אוריינות

1. בקשו מהתלמידים לקרוא את שני הבתים בשיר, וערכו השוואה ביניהם. 
2. שאלו את התלמידים:

• מיהי הדמות העולה בחלום בכל בית? (מלאך/מלח). 
• מהיכן הדמות מגיעה? (משמיים/ממצולות הים).
• מה הדמות מבשרת? (שלום לכל הילדים/לילדי כל העולם). 

3. קראו את הפזמון ושאלו את התלמידים:

•  מה קרה כאשר הילד התעורר? 
• לאן הלך המלאך? 
• לאן הלך השלום? למה הכוונה באמירה ש"הוא מזמן הלך"?
• מה משמעות המושג "שלום" עבורך?
• במי או במה תלוי, אם יהיה שלום או לא? באיזה אופן הדבר בא לידי ביטוי בשיר?
• במה דומה השיר לתפילה המסורתית שבציטוט "עושה שלום במרומיו …"?

פעילות בחברותא

1. הציגו והקריאו את המפשט:

"עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ, וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל (תוספת מודרנית: ועל כל יושבי תבל), וְאִמְרוּ אָמֵן" (מתוך התפילה).

2. הסבירו לתלמידים שפסוק זה מהתפילה מזכיר את השיר שלפנינו. 
3. שאלו את התלמידים:

• מהן נקודות הדמיון ונקודות השוני בין המקורות הללו?
• האם אפשר לראות בשיר ובחלום סוג של תפילה? נמקו.
• במי תלוי השלום?
• בנוסח התפילה נוספו בשנים האחרונות בקרב קהילות רבות המילים "ועל כל יושבי תבל". מדוע לדעתכם? האם התוספת מתאימה לשיר? נמקו.

למורה: בשיר מתואר חלום שבו מלאך מגיע ממרומים ומברך את הילד שיחיה בשלום, אולם כאשר הוא מתעורר הוא לא מצליח לראות את השלום שכביכול נעלם. בפועל ניתן להבין שהשלום, בסופו של דבר, תלוי בעיקר בנו, בתגובות שלנו למצבים שונים ובאופן שבו אנחנו מתייחסים לזולת. 

4. חלקו את התלמידים לקבוצות של שלושה עד ארבעה תלמידים. בכל קבוצה, בקשו מהתלמידים לחלום יחד על השלום שהיו רוצים שיהיה. 
5. בקשו מהתלמידים לתאר את החלום באופן מפורט ובנוסף לרשום מהן הפעולות שהם צריכים לעשות כדי שהחלום אכן יתגשם. אפשר לחשוב על שלום במעגלים שונים: בחברת הילדים, בארץ, בעולם.
6. כל קבוצה תציג את תוצריה בפני מליאת הכיתה. 

אוריינות

1. בקשו מהתלמידים לקרוא את שני הבתים בשיר, וערכו השוואה ביניהם. 
2. שאלו את התלמידים:

• מיהי הדמות העולה בחלום בכל בית? (מלאך/מלח). 
• מהיכן הדמות מגיעה? (משמיים/ממצולות הים).
• מה הדמות מבשרת? (שלום לכל הילדים/לילדי כל העולם). 

3. קראו את הפזמון ושאלו את התלמידים:

•  מה קרה כאשר הילד התעורר? 
• לאן הלך המלאך? 
• לאן הלך השלום? למה הכוונה באמירה ש"הוא מזמן הלך"?
• מה משמעות המושג "שלום" עבורך?
• במי או במה תלוי, אם יהיה שלום או לא? באיזה אופן הדבר בא לידי ביטוי בשיר?
• במה דומה השיר לתפילה המסורתית שבציטוט "עושה שלום במרומיו …"?

למורה: בשיר מתואר חלום שבו המלאך מגיע ממרומים ומברך את הילד שיחיה בשלום, אולם כאשר הילד מתעורר הוא לא מצליח לראות את השלום שכביכול נעלם. אם נתבונן על הבית האחרון, נראה שהמשורר מתייחס אל החלום כאל חידה, וחשוב לו לספר על החלום, שהאלוהים ידע.

פעילות בחברותא

1. שאלו את התלמידים:

• מדוע, לדעתכם, חשוב לדובר בשיר שהאלוהים ידע על החלום שלו? 
• כיצד אתם הייתם פותרים את החידה של החלום? 
• מדוע, לדעתכם, השלום נעלם? מהי הדרך להשיבו? 

2. חלקו את התלמידים לקבוצות של שלושה עד ארבעה תלמידים. בכל קבוצה, בקשו מהתלמידים לחלום יחד על השלום שהיו רוצים שיהיה. 
3. בקשו מהתלמידים לתאר את החלום באופן מפורט ובנוסף לרשום מהן הפעולות שהם צריכים לעשות כדי שהחלום אכן יתגשם. אפשר לחשוב על שלום במעגלים שונים: בחברת הילדים, בארץ, בעולם.
4. כל קבוצה תציג את תוצריה בפני מליאת הכיתה. 

