זרקור על תרבות יהודית-ישראלית
חלופות לפעילויות על פי קבוצות ושיח כיתתי
מצורף: נספח
השיר שלפנינו מאיר את דמותו של מחיה השפה העברית אליעזר בן יהודה, אשר סבר שבלי תחיית השפה העברית לא תיתכן תחייה לאומית בארץ ישראל. דרך דמותו, מעשיו ומסירותו הרבה, אנו מבינים כי אף על פי שהשפה העברית היא שפת דיבור והשפה הרשמית של מדינת ישראל ומהווה נדבך משמעותי בזהות היהודית-ישראלית, אין הדבר מובן מאליו.
כיתות א׳-ב׳
העברית אשר חיכתה אלפיים
אוריינות:
1. סמנו בשיר את כל המילים שאינן מוכרות לכם.
- בשיר יש מילים 'גבוהות'. אף על פי כן, האם רוב המילים מוכרות לכם?
- לו היינו מביאים את השיר הזה לכיתה בארץ לפני 150 שנה, האם, לדעתכם, הילדים היו יכולים לקרוא את השיר?
- לכמה מכם יש סבא וסבתא שדוברים שפה אחרת? אילו שפות?
2. פרשו על הלוח את מפת העולם וסמנו עליה את המדינות שהוזכרו בתשובות התלמידים.
תחייה ציונית
ערך במבחן:
1. הראו לתלמידים תמונה של הכרזת המדינה ושאלו:
- מהו המעמד המצולם?
- מה מחזיק בידיו דוד בן גוריון?
אנו יודעים שדוד בן גוריון קרא את מגילת העצמאות בהכרזת המדינה, אך התמונה מעידה על כך שביד לא החזיק את המגילה עצמה, שעליה חתמו כולם, אלא את דפי הטיוטה שלה. עד הרגע האחרון ניסחו את המילים החשובות של המגילה.
2. השמיעו לתלמידים את שלוש הפסקאות הראשונות במגילת העצמאות, וספרו להם שבפסקאות הראשונות נכתב כי בשנים שקדמו להקמת המדינה, הגיעו לארץ חלוצים, בנו יישובים ובין היתר החיו את השפה העברית.
- שמעתם את קולו של דוד בן גוריון. לפי איך שהוא נשמע – האם, לדעתכם, העברית היא שפת האם שלו?
- מדוע, לדעתכם, חשוב להדגיש במגילה שהשפה העברית חודשה?
- מדוע צריך שתהיה במדינה שפה אחת?
זרקור על תרבות יהודית-ישראלית
חלופות לפעילויות על פי קבוצות ושיח כיתתי
מצורף: נספח
השיר שלפנינו מאיר את דמותו של מחיה השפה העברית אליעזר בן יהודה, אשר סבר שבלי תחיית השפה העברית לא תיתכן תחייה לאומית בארץ ישראל. דרך דמותו, מעשיו ומסירותו הרבה, אנו מבינים כי אף על פי שהשפה העברית היא שפת דיבור והשפה הרשמית של מדינת ישראל ומהווה נדבך משמעותי בזהות היהודית-ישראלית, אין הדבר מובן מאליו.
כיתות ג׳-ד׳
אם נמה העברית אלפיים, נו אז מה?
אוריינות:
1. סמנו בשני הבתים הראשונים של השיר בקו שחור מילים המרמזות על לילה, ובקו צהוב מילים המרמזות על בוקר.
- מדוע, לדעתכם, בחר המחבר להתחיל את שני הבתים הראשונים באווירת לילה ולסיימם בבוקר?
2. בחרו 4 מתנדבים מהכיתה וחלקו אותם לשני זוגות. תנו לכל זוג לנהל דיאלוג ביידיש או בלדינו מול כולם בעזרת דפי הדיאלוג.
- שאלו את התלמידים האם הבינו את השיחה.
- האם לפחות חלק מהמילים היו מובנות?
3. סכמו: עד לפני כ- 150 שנים, יהודי ארץ ישראל דיברו בעיקר בשתי שפות: האשכנזים דיברו יידיש, והספרדים – לדינו. בשפות הללו יש רכיבים הדומים ומחוברים לשפה העברית, אך הייתה השפעה רבה גם למרחב התרבותי של כל עדה: הלדינו דומה במובנים רבים לספרדית, והיידיש – לשפות ממרכז אירופה ומערבה. החייאת השפה העברית היא דבר חדש, ואין זה מובן מאליו שאנו דוברים אותה בפשטות ובטבעיות.
תרבות יהודית-ישראלית
ערך במבחן:
1. קראו עם הילדים את המנון גדוד מגיני השפה שכתב יוסף אוקסונברג (למורה – אפשר להשמיע לתלמידים את השיר מתוך אתר זמרשת).
2. סכמו: כחלק מהקמת הבית הלאומי היהודי בארץ ישראל, התחדשה העברית כשפת דיבור, מתוך הבנה כי עם החי בארצו זקוק לשפה, לתרבות ולמורשת. אחת הדמויות החשובות בתחום זה היה אליעזר בן יהודה. עשייתו לוותה בקשיים רבים, ואף בהתנגדות, (חלק מהקשיים נרמזים בעצם הקמת גדוד מגיני השפה). יחד עם זאת – מהפכת העברית הצליחה. עבור רובנו העברית היא שפת אם, וזה כלל אינו מובן מאליו.
