נושאים בשיר
עשייה: מביאה לידי שירה.
חדשנות מול חיבור לישן.
חשיבות המעשה הקטן בפרספקטיבה לאומית.
ט"ו בשבט: נטיעה בארץ ישראל.
עשייה מביאה אותי לשיר
מהם השלבים שמתרחשים מהבית הראשון ועד לבית השלישי של השיר?
אדם שמתחיל בלחצוב אבנים לבניין, ימשיך בנטיעת עצים ובסופו יתמלאו שפתיו שירה.
מדוע, לדעתכם, השירה מגיעה אחרי העשייה?
אדם שעושה בעולם הוא יוזם, מפתח ומייצר. עצם העשייה משמחת ומביאה את האדם לאמירת תודה ושמחה במעשיו ובמתרחש.
- הכינו עץ גדול לתלייה בכיתה.
- בקשו מהתלמידים להכין מכתבי תודה לעץ על תרומתו לנו, בני האדם, לכתוב אותם על דפים שגזורים כמו פירות ולתלות אותם על העץ. התוצאה: עץ מלא מכתבים בצורת פירות.
- ספרו לתלמידים סיפור על ילדים שנטעו עץ ובסוף זה השתלם להם או לאחרים.
נושאים בשיר
עשייה: מביאה לידי שירה.
חדשנות מול חיבור לישן.
חשיבות המעשה הקטן בפרספקטיבה לאומית.
ט"ו בשבט: נטיעה בארץ ישראל.
עשייה מביאה אותי לשיר
מהם השלבים שמתרחשים מהבית הראשון ועד לבית השלישי של השיר?
אדם שמתחיל בלחצוב אבנים לבניין, ימשיך בנטיעת עצים ובסופו יתמלאו שפתיו שירה.
מדוע, לדעתכם, השירה מגיעה אחרי העשייה?
אדם שעושה בעולם הוא יוזם, מפתח ומייצר. עצם העשייה משמחת ומביאה את האדם לאמירת תודה ושמחה במעשיו ובמתרחש.
הכינו לתלמידים משחק קלפים. בצד אחד של הקלף כתבו ביטוי מהשיר וכשהופכים אותו יש שאלה שהתלמיד יצטרך לענות עליה. כל תלמיד בתורו מרים קלף שבחר ועונה על השאלה, למשל:
א. צד 1: חצבת אבן.
צד 2: מהי האבן שחצבת השנה? מעשה שהרגשת שהיה מאתגר עבורך ובכל זאת הצלחת
בו?
ב. צד 1: ארז במקום דרדר.
צד 2: ספר על בחירה שעשית השנה בין טוב לרע.
ג. צד 1: שיר שהוא מתוק מיין.
צד 2: משהו שאני רוצה לומר עליו תודה.
ד. צד 1: שירה לי מזמור.
צד 2: שיר שלמדנו השנה ותרצה להיזכר בו.
ה. צד 1: ובכל יום חדש.
צד 2: ספר משהו חדש שקרה לך ואף אחד עדיין לא יודע עליו.
ו. צד 1: ייבנה ההר.
צד 2: יעד שהיית רוצה להמשיך ולבנות.
חדשנות – עתיקה מיין, מתוקה מדבש. בארץ ישראל
"היצירה,
לא כדבר שכבר נגמר ונעשה,
אלא כדבר שהוא תמיד
מתהווה, מתעלה, מתפתח ומתרומם,
זו היא שמעלה אותו
מתחת לשמש
למעלה מן השמש,
ממקום שאין כל חדש,
למקום שאין כל ישן,
שהכל מתחדש"
(אורות הקודש ב').
"שִׁיר שֶׁהוּא עַתִּיק מִיַּיִן וּמָתוֹק מִדְּבַשׁ
שִׁיר שֶׁהוּא כְּבֶן אַלְפַּיִם וּבְכָל יוֹם חָדָשׁ"
שאלות לשיח בכיתה:
- אילו הפכים נמצאים במשפטים אלה?
