האזינו לשיר ושאלו את התלמידים:

• מה אתם לומדים מגדליה?

קיימו דיון על עוני חומרי ומשמעותו: המטרה: יצירת הזדהות עם אדם שחווה קושי כלכלי וחשיבה על דרכים שבהן נוכל לסייע.

• מדוע גדליה קורא לעצמו "רבע איש"?

אם הוא מתכוון לערך העצמי שלו, זה אולי מתוך צניעות ואם הוא מתכוון לרכוש שלו, זה כנראה קשור לכך שהוא אדם חסר כל.

הסבירו: השיר נכתב בתקופת העליות שלפני קום המדינה. בימים אלה היו מצבים שלאנשים לא הייתה קורת גג לראשם. באותה תקופה היה עוני גדול בארץ. אנשים עלו לישראל ונאלצו להתחיל את הכול מחדש.

• כמה כסף יש לאנשים מסביבו של "גדליה רבע איש" בשיר? כמה כסף יש לגדליה?

• הכרתם פעם מישהו שאין לו כסף כמו אחרים? איך, לדעתכם, מרגיש ילד במצב כזה?

ילד שאין לו כסף הוא ילד כמו כולם, יש לו רצונות ותחביבים, אבל הוא צריך להתמודד עם אתגרים שלילדים אחרים קשה להבין אותם.

• מהם האתגרים שלדעתכם ילד עני מתמודד איתם?

חלקו לילדי הכיתה מצבים שונים בחיים ובקשו מהם לכתוב בזוגות את האתגרים שיש לילד חסר כל: בכיתה, בלימודים, בבית, בשבת, בחופש הגדול.

האזינו לשיר ושאלו את התלמידים:

• מה אתם לומדים מגדליה?

קיימו דיון על עוני חומרי ומשמעותו: המטרה: יצירת הזדהות עם אדם שחווה קושי כלכלי וחשיבה על דרכים שבהן נוכל לסייע.

• מדוע גדליה קורא לעצמו "רבע איש"?

אם הוא מתכוון לערך העצמי שלו, זה אולי מתוך צניעות ואם הוא מתכוון לרכוש שלו, זה כנראה קשור לכך שהוא אדם חסר כל.

הסבירו: השיר נכתב בתקופת העליות שלפני קום המדינה. בימים אלה היו מצבים שלאנשים לא הייתה קורת גג לראשם. באותה תקופה היה עוני גדול בארץ. אנשים עלו לישראל ונאלצו להתחיל את הכול מחדש.

• כמה כסף יש לאנשים מסביבו של "גדליה רבע איש" בשיר? כמה כסף יש לגדליה?

• הכרתם פעם מישהו שאין לו כסף כמו אחרים? איך, לדעתכם, מרגיש ילד במצב כזה?

ילד שאין לו כסף הוא ילד כמו כולם, יש לו רצונות ותחביבים, אבל הוא צריך להתמודד עם אתגרים שלילדים אחרים קשה להבין אותם.

• מהם האתגרים שלדעתכם ילד עני מתמודד איתם?

הנחייה מקדימה: לו הייתם צריכים לספר על עצמכם דרך חפץ שלכם, מהו החפץ שאותו הייתם בוחרים?

בשיר גדליה בוחר להציג את עצמו דרך הפאות שלו.

• מה, לדעתכם, הדבר אומר על הזהות שלו?

• חשבו על עצמכם. מדוע בחרתם דווקא בחפץ זה. האם זה חפץ שמייצג תחביב שלכם, משהו שאתם מאמינים בו? את הסביבה שלכם? 

• האם הסיבה שגדליה בחר בפאות כדי להציג את עצמו היא משום שהוא מתבייש בזה שהוא חסר כל? אולי הוא גאה בפאות והן בשבילו יותר מכסף?

שתי האפשרויות יכולות להיות נכונות.

בעוד שלאחד יש מאה/מאתיים, שהם הון כספי, לגדליה יש פאותיים, פאות על הלחיים.

• מה יותר חשוב שיהיה לאדם? נכסים חיצוניים או נכסים רוחניים אישיותיים? (פאות מייצגות זהות עמוקה).

• מה חשוב יותר? במה נכון להשקיע יותר?

מן המקורות: "טוב שם משמן טוב" (קהלת, ז', א').

שלמה המלך כתב בספרו "קהלת" ששמו של אדם, מעשיו ואישיותו, משפיעים בעולם יותר מהמראה והרכוש שלו.

שאלו את התלמידים:

• האם אתם מסכימים עם המשפט? מדוע?

•  מה אקח איתי כשאצא לחופשה משפחתית או לחופש גדול?