כיתות ג׳-ד׳
אם נמה העברית אלפיים, נו אז מה?
אוריינות:
1. סמנו בשני הבתים הראשונים של השיר בקו שחור מילים המרמזות על לילה, ובקו צהוב מילים המרמזות על בוקר.
- מדוע, לדעתכם, בחר המחבר להתחיל את שני הבתים הראשונים באווירת לילה ולסיימם בבוקר?
2. בחרו 4 מתנדבים מהכיתה וחלקו אותם לשני זוגות. תנו לכל זוג לנהל דיאלוג ביידיש או בלדינו מול כולם בעזרת דפי הדיאלוג.
- שאלו את התלמידים האם הבינו את השיחה.
- האם לפחות חלק מהמילים היו מובנות?
3. סכמו: עד לפני כ- 150 שנים, יהודי ארץ ישראל דיברו בעיקר בשתי שפות: האשכנזים דיברו יידיש, והספרדים – לדינו. בשפות הללו יש רכיבים הדומים ומחוברים לשפה העברית, אך הייתה השפעה רבה גם למרחב התרבותי של כל עדה: הלדינו דומה במובנים רבים לספרדית, והיידיש – לשפות ממרכז אירופה ומערבה. החייאת השפה העברית היא דבר חדש, ואין זה מובן מאליו שאנו דוברים אותה בפשטות ובטבעיות.
תרבות יהודית-ישראלית
ערך במבחן:
1. קראו עם הילדים את המנון גדוד מגיני השפה שכתב יוסף אוקסונברג (למורה – אפשר להשמיע לתלמידים את השיר מתוך אתר זמרשת).
2. סכמו: כחלק מהקמת הבית הלאומי היהודי בארץ ישראל, התחדשה העברית כשפת דיבור, מתוך הבנה כי עם החי בארצו זקוק לשפה, לתרבות ולמורשת. אחת הדמויות החשובות בתחום זה היה אליעזר בן יהודה. עשייתו לוותה בקשיים רבים, ואף בהתנגדות, (חלק מהקשיים נרמזים בעצם הקמת גדוד מגיני השפה). יחד עם זאת – מהפכת העברית הצליחה. עבור רובנו העברית היא שפת אם, וזה כלל אינו מובן מאליו.
זרקור על תרבות יהודית-ישראלית
חלופות לפעילויות על פי קבוצות ושיח כיתתי
מצורף: נספח
השיר שלפנינו מאיר את דמותו של מחיה השפה העברית אליעזר בן יהודה, אשר סבר שבלי תחיית השפה העברית לא תיתכן תחייה לאומית בארץ ישראל. דרך דמותו, מעשיו ומסירותו הרבה, אנו מבינים כי אף על פי שהשפה העברית היא שפת דיבור והשפה הרשמית של מדינת ישראל ומהווה נדבך משמעותי בזהות היהודית-ישראלית, אין הדבר מובן מאליו.
כיתות ה׳-ו׳
שפת עבר
אוריינות:
1. מצאו בשיר צמד מילים נרדפות למילה 'עברית'. (למורה – התשובה היא שפת עבר).
- מהו שורש המילה 'עברית'?
- חברו משפטים ובהם המילה 'עבר'.
השפה העברית – שורשים ומשמעות
ערך במבחן:
1. שאלו את התלמידים: מה משמעות המילה 'עברית'?
- האם אתם מכירים מישהו ששמו הוא 'עברי'?
- מי היה ה'עברי' הראשון?
2. שאלו את התלמידים: מה משמעות שם המשפחה שלכם?
- שם משפחה הוא דבר חדש יחסית בהיסטוריה האנושית, והוא מהווה חלק מהזהות האישית של כל אחד. יש אנשים שאין להם שם משפחה מיוחד, אך במילה הנסמכת לשמם, מוגדרת זהותם.
- קראו את הפסוק הבא: וַיָּבֹא הַפָּלִיט וַיַּגֵּד לְאַבְרָם הָעִבְרִי וְהוּא שֹׁכֵן בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא הָאֱמֹרִי אֲחִי אֶשְׁכֹּל וַאֲחִי עָנֵר וְהֵם בַּעֲלֵי בְרִית אַבְרָם. (בראשית, יד, יג). הסבירו לתלמידים כי אברם הוא אברהם אבינו, מי שנחשב לאביה של האומה הישראלית, והוא הראשון שכונה עברי. הכינוי "עברי" או "עברים" יוצמד גם לבני ישראל (בראשית מג, לב), ליוסף (בראשית לט, יד), ואף ליונה הנביא (יונה, א, ט). כלומר המונח "עברים" ניתן לבני עם ישראל בימי התנ"ך.
3. המדרש מסביר כך את כינויו של אברם בתור אברם העברי: "כל העולם כולו מעבר אחד והוא מעבר אחד" (בראשית רבה, פרשה מב, ח)
- מהי, לדעתכם, משמעות השם 'עברי' לפי מדרש זה?
- לפי פירוש זה של המונח "עברי" – האם אתם מרגישים לעיתים "עבריים"? באיזה מובן?
(למורה – אפשר להרחיב ו ולהתייחס גם לשירה של רחל – 'עבריה').
