מצורף נספח 1

"אבל הכי הכי הרבה אני אוהב אותי". הזמנה לשיחה על אהבות של ילדים, שלא משתנות עם הזמן, וגם על אהבות חולפות. נברר כיצד משוחחת התרבות היהודית עם התרבות הישראלית בכל הקשור להכרת הטוב בעולמי כילד ולאמירת תודה. נשאל מה בין אהבה לעצמי לבין אהבה לאחר, ונבדוק הבנות שונות של הציווי  "ואהבת לרעך כמוך"?

אני שונא עוגת גבינה! האם אדם חייב  לברך גם על הרעה?

אוריינות:

1. הבהירו כי לפנינו שיר מלא אהבה, רק אהבה, אבל בחיים שלנו, כמו בטקסטים רבים שאנו לומדים, יש ניגודים רבים.  האם תיתכן אהבה בעולם בלי קיומה של שנאה? חושך בלי אור? הזמינו את הילדים להתנסות בכתיבת שיר הפכים לשיר אני אוהב. [אפשרו לתלמידים לכתוב את השיר באופן חופשי כאשר קיימת אפשרות ל'אני שונא…' או 'אני אוהב..'  ב'הפוך על הפוך' – לציין דברים ששונאים כדברים שאוהבים]

2. בקשו מהתלמידים להתחלק לזוגות, חברותות. כל חברותא תגדיר לעצמה תחום מסוים בחיי היומיום, וכל ילד יספר לחברו בתורו, בזמן קצוב ומוגדר מראש, מה הוא אוהב בתחום זה. לאחר מכן בקשו מכל אחד לכתוב מחדש את השיר 'אני אוהב' על פי אהבותיו של חברו. חשבו על דרך מתאימה לשיתוף היצירות שיתקבלו.

ערך במבחן:

1. הכירו  לתלמידים את הביטוי: "חצי הכוס המלאה וחצי הכוס הריקה": ושאלו, מהי הכוס שמציג לנו הילד בשיר?

• אפשר להמחיש  את הגישה  הרואה את חצי הכוס המלאה גם בשיר 'אקונה מטטה' מהסרט מלך האריות כאן. לעומתה אפשר להמחיש את הגישה הפסימית המתרכזת בחצי הכוס הריקה ובדברים המכעיסים אותנו בחיים בעזרת אחד הסרטונים המציגים את 'רגזני' הדרדס הכעוס כאן וכאן. שוחחו על היתרונות ועל החסרונות של כל גישה.  תנו דוגמאות מהחיים לעדיפות של שיטה אחת על פני האחרת.

1. הפנו את תשומת הלב של התלמידים לכך שהילד בשיר מתאר כל כך הרבה דברים טובים בעולמו, אך הוא אינו אומר "תודה" על כך לאף אחד. יתר על כן, הוא אינו מציין כלל דברים  שרעים בעיניו.  הזמינו את התלמידים להכיר גישה שונה למציאות בכלל ולהודיה בפרט, מתוך טקסטים בתרבות היהודית. למדו על כך בדף הלימוד.

לסיכום:

• בדקנו מה מייחד את הדברים האהובים עלינו היום לעומת הדברים שהיו אהובים על ילדים בדור של יהונתן גפן.
• דנו בזכות להתערב בטקסט קיים והתנסינו במתודות שונות לחידושו על פי ערכינו היום. שוחחנו על אפשרויות להתבונן  בצדדים הטובים וגם בצדדים הפחות טובים במציאות חיינו, ועמדנו על היתרונות והחסרונות בכל הסתכלות.
• למדנו על גישות שונות להודיה בתרבות היהודית.
• היכרנו יותר מאפשרות אחת להבין את הציווי "ואהבת לרעך כמוך" וביררנו את הקשר בינו לבין השיר.

מצורף נספח 1

"אבל הכי הכי הרבה אני אוהב אותי". הזמנה לשיחה על אהבות של ילדים, שלא משתנות עם הזמן, וגם על אהבות חולפות. נברר כיצד משוחחת התרבות היהודית עם התרבות הישראלית בכל הקשור להכרת הטוב בעולמי כילד ולאמירת תודה. נשאל מה בין אהבה לעצמי לבין אהבה לאחר, ונבדוק הבנות שונות של הציווי  "ואהבת לרעך כמוך"?

"הכי הכי אני אוהב אותי": ואת מי עוד?  

