הצעות לשיח רגשי, עיבוד והפעלה
שיר זה מזמן שיח אודות תרומתה של האדמה לחייו ולקיומו של האדם ועל יחסי הגומלין ביניהם, תוך משאלה שהאדם ישאף לחיזוק קשרים עם אדמתו וילמד מתכונותיה ומסגולותיה הנפלאות
עבודת הכנה לשיר
1. בקשו מהתלמידים מבעוד מועד לחשוב על חלקת אדמה בסביבת ביתם, אותה הם אוהבים במיוחד (גן שעשועים, פרדס, שדה, חצר הבית, שביל חורשה וכד') ולהביא ממנה מעט אדמה בכלי.
2. בכיתה – בקשו מהתלמידים לתאר בכתיבה או בציור את חלקת האדמה שבחרו כך שגם מי שלא ביקר שם מעולם יוכל לדמיין את המקום. סייעו לתלמידים באמצעות השאלות הבאות:
- אילו צבעים, ריחות וקולות קיימים שם?
- מה נמצא/גדל על חלקת האדמה הזו?
- מי הם האנשים המבקרים בה? מה הם עושים שם?
- מה היה קורה אילו היו מכסים בבטון/אספלט/ריצוף את חלקת האדמה? מה היה נעלם? מה היה חסר לכם ולסביבה? וכד'…
3. בקשו מהתלמידים לשתף את חבריהם בדברים שכתבו.
עיון בשיר
1. "אדמה אני קשובה לקולך"
שאלו את התלמידים:
- כיצד ניתן להקשיב לקולה של האדמה?
- האם מוכרת לכם חוויה של הקשבה לדומם (דומם – כל חומר בטבע שאינו חי ואינו צומח)? תארו חוויה זו.
- מה קורה כאשר מקשיבים לדומם?
- האם ובאיזה אופן הדומם משיב לנו?
- מה מרוויחים כאשר מקשיבים לדוממים מסביבנו?
2. הנחו את התלמידים לקרוא את דבריו של עמוס קינן ולענות על השאלות הבאות:
"כדי להבין את האדמה צריך קודם כל להסתכל אל השמש ואל השמיים להסתכל ולבדוק את האדמה… מה היא אוהבת ומה היא רוצה ומה היא יכולה… ולהתאים את עצמך אליה, לא אותה אליך. רק אחר כך אתה יכול לבנות עליה את החיים שלך."
- כיצד מסביר עמוס קינן מהי הקשבה לאדמה?
- האם הוא מוסיף על דבריכם? מה נוסף?
- מה לדעתכם המשפט המרכזי בדבריו? סמנו אותו במחברותיכם.
- צטטו מהשיר את הביטויים המתארים את מה שגומלת האדמה לאלה הקשובים לקולה:
- האם הביטויים מוכרים לכם?
- ספרו על מצבים בהם אתם חשים שהאדמה מיטיבה עמכם.
3. "אמא אדמה"
שאלו את התלמידים:
- מהן המחשבות והתחושות העולות בכם נוכח צירוף מילים זה?
- באילו מובנים החיבור בין אדם לאדמה חזק כמו החיבור בין אדם לאמו?
- האם תמיד אתם חשים קשר חזק לאדמה?
- מה ניתן לעשות כדי לחזק קשר זה?
4. "למדי נא את בנך, האדם"
מה הייתם רוצים או מבקשים ללמוד מן האדמה באופן אישי?
5. "אדמה"
ספרו לתלמידים כי אהוד מנור הקדיש שיר שלם לאדמה שהיא לכאורה הדבר הבסיסי ביותר והמובן מאליו. ציינו כי אנו במגע יומיומי עם האדמה, אך לא תמיד עוצרים ומודים לה על תרומתה לחיינו ולקיומנו. שאלו:
- מה ניתן ללמוד מהמשורר אודות זווית הראייה החיובית בה הוא מביט אל האדמה?
- מי ומה בחייכם הם בגדר "אדמה" (אנשים, בע"ח, צומח, דומם)?
