בֹּואוּ שְׁעָרָיו, בְּתוֹדָה חֲצֵרֹותָיו בִּתְהִלָּה;
הוֹדוּ-לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ. כִּי-טוֹב ה', לְעוֹלָם חַסְדּוֹ;
וְעַד-דֹּור וָדֹור, אֱמוּנָתוֹ.
בֹּואוּ שְׁעָרָיו, בְּתוֹדָה חֲצֵרֹותָיו בִּתְהִלָּה;
הוֹדוּ-לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ. כִּי-טוֹב ה', לְעוֹלָם חַסְדּוֹ;
וְעַד-דֹּור וָדֹור, אֱמוּנָתוֹ.
המזמור "בואו בשעריו" מזמן להודות לקב"ה על כל הטוב שגמל עימנו. הזכות שלנו כעם היהודי להודות ולברך את שמו של הקב"ה בעולם, לראות את כל שפע החסדים הגדולים שה' עושה עימנו, להוקיר ולהודות עליהם באמונה שלמה בכל דור ודור. במציאות היום-יומית שלנו, חשוב שנהיה בעלי עין טובה, שנזהה את ההזדמנויות להודות על ה"יש", על הדברים הטובים שקיימים אצלנו בחיינו ולהודות עליהם בתפילה, במזמור, בהודיה פנימית ואמיתית. זו הזדמנות להעריך את החיובי, את ההצלחות שלנו ואת האושר שסביבנו ובתוכנו.
שאלות לשיח
הצעה לפעילות
חלקו לתלמידים דף עם הפסוק "מודה אני לפניך" והזמינו אותם לכתוב תודה ולהודות על כל הטוב והחסד שהקב"ה גמל עימם.
ניתן להזמין את התלמידים לשתף בקבוצות קטנות/במליאה.
שאלות לשיח בקבוצה/מליאה
שתפו על מה אתם מודים בחייכם?
האם אתם מודים על דברים דומים? שונים?
אילו דברים משותפים ניתן לזהות בין חברי הקבוצה?
אילו דברים שונים ניתן לזהות בין חברי הקבוצה?
המזמור "בואו בשעריו" מזמן להודות לקב"ה על כל הטוב שגמל עימנו. הזכות שלנו כעם היהודי להודות ולברך את שמו של הקב"ה בעולם, לראות את כל שפע החסדים הגדולים שה' עושה עימנו, להוקיר ולהודות עליהם באמונה שלמה בכל דור ודור. במציאות היום-יומית שלנו, חשוב שנהיה בעלי עין טובה, שנזהה את ההזדמנויות להודות על ה"יש", על הדברים הטובים שקיימים אצלנו בחיינו ולהודות עליהם בתפילה, במזמור, בהודיה פנימית ואמיתית. זו הזדמנות להעריך את החיובי, את ההצלחות שלנו ואת האושר שסביבנו ובתוכנו.
שאלות לשיח
כיתות ג'-ד'
המזמור "בואו שעריו" עוסק בהודיה לקב"ה, מזמן אותנו להודות על כל החסד והאמת שהקב"ה גמל אותנו. גם בתפילת שחרית אנו פותחים מידי יום בברכות השחר, בתפילת "מודה אני", הכוללת דברי הודיה לה' יתברך, ונאמרת מיד עם השכמתו של האדם בבוקר, עוד לפני הקימה מהמיטה: "מודה אני לפניך מלך חי וקיים, שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך". הכרת הטוב והבעת תודה הן משמעותיות ובעלות ערך להודות ולהוקיר על הטוב שבחיינו.
מובא בפרקי אבות (פ”ב, מ”ט): "אמר להם (רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו): "צאו וראו איזוהי דרך ישרה שידבק בה האדם. רבי אליעזר אומר: עין טובה". אנו רואים כי עין טובה היא צורת הסתכלות על העולם שממקדת את המבט על הטוב המופיע בעולם. העולם היהודי מלמד אותנו לשאוף ולאמץ את ההסתכלות בעין טובה בחיים שלנו. הרב קוק מלמד אותנו, כי טיפוח מבט של עין טובה עוזר לנו לאהוב באמת את האחר ולראות בו את מקור הטוב שבו.
