבולט בחלקו השני של הבית. בחלקו השלישי והמסיים יש שילוב של כל האלמנטים המקצביים שהופיעו בחלקים הקודמים. במלודיה בולטות תבניות מלודיות עם צלילים עוברים, או כאלו שמתחילות בצליל מוצא וחוזרות אליו, מה שנותן תחושת מעגליות למלודיה. מאפיין בולט נוסף במלודיה של השיר הוא מהלכים של סקוונצות (בחלק הראשון של הלחן) ומודולציות לאורכו. חלקו האחרון והמסיים של כל בית בנוי ממשפט חוזר כאשר בפעם הראשונה מסתיים המשפט בסיום פתוח (מעין שאלה) ובפעם השנייה הסיום הוא סגור (מעין תשובה). השיר מבוצע במרקמי קולות שונים של המבצעים: סולו זמר, סולו של זמר נוסף, דואט בשני קולות, ושירת מקהלה (טוטי).
ביסוס תחושת צליל הבית:
א. שירו את סולם פה מג'ור ובססו את תחושת צליל הבית.
ב. בקשו מהתלמידים שיציעו תנועות לסיום פתוח שיביעו את המתח שנוצר בעצירה על צליל שאינו צליל הבית והצעות לתנועות יציבות נינוחות לסיום סגור על צליל הבית.
ג. נגנו/שירו מספר מנגינות קצרות בסולם פה מג'ור ובקשו מהתלמידים להגיב בתנועה (שתבחרו מתוך המאגר שהוצע בפעילות 2) לסיום פתוח או לסיום סגור.
- סיום פתוח וסגור במנגינת השיר: שירו/נגנו לתלמידים את מנגינת השיר (ללא מילים כהמשך ישיר לפעילות ג) ובכל נקודת מנוחה (בסיומי משפטים המוזיקליים) בקשו מהם לסמן האם הסיום פתוח או סגור.
- בצעו שוב את פעילות 2, אבל הפעם הוסיפו את המילים ושירו את הבית הראשון.
- חידון בתנועה: המורה ינוע בחדר ובכל פעם יקפיא את התנועה שלו. התלמידים יצטרכו לגלות האם התנועה מביעה מתח או נינוחות. בדומה ניתן להזמין תלמיד שיחליף את המורה.
- משחק פסלים במרחב החדר כביטוי לסיום סגור או פתוח: השמיעו את השיר ובקשו מהתלמידים להסתובב במרחב החדר. בכל פעם שישמעו בנקודות המנוחה צליל פתוח – יעצרו בלי לזוז בתנועה "מתוחה" ובכל פעם שישמעו בנקודת המנוחה צליל סגור – יעצרו בלי לזוז בתנועה "נינוחה". בכל פעם שיתחיל בית חדש בקשו מהם לשנות את כיוון ההליכה (למורה: הנחו את התלמידים להחליף את התנועות. הרבה יותר מעניין ומאתגר כל פעם להתנסות ולחפש תנועה אחרת שתביע מתח או נינוחות)
- ביצוע של הצלילים בנקודת המנוחה: הצטרפו בשירת סולפג' בשילוב היד המזמרת לצלילים הארוכים בנקודות המנוחה כאשר השירה היא בסולם פה מג'ור. כאשר יש מודולציות רק סמנו באמצעות היד המזמרת את הדרגה (למורה: צלילי המנוחה הם סי ולה. בדומה ניתן להצטרף לצלילים אלו בנגינה על מטלופונים/ חליליות).
מה למדנו?
כיתות ג'-ד'
- ביסוס תחושת צליל הבית בסולם פה מג'ור בדרכים מגוונות.
- זיהוי סיום פתוח וסגור בנקודות המנוחה בשיר.
- ביטוי תנועתי לסיום סגור או פתוח בישיבה ובתנועה במרחב.
השיר "תן לי את היום הזה", בביצוע של אהרון ויונתן רזאל ומקהלת הילדים בת-קול, יצא לאור בשנת 2019 באלבומו ה-12 של היוצר אהרון רזאל "הנשמה רוצה יותר". השיר מספר על תקווה, על ידיעה והכרה בטוב. בעקבות פציעה של בתו של יונתן רזאל, אחיו של אהרון, האחים ישבו לילה ארוך בבית החולים, ואהרון השאיר לאחיו פתק מחזק, שבו כתב לו בתוך החושך: האם הכנת את עצמך לנס שעלול לקרות היום? סביב המשפט הזה ביסס אהרון את השיר: "תן לי את היום הזה", ובו המילים: "האם אתה מוכן לחסד שיביא אתו היום הזה?", וגם אופטימיות לעתיד: "עגלה עוברת וקוראת אליי: בוא עלה!" את הקליפ המרגש ביים אורי מרוז. התמונות מתכתבות עם השיר ומספקות לו את הזווית הוויזואלית על המסע, הפשטות והתפילות, בשילוב חיי היום-יום של המשפחה בכינרת, במצפה רמון, בלונה פארק ובמרפסת בצפת.
