פתיחה וסגירה של יום לימודים יהיו מושרשות בבתי הספר כתפיסה וחלק מהתרבות הבית ספרית
המקדמות יחסי קרבה ואכפתיות ומרחב של אקלים חינוכי מיטבי, המהווה מעטפת רגשית-חברתית ליום הלימודים תוך התייחסות להיבטים התפתחותיים.
אוֹת לְאוֹת סַפֵּר אֶת הַסִּפּוּר שֶׁלְּךָ
יֵשׁ לְךָ אֶחָד יָפֶה
גַּם כָּל הַכְּאֵבִים וְהַחֻלְשׁוֹת שֶׁלְּךָ
הָפְכוּ אוֹתְךָ אֶחָד כָּזֶה
שֶׁלֹּא מְפַחֵד לִפֹּל
שֶׁלֹּא מְפַחֵד לִגְדֹּל
תָּו לְתָו נַגֵּן אֶת הַנִּגּוּן שֶׁלְּךָ
יֵשׁ לְךָ אֶחָד יָפֶה
תִּרְקֹד כְּאִלּוּ הָעוֹלָם שָׁר בִּשְׁבִילְךָ
תִּרְאֶה הַלֵּב כְּבָר מִתְרַפֵּא
וְרַק אַל תִּפְחַד לִפֹּל
רַק אַל תִּפְחַד לִגְדֹּל
כָּל עוֹד לֹא הִפְסַקְתָּ לַחֲלֹם
אַתָּה מְנַצֵּחַ
כְּאִלּוּ אֵין מָחָר, לִחְיוֹת הַיּוֹם
תַּחְזִיק רַק לְהַיּוֹם
כָּל עוֹד לֹא הִפְסַקְתָּ לַחֲלֹם
אַתָּה מְנַצֵּחַ
תָּעוּף הֲכִי רָחוֹק שֶׁאַתָּה יָכוֹל
כִּי יֵשׁ בְּךָ הַכֹּל
קַח מִכְחוֹל צַיָּר אֶת הַצִּיּוּר שֶׁלְּךָ
יֵשׁ לְךָ אֶחָד יָפֶה
וְאֵין שׁוּם דָּבָר שֶׁיַּעֲצֹר אוֹתְךָ
תַּפְלִיג לְאָן שֶׁרַק תִּרְצֶה
רַק אַל תִּפְחַד לִפֹּל
רק אַל תִּפְחַד לִגְדֹּל
כָּל עוֹד לֹא הִפְסַקְתָּ לַחֲלֹם
אַתָּה מְנַצֵּחַ
כְּאִלּוּ אֵין מָחָר, לִחְיוֹת הַיּוֹם
תַּחְזִיק רַק לְהַיּוֹם
כָּל עוֹד לֹא הִפְסַקְתָּ לַחֲלֹם
אַתָּה מְנַצֵּחַ
תָּעוּף הֲכִי רָחוֹק שֶׁאַתָּה יָכוֹל
כִּי יֵשׁ בְּךָ הַכֹּל
כָּל עוֹד לֹא הִפְסַקְתָּ לַחֲלֹם
אַתָּה מְנַצֵּחַ
כְּאִלּוּ אֵין מָחָר, לִחְיוֹת הַיּוֹם
תַּחְזִיק רַק לְהַיּוֹם
כָּל עוֹד לֹא הִפְסַקְתָּ לַחֲלֹם
אַתָּה מְנַצֵּחַ
תָּעוּף הֲכִי רָחוֹק שֶׁאַתָּה יָכוֹל
כִּי יֵשׁ בְּךָ הַכֹּל
יֵשׁ בְּךָ הַכֹּל
יֵשׁ בְּךָ הַכֹּל
יֵשׁ בְּךָ הַכֹּל
הָאִילָנוֹת כָּל כָּךְ כְּבֵדִים
כּוֹפֵף הַפְּרִי אֶת הַבַּדִּים
זוֹ הַשָּׁעָה הַמַּרְגִּיעָה
בָּהּ נִרְדָּמִים הַיְּלָדִים.