הצעה לפעילות: זרקור של עין טובה על חברינו לכיתה
ניתן לחלק לתלמידים מעטפות אישיות עם השם שלהם ולהזמין את תלמידי הכיתה לכתוב "תודה" לחבריהם ולשים במעטפה. תודה על משהו קטן שעשו ואנו מוקירים תודה על כך.
למורה: חשוב לציין בפני התלמידים, כי לתודה משמעות וערך ואנו צריכים לאמץ בקרבנו את היכולת להסתכל על הטוב והשפע שקיימים בחיינו בעין טובה, כלפינו וכלפי הזולת.
המזמור "בואו בשעריו" מזמן להודות לקב"ה על כל הטוב שגמל עימנו. הזכות שלנו כעם היהודי להודות ולברך את שמו של הקב"ה בעולם, לראות את כל שפע החסדים הגדולים שה' עושה עימנו, להוקיר ולהודות עליהם באמונה שלמה בכל דור ודור. במציאות היום-יומית שלנו, חשוב שנהיה בעלי עין טובה, שנזהה את ההזדמנויות להודות על ה"יש", על הדברים הטובים שקיימים אצלנו בחיינו ולהודות עליהם בתפילה, במזמור, בהודיה פנימית ואמיתית. זו הזדמנות להעריך את החיובי, את ההצלחות שלנו ואת האושר שסביבנו ובתוכנו.
שאלות לשיח
כיתות ה'-ו'
המזמור "בואו שעריו" עוסק בהודיה לקב"ה, מזמן אותנו להודות על כל החסד והאמת שהקב"ה גמל אותנו. גם בתפילת שחרית אנו פותחים מידי יום בברכות השחר, בתפילת "מודה אני", הכוללת דברי הודיה לה' יתברך, ונאמרת מיד עם השכמתו של האדם בבוקר, עוד לפני הקימה מהמיטה: "מודה אני לפניך מלך חי וקיים, שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך". הכרת הטוב והבעת תודה הן משמעותיות ובעלות ערך להודות ולהוקיר על הטוב שבחיינו.
בפרקי אבות (פ”ב, מ”ט) מובא: "אמר להם" (רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו): "צאו וראו איזוהי דרך ישרה שידבק בה האדם. רבי אליעזר אומר: עין טובה". אנו רואים, כי עין טובה היא צורת הסתכלות על העולם שממקדת את המבט על הטוב המופיע בעולם. העולם היהודי מלמד אותנו לשאוף ולאמץ את ההסתכלות בעין טובה בחיים שלנו .הרב קוק מלמד אותנו, כי טיפוח מבט של עין טובה עוזר לנו לאהוב באמת את האחר ולראות בו את מקור הטוב שבו.
הצעה לפעילות: מתעדים וכותבים "תודה"
ניתן לחלק לתלמידים פנקס אישי ולהזמין אותם בסיום כל יום לכתוב "תודה" על שלושה דברים שקרו היום.
אפשר להנחות את התלמידים, להזמין אותם להתבונן במעגלים השונים וכדומה.
שאלות לשיח
הנושאים בשיר:
זכות גדולה ניתנה לעם ישראל להביע את רגשי התודה שלהם לה', שעושה עימנו חסדים מדורי דורות. המילים במזמור מזמינות אותנו, דרך רגשי ההודיה שבליבנו, להיכנס אל עולמו של הקב"ה. מתוך ההלל והשבח אנחנו מתקרבים יותר ויותר אל עולמו של הקב"ה, עוברים בשער ונכנסים אל החצרות פנימה.
המזמור מזמין אותנו בלשון רבים: "בואו", "שירו", "זמרו" וכן הלאה, להודות יחד וליצור שיתוף בהודיה ובשמחה.
למורה: מומלץ לחגוג את השיר. לרקוד. לשמוח. לשמח כיתות אחרות ואולי לרקוד עם כיתות נוספות בהפסקה. אפשרו לתלמידים לשמוח, להביע. הצטרפו גם אתם לשמחה.
