מילים: לֵאָה גּוֹלְדְבֶּרְג
לחן: מוֹנִי אֲמָרִילִיּוֹ
בארץ אהבתי
מילים: לֵאָה גּוֹלְדְבֶּרְג
לחן: מוֹנִי אֲמָרִילִיּוֹ

בְּאֶרֶץ אָהֲבָתִּי הַשָּׁקֵד פּוֹרֵחַ

בְּאֶרֶץ אָהֲבָתִּי מְחַכִּים לְאוֹרֵחַ

שֶׁבַע עֲלָמוֹת שֶׁבַע אִמָּהוֹת

שֶׁבַע כַּלּוֹת בַּשַּׁעַר.

 

בְּאֶרֶץ אָהֲבָתִּי עַל הַצְּרִיחַ דֶּגֶל

אֶל אֶרֶץ אָהֲבָתִּי יָבוֹא עוֹלֵה רֶגֶל

בְּשָׁעָה טוֹבָה בְּשָׁעָה בְּרוּכָה

הַמַּשְׁכִּיחָה כָּל צַעַר.

 

אַךְ מִי עֵינֵי נֶשֶׁר לוֹ וְיִרְאֶנּוּ

וּמִי לֵב חָכָם לוֹ וְיַכִּירֶנּוּ

מִי לֹא יִטְעֶה מִי לֹא יִשְׁגֶּה

מִי יִפְתַּח לוֹ הַדֶּלֶת?

 

בְּאֶרֶץ אָהֲבָתִּי עַל הַצְּרִיחַ דֶּגֶל

אֶל אֶרֶץ אָהֲבָתִּי יָבוֹא עוֹלֵה רֶגֶל

בְּשָׁעָה טוֹבָה בְּשָׁעָה בְּרוּכָה

הַמַּשְׁכִּיחָה כָּל צַעַר.

 

אַךְ מִי עֵינֵי נֶשֶׁר לוֹ…

מדריך למורה

מילון

עלמות – בחורות, נערות לא נשואות

צריח – מגדל שמירה מבוצר המתנשא מעל חומה של עיר למטרות תצפית, הגנה ושליטה.

עולה רגל – מי שמגיע למקום קדוש למטרות דתיות (תפילה, טקס). במסורת היהודית ידוע מנהג העלייה לרגל לירושלים שלוש פעמים בשנה.

עיני נשר – עיניים הרואות היטב ולמרחוק.

ויראנו – יראה אותו, את האורח, את עולה הרגל.

ויכירנו – יכיר אותו. ובהקשר של השיר: ידע לזהות שאכן זהו הגואל, מי שציפו לו.

ישגה – יטעה

חלון לשיר של יום

אֶרֶץ שֶׁל פְּרָחִים
חיים ישראל
מילים: יונה דוד (מקור)
לחן: יובל סטופל
כיתות: גילאי א'-ב', גילאי ג'-ד', גילאי ה'-ו'
וְהָאֵר עֵינֵינוּ בְּתורָתֶךָ
אביהו מדינה וחיבת הפיוט
מילים: מתוך התפילה
לחן: אביהו מדינה על בסיס 'בדד יושבת'
כיתות: גילאי א'-ב', גילאי ג'-ד', גילאי ה'-ו'
בּוֹאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה
ישיבת רמת גן ולהקת זמרת הארץ בהתוועדות משותפת עם ישיבות רועה ישראל ואבינועם-תפוח
מילים: מן המקורות
לחן: ר' דוד בעריש מייזלס
כיתות: גילאי א'-ב', גילאי ג'-ד', גילאי ה'-ו'
מילים: עוזי חיטמן
לחן: עוזי חיטמן ויגאל בשן
כיתות: גילאי א'-ב', גילאי ג'-ד', גילאי ה'-ו'
חֲגִיגַת אָבִיב
מילים: דוד ברק
לחן: שייקה פייקוב
כיתות: גילאי א'-ב', גילאי ג'-ד', גילאי ה'-ו'
שָׁב אֶל אַדְמָתִי
מילים: אביהו מדינה
לחן: אביהו מדינה
כיתות: גילאי א'-ב', גילאי ג'-ד', גילאי ה'-ו'
מָה זֶה עוֹלֶה לְךָ לַחֲלֹם
מילים: יקיר ששון
לחן: יקיר ששון
כיתות: גילאי א'-ב', גילאי ג'-ד', גילאי ה'-ו'
קַבְּלִי נָא אֶת הַשִּׁיר
מילים: יורם טהרלב
לחן: נורית הירש
כיתות: גילאי א'-ב', גילאי ג'-ד', גילאי ה'-ו'
עוֹד יָבוֹא שָׁלוֹם עָלֵינוּ
מילים: מוש בן ארי
לחן: מוש בן ארי
כיתות: גילאי א'-ב', גילאי ג'-ד', גילאי ה'-ו'
אַדְּרַבָּה
מילים: רבי אלימלך מליז'נסק
לחן: יוסף גרין
כיתות: גילאי א'-ב', גילאי ג'-ד', גילאי ה'-ו'
https://www.youtube.com/watch?time_continue=10&v=ve8zQubEdLY

אודות השיר

את השיר "בארץ אהבתי" כתבה  המשוררת לאה גולדברג והלחין אותו  מוני אמריליו. השיר הוא השני מתוך מחזור של שלושה שירים – "משירי ארץ אהבתי" – של לאה גולדברג. שירים אלה מעוררים את השאלה, מהי "ארץ אהבתי"? לכאורה, הקוראים הישראלים מבקשים לראות ב"ארץ אהבתי" את ארץ ישראל. אלא שקריאה מעמיקה יותר במחזור השירים כולו (שנכלל בו השיר המוכר במילים הראשונות שלו: "מכורה שלי, ארץ נוי אביונה...") מעלה רמזים על מקום אחר, אירופאי, בעל אקלים שונה ומראות שונים מאלה שבארץ.

יש המציעים שלא לחפש בשיר התייחסות לארץ זו או אחרת, אלא לראות בו ביטוי מטאפורי של הנפש האוהבת (הארץ של אהבתי), געגוע לאהבה וציפייה לגאולה. הנשים בשער תולות ציפיות בכך שיגיע מישהו, "אורח", "עולה רגל", והוא יגאל אותן מבדידותן ומן הצער האופף את העיר הנצורה. אלא שהדוברת בשיר חוששת שגם אם יבוא הגואל, הן עשויות להחמיץ אותו.

הדובר או הדוברת בשיר ניחנים ביכולת התבוננות מעמיקה על סביבתם וכן ביכולת לבטא ציפייה זו ברגישות ובעדינות. בשיר באים לידי ביטוי ערכים כמו זיקה לְארץ ולטבע, והכנסת אורחים.

תווי השיר