רציתי שתדע (עוזי חיטמן)
https://www.youtube.com/watch?v=O_E9cjwpIk4

השיר "רציתי שתדע" נכתב והולחן בשנת 1977 על ידי עוזי חיטמן, ששר אותו בתחרות פסטיבל שירי הילדים בעקבות לידת בנו הבכור. השיר מדבר על חלומותיו של ילד ותפילתו לשלום. ביקורו של סאדאת בישראל, שנה לאחר יציאת השיר, תרמה לכך שהשיר הפך לאחד משירי הילדים האהובים ביותר במוזיקה הישראלית. 

הלחן לשיר מורכב משלושה חלקים התואמים לאופי הטקסט: 

1. התגלות המלאך ("אלוהים שלי…ואמר לי כך")

בחלק זה חוזר המוטיב המלודי הבא                 שלוש פעמיים ואחר כך בווריאציה:

שני המוטיבים מסתיימים בצליל הטוניקה לה והם מסתיימים בירידה. למשפט האחרון קו מלודי בעלייה והוא מסתיים בצליל הטוניקה מי.

1. תשובת המלאך ("באתי משמים…הילדים").

בחלק זה מוטיב מקצבי החוזר ברצף לאורך כל החלק בשינויים קלים.

1. פזמון: התפכחות מהחלום ("וכשהתעוררתי…ואני עם החלום").

בחלק זה נמצאים צלילי השיא של הלחן. שני המשפטים הראשונים זהים בלחן שלהם. יש כאן מעין התפרצות בווריאציות שונות על אותו המוטיב, כאשר ההרמוניה הופכת למורכבת יותר בספטאקורדים מתוחים. המשפט המסיים שונה באופיו משאר המשפטים והוא מסתיים בצליל הטוניקה. כל המשפטים בחלק זה מסתיימים בצלילים ארוכים. 

"דגימה" או "סימפול" (Sample) היא פעולה של לקיחת קטע מתוך שיר (ישן בדרך כלל) והשמה של החלק הזה בתוך שיר חדש. דגימות מוזיקליות היוו את הבסיס למוזיקת היפ הופ, שלקחה מוזיקת נשמה ועל גביה הדביקה קטעי ראפ. בשנת 2004 הוציאה להקת "הדג נחש" גרסת מחאה לשיר באלבומם "חומר מקומי" כולל סימפול מהשיר המקורי בקולו של חיטמן.

1. ציור באוויר של הקו המלודי: בקשו מהתלמידים להאזין לשיר ולצייר באוויר בעזרת האצבע את הקו המלודי של המוזיקה. 
2. התאמת מילות השיר לקו המלודי: בקשו מהתלמידים לשיר בסולפג' את שתי התבניות הבאות: 

א                              ב

3. שירו לתלמידים את המילים הבאות ובקשו מהם להרים אצבע אחת כאשר הם שומעים את מוטיב א' ושתי אצבעות כשהם שומעים את מוטיב ב'.
   (למורה: מחסן משפטים: אלוהים שלי, רציתי שתדע, ואמר לי כך, בלילה במיטה. אפשר להוסיף מילים שאינן בשיר ולשיר אותם על פי אחד משני המוטיבים הללו).
4. הצעה לסולפג' ונגינה לליווי השיר. 

1. בקשו מהתלמידים לסמן בעיגול על גבי התווים את תבניות א' ו-ב'.
2. שירו את התווים בסולפג' בעזרת היד המזמרת.
3. התלמידים יבצעו את השיר בסולפג' כאשר קבוצה אחת תשיר את התיבות עם התבניות המסומנות (תבניות א' וב') והקבוצה השנייה תשיר את שאר התיבות (התיבות עם הצלילים הארוכים). החליפו בין התפקידים. 
4. בדומה ניתן לבצע את פעילויות ב' וג' בנגינה.
5. שירו את השיר עם המילים. 

5. תזמור: חלקו את התלמידים לשתי קבוצות, כאשר קבוצה אחת תשיר את מילות השיר והקבוצה השנייה תלווה את השירה בסולפג'/בנגינה במטלופונים/חליליות. החליפו בין התפקידים.

ראו להלן את הפרטיטורה לליווי השיר.

רציתי שתדע (עוזי חיטמן)
https://www.youtube.com/watch?v=O_E9cjwpIk4

השיר "רציתי שתדע" נכתב והולחן בשנת 1977 על ידי עוזי חיטמן, ששר אותו בתחרות פסטיבל שירי הילדים בעקבות לידת בנו הבכור. השיר מדבר על חלומותיו של ילד ותפילתו לשלום. ביקורו של סאדאת בישראל, שנה לאחר יציאת השיר, תרמה לכך שהשיר הפך לאחד משירי הילדים האהובים ביותר במוזיקה הישראלית. 

