ציטוט מן המקורות: "כָּל זְמַן שֶׁהַנֵּר דּוֹלֵק – אֶפְשָׁר לְתַקֵּן" (ר' יִשְׂרָאֵל סָלַנְטֶר)

ערכים מובילים בשיר: אופטימיות, נכונות לשינוי, תיקון עולם, שמחה.

כיתות ג'-ד'

אוריינות

1. בקשו מהתלמידים להתבונן על בתי השיר ושאלו:

• מהו המשפט החוזר? ("אבל בסוף כשזה נגמר יש סיבה". בבית האחרון – תשובה לכל דבר).
• מה יכול להיות הדבר שבסוף נגמר? מהן הסיבות שיכלו להוביל לדברים הללו?
• בתחילת כל בית הדובר מציין קשת של רגשות שנגמרו. סמנו את המילים המתאימות (עצבות, טירוף, שכחה) וסמנו גם כיצד הוא מתגבר עליהם (למד משהו חשוב, הזמן יכול לעוף/מרפא, עבר כברת דרך).
• איזה מסר מנסה הדובר בשיר להעביר דרך הרגשות הללו? (למורה: שגם זמנים קשים ומורכבים מסתיימים ולומדים מהם להמשך החיים). 

ציטוט מן המקורות

1. הציגו את האמרה המובאת בציטוט: "כָּל זְמַן שֶׁהַנֵּר דּוֹלֵק – אֶפְשָׁר לְתַקֵּן" (ר' ישראל מסלנט).

ראו את ההסבר לעיל בפעילות לכיתות א'-ב'.

2. שאלו את התלמידים:

• הסבירו את האמרה במילים שלכם.
• מה מסמל הנר? 
• "אפשר לתקן" – מה ניתן לתקן? אילו דברים היינו רוצים לתקן? תנו דוגמה מחייכם.
• מה המסר המשותף לשיר ולפתגם? (למורה: היכולת לתקן גם במצבים קשים או מורכבים, הכוח בידיים שלנו, מעודד לעשייה).

 פעילות בחברותא: משימה

1. חלקו לכל תלמיד שבלונה של נר ובקשו מהתלמידים לרשום איזה "אור" הם יכולים להעניק לחבריהם מהכוחות הפנימיים שלהם.
2. חלקו את התלמידים לזוגות. כל זוג יעניק את הנר שלו לחברו, כך שהחבר תמיד ידע שהאור של חברו יוכל לעזור לו בדברים מסוימים.
3. התכנסו חזרה למליאה ושאלו את התלמידים איך הם מרגישים עם הידיעה שחבריהם מעניקים להם אור שיעזור להם לתקן לכשיצטרכו? 

ציטוט מן המקורות: "כָּל זְמַן שֶׁהַנֵּר דּוֹלֵק – אֶפְשָׁר לְתַקֵּן" (ר' יִשְׂרָאֵל סָלַנְטֶר)

ערכים מובילים בשיר: אופטימיות, נכונות לשינוי, תיקון עולם, שמחה.

כיתות ה'-ו'

אוריינות

1. בחברותא, בקשו מהתלמידים לציין בשני טורים נפרדים את הרגשות והתחושות שלהם כאשר הם חושבים על המילים "אור" ו"חושך".
2. הציגו והשמיעו את השיר ובקשו מהתלמידים להתבונן על בתי השיר.
3. בקשו מהתלמידים לחפש מילים משותפות בשיר ולקשת הרגשות שהם ציינו בחברותא.
4. בקשו מהתלמידים להוסיף לרשימה שלהם את המילים בשיר המציינות אור ואת המילים המציינות חושך. מה ניתן ללמוד מתוך הרשימה?

1. קראו את הפזמון. במה הוא שונה משאר הבתים?
2. "אני כאן אני לא מתבזבז יותר"? – למה מתכוון הדובר בשיר כשהוא מציין שהוא "כאן" ושהוא לא מתבזבז יותר? איך אפשר "להתבזבז"?
3. איזה מסר מנסה הדובר בשיר להעביר לשומעיו הקשור באור ובחושך (למורה: שגם זמנים קשים ומורכבים מסתיימים ולומדים מהם להמשך החיים, שבסוף האור מנצח את החושך). 

