מילים: אוּרִי בַּרְזִילַי
לחן: יְהוּדָה בָּדִיחִי
אגדת שלום שבזי
מילים: אוּרִי בַּרְזִילַי
לחן: יְהוּדָה בָּדִיחִי

מִיּוֹם רִאשׁוֹן עַד יוֹם שִׁשִּׁי בַּצָּהֳרַיִם,

יוֹשֵׁב רַבִּי שָׁלוֹם שַׁבָּזִי בַּחֲנוֹת.

אוֹרֵג הוּא וְטוֹוֶה, גּוֹזֵר בְּמִסְפָּרַיִם,

אוֹהֵב אֶת הַמְּלָאכָה – וְשׂוֹנֵא רַבָּנוּת

 

בֵּין הָעַרְבַּיִם

עַל הַר הַבַּיִת –

בָּא לַתְּפִלָּה

לִירוּשָׁלַיִם

 

כָּל יוֹם וָיוֹם מֵהַשְּׁקִיעָה וְכָל הַלַּיִל

אוֹחֵז רַבִּי שָׁלוֹם שַׁבָּזִי בְּעֵטוֹ.

מִבַּעַד חַלּוֹנוֹ נִרְאֵית יְרוּשָׁלַיִם

וְאָז כְּאֵשׁ עוֹלָה בּוֹקַעַת שִׁירָתוֹ.

 

בֵּין הָעַרְבַּיִם…

 

מִיּוֹם שִׁשִּׁי עַד יוֹם רִאשׁוֹן מִדֵּי שָׁבוּעַ

עוֹזֵב רַבִּי שָׁלוֹם שַׁבָּזִי אֶת הָעִיר,

כְּמוֹ בְּכָל שַׁבָּת הוּא טָס עַל כְּנַף הָרוּחַ,

לַכֹּתֶל שֶׁשָּׂרַד בְּעִיר דָּוִד.

 

בֵּין הָעַרְבַּיִם…

 

 

מִיּוֹם רִאשׁוֹן עַד יוֹם שִׁשִּׁי בַּצָּהֳרַיִם,

חוֹזֵר רַבִּי שָׁלוֹם שַׁבָּזִי לַתְּפִירָה.

בְּאִישׁוֹנוֹ יֵשׁ אוֹר, זֶה אוֹר יְרוּשָׁלַיִם

אֲשֶׁר דָּבֵק בְּכָל הַבָּא בְּשַׁעֲרָהּ.

 

בֵּין הָעַרְבַּיִם…

מדריך למורה

מילון

לא נמצא תוכן

חלון לשיר של יום

אֶרֶץ שֶׁל פְּרָחִים
חיים ישראל
מילים: יונה דוד (מקור)
לחן: יובל סטופל
כיתות: גילאי א'-ב', גילאי ג'-ד', גילאי ה'-ו'
וְהָאֵר עֵינֵינוּ בְּתורָתֶךָ
אביהו מדינה וחיבת הפיוט
מילים: מתוך התפילה
לחן: אביהו מדינה על בסיס 'בדד יושבת'
כיתות: גילאי א'-ב', גילאי ג'-ד', גילאי ה'-ו'
בּוֹאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה
ישיבת רמת גן ולהקת זמרת הארץ בהתוועדות משותפת עם ישיבות רועה ישראל ואבינועם-תפוח
מילים: מן המקורות
לחן: ר' דוד בעריש מייזלס
כיתות: גילאי א'-ב', גילאי ג'-ד', גילאי ה'-ו'
מילים: עוזי חיטמן
לחן: עוזי חיטמן ויגאל בשן
כיתות: גילאי א'-ב', גילאי ג'-ד', גילאי ה'-ו'
חֲגִיגַת אָבִיב
מילים: דוד ברק
לחן: שייקה פייקוב
כיתות: גילאי א'-ב', גילאי ג'-ד', גילאי ה'-ו'
שָׁב אֶל אַדְמָתִי
מילים: אביהו מדינה
לחן: אביהו מדינה
כיתות: גילאי א'-ב', גילאי ג'-ד', גילאי ה'-ו'
מָה זֶה עוֹלֶה לְךָ לַחֲלֹם
מילים: יקיר ששון
לחן: יקיר ששון
כיתות: גילאי א'-ב', גילאי ג'-ד', גילאי ה'-ו'
קַבְּלִי נָא אֶת הַשִּׁיר
מילים: יורם טהרלב
לחן: נורית הירש
כיתות: גילאי א'-ב', גילאי ג'-ד', גילאי ה'-ו'
עוֹד יָבוֹא שָׁלוֹם עָלֵינוּ
מילים: מוש בן ארי
לחן: מוש בן ארי
כיתות: גילאי א'-ב', גילאי ג'-ד', גילאי ה'-ו'
אַדְּרַבָּה
מילים: רבי אלימלך מליז'נסק
לחן: יוסף גרין
כיתות: גילאי א'-ב', גילאי ג'-ד', גילאי ה'-ו'