6. הסבירו לתלמידים מהי מטאפורה (שימוש במאפיינים של דבר אחד כדי לתאר אסוציאטיבית דבר אחר; דימוי) ובקשו מהם לכתוב מילות הערכה ותודה לאדמה המטאפורית בחייהם. בקשו מהם לשתף את חבריהם במה שכתבו.
פעילות סיכום
חלקו גיליונות A4, דבק ומכחולים והנחו את הפעילות באופן הבא:
- השמיעו את צלילי השיר ובקשו מהתלמידים לעצום את עיניהם ולחשוב מה הדבר המשמעותי ביותר עבורם כשהם חושבים על אדמה. בקשו מהם לבחור מילה אחת אשר מבטאת בצורה הטובה ביותר, את תחושותיהם ולכתוב אותה בעזרת הדבק והמכחול על הדף.
- בקשו מהתלמידים לפזר את האדמה שהביאו על הדף ולאחר מספר דקות לנער את הדף. על גיליון הנייר, תישאר המילה שכתבו מכוסה באדמה.
- בקשו מהתלמידים לשתף זה את זה ביצירות ולתלות אותן על לוח משותף.
- לסיכום דונו עמם בשאלה מהו אותו 'דבק' שבינינו לבין האדמה?
הצעות לשיח רגשי, עיבוד והפעלה
שיר זה מזמן שיח אודות תרומתה של האדמה לחייו ולקיומו של האדם ועל יחסי הגומלין ביניהם, תוך משאלה שהאדם ישאף לחיזוק קשרים עם אדמתו וילמד מתכונותיה ומסגולותיה הנפלאות
עבודת הכנה לשיר
1. בקשו מהתלמידים מבעוד מועד לחשוב על חלקת אדמה בסביבת ביתם, אותה הם אוהבים במיוחד (גן שעשועים, פרדס, שדה, חצר הבית, שביל חורשה וכד') ולהביא ממנה מעט אדמה בכלי.
2. בכיתה – בקשו מהתלמידים לתאר בכתיבה או בציור את חלקת האדמה שבחרו כך שגם מי שלא ביקר שם מעולם יוכל לדמיין את המקום. סייעו לתלמידים באמצעות השאלות הבאות:
- אילו צבעים, ריחות וקולות קיימים שם?
- מה נמצא/גדל על חלקת האדמה הזו?
- מי הם האנשים המבקרים בה? מה הם עושים שם?
- מה היה קורה אילו היו מכסים בבטון/אספלט/ריצוף את חלקת האדמה? מה היה נעלם? מה היה חסר לכם ולסביבה? וכד'…
3. בקשו מהתלמידים לשתף את חבריהם בדברים שכתבו.
עיון בשיר
1. "אדמה אני קשובה לקולך"
שאלו את התלמידים:
- כיצד ניתן להקשיב לקולה של האדמה?
- האם מוכרת לכם חוויה של הקשבה לדומם (דומם – כל חומר בטבע שאינו חי ואינו צומח)? תארו חוויה זו.
- מה קורה כאשר מקשיבים לדומם?
- האם ובאיזה אופן הדומם משיב לנו?
- מה מרוויחים כאשר מקשיבים לדוממים מסביבנו?
2. הנחו את התלמידים לקרוא את דבריו של עמוס קינן ולענות על השאלות הבאות:
"כדי להבין את האדמה צריך קודם כל להסתכל אל השמש ואל השמיים להסתכל ולבדוק את האדמה… מה היא אוהבת ומה היא רוצה ומה היא יכולה… ולהתאים את עצמך אליה, לא אותה אליך. רק אחר כך אתה יכול לבנות עליה את החיים שלך."
- כיצד מסביר עמוס קינן מהי הקשבה לאדמה?
- האם הוא מוסיף על דבריכם? מה נוסף?
- מה לדעתכם המשפט המרכזי בדבריו? סמנו אותו במחברותיכם.