 ציטוט מן המקורות

הציגו את האמרה: "כָּל זְמַן שֶׁהַנֵּר דּוֹלֵק – אֶפְשָׁר לְתַקֵּן" (ר' ישראל מסלנט). ראו את ההסבר לעיל בפעילות לכיתות א'-ב'.

1. הסבירו את האמרה במילים שלכם.
2. התבוננו ברשימה שבניתם לעיל וכתבו מה הקשר בין הפתגם לבין הרשימה?
3. על פי הפתגם כל הזמן שנר דולק אפשר לתקן. מדוע אפשר לתקן כשהנר דולק? מה קורה כשהנר כבה? 

פעילות בחברותא: משימה

1. חלקו את התלמידים לקבוצות של שלושה עד ארבעה תלמידים בקבוצה. 
2. בקשו מהתלמידים לחשוב על דברים שהיו רוצים לתקן בחברה (בכיתה, בבית הספר, בקהילה וכדומה). 
3. בקשו מהתלמידים למצוא את הכוחות שיש בהם כדי לפעול לתיקון, מהו האור שמאיר מתוכם ומתקן את הדברים הללו? התלמידים יכולים לרשום את נקודות האור בתוך נרות, ניתן לתלות את הנרות בכיתה ואפשר גם לבקש מתלמידים מקבוצות אחרות להוסיף את נקודות האור שלהם לתיקון הדברים שעלו בקבוצות האחרות.

השיר "אור גדול" נכתב והולחן בידי אמיר דדון, שמספר בריאיון עימו, שבדומה למילות השיר, השיר עצמו נכתב בשעות הלילה ועד הבוקר הוא הפציע:

"אני זוכר את הלילה שבו נולד השיר. המנגינה תפסה לי את הראש משך כמה ימים, ואז התיישבתי עם הגיטרה בשעות הקטנות והתחלתי לכתוב את המילים. ניגנתי ושרתי, וזה התחבר. ממש לפני שהאור של הבוקר עלה תפסתי שיש לי משהו שאני מבסוט ממנו… " 

השיר הוא בלדה במשקל של ארבעה רבעים, בעלת מנעד רחב ובעלת פיסוק מוזיקלי ברור.
בבתי השיר, הכותב מתמודד עם הדרך בחיים שיש בה לעיתים קשיים, כמו עצבות ובדידות.
בפזמון האור מפציע באופטימיות, ומגיע הרגע ללמוד, לחיות בטוב ולהתחיל מהתחלה. הצלילים הגבוהים ביותר בשיא של השיר הם על המילים "כמו לנשום בפעם הראשונה", סוג של לידה מחדש. 

כיתות ג'-ד' 

1. התאמנו עם התלמידים להקיש את תבנית המקצב הבאה, כך שאת התיבה הראשונה יקישו במחיאת כף ואת התיבה השנייה יקישו בטפיחות על הברכיים.
2. התאמנו לנגן את התזמור הבא בשלישים ובתיבות סיניות ולוו אתו את בתי השיר. 

1. מוצע בזה ליווי מוזיקלי לפזמון השיר – שירו את הליווי בסולפג' באמצעות "היד המזמרת". בדומה, התאמנו לנגן את הליווי במטלופונים או בחליליות.
2. בצעו את השיר מתחילתו ועד סופו בהתאם לכלים העומדים לרשותכם (כלי הקשה/ מטלופונים/ חליליות) ובשילוב הסולפג' שירת הבתים ו/או האזנה לביצוע. הרכיבו ביצוע שישלב את כל האפשרויות. אפשרו לכל תלמיד להתנסות גם בנגינה וגם בשירה.

מה למדנו?

• ביצענו ליווי לשירת בתי השיר באמצעות כלי הקשה על פי תזמור נתון.
• ליווינו את שירת הפזמון באמצעות סולפג' ובנגינה במטלופונים ו/או חליליות.