אֶל הַבִּקְעָה מִן הַגִּלְעָד
טָלֶה שָׁחֹר וְרַךְ יָרַד
כִּבְשָׂה פּוֹעָה בּוֹכָה בַּדִּיר
זֶה בְּנָהּ הַקָּט אֲשֶׁר אָבַד.
יָשׁוּב טָלֶה אֶל חֵיק הָאֵם
יִשְׁכַּב בַּדִּיר וְיֵרָדֵם
וְהַכִּבְשָׂה תִּשַּׁק אוֹתוֹ
וְהִיא תִּקְרָא אוֹתוֹ בְּשֵׁם.
נִסְתַּר הַלֵּיל בֵּין הַבַּדִּים
וְהַנָּבִיא הַגִּלְעָדִי
יוֹרֵד דּוּמָם אֶל הַבִּקְעָה
לַחְזוֹת בִּשְׁנַת הַיְּלָדִים.
פִּתְחוּ אֶת הַשַּׁעַר, פִּתְחוּהוּ רָחָב,
עָבוֹר תַּעֲבֹר פֹּה שַׁרְשֶׁרֶת זָהָב:
אַבָּא
וְאִמָּא,
וְאָח
וְאָחוֹת
וְחָתָן וְכַלָּה
בְּמִרְכֶּבֶת קַלָּה.
המפגש החברתי בפתיחת יום הלימודים מהווה מרחב בטוח למנעד הרגשות והמחשבות שעִימם מגיעים התלמידים והתלמידות בבוקר. מרחב זה תורם לביסוס יחסי קרבה ואכפתיות ומקדם את הרווחה הנפשית.
המפגש החברתי בפתיחת יום הלימודים מהווה מרחב בטוח למנעד הרגשות והמחשבות שעִמם מגיעים התלמידים והתלמידות בבוקר.
המפגש החברתי לקראת סיומו של יום הלימודים מתמקד בהתבוננות רפלקטיבית על מהלך יום הלימודים.
ההתבוננות הרפלקטיבית מאפשרת ליחיד להתבונן פנימה: ברגשותיו, בתודעתו ובדרכי פעולתו. היא מאפשרת לו להבין את עצמו באופן עמוק יותר. באמצעות התבוננות רפלקטיבית, היחיד מברר את הרגשות, הצרכים, המניעים, הערכים והמטרות שלו. בירור זה עשוי לסייע לו לקבל החלטות מושכלות המקדמות צמיחה והתפתחות אישית. בתהליך זה התלמידים והתלמידות (וצוותי החינוך) שואלים שאלות, בוחנים את מהלך היום בצורה ביקורתית וחוקרים את רגשותיהם ומחשבותיהם בהתייחס לחוויות ולמצבים שונים.
לצד הרפלקציה האישית, אפשר לקיים גם רפלקציה קבוצתית. המטרות המרכזיות של הרפלקציה הקבוצתית הן לשפר את התקשורת בין חברי הקבוצה ואת ביצועי הקבוצה, לזהות את נקודות החוזק והחולשה של הקבוצה ולהתמקד בתחומים בהם דרוש שיפור.
פתיחה וסגירה של יום לימודים יהיו מושרשות בבתי הספר כתפיסה וחלק מהתרבות הבית ספרית המקדמות יחסי קרבה ואכפתיות ומרחב של אקלים חינוכי מיטבי, המהווה מעטפת רגשית-חברתית ליום הלימודים תוך התייחסות להיבטים התפתחותיים.
"שיר של יום" היא חלק מהחלום שלנו לפיתוח ולקידום אווירה
טובה ונעימה בבתי הספר: לפתוח את יום הלימודים בשירה,
בהיכרות עם שיר ובשיח על תכניו. השירים שנבחרו ויושרו במשך
שבוע שלם בבית הספר הממלכתי עברי הם מתוך תכנית תרבות
יהודית -ישראלית.
לורם איפסום
נושאים וקטגוריות
זרמי חינוך