ציטוט: "שְׁנַ֨יִם שְׁנַ֜יִם בָּ֧אוּ אֶל־נֹ֛חַ אֶל־הַתֵּבָ֖ה: זָכָ֣ר וּנְקֵבָ֑ה" (בראשית, פרק ז', פסוק ט').

מילותיו של יורם טהר לב הן מדרש מודרני לפרשת נוח והמבול. הן מציגות דו-שיח דמיוני המתקיים בין נוח לבין החיות בתיבה.

יורם טהר לב סיפר שכתב את מילות השיר לאחר שמתי כספי שר לו את הלחן בטלפון: "הוא השמיע לי בטלפון את הלחן המדליק הזה ואני כתבתי את המילים באותו לילה." לפי טהר לב, השיר הוא אלגוריה לאנשים חסרי סבלנות, שיודעים כי "מישהו דואג להם" כל הזמן ולמרות זאת דוחקים בו להשלים את המלאכה כמה שיותר מהר (ראו דברים אלו באתר הספרייה הלאומית). המילים בשילוב הלחן מזמנים לנו שיר אופטימי, המתמקד בחיים על התיבה עצמה ועל מערכות היחסים בין החיות הנמצאות על התיבה.
כמו כן, שימו לב לחריזה: ממותה ושיבוטה. הממותה היא חיה קדומה, שעל פי השיר זכתה להצלה על התיבה. השיבוטה היא דג. לכאורה הדג יכול היה להמשיך לשחות במים גם כשיש מבול, אך היה צורך לחרוז מילה עם ממותה ולכן שובצה גם המילה הלא-מוכרת שיבוטה.

ערכים מובילים בשיר: תקווה, אהבת החיים, אחריות, המשכיות.

• אמרו לתלמידים שהם יאזינו לשיר המתייחס לסיפור המקראי של תיבת נוח, שנכתב על ידי יורם טהר לב.
  הקרינו או כתבו את הפסוק מספר בראשית:
  "שְׁנַ֨יִם שְׁנַ֜יִם בָּ֧אוּ אֶל־נֹ֛חַ אֶל־הַתֵּבָ֖ה: זָכָ֣ר וּנְקֵבָ֑ה" (בראשית, פרק ז', פסוק ט') והזכירו את הסיפור התנכ"י על נוח והמבול.

• השמיעו את השיר ושאלו:

• מי הם הדוברים בשיר? 

• למי הם פונים?

• זהו את הדו-שיח בין החיות לבין נוח (בבתי השיר שני עד רביעי).

• מה החיות מבקשות נוח לעשות? (למורה: הן דוחקות בנוח לפתוח את החלון כדי

לבדוק האם אפשר כבר לצאת מהתיבה).

• כיצד הן מרגישות באופן אישי וכיצד – זו כלפי זו? מדוע, לדעתכם?

• האם השיח שלהן עם נוח הוא בקשה? שאלה? טענה? הסבירו.

משימה

• דבריו (תשובתו? תגובתו?) של נוח לא נשמעים בשיר. 
• כתבו דו-שיח בין החיות שנמצאות בתיבה לבין נוח ופרטו כיצד נוח עונה לדברי החיות בתיבה.

 ציטוט: "שְׁנַ֨יִם שְׁנַ֜יִם בָּ֧אוּ אֶל־נֹ֛חַ אֶל־הַתֵּבָ֖ה: זָכָ֣ר וּנְקֵבָ֑ה" (בראשית, פרק ז', פסוק ט').

מילותיו של יורם טהר לב הן מדרש מודרני לפרשת נוח והמבול. הן מציגות דו-שיח דמיוני המתקיים בין נוח לבין החיות בתיבה.

יורם טהר לב סיפר שכתב את מילות השיר לאחר שמתי כספי שר לו את הלחן בטלפון: "הוא השמיע לי בטלפון את הלחן המדליק הזה ואני כתבתי את המילים באותו לילה." לפי טהר לב, השיר הוא אלגוריה לאנשים חסרי סבלנות, שיודעים כי "מישהו דואג להם" כל הזמן ולמרות זאת דוחקים בו להשלים את המלאכה כמה שיותר מהר (ראו דברים אלו באתר הספרייה הלאומית). המילים בשילוב הלחן מזמנים לנו שיר אופטימי, המתמקד בחיים על התיבה עצמה ועל מערכות היחסים בין החיות הנמצאות על התיבה.
כמו כן, שימו לב לחריזה: ממותה ושיבוטה. הממותה היא חיה קדומה, שעל פי השיר זכתה להצלה על התיבה. השיבוטה היא דג. לכאורה הדג יכול היה להמשיך לשחות במים גם כשיש מבול, אך היה צורך לחרוז מילה עם ממותה ולכן שובצה גם המילה הלא-מוכרת שיבוטה.