- ערכו הצבעה בכיתה: האם דבר יכול להיות גם עתיק וגם חדש?
- הקרינו לתלמידים תמונות של:
טלפון מלפני 50 שנה ופלאפון היום.
מחרשה חורשת את השדה פעם והיום.
תנ"ך וספר ילדים עכשווי.
- שאלו את התלמידים בכל תמונה. מה עדיף? הישן או החדש?
- סכמו: אדם יכול ללמוד מהדורות הקודמים ולהיצמד לרעיונות עתיקים ועם זאת, חובה עליו לחדש בעולם. עצם המציאות של אדם בעולם היא כבר חידוש ולכל אדם יש יכולת לתרום ולחדש משהו מתוך הייחודיות שלו.
החידוש בעולם הוא חשוב, כי הוא משפר את החיים בעולם. דרך המצאות וחידושים אנו משפרים את איכות החיים. חדשנות שנטועה ברעיונות עתיקים היא הדרך לבטא את הרעיון של עמנו בעולם.
"החדש יתקדש והישן יתחדש" (הרב קוק).
- הראו לתלמידים חידושים והמצאות ישראליות. מדינת ישראל תרמה חידושים רבים ומועילים לעולם מאז שהיא קמה.
- איך מחדשים? חושבים על בעיה שנרצה לפתור ועל דרך לפתרון.
- תנו לתלמידי הכיתה לחשוב על רעיון להמצאה, דמיונית או ריאלית, שיוכלו לתרום ולחדש.
חשיבות המעשה הקטן.
סך הכול רציתי לטפטף טיפה
כי טיפה, עוד טיפה
עוד טיפה, עוד טיפה
תהיינה לים (אריק איינשטיין)
בשיר "יבנה המקדש" נעמי שמר מדברת על חשיבות המעשה הקטן בפרספקטיבה הלאומית.
לפעמים נראה לאדם שהוא משקיע מאמץ קטן שאין לו משמעות. אך בשיר אומרים לו: "לא לשווא אחי, חצבת/נטעת", גם ממעשה קטן שאתה עושה בסוף תיבנה תמונה גדולה ושלמה.
לכל מעשה קטן יש משמעות בבניין הגדול וכל נטיעה של עץ היא משמעותית, כי היא מגיעה במקום דרדר (קוץ), שיכול היה לגדול במקומה. כל עץ הוא בסוף חלק מהר שלם שפורח.
"כי תבאו אל הארץ ונטעתם" אמר הקב"ה לישראל: אף על פי שתמצאו אותה מלאה כל טוב, לא תאמרו נשב ולא ניטע, אלא הוו זהירים בנטיעות, שנאמר: 'ונטעתם כל עץ מאכל' – כשם שנכנסתם ומצאתם נטיעות שנטעו אחרים, אף אתם היו נוטעים לבניכם" (תנחומא, קדושים, ח').
כאשר אנו נוטעים עץ אנחנו נוטעים בשביל השנים הבאות. כך אנחנו חושבים על אלו שיבואו אחרינו וייהנו מן הפירות.
"לפיכך לא יבטל אדם מן הנטיעות, אלא כשם שמצא – עוד יוסיף ויטע, אפילו יהיה זקן. אמר הקב"ה לישראל: למדו ממני, כביכול (לנטיעות) אני צריך? שנאמר: 'ויטע ה' א-להים גן בעדן מקדם'"
(תנחומא קדושים, סוף ח').
מדוע אנחנו צריכים לנטוע עצים?
הרי אנחנו יכולים ברגע זה למצוא פרי בסופרמרקט ולהשקיע את הזמן בלהרוויח כסף כדי לקנות פירות?
- כתבו ברכה לעץ על מה שהוא נותן לנו.
- כתבו מכתב מהעץ לאדם, שבו העץ מבקש שיעריכו אותו.
נושאים בשיר
עשייה: מביאה לידי שירה.
חדשנות מול חיבור לישן.