על המזמור, שנאמר על ידינו מדי יום ב'פסוקי דזמרא', כתוב: "מזמור לתודה יש לאומרה בנגינה" (שו"ע נ"א, ט'). פוסקים נוספים מוסיפים, שעל האדם שאומר פסוקים אלו לומר זאת בשמחה, בנועם ובכוונה. דברים אלו מלמדים אותנו שיש משמעות לחושים אחרים שבהם אנו משתמשים באמירת המזמור.
תודה אפשר להביע בדרכים רבות שאינן דווקא מילים – בריקוד, בשירה, בנגינה ובמחיאת כפיים.
כיתות א'-ב'
בקשו מהתלמידים לחשוב על מישהו שהם רוצים להביע כלפיו תודה.
שאלו את התלמידים:
חלקו את הכיתה לשלשות, ובקשו מהם להציג בפנטומימה (ללא מילים) ילד/ה שמעניק משהו לחבר/ה כשהחבר הראשון לא מביע תודה והחבר השני מביע תודה.
ערכו דיון:
שאלו את התלמידים:
פעילות: המציאו תנועות לשיר. תנועות של הודיה.
שאלו את התלמידים:
תודה אישית
בתקופת בית המקדש אנשים היו מביאים קורבן תודה. זו הייתה הדרך שבה ביטאו הבאים לבית המקדש את רגשי התודה על נס שקרה להם, או על משהו שהם רוצים לומר עליו תודה בחייהם. פרשנים רבים סבורים, שהמזמור שממנו לקוח השיר היה המזמור שאותו היו אומרים בזמן הקרבת הקורבן בבית המקדש.
שאלו את התלמידים:
קשטו כלי נגינה וכתבו עליהם משהו שאתם מודים עליו לה'.
הנושאים בשיר:
זכות גדולה ניתנה לעם ישראל להביע את רגשי התודה שלהם לה', שעושה עימנו חסדים מדורי דורות. המילים במזמור מזמינות אותנו, דרך רגשי ההודיה שבליבנו, להיכנס אל עולמו של הקב"ה. מתוך ההלל והשבח אנחנו מתקרבים יותר ויותר אל עולמו של הקב"ה, עוברים בשער ונכנסים אל החצרות פנימה.
המזמור מזמין אותנו בלשון רבים: "בואו", "שירו", "זמרו" וכן הלאה, להודות יחד וליצור שיתוף בהודיה ובשמחה.
למורה: מומלץ לחגוג את השיר. לרקוד. לשמוח. לשמח כיתות אחרות ואולי לרקוד עם כיתות נוספות בהפסקה. אפשרו לתלמידים לשמוח, להביע. הצטרפו גם אתם לשמחה.
על המזמור, שנאמר על ידינו מדי יום ב'פסוקי דזמרא', כתוב: "מזמור לתודה יש לאומרה בנגינה" (שו"ע נ"א, ט'). פוסקים נוספים מוסיפים, שעל האדם שאומר פסוקים אלו לומר זאת בשמחה, בנועם ובכוונה. דברים אלו מלמדים אותנו שיש משמעות לחושים אחרים שבהם אנו משתמשים באמירת המזמור.
תודה אפשר להביע בדרכים רבות שאינן דווקא מילים – בריקוד, בשירה, בנגינה ובמחיאת כפיים.
כיתות ג'-ד'
איך אומרים "תודה"?
אם נביט על שתי השורות בשיר נראה שהשורה הראשונה היא הזמנה לכולם להצטרף, לבוא ולהודות לקב"ה. השורה השנייה מסבירה את הסיבות שהובילו להזמנה לאמירת התודה שבשורה הראשונה.
אלו שני השלבים שאנו צריכים לעשות כאשר אנחנו כותבים מכתב תודה למישהו. להתחיל בלומר תודה ואז להסביר מדוע מגיעה התודה.