אוריינות:

שיח כיתתי ופעילות בזוגות, חברותות:

ערכו רשימה של כל הדברים האהובים בשיר.

• מיינו אותם לקבוצות לפי מכנים משותפים שתמצאו. [אפשר להציע  מכנים משותפים כמו: משפחה, ממתקים וכד']
• האם כל החברותות מיינו באותו האופן? איזה מכנה משותף מכיל הכי הרבה פריטים? מה אפשר להסיק מכך?

ערך במבחן:

1.קראו עם התלמידים את השיר.

• שאלו את התלמידים מי או מה הם היו מוסיפים לשיר של יהונתן גפן שנכתב לפני כ-40 שנה? מה היו משמיטים? הבהירו להם כי בתרבות יהודית-ישראלית זוהי אחת הדרכים להתיידד עם טקסטים שכתבו אנשים אחרים בדורות אחרים כדי להתאים אותם לערכים של הדור שלנו. שאלו מה טוב בתהליך כזה? ומה עשוי להיות בעייתי בשינוי ערכים?
• שאלו את התלמידים האם הם מזדהים עם משפט הסיום של השיר? בקשו מהם לנמק את תשובתם.

2. "ואהבת לרעך כמוך" [ויקרא ,יט]  הבהירו בשיחה את הקשר האפשרי בין ציווי זה מהמקורות לבין השורה האחרונה בשיר של גפן: האם יש קשר או אין קשר? – עודדו הבנות שונות.

להעשרת השיחה: חתרו לתובנה כי  יש שתי אפשרויות שונות לפרש את המילה "כמוך" בציווי הזה מספר ויקרא: אהב רק את מי שהוא כמוך, דומה לך, שייך לאותה קבוצה שלך,  או: אהוב את רעך – האדם האחר, ששונה ממך, כמו שאתה אוהב את עצמך.

• עם איזו משמעות מבין השתיים אתם מזדהים?

לסיכום:

• בדקנו מה מייחד את הדברים האהובים עלינו היום לעומת הדברים שהיו אהובים על ילדים בדור של יהונתן גפן.
• דנו בזכות להתערב בטקסט קיים והתנסינו במתודות שונות לחידושו על פי ערכינו היום. שוחחנו על אפשרויות להתבונן  בצדדים הטובים וגם בצדדים הפחות טובים במציאות חיינו, ועמדנו על היתרונות והחסרונות בכל הסתכלות.
• למדנו על גישות שונות להודיה בתרבות היהודית.
• היכרנו יותר מאפשרות אחת להבין את הציווי "ואהבת לרעך כמוך" וביררנו את הקשר בינו לבין השיר.

"אני אוהב" הוא שירו של יהונתן גפן, הנכלל בספרו "הכבש הששה-עשר". הלחין אותו יצחק קלפטר והוא הוקלט ב- 1978. לחנו של השיר מבוסס על פיסוק סימטרי, מוטיב רתמי וחזרות מלודיות בהתאמה לרעיון הטקסטואלי המעצב את השיר  –  "אני אוהב….אני אוהב/ת….". העיבוד הקולי המקורי של השיר שמר על פשטותה וישירותה של האמירה האישית והסולנית, אך הוסיף גם פרשנות מרחיבה באמצעות חילוף הסולנים וגיוון ההרכב הקולי לאורך השיר. ביצוע זה משלב בין זהות קולית אישית לבין דיאלוג מוזיקלי המתקיים בין גווני הקול השונים.

1. רשמו על הלוח את מילות הבית הראשון והפזמון הראשון. שירו אותם בקולכם בליווי מחיאת כף על שתק השמינית המופיע בלחן (בבית – בתחילת כל תיבה, ובפזמון – בתחילת כל שתי תיבות). בקשו מהתלמידים למקם את מחיאות הכפיים שלכם בסימון X במקום המתאים בטקסט על הלוח:

• כמה מחיאות בבית וכמה בפזמון?
• מה ההבדל בין הפיסוק המוזיקלי בבית לבין הפיסוק המוזיקלי בפזמון?

2. בקשו מתלמידים להמציא שתי תבניות תיפוף גוף/תנועה שיתאימו לפיסוק המוזיקלי של הבית (2 תיבות / 8 פעמות) והפזמון (4 תיבות / 16 פעמות). הנחו כך שבשתי התבניות תבוצע הפעמה הראשונה (על השתק) כמחיאה. שירו את השיר בליווי התבניות והקפידו על הדיוק הריתמי שנתמך במחיאה.