- צטטו מהשיר את הביטויים המתארים את מה שגומלת האדמה לאלה הקשובים לקולה:
- האם הביטויים מוכרים לכם?
- ספרו על מצבים בהם אתם חשים שהאדמה מיטיבה עמכם.
3. "אמא אדמה"
שאלו את התלמידים:
- מהן המחשבות והתחושות העולות בכם נוכח צירוף מילים זה?
- באילו מובנים החיבור בין אדם לאדמה חזק כמו החיבור בין אדם לאמו?
- האם תמיד אתם חשים קשר חזק לאדמה?
- מה ניתן לעשות כדי לחזק קשר זה?
4. "למדי נא את בנך, האדם"
מה הייתם רוצים או מבקשים ללמוד מן האדמה באופן אישי?
5. "אדמה"
ספרו לתלמידים כי אהוד מנור הקדיש שיר שלם לאדמה שהיא לכאורה הדבר הבסיסי ביותר והמובן מאליו. ציינו כי אנו במגע יומיומי עם האדמה, אך לא תמיד עוצרים ומודים לה על תרומתה לחיינו ולקיומנו. שאלו:
- מה ניתן ללמוד מהמשורר אודות זווית הראייה החיובית בה הוא מביט אל האדמה?
- מי ומה בחייכם הם בגדר "אדמה" (אנשים, בע"ח, צומח, דומם)?
6. הסבירו לתלמידים מהי מטאפורה (שימוש במאפיינים של דבר אחד כדי לתאר אסוציאטיבית דבר אחר; דימוי) ובקשו מהם לכתוב מילות הערכה ותודה לאדמה המטאפורית בחייהם. בקשו מהם לשתף את חבריהם במה שכתבו.
פעילות סיכום
חלקו גיליונות A4, דבק ומכחולים והנחו את הפעילות באופן הבא:
- השמיעו את צלילי השיר ובקשו מהתלמידים לעצום את עיניהם ולחשוב מה הדבר המשמעותי ביותר עבורם כשהם חושבים על אדמה. בקשו מהם לבחור מילה אחת אשר מבטאת בצורה הטובה ביותר, את תחושותיהם ולכתוב אותה בעזרת הדבק והמכחול על הדף.
- בקשו מהתלמידים לפזר את האדמה שהביאו על הדף ולאחר מספר דקות לנער את הדף. על גיליון הנייר, תישאר המילה שכתבו מכוסה באדמה.
- בקשו מהתלמידים לשתף זה את זה ביצירות ולתלות אותן על לוח משותף.
- לסיכום דונו עמם בשאלה מהו אותו 'דבק' שבינינו לבין האדמה?
הצעות לשיח רגשי, עיבוד והפעלה
שיר זה מזמן שיח אודות תרומתה של האדמה לחייו ולקיומו של האדם ועל יחסי הגומלין ביניהם, תוך משאלה שהאדם ישאף לחיזוק קשרים עם אדמתו וילמד מתכונותיה ומסגולותיה הנפלאות
עבודת הכנה לשיר
1. בקשו מהתלמידים מבעוד מועד לחשוב על חלקת אדמה בסביבת ביתם, אותה הם אוהבים במיוחד (גן שעשועים, פרדס, שדה, חצר הבית, שביל חורשה וכד') ולהביא ממנה מעט אדמה בכלי.
2. בכיתה – בקשו מהתלמידים לתאר בכתיבה או בציור את חלקת האדמה שבחרו כך שגם מי שלא ביקר שם מעולם יוכל לדמיין את המקום. סייעו לתלמידים באמצעות השאלות הבאות:
- אילו צבעים, ריחות וקולות קיימים שם?
- מה נמצא/גדל על חלקת האדמה הזו?
- מי הם האנשים המבקרים בה? מה הם עושים שם?
- מה היה קורה אילו היו מכסים בבטון/אספלט/ריצוף את חלקת האדמה? מה היה נעלם? מה היה חסר לכם ולסביבה? וכד'…
3. בקשו מהתלמידים לשתף את חבריהם בדברים שכתבו.