ערכים מובילים בשיר: תקווה, אהבת החיים, אחריות, המשכיות.

• הציגו לתלמידים את השיר במלואו. היעזרו בחלק מהדגשים לשכבות הגיל הקודמות.

• קראו את בתי השיר ותנו כותרת לכל בית (למורה: כותרות אפשריות: בית א – נכנסים לתיבה; בית ב – שטים במים במשך חודשיים; בית ג – הגשם חדל, זמן לצאת; בית ד –היונה שבה עם עלה של זית).

• הנחו את התלמידים לקרוא שוב את הבית האחרון ושאלו: 

• במה הוא שונה מהבתים הראשונים? 

• חשבו על היחסים בין נוח לבין החיות ובין החיות לבין עצמן (שימו לב למילה "על" ולמילה "נמאסנו").
• מדוע, לדעתכם, נוח לא מאפשר לחיות לצאת? ומדוע הוא לא עונה בשיר?

אודות השיר

השיר מתאר את הדמות המקראית והדמות הראשית בסיפור המבול מספר

בראשית, פרק ו' עד ט'. מתי כספי חיבר את הלחן לקראת פסטיבל הזמר והפזמון לשנת

1974. הוא העביר את הלחן ליורם טהר לב שכתב את המילים. 

מתי כספי ביצע את השיר בפסטיבל הזמר והפזמון יחד עם שלישיית "שוקולד מנטה מסטיק". 

השיר הופיע כאחד השירים באלבומו הראשון וזכה להצלחה רבה.

יורם טהר לב הוא משורר, פזמונאי, סופר וסטנדאפיסט ישראלי, יליד 1938.

טהר לב סיפר, כי כתב את מילות השיר לאחר שמתי כספי שר לו את הלחן בטלפון: 

"הוא השמיע לי בטלפון את הלחן המדליק הזה ואני כתבתי את המילים באותו לילה," כך 

תיאר את התהליך: "השיר מציג דמויות, אלגוריה לאנשים חסרי סבלנות שיודעים כי מישהו 

דואג להם כל הזמן ולמרות זאת, הם דוחקים בו להשלים את המלאכה כמה שיותר מהר, 

מכיוון שאינם סובלים אחד את השני.

השיבוטה, המופיעה בשיר כאחת מהחיות שהוכנסו לתיבה כדי להצילה מהמבול, היא

למעשה דג, שיכול היה להמשיך לשחות במים גם כשיש מבול, אך היה צורך לחרוז מילה עם

ממותה.

הקשר בין הטקסט ללחן

השיר פותח במעין התפרצות-קריאה בשם "נוח" אשר חוזרת על עצמה לאורכו, 

לאחריה תנודתיות קופצניות ותנועה בלתי פוסקת במרווחים גדולים, סקוונצות בירידה, היוצרים      

תחושת מערבולת או גלים עוצמתיים "אשר נרגעים" במהלך הירידה בצלילים.

סגנון השיר הוא מוזיקה ברזילאית, שבא לידי ביטוי בסינקופות ובכלי ההקשה המתווספים להרכב.

1. שאלו את התלמידים מהו מבנה השיר? האם קיים פזמון?
2. האזינו לשיר ונסו לגלות מי מבצע ומי מלווה בכל בית? (זמר, זמרות).

3. דונו עם הילדים האם המנגינה מתאימה לטקסט המקראי של הצלת החיות. איזה מסר מועבר בשיר באווירה השמחה והריקודית? (למורה: ייתכן שאווירה הומוריסטית של התרחשות דמיונית בין החיות).

4. בשיר ישנם מקצבים רבים ביניהם הסינקופה. נסו ללוות את השיר באוסטינטו של מקצבים בכלים שונים (ראו נספח 2 בקבצים להורדה)

5. צפו בסרטון האנימציה והצטרפו לשיר: 

ביצוע באנימציה

מה למדנו?

• הכרנו את מבנה השיר.
• זיהינו את ביצוע חלקי השיר.
• שוחחנו על הקשר בין הטקסט למוזיקה.
• ניגנו אוסטינטו המלווה את השיר.

אודות השיר

השיר מתאר את הדמות המקראית והדמות הראשית בסיפור המבול מספר

בראשית, פרק ו' עד ט'. מתי כספי חיבר את הלחן לקראת פסטיבל הזמר והפזמון לשנת

1974. הוא העביר את הלחן ליורם טהר לב שכתב את המילים. 