חשיבות המעשה הקטן בפרספקטיבה לאומית.
ט"ו בשבט: נטיעה בארץ ישראל.
עשייה מביאה אותי לשיר
מהם השלבים שמתרחשים מהבית הראשון ועד לבית השלישי של השיר?
אדם שמתחיל בלחצוב אבנים לבניין, ימשיך בנטיעת עצים ובסופו יתמלאו שפתיו שירה.
מדוע, לדעתכם, השירה מגיעה אחרי העשייה?
אדם שעושה בעולם הוא יוזם, מפתח ומייצר. עצם העשייה משמחת ומביאה את האדם לאמירת תודה ושמחה במעשיו ובמתרחש.
הכינו לתלמידים משחק קלפים. בצד אחד של הקלף כתבו ביטוי מהשיר וכשהופכים אותו יש שאלה שהתלמיד יצטרך לענות עליה. כל תלמיד בתורו מרים קלף שבחר ועונה על השאלה, למשל:
א. צד 1: חצבת אבן.
צד 2: מהי האבן שחצבת השנה? מעשה שהרגשת שהיה מאתגר עבורך ובכל זאת הצלחת
בו?
ב. צד 1: ארז במקום דרדר.
צד 2: ספר על בחירה שעשית השנה בין טוב לרע.
ג. צד 1: שיר שהוא מתוק מיין.
צד 2: משהו שאני רוצה לומר עליו תודה.
ד. צד 1: שירה לי מזמור.
צד 2: שיר שלמדנו השנה ותרצה להיזכר בו.
ה. צד 1: ובכל יום חדש.
צד 2: ספר משהו חדש שקרה לך ואף אחד עדיין לא יודע עליו.
ו. צד 1: ייבנה ההר.
צד 2: יעד שהיית רוצה להמשיך ולבנות.
חדשנות – עתיקה מיין, מתוקה מדבש. בארץ ישראל
"היצירה,
לא כדבר שכבר נגמר ונעשה,
אלא כדבר שהוא תמיד
מתהווה, מתעלה, מתפתח ומתרומם,
זו היא שמעלה אותו
מתחת לשמש
למעלה מן השמש,
ממקום שאין כל חדש,
למקום שאין כל ישן,
שהכל מתחדש"
(אורות הקודש ב').
"שִׁיר שֶׁהוּא עַתִּיק מִיַּיִן וּמָתוֹק מִדְּבַשׁ
שִׁיר שֶׁהוּא כְּבֶן אַלְפַּיִם וּבְכָל יוֹם חָדָשׁ"
- תנו לשתי קבוצות להתווכח בתחרות דיבייט:
- קבוצה אחת תטען שאין אפשרות שדבר יהיה גם ישן וגם חדש.
- קבוצה שנייה תטען שהדבר אפשרי.
סבב א': כל קבוצה צריכה להסביר את המשפט בצורה משכנעת.
סבב ב': תנו מענה לטענה שטענה הקבוצה השנייה.
סבב ג': הביאו דוגמאות מהמציאות ומההיסטוריה כתומכות בדבריכם.
סבב ד': סכמו את טענותיכם ומדוע טענתכם היא הצודקת.
- הסבירו לתלמידים: דיבייט היא תחרות דיבור. כל קבוצה מקבלת דעה שעליה ללמוד, להוכיח ולהשקיע בכך את כל כוחותיה.
אופן התנהלות הדיבייט:
הכינו לקבוצות את הדעות שעליהן להוכיח כתובות על כרטיסייה. לשם התחרות, חשוב מאוד להיצמד לכללים. על מנת שהטענות יהיו ממוקדות ומתוכננות ולמען הספורט והתחרות: הקציבו זמן לטענות. מומלץ לתת לכל סבב טענות שלוש דקות או פרק זמן אחר לשיקול המורה. בכל פעם מישהו אחר מהקבוצה יהיה הדובר וכל שאר הקבוצה מסייעת בהכנת הטענות.