"אֶקַּח אִתִּי עַגְבָנִיָּה,

סִדּוּר קָטָן וּפִתָּה"

את השיר "גדליה רבע איש", הנקרא במקור "למרחקים", כתב נתן אלתרמן והלחין משה וילנסקי.
בפברואר 1938, כשנתיים לאחר הקמת נמל תל-אביב, נפתח גם נמל הנוסעים שלו במעמד חגיגי שבּוֹ השתתפו ראשי היישוב. באותה שנה כתב אלתרמן את השיר על התיירים הארץ-ישראליים הראשונים שעלו על האוניות הראשונות שיצאו את הנמל העברי הראשון כדי להרחיב את אופקיהם ו"לראות עולם". את השיר ביצעה לראשונה אסתר גמליאלית, אשר רכשה מאלתרמן את הזכויות על השיר בלירה וחצי, והוא חודש במופע המוזיקלי "צץ וצצה" בשנת 1969 בביצועה של רבקה זוהר. להקת "צלילי העוד", אשר הובילה את המהפכה המזרחית במוזיקה הישראלית, הוציאה מחדש את השיר בשנת 1976 והוא הפך לנכס צאן ברזל. השיר, בסגנון רצ'יטטיבי, כולל עליות וירידות בצלילים קרובים היוצרים מעין סלסולים, ומאופיין בסינקופות רבות.

1. ציור באוויר של הקו המלודי: התלמידים יאזינו לשיר ויציירו באוויר בעזרת האצבע את הקו המלודי של המנגינה.
2. סימון הקו המלודי על גבי התווים: בקשו מהתלמידים להסתכל על התווים בתיבות 16-9.
   א. התלמידים יסמנו במעגל אדום את התיבות שבהן הקו המלודי בעלייה (תיבות 12-11, 16-15)
   וישירו אותן בסולפג' בליווי "היד המזמרת" (קודאי).
   ב. התלמידים יסמנו בריבוע כחול את יתר התיבות שבהן יש עליות וירידות
   (תיבות 10-9, 14-13).
   ג. התלמידים יציעו תנועה משלהם לתיבות שבהן הקו המלודי הוא בעלייה (למשל: כפות ידיים עולות זו על זו), ותנועה אחרת לתיבות שבהן יש עליות וירידות (למשל: ניצוח).
   ד. התלמידים יאזינו שוב לקטע הזה מהשיר וילוו אותו בתנועות שבחרו בסעיף ג'.
   

3. הבעת הקו המלודי באמצעות כדור טניס: התלמידים יאזינו שוב לקטע זה מהשיר.
   כאשר הקו המלודי מאופיין בעליות ו בירידות, התלמידים יעבירו את הכדור מיד ליד, וכאשר הקו המלודי בעלייה, התלמידים יזרקו את הכדור באוויר ויתפסו אותו.
4. הכרת תבניות שונות לליווי השיר: הראו לתלמידים את ארבע התבניות המלודיות הבאות.
   (למורה: לצורך ליווי השיר, נשתמש בהקלטת השיר בסולם מי מינור).

א.

ב. 

ג.

ד. 

שאלו את התלמידים:

• איזו מהתבניות הבאות היא בעלייה? (ב').
• מה הקו המלודי של יתר התבניות? (עומדות במקום).
• איזו מהתבניות הבאות היא במקצב שונה מיתר התבניות? (ד'). 
• לאיזו תבנית יש הפסקה לפניה? (ב').

5. תזמור: התלמידים יתחלקו לארבע קבוצות, כאשר כל קבוצה תלמד לנגן במטלופונים את אחת התבניות המלודיות. התלמידים יאזינו לשיר וילוו אותו לפי הפירוט הבא.
אֲנִי הוּא גְּדַלְיָה רֶבַע אִישׁ – תבנית א'
אֲבָל אֲנִי צוֹמֵחַ – תבנית ב'
אֵין לִי בַּיִת, יֵשׁ לִי כְּבִישׁ – תבנית א'
וְעַל הַכְּבִישׁ יָרֵחַ – תבנית ב'
פֹּה לָאֶחָד יֶשְׁנָהּ מֵאָה – תבנית ג'
וְלַשֵּׁנִי מָאתַיִם – תבנית ד'
וְלִי פֵּאָה וְעוֹד פֵּאָה – תבנית ג'
וְיַחַד פְּאוֹתַיִם – תבנית ד'

בקטעי המעבר, כל התלמידים יגלשו יחד בגליסנדו על המטלופונים.
ראו את התזמור המלא בנספח 1. 

מה למדנו? 

• הבענו את הקו המלודי בשיר בתנועות ידיים ובכדור טניס.
• ביצענו תזמור לשיר במטלופונים בהתייחסות לארבע תבניות מלודיות חוזרות בשיר. 