אודות השיר

אֱהֹב אֶת הַמְּלָאכָה, וּשְֹנָא אֶת הָרַבָּנוּת. (משנה, מסכת אבות, א, י)

רבי שלום בן יוסף שבזי נחשב לגדול משוררי יהדות תימן, חי במאה ה-17 ונודע בכינוי הכבוד "אבא מורי שלם שבזי". רבה וגדולה הייתה תרומתו לקהילת יהודי תימן, שלה שימש כרב ומנהיג נערץ בזמנים קשים. במאות השירים שחיבר באים לידי ביטוי סבלם הרב של יהודי תימן, וכן אהבת ארץ ישראל והכמיהה לגאולה. בכך היוותה שירתו של שבזי נקודת משען, חיזוק ונחמה ליהודי תימן בשעותיהם הקשות, ושיריו ופיוטיו ממשיכים להיות מושרים עד עצם היום הזה.

השיר שלפנינו מבוסס על אגדה פלאית שלפיה, "בכל ערב שבת נעשה לו נס קפיצת הארץ, ובא לארץ ישראל לשבות שם ... ואחרי מוצאי השבת שב אל ארצו." (עדותו של הנוסע ר' יעקב ספיר) כביכול, הצליח ר' שלום שבזי בשבת להתנתק מן העמל והצרות של השבוע, "טס על כנף הרוח", והגיע (בדמיונו או מבחינה רוחנית) לארץ ישראל, ולירושלים בפרט, להתפלל במקומות הקדושים ולקבל השראה וחיזוק. ואכן, בשיר מסופר על חייו של ר' שלום שבזי לאורך השבוע על רקע נופיה ואווירתה של ירושלים בתקופתו.

שבזי מתואר בשיר כמנהיג שסירב להתפרנס מכספי הציבור, ובכך מימש את פתגם חכמים המבטא הערכה רבה לעיסוק במלאכת כפיים, ורתיעה מתפקידי כבוד ושררה. עוד מסופר בשיר – ברוח האגדה העממית שהזכרנו – שבכל שבת הקפיד להגיע לכותל המערבי (באותה תקופה הורשו יהודים להתפלל בסמטה צרה ליד הכותל.) בכך מתבטאת גם הכמיהה לירושלים והרצון להגיע אליה מכל רחבי העולם היהודי.

על התהוות השיר מספר מלחינו, יהודה בדיחי: "בשנת 1973 הגיע אלי אורי ברזילי עם המילים לשיר בלי מילות הפזמון, וביקש ממני להלחין מנגינה לבית ולפזמון. בהשראת בתי השיר הלחנתי מוזיקה לבית ולפזמון, ובהשראת המוזיקה של הפזמון הוסיף אורי ברזילי את המילים לפזמון." השיר המפליא לתאר את דמותו הנערצת של רבי שלום שבזי, הפך במשך השנים לאחד השירים היפים בזמר העברי. (הלחן אף עבר את גבולות הארץ, כשזמר טורקי בשם טרקאן השתמש בו בשיר פופולארי בשפה הטורקית.) (על פי ריאיון עם המלחין בתאריך 4.9.2007.)

תווי השיר