השיר בנוי מרצף של בתים ללא פזמון. ניתן להבחין בריבוי ערכים מקצביים של חלקי שש עשרה בחלקו הראשון של הבית, במקצב מנוקד שבולט בחלקו השני של הבית. בחלקו השלישי והמסיים יש שילוב של כל האלמנטים המקצביים שהופיעו בחלקים הקודמים. במלודיה בולטות תבניות מלודיות עם צלילים עוברים, או כאלו שמתחילות בצליל מוצא וחוזרות אליו, מה שנותן תחושת מעגליות למלודיה. מאפיין בולט נוסף במלודיה של השיר הוא מהלכים של סקוונצות (בחלק הראשון של הלחן) ומודולציות לאורכו. חלקו האחרון והמסיים של כל בית בנוי ממשפט חוזר כאשר בפעם הראשונה מסתיים המשפט בסיום פתוח (מעין שאלה) ובפעם השנייה הסיום הוא סגור (מעין תשובה). השיר מבוצע במרקמי קולות שונים של המבצעים: סולו זמר, סולו של זמר נוסף, דואט בשני קולות, ושירת מקהלה (טוטי).
שירת סולפג': שירו עם התלמידים את המשפט המוזיקלי הבא בשילוב תנועת היד המזמרת.
- הקניית המושג מודולציה: מודולציה היא תהליך של שינוי המרכז הטונלי (צליל הבית) במהלך היצירה, כלומר עלייה או ירידה בסולם המוזיקלי תוך כדי השיר.
- מאחר שהשיר כולל מספר מודולציות נבצע את המשפט המוזיקלי ששרנו בפעילות 1 במודולציה (למורה: הביצוע יכול להיות בשירה ו/או בנגינה על מטלופונים ו/או חליליות).
א. בצעו את המשפט המוזיקלי בפעילות 1.
ב. בצעו את המשפט המוזיקלי במודולציה לסולם סול על פי התווים הבאים:
ג. המשפט המוזיקלי הבא מתחיל בצליל סי במול, הוא אינו מודולציה מדויקת ולכן התלמידים יבצעו ליווי שונה, לפי ההצעה הבאה:
- תזמור: התלמידים ישירו ברצף את המשפט המוזיקלי במודולציות בשילוב המילים ועל פי הסולם של כל אחד מבתי השיר.
תן לי את היום הזה, תן לי את היום הזה
יש לי את היום הזה, לא מעט הוא כי הרבה
תן לי את השיר הזה, לא מעט הוא כי הרבה
(וע)ברת לילה קר, (ונד)מה שלא נגמר
תן לי את הטוב הזה, לא מעט הוא כי הרבה
תן לי את היום הזה, תן לי את היום הזה
- האזינו לשיר והצטרפו לשירת המשפט המוזיקלי על פי המודולציות לאורך בתי השיר.
- הקניית המושג סקוונצה: סקוונצה היא מהלך שבו קטע מוזיקלי חוזר על עצמו, בהשאה כלפי מטה או כלפי מעלה, במעין שרשרת המתחילה בכל פעם בצליל חדש. בשונה מהמודולציה, הסקוונצה אינה משנה את הסולם ולכן המרכז הטונלי (צליל הבית) לא משתנה למרות ההשאה בסקוונצה.
- שירו ללא מילים/נגנו את החלק הראשון של הבית (החלק שבו יש סקוונצה).
- שירו את הבית הראשון של הבית ובקשו מהתלמידים להרים יד כשהם מזהים את מה ששרתם/ ניגנתם בפעילות 6.
- שירו את כל השיר מתחילתו ועד סופו (מורה: עדיפות לליווי חי של השיר בהתאם למודולציות שיש בביצוע של השיר).
מה למדנו?
כיתות ה'-ו'
- הקניית המושגים מודולציה וסקוונצה.
- שירת סולפג' ונגינה של משפט מוזיקלי מתוך השיר במודולציות .
- זיהוי הסקוונצה בשיר.
- שירת השיר מתחילתו ועד סופו.
