אדון עולם
מילים: סידור התפילה
לחן: עוזי חיטמן (ישנם גם לחנים נוספים)
אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר מָלַךְ
בְּטֶרֶם כָּל יְצִיר נִבְרָא
לְעֵת נַעְשָׂה בְחֶפְצוֹ כֹּל
אֲזַי מֶלֶךְ שְׁמוֹ נִקְרָא
וְאַחְרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל
לְבַדּוֹ יִמְלֹךְ נוֹרָא
וְהוּא הָיָה וְהוּא הֹוֶה
וְהוּא יִהְיֶה בְּתִפְאָרָה
וְהוּא אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי
לְהַמְשִׁילוֹ וּלְהַחְבִּירָה
בְּלִי רֵאשִׁית בְּלִי תַכְלִית
וְלוֹ הָעֹז וְהַמִּשְׂרָה
וְהוּא אֵלִי וְחַי גּוֹאֲלִי
וְצוּר חֶבְלִי בְּיוֹם צָרָה
וְהוּא נִסִּי וּמָנוּסִי
מְנָת כּוֹסִי בְּיוֹם אֶקְרָא
בְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי
בְּעֵת אִישַׁן וְאָעִירָה
וְעִם רוּחִי גְּוִיָּתִי
אֲדֹנָי לִי וְלֹא אִירָא
ביאורי מילים:
– לְעֵת נַעֲשָׂה בְחֶפְצו כֹּל: בזמן שהעולם נברא ברצונו.
– וְאַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל: אחרי סוף העולם.
– נוֹרא: כינו לאלוהים (מהשורש יר"א, מי שיראים מפניו).
– לְהַמְשִׁילֹ: לְדַמּוֹת (אין לְדַמּוֹת לו דבר, כיוון שהוא אחד ויחיד.) – לְהַחְבִּירָה: מלשון חיבור, חבר, חֶברָה (שוב, הוא אחד ויחיד).
– וְלוֹ הָעֹז וְהַמִּשְׂרָה: לו הכוח והשררה, השלטון.
– חַי: כינוי לה' הקיים לנצח.
– וְצוּר חֶבְלִי: המחסה שאליו אני נמלט בזמן כאב. – ניסי: הנס שלי (דגל שמראה את הדרך, וגם נס = פלא). – ומנוס לי: מי שאפשר לנוס אליו, לברוח לשם הצלחה.
– מְנַת כּוֹסִי: מה שנופל בחלקי, גורלי. – וְעִם רוּחִי גְּוִיָּתִי: כשיגיע מותי.
על הפיוט
"אדון עולם" הוא פיוט מן התפילה (נבהיר לתלמידים מהו פיוט), מן הידועים בקהילות ישראל.
פיוט זה עוסק בתיאור האל ובשבחו על פי האמונה היהודית, והוא מהווה מעין "קבלת עול מלכות שמיים" ו"הצהרת אמונים" של האדם באל. הפיוט כולל בתוכו ברמז את עיקרי האמונה היהודית: קיום האל, בריאתו את העולם, היותו אחד ויחיד, נצחי ובלתי גשמי, וכן היותו קשוב לאדם ולמצוקותיו, מקור של עזרה והצלה. יש בפיוט גם רמז לאמונה בגאולה ובתחיית המתים.
הפיוט מושר בתפילות השבת והחג. בזכות הלחן הרגיש, האהוב והמוכר של עוזי חיטמן, הפיוט יצא מגבולות בית הכנסת והגיע אל כל שכבות הציבור הישראלי.
ערכים מובילים בפיוט: הכרת הטוב, אופטימיות, אמונה, ביטחון.
לפניכם תכונות שונות. בחרו מי מהן מתאימות למלך טוב והסבירו: חכם, נדיב, בעל כוח, טיפש, אחראי, לא אכפת לו מהעם, נשלט, אמיץ, נותן ביטחון לעם, קמצן, שולט, פחדן (למורה: ניתן להכין פתקיות עם התכונות ולמיין בזוגות).
- בשיר מציגים את האל כמלך טוב.
- השמיעו והקרינו לתלמידים את הפיוט אדון עולם, שאותו שרים בבית כנסת בשבתות ובחגים ויש לו לחנים רבים בקהילות ישראל השונות. הלחן של עוזי חיטמן הביא את הפיוט לכלל החברה בישראל.