את השיר "גדליה רבע איש", הנקרא במקור "למרחקים", כתב נתן אלתרמן והלחין משה וילנסקי.
בפברואר 1938, כשנתיים לאחר הקמת נמל תל-אביב, נפתח גם נמל הנוסעים שלו במעמד חגיגי שבּוֹ השתתפו ראשי היישוב. באותה שנה כתב אלתרמן את השיר על התיירים הארץ-ישראליים הראשונים שעלו על האוניות הראשונות שיצאו את הנמל העברי הראשון כדי להרחיב את אופקיהם ו"לראות עולם". את השיר ביצעה לראשונה אסתר גמליאלית, אשר רכשה מאלתרמן את הזכויות על השיר בלירה וחצי, והוא חודש במופע המוזיקלי "צץ וצצה" בשנת 1969 בביצועה של רבקה זוהר. להקת "צלילי העוד", אשר הובילה את המהפכה המזרחית במוזיקה הישראלית, הוציאה מחדש את השיר בשנת 1976 והוא הפך לנכס צאן ברזל. השיר, בסגנון רצ'יטטיבי, כולל עליות וירידות בצלילים קרובים היוצרים מעין סלסולים, ומאופיין בסינקופות רבות.

1. הכרת השיר: השמיעו את הביצוע של השיר על ידי להקת צלילי העוד. בצעו שתי פעילויות לבחירתכם על פי ההצעות לכיתות ג'-ד'. בדרך זו תבססו את הכרת הביצוע ותלמדו את התלמידים לשיר את כל מילות השיר.
2. האזנה לביצועים נוספים של השיר: התלמידים יאזינו לשיר בביצוע המקורי של צלילי העוד
   ולעוד שני ביצועים נוספים של אילי גורליצקי ושל מאור כהן ולהקת בום פם, ויתבקשו לשים לב לנושאים הבאים: ז'אנר מוזיקלי, כלי נגינה, ליווי השיר, קטע מעבר וסיום השיר במילים "ושוטי שוטי אוניה" (קודה). בקשו מהתלמידים לציין מה דומה ומה שונה בין הביצועים, על פי המופיע בטבלה שלהלן.
3. השוואה בין שלושה ביצועים שונים: התלמידים ימלאו את הטבלה הבאה:

4. האזנה ליצירה "דיליז'נס ליפו": התלמידים יאזינו ליצירה נוספת של אותו מלחין, משה וילנסקי, בשם דיליז'נס ליפו (למורה: היצירה תזמורתית בנוסח קלאסי-קל, נכתבה בשנת 1963 כתמונה מוזיקלית מן העבר, יפו בימי השלטון הטורקי בארץ ישראל. היצירה מתארת נסיעה ליפו הישנה בדיליז'נס, כרכרת נוסעים רתומה לסוסים שהיוותה את אמצעי התחבורה העיקרי בארץ ישראל בין אמצע המאה ה-19 לראשית המאה ה-20).
   א. שאלו את התלמידים, אילו מן הביצועים לשיר "גדליה רבע איש" הכי מזכיר לדעתם את היצירה "דיליז'נס ליפו"? (תשובה אפשרית: הביצוע של אילי גורליצקי).
   ב. בקשו מהתלמידים לנמק את בחירתם (תשובות אפשרויות: חיקוי של הסוסים והנסיעה,
   שימוש בכלי הקשה, ליווי של תזמורת וכלי קשת וכיוצ"ב). (למורה: ניתן לבחור גם אפשרות אחרת אם היא מנומקת בצורה טובה).
5. פרויקט "שני צדדים למטבע": הביצוע של מאור כהן ולהקת "בום פם" לקוח מאלבום גרסאות כיסוי בשם "שני צדדים למטבע", שיצא בשנת 2011. עבור האלבום הקליטו זמרים מזרחיים גרסאות מחודשות לשירי פופ/רוק, ולהפך. את הפרויקט יזם נדב ביטון, שגם עיבד את רוב שיריו.
   בקשו מהתלמידים לבחור שיר פופ/רוק ולהפוך אותו לסגנון מזרחי, או להיפך – לבחור שיר מזרחי ולהפוך אותו לסגנון פופ/רוק. חלק מהאפשרויות: ללוות את השיר בכלי הקשה המצויים בכיתה במקצבים מתאימים, להוסיף קטע מעבר משלהם, להוסיף קודה מקורית משלהם ועוד.
   ניתן להאזין לכמה משירי האלבום ולקחת השראה.

מה למדנו? 

• השווינו בין ביצועים שונים לשיר.
• האזנו ליצירה "דיליז'נס ליפו" (משה וילנסקי) ונימקנו איזה מהביצועים הכי דומה ליצירה.
• ביצענו גרסה רוקיסטית משלנו לשיר מזרחי או לחלופין גרסה מזרחית לשיר פופ/רוק.