הנושאים בשיר:
זכות גדולה ניתנה לעם ישראל להביע את רגשי התודה שלהם לה', שעושה עימנו חסדים מדורי דורות. המילים במזמור מזמינות אותנו, דרך רגשי ההודיה שבליבנו, להיכנס אל עולמו של הקב"ה. מתוך ההלל והשבח אנחנו מתקרבים יותר ויותר אל עולמו של הקב"ה, עוברים בשער ונכנסים אל החצרות פנימה.
המזמור מזמין אותנו בלשון רבים: "בואו", "שירו", "זמרו" וכן הלאה, להודות יחד וליצור שיתוף בהודיה ובשמחה.
למורה: מומלץ לחגוג את השיר. לרקוד. לשמוח. לשמח כיתות אחרות ואולי לרקוד עם כיתות נוספות בהפסקה. אפשרו לתלמידים לשמוח, להביע. הצטרפו גם אתם לשמחה.
על המזמור, שנאמר על ידינו מדי יום ב'פסוקי דזמרא', כתוב: "מזמור לתודה יש לאומרה בנגינה" (שו"ע נ"א, ט'). פוסקים נוספים מוסיפים, שעל האדם שאומר פסוקים אלו לומר זאת בשמחה, בנועם ובכוונה. דברים אלו מלמדים אותנו שיש משמעות לחושים אחרים שבהם אנו משתמשים באמירת המזמור.
תודה אפשר להביע בדרכים רבות שאינן דווקא מילים – בריקוד, בשירה, בנגינה ובמחיאת כפיים.
כיתות ה'-ו'
יהודים – עם שמודה
יהודים הם עם שמודה. בבסיס השם "יהודה", שעל שמו אנו קרויים "יהודים", נמצאות אותיות של הודיה. יהודי מתחיל את הבוקר שלו במילים: "מודה אני לפניך… שהחזרת בי נשמתי…" אפילו דבר לכאורה כל כך מובן מאליו, כמו להתעורר בבוקר, הוא דבר שכל יהודי אומר עליו תודה מיד בבוקר. יומו של יהודי מאמין מלא באמירות תודה והברכות מלוות אותנו בכל מעגל החיים.
ברכות הנהנין – ברכות שקשורות להנאה חושית; ברכות המצוות – אנו מברכים את ה' על שנתן לנו מצוות; ברכות שבח, הודיה ובקשה – שבהן אנו מודים ומשבחים את ה' על הנהגתו את העולם.
היכרות עם הברכות
שאלו את התלמידים:
חלקו את הכיתה לקבוצות. ערכו תחרות בין הקבוצות איזו קבוצה מוצאת הכי הרבה ברכות בסידור. תוכלו לשלוח את התלמידים לשאול מורים שפנויים ויכולים להעשיר את רשימת הברכות.
ערכו שיח:
ערכו "מבצע ברכות" – מי מצליח להגיע למספר הברכות הגבוה ביותר ביום או בשבוע.
תודה מקרבת לבבות
בקליפ רואים שלוש ישיבות שהתחברו יחד כדי להודות. את מי תוכלו לשתף גם אתם בשמחת ההודיה שבשיר? הזמינו שתי כיתות נוספות לרקוד איתכם את הריקוד שבשיר. תוכלו להמציא תנועות וללמד את הכיתות האחרות.
"כי-טוב ה' לעולם חסדו"
גמ"ח הן ראשי תיבות "גמילות חסדים". המונח גמ"ח הוא שם של מפעל חסד שאנשים מקימים כדי לסייע לאנשים. למשל: גמ"ח כיסאות – מקום שבו אוספים כיסאות. אדם שזקוק באופן חד-פעמי לכיסאות רבים יוכל ללכת ולהשאיל כיסאות מהגמ"ח.
הכירו לתלמידים מפעלי חסד, גמחי"ם, באמצעות סרטונים, תמונות או כתבות.
חשבו על רעיון לגמ"ח כיתתי.
תוכלו לכתוב מכתב הערכה לגמ"ח שהמורה הכירה לכם בשיעור ולשלוח לבעלי הגמ"ח את המכתב.