- שאלו את התלמידים: מה אתם מרגישים כשאתם שומעים את הפיוט בביצוע הזה?
- בקשו מהתלמידים להסביר את התחושות או המחשבות שלהם.
- בקשו מהם לזהות בתים שחוזרים על עצמם ובאיזה קצב.
התמקדו בבתים הראשון והשני:
אדון עולם אשר מלך
בטרם כל יציר נברא
לעת נעשה בחפצו כל
אזי מלך שמו נקרא.
ואחרי ככלות הכל
לבדו ימלוך נורא
והוא היה, והוא הווה
והוא יהיה בתפארה
- בבתים הללו יש כינויים לאל שמשווים אותו למלך שמולך על העולם. שאלו את התלמידים:
- מהן התכונות של המלך בשיר שלנו? (למורה: אדון עולם, הוא מלך יחיד, הכול נעשה על פי דברו, הוא בורא עולם, ואין לו התחלה ואין לו סוף).
- האם אתם מזהים תכונות דומות לרשימה של המלך הטוב שמיינתם בתחילת הפעילות? אילו תכונות? נמקו.
- אילו תכונות מיוחדות יש לאל בשיר שאין ברשימה שמיינתם? (למורה: השיר מציג את האל עם תכונות אנושיות כדי שנוכל להבין את מהותו, אבל יש בשיר גם תכונות שהן לא אנושיות).
משימה
- חלקו את התלמידים לקבוצות קטנות.
- בקשו מהתלמידים לבחור מילים או ביטויים מתוך הפיוט ולתת להם תנועה בשני המקצבים השונים (איטי וקצבי).
- במעגל הציגו את כל התנועות של כל הקבוצות. ניתן לבקש מהקבוצות לחזור על התנועות של הקבוצות האחרות.
אדון עולם
מילים: סידור התפילה
לחן: עוזי חיטמן (ישנם גם לחנים נוספים)
אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר מָלַךְ
בְּטֶרֶם כָּל יְצִיר נִבְרָא
לְעֵת נַעְשָׂה בְחֶפְצוֹ כֹּל
אֲזַי מֶלֶךְ שְׁמוֹ נִקְרָא
וְאַחְרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל
לְבַדּוֹ יִמְלֹךְ נוֹרָא
וְהוּא הָיָה וְהוּא הֹוֶה
וְהוּא יִהְיֶה בְּתִפְאָרָה
וְהוּא אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי
לְהַמְשִׁילוֹ וּלְהַחְבִּירָה
בְּלִי רֵאשִׁית בְּלִי תַכְלִית
וְלוֹ הָעֹז וְהַמִּשְׂרָה
וְהוּא אֵלִי וְחַי גּוֹאֲלִי
וְצוּר חֶבְלִי בְּיוֹם צָרָה
וְהוּא נִסִּי וּמָנוּסִי
מְנָת כּוֹסִי בְּיוֹם אֶקְרָא
בְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי
בְּעֵת אִישַׁן וְאָעִירָה
וְעִם רוּחִי גְּוִיָּתִי
אֲדֹנָי לִי וְלֹא אִירָא
ביאורי מילים:
– לְעֵת נַעֲשָׂה בְחֶפְצו כֹּל: בזמן שהעולם נברא ברצונו.
– וְאַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל: אחרי סוף העולם.
– נוֹרא: כינו לאלוהים (מהשורש יר"א, מי שיראים מפניו).
– לְהַמְשִׁילֹ: לְדַמּוֹת (אין לְדַמּוֹת לו דבר, כיוון שהוא אחד ויחיד.) – לְהַחְבִּירָה: מלשון חיבור, חבר, חֶברָה (שוב, הוא אחד ויחיד).
– וְלוֹ הָעֹז וְהַמִּשְׂרָה: לו הכוח והשררה, השלטון.
– חַי: כינוי לה' הקיים לנצח.
– וְצוּר חֶבְלִי: המחסה שאליו אני נמלט בזמן כאב. – ניסי: הנס שלי (דגל שמראה את הדרך, וגם נס = פלא). – ומנוס לי: מי שאפשר לנוס אליו, לברוח לשם הצלחה.
– מְנַת כּוֹסִי: מה שנופל בחלקי, גורלי. – וְעִם רוּחִי גְּוִיָּתִי: כשיגיע מותי.