השיר "אור גדול" נכתב והולחן בידי אמיר דדון, שמספר בריאיון עימו, שבדומה למילות השיר, השיר עצמו נכתב בשעות הלילה ועד הבוקר הוא הפציע:

"אני זוכר את הלילה שבו נולד השיר. המנגינה תפסה לי את הראש משך כמה ימים, ואז התיישבתי עם הגיטרה בשעות הקטנות והתחלתי לכתוב את המילים. ניגנתי ושרתי, וזה התחבר. ממש לפני שהאור של הבוקר עלה תפסתי שיש לי משהו שאני מבסוט ממנו… " 

השיר הוא בלדה במשקל של ארבעה רבעים, בעלת מנעד רחב ובעלת פיסוק מוזיקלי ברור.
בבתי השיר, הכותב מתמודד עם הדרך בחיים שיש בה לעיתים קשיים, כמו עצבות ובדידות.
בפזמון האור מפציע באופטימיות, ומגיע הרגע ללמוד, לחיות בטוב ולהתחיל מהתחלה. הצלילים הגבוהים ביותר בשיא של השיר הם על המילים "כמו לנשום בפעם הראשונה", סוג של לידה מחדש. 

כיתות ה'-ו' 

1. שירו לתלמידים בית אחד ופזמון ראשון של השיר "אור גדול" ושאלו אותם מה מצב הרוח בבית לעומת הפזמון? איזו הרגשה עוברת אליהם דרך המילים והלחן בבית לעומת הפזמון? 
2. הקנו לתלמידים את המונח "מנעד" – הסבירו לתלמידים כי המילה "מנעד" מורכבת משתי מילים: "מן" ו-"עד". כלומר: המרווח בין הצליל הכי נמוך בשיר לצליל הכי גבוה בשיר.
3. בדקו יחד עם התלמידים, מהאזנה בלבד, היכן בשיר הם שומעים שמנעד הצלילים רחב יותר וכולל קפיצה כלפי מעלה לצלילי שיא גבוהים ובאיזה חלק (בית או פזמון) מנעד הצלילים מצומצם ובנוי מצעדים מלודיים (למורה: בבית צעדים מלודיים ומנעד מצומצם ונמוך יותר לעומת הפזמון, שהמנעד שלו רחב וגבוה יותר ויש בו נסיקה לשתי קפיצות מלודיות בולטות).
4. עקבו אחר המפה מוזיקלית בנספח 1  (נמצא בקבצים להורדה ). במפה משובצות המילים של הפזמון לאורך הקו המלודי. בקשו מהתלמידים להאזין לשיר, ובפזמון לעקוב אחרי הקו המלודי בצמוד למילים המופיעות בו.

 תוכלו להעמיק ועל בסיס ניתוח המפה לבדוק עם התלמידים עבור כל אחד מהמשפטים המוזיקליים של הפזמון:

משפט מוזיקלי ראשון:
א. מהו הצליל הכי נמוך? (לה)
ב. מהו הצליל הכי גבוה? (לה)
ג. מהו המרווח ביניהם (8 צלילים – אוקטבה)

משפט מוזיקלי שני:
א. מהו הצליל הכי נמוך? (מי)
ב. מהו הצליל הכי גבוה? (רה)
ג. מהו המרווח ביניהם (14 צלילים)

(למורה: ניתן לבדוק מהן המילים שהקו המלודי מבליט אותן: מילים על צלילי שיא, מילים שיש בהן קפיצה, לאפשר פרשנויות כיצד הקו המלודי ואולי גם שילוב פרמטרים מוזיקליים נוספים "מציירים" את המשמעות שלהן. למשל: המילים שנמצאות על הצלילים הכי גבוהים בשיר הן "כמו לנשום בפעם הראשונה" ובנוסף במילה "לנשום" יש "קפיצת מלודית גדולה". ניתן לדון כיצד תורם הקו המלודי במילים אלו להדגשת התוכן שלהן).

מה למדנו?

• הבענו במילים את התחושות השונות שאנו מרגישים בבית לעומת הפזמון 
• ביססנו את המושג "מנעד"
• אפיינו את הקו המלודי בבית לעומת הקו המלודי בפזמון
• האזנו לפזמון ועקבנו אחרי מפה מוזיקלית המביעה את הקו המלודי שלו בצמוד למילותיו
• ניתחנו את המאפיינים המוזיקליים של הקו המלודי בפזמון באמצעות המפה המוזיקלית