חסידות באבוב היא חצר חסידית משושלת צאנז שמקורה בבובובה שבגליציה ומרכזה כיום בשכונת בורו פארק שבברוקלין, ניו יורק. כיום החסידות מפוצלת לשתי חצרות, הגדולה בשם "באבוב", והשנייה הקטנה יותר נושאת את השם "באבוב 45" (על שם מיקומו של בית המדרש המרכזי של החצר, ברחוב ה-45). בשנת ה'תשע"ו (2016), חגגו בחסידות באבוב 45 את שמחת נישואי בתו הצעירה של אדמו"ר החסידות. לרגל השמחה, הלחין אחד מחסידי באבוב, ר' דוד בעריש מייזלס, את המילים מתהילים "בואו שעריו בתודה" שיצא בדיסק המאגד את שירי החתונה, בשם "די חתונה אין באבוב". בשנת ה'תשפ"ב (2022), חודש הניגון בהתוועדות שנערכה בישיבת ההסדר רמת גן, שאירחה תלמידים משתי ישיבות נוספות "רועה ישראל" ביצהר, ו"אבינועם" בתפוח, בליווי להקת "זמרת הארץ". הניגון מורכב משלוש מנגינות שונות: "בואו בואו שעריו בתודה", "הודו הודו הודו לו", ו-"כי טוב השם".
כיתות א'-ב'
התלמידים יאזינו לשיר בפעם הראשונה, יסתכלו על מילות השיר וייצרו כוריאוגרפיה בזוגות. להלן הצעה לתנועות מתאימות.
בואו בואו שעריו בתודה – התלמידים יעמדו בזוגות זה מול זה ויחזיקו ידיים, כך שייווצר ביניהם שער.
(חצרותיו) בתהילה – התלמידים ימחאו כף אל כף 3 פעמים.
הודו הודו הודו לו – התלמידים יפתחו אגרופים, כמו תפילה לצד ימין.
ברכו ברכו ברכו שמו – התלמידים יפתחו אגרופים, כמו תפילה לצד שמאל.
הודו לו ברכו שמו – התלמידים יפתחו אגרופים, כמו תפילה לימין ולשמאל.
הודו לו ברכו שמו – כנ"ל.
(כי טוב ה') טוב ה' – התלמידים ימחאו כף למעלה פעמיים ואז פעם אחת למטה (לפי הקו המלודי).
(כי טוב ה') לעולם חסדו – התלמידים ימחאו כף אל כף 3 פעמים.
וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ – התלמידים יסתובבו בזוגות לצד ימין.
וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ – התלמידים יסתובבו בזוגות לצד שמאל.
בקטע המעבר (דקות 1:56 עד 2.09) התלמידים יבחרו בן זוג חדש ויחזרו על הפעילות.
שוחחו עם הילדים על המילים "בואו שעריו בתודה" ודונו איתם על מה הם היו רוצים להודות לקב"ה.
כל ילד ייקח דף נייר ויכתוב עליו את התודות שלו.
התלמידים יצרו ריקוד מעגל עם ניירות התודה.
להלן הצעה לתנועות מתאימות.
בואו בואו שעריו בתודה… בתהילה – כל תלמיד יראה בתורו את הנייר שלו לפי הפיסוק המוזיקלי.
הודו הודו הודו לו – התלמידים יצעדו 4 צעדים לצד ימין.
ברכו ברכו ברכו שמו – התלמידים יצעדו 4 צעדים לצד שמאל.
הודו לו ברכו שמו – התלמידים יניעו את הניירות לימין ולשמאל כמו תפילה.
הודו לו ברכו שמו – כנ"ל.
(כי טוב ה') טוב ה' – התלמידים יקישו על הדף למעלה פעמיים ואז פעם אחת למטה.
(כי טוב ה') לעולם חסדו – התלמידים יקישו על הנייר 3 פעמים.
וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ – התלמידים יסתובבו סביב עצמם לצד ימין.
וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ – התלמידים יסתובבו סביב עצמם לצד שמאל.
בקטע המעבר התלמידים יניחו את הנייר שלהם על הרצפה ויטיילו ב"תערוכה" של תודות, ולאחר מכן יחזרו למקום המקורי שלהם ויחזרו על הפעילות.