על הפיוט
"אדון עולם" הוא פיוט מן התפילה (נבהיר לתלמידים מהו פיוט), מן הידועים בקהילות ישראל.
פיוט זה עוסק בתיאור האל ובשבחו על פי האמונה היהודית, והוא מהווה מעין "קבלת עול מלכות שמיים" ו"הצהרת אמונים" של האדם באל. הפיוט כולל בתוכו ברמז את עיקרי האמונה היהודית: קיום האל, בריאתו את העולם, היותו אחד ויחיד, נצחי ובלתי גשמי, וכן היותו קשוב לאדם ולמצוקותיו, מקור של עזרה והצלה. יש בפיוט גם רמז לאמונה בגאולה ובתחיית המתים.
הפיוט מושר בתפילות השבת והחג. בזכות הלחן הרגיש, האהוב והמוכר של עוזי חיטמן, הפיוט יצא מגבולות בית הכנסת והגיע אל כל שכבות הציבור הישראלי.
ערכים מובילים בפיוט: הכרת הטוב, אופטימיות, אמונה, ביטחון.
- השמיעו והקרינו לתלמידים את הפיוט כולו. בקשו מהם לזהות בתים שחוזרים על עצמם ובאיזה קצב.
(למורה: בית ראשון ושני חוזרים על עצמם).
- בררו עם התלמידים מילים ומושגים שהם מכירים ושאלו:
- מהי המסקנה שלכם על תוכן הפיוט מתוך המילים המוכרות לכם? כתבו את המסקנות על הלוח.
- בפיוט מוזכרים שלושה זמנים. סמנו אותם (למורה: הוא היה והוא הווה והוא יהיה). בקשו לדעת על מי מדובר ומה עוד נאמר עליו? (היעזרו בביאורי המילים).
אדון עולם אשר מלך
בטרם כל יציר נברא
לעת נעשה בחפצו כל
אזי מלך שמו נקרא.
ואחרי ככלות הכל
לבדו ימלוך נורא
והוא היה, והוא הווה
והוא יהיה בתפארה
משימה
- אחת מהתכונות של האל המוזכרות בפיוט היא היותו בורא העולם ומי שמאפשר ורוצה את קיומו.
- בחברותא, חשבו על דברים שקבועים בעולם ודברים שמשתנים בעולם (טבע, נוף, בעלי חיים, בני אדם, משפחה, בניינים וכו').
- בקשו מהתלמידים לצייר את הדברים על דף/בריסטול.
- הביאו חומרי יצירה. תלו בכיתה את הציורים השונים בסמיכות זה לזה, יחד הם מבטאים את מעשה הבריאה או את הקיום המתמיד של העולם.
אדון עולם
מילים: סידור התפילה
לחן: עוזי חיטמן (ישנם גם לחנים נוספים)
אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר מָלַךְ
בְּטֶרֶם כָּל יְצִיר נִבְרָא
לְעֵת נַעְשָׂה בְחֶפְצוֹ כֹּל
אֲזַי מֶלֶךְ שְׁמוֹ נִקְרָא
וְאַחְרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל
לְבַדּוֹ יִמְלֹךְ נוֹרָא
וְהוּא הָיָה וְהוּא הֹוֶה
וְהוּא יִהְיֶה בְּתִפְאָרָה
וְהוּא אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי
לְהַמְשִׁילוֹ וּלְהַחְבִּירָה
בְּלִי רֵאשִׁית בְּלִי תַכְלִית
וְלוֹ הָעֹז וְהַמִּשְׂרָה
וְהוּא אֵלִי וְחַי גּוֹאֲלִי
וְצוּר חֶבְלִי בְּיוֹם צָרָה
וְהוּא נִסִּי וּמָנוּסִי
מְנָת כּוֹסִי בְּיוֹם אֶקְרָא
בְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי
בְּעֵת אִישַׁן וְאָעִירָה
וְעִם רוּחִי גְּוִיָּתִי
אֲדֹנָי לִי וְלֹא אִירָא
ביאורי מילים:
– לְעֵת נַעֲשָׂה בְחֶפְצו כֹּל: בזמן שהעולם נברא ברצונו.
– וְאַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל: אחרי סוף העולם.