מתי כספי ביצע את השיר בפסטיבל הזמר והפזמון יחד עם שלישיית "שוקולד מנטה מסטיק". 

השיר הופיע כאחד השירים באלבומו הראשון וזכה להצלחה רבה.

יורם טהר לב הוא משורר, פזמונאי, סופר וסטנדאפיסט ישראלי, יליד 1938.

טהר לב סיפר, כי כתב את מילות השיר לאחר שמתי כספי שר לו את הלחן בטלפון: 

"הוא השמיע לי בטלפון את הלחן המדליק הזה ואני כתבתי את המילים באותו לילה," כך 

תיאר את התהליך: "השיר מציג דמויות, אלגוריה לאנשים חסרי סבלנות שיודעים כי מישהו 

דואג להם כל הזמן ולמרות זאת, הם דוחקים בו להשלים את המלאכה כמה שיותר מהר, 

מכיוון שאינם סובלים אחד את השני.

השיבוטה, המופיעה בשיר כאחת מהחיות שהוכנסו לתיבה כדי להצילה מהמבול, היא

למעשה דג, שיכול היה להמשיך לשחות במים גם כשיש מבול, אך היה צורך לחרוז מילה עם

ממותה.

הקשר בין הטקסט ללחן

השיר פותח במעין התפרצות-קריאה בשם "נוח" אשר חוזרת על עצמה לאורכו, 

לאחריה תנודתיות קופצניות ותנועה בלתי פוסקת במרווחים גדולים, סקוונצות בירידה, היוצרים      

תחושת מערבולת או גלים עוצמתיים "אשר נרגעים" במהלך הירידה בצלילים.

סגנון השיר הוא מוזיקה ברזילאית, שבא לידי ביטוי בסינקופות ובכלי ההקשה המתווספים להרכב.

קראו את הטקסט עליו מבוסס סיפור השיר: "עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר, קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת הַתֵּבָה, וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ בַּכֹּפֶר. וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה אֹתָהּ: שְׁלשׁ מֵאוֹת אַמָּה אֹרֶךְ הַתֵּבָה חֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבָּהּ וּשְׁלשִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּ. צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה וְאֶל אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים תַּעֲשֶׂהָ… וּבָאתָ אֶל הַתֵּבָה, אַתָּה וּבָנֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּנְשֵׁי בָנֶיךָ אִתָּךְ. וּמִכָּל הָחַי מִכָּל בָּשָׂר, שְׁנַיִם מִכֹּל, תָּבִיא אֶל הַתֵּבָה לְהַחֲיֹת אִתָּךְ, זָכָר וּנְקֵבָה יִהְיוּ."

איזה סוג של אירוע מתואר בסיפור נוח?

האם האירוע מפחיד? עצוב? חגיגי? מרגש?

האזינו לשיר ודונו מהו אופי השיר והאם סגנון השיר מתאים לטקסט התנכ"י?

באילו מילים מופיעות הסקוונצות בשיר? (למורה: לא שכחנו, איך בגשם, ובסער וכו').

 סמנו מילים אלו בתווים.

 בשיר שלושה מאפיינים מוזיקליים:

• מנגינה שיורדת ועולה (כמו מערבולת של גלים).

• מגינה שחוזרת על עצמה בצעדים קטנים (מעין ספירת בעלי החיים הנכנסים לתיבה). 
• מנגינה בצלילים יותר גבוהים (מבשרת על בוא היונה).

1. נסו להתאים את מילות השיר לכל אחד מן החלקים:

     נוח, לא שכחנו איך בגשם ובסער
    נוח, לתיבה אספת את חיות היער
    שתיים, שתיים מכל מין
    האריה והממותה הגמל והשיבוטה
    וגם ההיפופוטם
    איך פתחת את הצוהר
    ומתוך התכלת הלבנה
    באה היונה

2. האזינו לביצועים השונים לשיר והשוו בכל ביצוע: מי מבצע? מהו אופי השיר? מהו הטמפו? איזה מהביצועים מתאים לטקסט התנכ"י? מהו הביצוע שאהבתם ביותר ומדוע?

     ביצוע רביעית סקסופונים

     ביצוע הרכב אוהד דרשן

     ביצוע 2 זמרים ופסנתר

מה למדנו?

• דנו באווירה שהמוזיקה משדרת.
• גילינו מאפיינים מוזיקליים המביעים את הטקסט.
• זיהינו את הסקוונצות בשיר.
• השוונו ביצועים שונים.