כל תלמיד יקבל שני מקלות עם סרט, שיכולים לשמש גם לעשיית צורות וגם כדי להקיש את המקלות זה בזה כמו כלי נגינה.
בואו בואו שעריו בתודה…בתהילה – כל תלמיד ינפנף בתורו בסרט לפי הפיסוק המוזיקלי.
הודו הודו הודו לו – התלמידים יצעדו 4 צעדים לצד ימין.
ברכו ברכו ברכו שמו – התלמידים יצעדו 4 צעדים לצד שמאל.
הודו לו ברכו שמו – התלמידים יניעו את הסרט לימין ולשמאל כמו תפילה.
הודו לו ברכו שמו – כנ"ל.
(כי טוב ה') טוב ה' – התלמידים יקישו עם המקל למעלה פעמיים ואז פעם אחת למטה.
(כי טוב ה') לעולם חסדו – התלמידים יקישו עם המקלות זה בזה 3 פעמים.
וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ – התלמידים יסתובבו סביב עצמם לצד ימין.
וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ – התלמידים יסתובבו סביב עצמם לצד שמאל.
בקטע המעבר, התלמידים ינועו עם האביזר במרחב החדר באופן חופשי.
מה למדנו?
חסידות באבוב היא חצר חסידית משושלת צאנז שמקורה בבובובה שבגליציה ומרכזה כיום בשכונת בורו פארק שבברוקלין, ניו יורק. כיום החסידות מפוצלת לשתי חצרות, הגדולה בשם "באבוב", והשנייה הקטנה יותר נושאת את השם "באבוב 45" (על שם מיקומו של בית המדרש המרכזי של החצר, ברחוב ה-45). בשנת ה'תשע"ו (2016), חגגו בחסידות באבוב 45 את שמחת נישואי בתו הצעירה של אדמו"ר החסידות. לרגל השמחה, הלחין אחד מחסידי באבוב, ר' דוד בעריש מייזלס, את המילים מתהילים "בואו שעריו בתודה" שיצא בדיסק המאגד את שירי החתונה, בשם "די חתונה אין באבוב". בשנת ה'תשפ"ב (2022), חודש הניגון בהתוועדות שנערכה בישיבת ההסדר רמת גן, שאירחה תלמידים משתי ישיבות נוספות "רועה ישראל" ביצהר, ו"אבינועם" בתפוח, בליווי להקת "זמרת הארץ". הניגון מורכב משלוש מנגינות שונות: "בואו בואו שעריו בתודה", "הודו הודו הודו לו", ו-"כי טוב השם".
כיתות ג'-ד'
א.
ב.
ג.
שאלו את התלמידים:
א. מה משותף בין תבנית א' לב'? (תבנית ב' היא מעין הרחבה של תבנית א', פי 2 יותר לאט בקצב).
ב. מה משותף בין תבנית ב' לג'? (תבנית ג' דומה תבנית ב', רק במקום צליל שלם מופיעה הפסקה).
ב. הקישו את תבנית ב' בכלי הקשה אחרים (כגון: מרקס ומקלות מקצב) ולוו איתן את החלק השני בניגון במילים "הודו הודו הודו לו" (תיבות 37-22).
ג. בחלק השלישי במילים "כי טוב השם" (תיבות 57-37) כל התלמידים, ינגנו בכל כלי ההקשה יחד את המקצב: במילים הבאות (המודגשות):
(כי טוב השם) טוב השם
(כי טוב השם) לעולם חסדו
(ועד דור ודור) אמונתו
(עד דור ודור) אמונתו
לאחר החלק השלישי חוזרים שוב לחלק השני "הודו הודו הודו לו" (דקה 1:42).
בקטע המעבר האינסטרומנטלי (דקות 1:56 עד 2:09), התלמידים ינגנו בטרמולו (רעד) באופן חופשי בשלישים ובמרקס.
לאחר מכן, התלמידים יחליפו תפקידים ויחזרו על הפעילות.
מה למדנו?