3. האזינו  לשיר ובמקביל פזרו במרחב הכיתה את משפטי השיר השונים (כל משפט הפותח ב"אני אוהב…"). בתום ההאזנה בקשו מכל תלמיד להתיישב ליד משפט המתאים למה שהוא אוהב. הנחו את הקבוצות שנוצרו להסתדר לפי סדר המשפטים בשיר, ושירו את השיר כשכל קבוצה שרה את המשפט שלה בתורה.

4. השמיעו את השיר בביצועם המקורי של זמרי "הכבש הששה-עשר" (גידי גוב, יהודית רביץ, דיוויד ברוזה ויוני רכטר), ושאלו:

• כמה זמרים מבצעים את השיר? כיצד חילקו ביניהם את השירה (סולו/צמד/קבוצה)?
• בחרו ארבעה תלמידים או חלקו את הכתה לארבע קבוצות לפי זמרי ההרכב. בקשו מכל קבוצה להצביע כאשר הזמר/ת שלה שר/ה. מתי ההבחנה קלה לאוזן ומתי קשה יותר?
• צפו בביצוע של זמרי "הכבש הששה-עשר" ובדקו אם הצבעתם נכון במשימה הקודמת.

מה למדנו?

• השתק כמוטיב חוזר וכאלמנט מבני בפיסוק המוזיקלי.
• זיהוי מרקם קולי משמיעה: צבע קולי ושילובי קולות (סולו, דואו, אוניסון, רב-קוליות).
• חיבור הטעם האישי של כל תלמיד לתפקיד השירה שלו.

"אני אוהב" הוא שירו של יהונתן גפן, הנכלל בספרו "הכבש הששה-עשר". הלחין אותו יצחק קלפטר והוא הוקלט ב- 1978. לחנו של השיר מבוסס על פיסוק סימטרי, מוטיב רתמי וחזרות מלודיות בהתאמה לרעיון הטקסטואלי המעצב את השיר  –  "אני אוהב….אני אוהב/ת….". העיבוד הקולי המקורי של השיר שמר על פשטותה וישירותה של האמירה האישית והסולנית, אך הוסיף גם פרשנות מרחיבה באמצעות חילוף הסולנים וגיוון ההרכב הקולי לאורך השיר. ביצוע זה משלב בין זהות קולית אישית לבין דיאלוג מוזיקלי המתקיים בין גווני הקול השונים.

1. רשמו על הלוח 4 תיבות ריקות במשקל 4/4:

• שירו בקולכם את הפתיחה לשיר (שהיא מעין הקדמה המושרת עם ההברה לָ לָ לָ), ומחאו כף בפעמות השתק בתחילת התיבות הראשונה והשלישית.
• בקשו מהתלמידים לסמן את המחיאות (X) במקומן בתיבות הריקות על הלוח.
• שירו שוב את השיר ובקשו מהתלמידים לבדוק איזה חלק של השיר (הבית או הפזמון) מבוסס על תבנית זו, ובאיזה חלק יש שינוי בתבנית – מהו השינוי?

2. חלקו את דף המילים:

• שאלו את התלמידים כמה דוברים שונים מופיעים לדעתם בשיר.
• בקשו מהם להציע אופן ביצוע שימחיש את מגוון הדוברים.
• חלקו את הכיתה לפי הצעותיהם ונסו לבצע זאת בשירה חיה.

3. צפו בביצוע השיר של הרכב "הכבש הששה-עשר". השוו את העיבוד הקולי שלהם לזה שבוצע בכיתה: כמה זמרים בהרכב? כיצד חולקו ביניהם משפטי השירה?

4. בחרו ארבעה תלמידים או חלקו את הכתה לארבע קבוצות לפי זמרי ההרכב. השמיעו את השיר בביצועו המקורי (ביצוע מוזיקלי ללא הסרטון) ובקשו מכל קבוצה להצביע כאשר הזמר/ת שלה שר/ה.

5. הציעו לתלמידים להוסיף בית מקורי משלהם לשיר לפי מה שהם אוהבים. הנחו אותם לשמור על הפיסוק, החריזה והריתמוס.

מה למדנו?

• השתק כמוטיב חוזר וכאלמנט מבני בפיסוק המוזיקלי.
• זיהוי מרקם קולי משמיעה: צבע קולי ושילובי קולות (סולו, דואו, אוניסון, רב-קוליות).
• חיבור הטעם האישי של כל תלמיד לתפקיד השירה שלו.