– נוֹרא: כינו לאלוהים (מהשורש יר"א, מי שיראים מפניו).
– לְהַמְשִׁילֹ: לְדַמּוֹת (אין לְדַמּוֹת לו דבר, כיוון שהוא אחד ויחיד.) – לְהַחְבִּירָה: מלשון חיבור, חבר, חֶברָה (שוב, הוא אחד ויחיד).
– וְלוֹ הָעֹז וְהַמִּשְׂרָה: לו הכוח והשררה, השלטון.
– חַי: כינוי לה' הקיים לנצח.
– וְצוּר חֶבְלִי: המחסה שאליו אני נמלט בזמן כאב. – ניסי: הנס שלי (דגל שמראה את הדרך, וגם נס = פלא). – ומנוס לי: מי שאפשר לנוס אליו, לברוח לשם הצלחה.
– מְנַת כּוֹסִי: מה שנופל בחלקי, גורלי. – וְעִם רוּחִי גְּוִיָּתִי: כשיגיע מותי.
על הפיוט
"אדון עולם" הוא פיוט מן התפילה (נבהיר לתלמידים מהו פיוט), מן הידועים בקהילות ישראל.
פיוט זה עוסק בתיאור האל ובשבחו על פי האמונה היהודית, והוא מהווה מעין "קבלת עול מלכות שמיים" ו"הצהרת אמונים" של האדם באל. הפיוט כולל בתוכו ברמז את עיקרי האמונה היהודית: קיום האל, בריאתו את העולם, היותו אחד ויחיד, נצחי ובלתי גשמי, וכן היותו קשוב לאדם ולמצוקותיו, מקור של עזרה והצלה. יש בפיוט גם רמז לאמונה בגאולה ובתחיית המתים.
הפיוט מושר בתפילות השבת והחג. בזכות הלחן הרגיש, האהוב והמוכר של עוזי חיטמן, הפיוט יצא מגבולות בית הכנסת והגיע אל כל שכבות הציבור הישראלי.
ערכים מובילים בפיוט: הכרת הטוב, אופטימיות, אמונה, ביטחון.
- בקשו מהתלמידים לספר על דבר אחד שקיים בחיים שלהם והוא קבוע ואינו ניתן לשינוי (למורה: הורים, אחים, סבים וסבתות, מועדים וחגים, תופעות טבע).
- בקשו לדעת מהן התכונות והמאפיינים של דברים אלה.
- שאלו את התלמידים כיצד הם מרגישים עם הדבר הקבוע בחייהם.
- השמיעו את הפיוט והקרינו את המילים.
- התמקדו בבתים שלישי ורביעי. קראו אותם ושאלו:
והוא אחד ואין שני
להמשילו להחבירה.
בלי ראשית בלי תכלית
ולו העוז והמשרה.
והוא אלי וחי גואלי
וצור חבלי בעת צרה.
והוא נסי ומנוסי
מנת כוסי ביום אקרא
- דונו בחברותא: האם ישנו קשר בין השאלות שפתחנו איתן את השיעור לבתים שקראנו?
- אם כן, איזה קשר?
- הציגו את התשובות במליאה (למורה: בפיוט מוצגות התכונות הקבועות של האל וכיצד הן משפיעות על בני האדם המאמינים).
- סמנו בבית השלישי את התכונות של האל (למורה: הוא אחד ואין שני, הוא מושל, אין לו התחלה ואין לו סוף, יש לו כוח ושררה).
- קראו את הבית הרביעי ושאלו את התלמידים:
- סמנו את המילים שמראות את הקשר עם האל (למורה: שייכות וביטחון).
- אילו תחושות יוצרות תכונות האל לאדם המאמין?
- מהו המהלך הנוצר בקשר בין שני הבתים? (למורה: בבית השלישי מוצגות תכונות האל והכוח שלו בעולם ובבית הרביעי מוצגת ההשפעה של האל על האדם).
משימה
- בקשו מהתלמידים לכתוב מילה אחת שנותנת להם ביטחון, לקשט אותה ולצבוע אותה על פי המשמעות שהם מעניקים למילה.
- חברו את המילים לשרשרת מילים של ביטחון ותלו בכיתה תחת הכותרת: "שרשרת הביטחון של כיתה…". ניתן להציג את בחירת המילים בחברותא או בקבוצה קטנה.