עיון בשיר
1. "אדמה אני קשובה לקולך"
שאלו את התלמידים:
- כיצד ניתן להקשיב לקולה של האדמה?
- האם מוכרת לכם חוויה של הקשבה לדומם (דומם – כל חומר בטבע שאינו חי ואינו צומח)? תארו חוויה זו.
- מה קורה כאשר מקשיבים לדומם?
- האם ובאיזה אופן הדומם משיב לנו?
- מה מרוויחים כאשר מקשיבים לדוממים מסביבנו?
2. הנחו את התלמידים לקרוא את דבריו של עמוס קינן ולענות על השאלות הבאות:
"כדי להבין את האדמה צריך קודם כל להסתכל אל השמש ואל השמיים להסתכל ולבדוק את האדמה… מה היא אוהבת ומה היא רוצה ומה היא יכולה… ולהתאים את עצמך אליה, לא אותה אליך. רק אחר כך אתה יכול לבנות עליה את החיים שלך."
- כיצד מסביר עמוס קינן מהי הקשבה לאדמה?
- האם הוא מוסיף על דבריכם? מה נוסף?
- מה לדעתכם המשפט המרכזי בדבריו? סמנו אותו במחברותיכם.
- צטטו מהשיר את הביטויים המתארים את מה שגומלת האדמה לאלה הקשובים לקולה:
- האם הביטויים מוכרים לכם?
- ספרו על מצבים בהם אתם חשים שהאדמה מיטיבה עמכם.
3. "אמא אדמה"
שאלו את התלמידים:
- מהן המחשבות והתחושות העולות בכם נוכח צירוף מילים זה?
- באילו מובנים החיבור בין אדם לאדמה חזק כמו החיבור בין אדם לאמו?
- האם תמיד אתם חשים קשר חזק לאדמה?
- מה ניתן לעשות כדי לחזק קשר זה?
4. "למדי נא את בנך, האדם"
מה הייתם רוצים או מבקשים ללמוד מן האדמה באופן אישי?
5. "אדמה"
ספרו לתלמידים כי אהוד מנור הקדיש שיר שלם לאדמה שהיא לכאורה הדבר הבסיסי ביותר והמובן מאליו. ציינו כי אנו במגע יומיומי עם האדמה, אך לא תמיד עוצרים ומודים לה על תרומתה לחיינו ולקיומנו. שאלו:
- מה ניתן ללמוד מהמשורר אודות זווית הראייה החיובית בה הוא מביט אל האדמה?
- מי ומה בחייכם הם בגדר "אדמה" (אנשים, בע"ח, צומח, דומם)?
6. הסבירו לתלמידים מהי מטאפורה (שימוש במאפיינים של דבר אחד כדי לתאר אסוציאטיבית דבר אחר; דימוי) ובקשו מהם לכתוב מילות הערכה ותודה לאדמה המטאפורית בחייהם. בקשו מהם לשתף את חבריהם במה שכתבו.
פעילות סיכום
חלקו גיליונות A4, דבק ומכחולים והנחו את הפעילות באופן הבא:
- השמיעו את צלילי השיר ובקשו מהתלמידים לעצום את עיניהם ולחשוב מה הדבר המשמעותי ביותר עבורם כשהם חושבים על אדמה. בקשו מהם לבחור מילה אחת אשר מבטאת בצורה הטובה ביותר, את תחושותיהם ולכתוב אותה בעזרת הדבק והמכחול על הדף.
- בקשו מהתלמידים לפזר את האדמה שהביאו על הדף ולאחר מספר דקות לנער את הדף. על גיליון הנייר, תישאר המילה שכתבו מכוסה באדמה.
- בקשו מהתלמידים לשתף זה את זה ביצירות ולתלות אותן על לוח משותף.
- לסיכום דונו עמם בשאלה מהו אותו 'דבק' שבינינו לבין האדמה?