הלחן לשיר מורכב משלושה חלקים התואמים לאופי הטקסט: 

1. התגלות המלאך ("אלוהים שלי…ואמר לי כך")

בחלק זה חוזר המוטיב המלודי הבא  שלוש פעמיים ואחר כך בווריאציה:

שני המוטיבים מסתיימים בצליל הטוניקה לה והם מסתיימים בירידה. למשפט האחרון קו מלודי בעלייה והוא מסתיים בצליל הטוניקה מי.

1. תשובת המלאך ("באתי משמים…הילדים").

בחלק זה מוטיב מקצבי החוזר ברצף לאורך כל החלק בשינויים קלים.

1. פזמון: התפכחות מהחלום ("וכשהתעוררתי…ואני עם החלום").

בחלק זה נמצאים צלילי השיא של הלחן. שני המשפטים הראשונים זהים בלחן שלהם. יש כאן מעין התפרצות בווריאציות שונות על אותו המוטיב, כאשר ההרמוניה הופכת למורכבת יותר בספטאקורדים מתוחים. המשפט המסיים שונה באופיו משאר המשפטים והוא מסתיים בצליל הטוניקה. כל המשפטים בחלק זה מסתיימים בצלילים ארוכים. 

"דגימה" או "סימפול" (Sample) היא פעולה של לקיחת קטע מתוך שיר (ישן בדרך כלל) והשמה של החלק הזה בתוך שיר חדש. דגימות מוזיקליות היוו את הבסיס למוזיקת היפ הופ, שלקחה מוזיקת נשמה ועל גביה הדביקה קטעי ראפ. בשנת 2004 הוציאה להקת "הדג נחש" גרסת מחאה לשיר באלבומם "חומר מקומי" כולל סימפול מהשיר המקורי בקולו של חיטמן.

1. השמיעו את הביצוע של השיר על ידי עוזי חיטמן. בצעו שתי פעילויות לבחירתכם על פי ההצעות לשכבות ג'-ד'. בדרך זו תבססו את הכרת הביצוע המקורי של עוזי חיטמן.
2. האזינו לשיר "רציתי שתדע" בביצוע של "הדג נחש", שהוא ביצוע מחאתי הקורא לשוויון:  "לשאת ברכת שלום לכל הילדים, מכל הצבעים, המינים והגזעים שבעולם".
3. בדקו עם התלמידים באלו אלמנטים מוזיקליים משתמשים כדי להעביר את תחושת המחאה (למורה: אפשרויות לתשובות: שימוש בראפ, מוזיקת רוק חזקה עם תופים, עיוות בקולות באמצעות מחשב). 
4. הסבירו לתלמידים את מושג ה"דגימה" או "סימפול" (ראו הרחבה בזרקור המוזיקלי).

(למורה: דוגמאות נוספות להרחבה: "בת שישים" בביצוע של סאבנימינל, דגימה מהשיר של להקת הגבעתרון."גיבור" של רביד פלוטניק, דגימה מהשיר "סולם יעקב" של יהודה פוליקר).

1. השוואת ביצועים: התלמידים יאזינו לשיר בביצועים של עוזי חיטמן,
   נתי לוי ושל להקת הדג נחש ויתבקשו לשים לב לנושאים הבאים: ז'אנר מוזיקלי,
   כלי נגינה בהקדמה לשיר, ליווי כלי, הוספת מילים, שימוש בדגימה ("סימפול").
   בקשו מהתלמידים לציין מה דומה ומה שונה בין הביצועים, על פי המדדים שבטבלה.

6. יצירת גרסה אישית לשיר: ניתן לבקש מהתלמידים ליצור גרסה אישית משלהם לשיר, המתאימה לתקופה שלנו. חלק מהאפשרויות הן: להוסיף בית עם מילים חדשות, לשנות את הלחן, להשתמש בדגימה ("סימפול") מתוך שיר אחר, ללוות את השיר בכלי הקשה המצויים בכיתה, ועוד. 

מה למדנו? 

• הבחנו בין שלושת חלקי השיר והבענו את המבנה באמצעות פעילות מוזיקלית שונה עבור כל אחד מחלקי השיר. 
• נגנו ליווי לחלקי השיר השונים על פי פרטיטורה. 
• הבחנו בין קו מלודי עולה/יורד במוטיבים בולטים בשיר.
• זיהינו כי בכל חלקי השיר ישנן חזרות של מוטיבים מלודיים ורתמיים.
• ליווינו את השיר בשירת סולפג' ובנגינתו.
• ערכנו השוואת ביצועים לשלושה ביצועים שונים של השיר.
• למדנו על המושג דגימה ("סימפול").
• התנסנו ביצירת גרסה אישית לשיר.

(ראה נספח 1- בקבצים להורדה)