חסידות באבוב היא חצר חסידית משושלת צאנז שמקורה בבובובה שבגליציה ומרכזה כיום בשכונת בורו פארק שבברוקלין, ניו יורק. כיום החסידות מפוצלת לשתי חצרות, הגדולה בשם "באבוב", והשנייה הקטנה יותר נושאת את השם "באבוב 45" (על שם מיקומו של בית המדרש המרכזי של החצר, ברחוב ה-45). בשנת ה'תשע"ו (2016), חגגו בחסידות באבוב 45 את שמחת נישואי בתו הצעירה של אדמו"ר החסידות. לרגל השמחה, הלחין אחד מחסידי באבוב, ר' דוד בעריש מייזלס, את המילים מתהילים "בואו שעריו בתודה" שיצא בדיסק המאגד את שירי החתונה, בשם "די חתונה אין באבוב". בשנת ה'תשפ"ב (2022), חודש הניגון בהתוועדות שנערכה בישיבת ההסדר רמת גן, שאירחה תלמידים משתי ישיבות נוספות "רועה ישראל" ביצהר, ו"אבינועם" בתפוח, בליווי להקת "זמרת הארץ". הניגון מורכב משלוש מנגינות שונות: "בואו בואו שעריו בתודה", "הודו הודו הודו לו", ו-"כי טוב השם".
כיתות ה'-ו'
למורה: לצורך ליווי השיר, השתמשו בגרסה של השיר בסולם מי מינור.
הניגון מחולק לשלושה חלקים, התלמידים ילמדו ללוות כל חלק במטלופונים או בחליליות ובסוף ינגנו ליווי לשיר כולו, ראו פרטיטורה מצורפת בנספח 1 ראה קבצים להורדה.
דונו עם התלמידים: א. לאיזה אקורד שייכים רוב הצלילים בליווי זה? (אקורד מי מינור Em).
ב. איזה צליל לא בקטע שייך לצלילי הסולם? (דו).
ג. איזה צליל באקורד שמצאתם בסעיף א' חסר בקטע כדי להשלים את האקורד? (סול).
התלמידים יתחלקו לשתי קבוצות, כאשר קבוצה אחת שרה את התיבה הראשונה "כי טוב השם" והקבוצה השנייה שרה בחזרה את השורה השנייה "טוב השם".
לאחר מכן, התלמידים ילמדו לנגן את שתי התיבות במטלופונים ויבצעו אותן בנגינת מענה.
מה למדנו?
את הלחן כתב ר' דוד בעריש מייזלס, חסיד באבוב 45, בשנת 1995, התשע"ו, לכבוד חתונת בתו הצעירה של האדמו"ר מבאבוב 45.
הניגון חודש בקליפ שצולם בישיבת רמת גן, בט"ו באב התשפ"ב, 2022. ביום זה התארחו בישיבת רמת גן ישיבות נוספות להתוועדות משותפת. המפגש, ששילב סיפורים, שירה, ריקוד וניגון, יצר התוועדות ואחדות בין הסגנונות השונים של בתי המדרש. יחד הם הודו על טוב ה' וחסדו.
מילות השיר לקוחות מתוך מזמור ק' בתהילים. אנו אומרים אותו מדי יום בתפילת שחרית. מזמור זה זכה למקום של כבוד, בראש 'פסוקי דזמרא', לאחר ברכת 'ברוך שאמר'.
השיר הוא הזמנה לכולם לבוא אל הקב"ה עם רגשי תודה, להודות, לברך על המתרחש בעולמו של הפרט והכלל, מכיוון שהעולם מלא בטוב ובחסד של ה' ואמונתו תהיה איתנו לעד.
פרשנים למקרא סברו, שבתקופת בית המקדש מזמור זה ביטא את רחשי הלב של הודיה על הנס ועל הטוב שנעשה לאדם שהביא אתו קורבן תודה לבית המקדש.
פירושי מילים
ברננה – בשמחה, בעליזות, בצהלה.
תהילה – שבח.
חצרותיו – החצרות שלו.
ועד דור ודור – בכל הדורות מעתה והלאה, לנצח.