גיבור של אמא
 ברכת הילדים:
פתיחה לבן: "יְשִׂימְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה" (בראשית, פרק מ"ח, פסוק כ').
פתיחה לבת: "יְשִׂימֵךְ אֱלֹהִים כְּשָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה"  (על פי מגילת רות, פרק ד', פסוק י"א).
הנוסח המשותף (לבת – בהטיית הפעלים ללשון נקבה) "יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ, יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ, יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם"  (במדבר, פרק ו', פסוק כ"ב-כ"ז).

ברכת הבנים הוא מנהג ברבות מקהילות ישראל. זוהי ברכה הנאמרת על ידי ההורים המברכים את ילדיהם בליל שבת לפני הסעודה (ובערב יום הכיפורים).
נוסח הברכה העיקרי לקוח מברכת כהנים.
המנהג נשען על ברכתו של יעקב אבינו לנכדיו, בני יוסף, אפרים ומנשה, כפי שנאמר ”וַיְבָרֲכֵם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמוֹר: בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר יְשִׂמְךָ אֱלֹוהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה” (בראשית, פרק מ"ח, פסוק כ'). במסורת היהודית ראו במילים "בך יברך ישראל" את המקור למנהג (כלומר: כך יברכו בני ישראל את בניהם). זהו הבסיס לברכה של הורים לילדיהם. במשפחות רבות האב או האם מניחים את ידיהם על ראש הילד או הילדה, בדומה למעשה יעקב בעת שבירך את נכדיו. נוסח הברכה עצמו לקוח מהברכה של הכהן לעם ישראל. הדגש בברכה הוא על שמירת החיים, על כך שאלוהים יאיר פנים ועל שלום (שלווה).

השיר לפנינו הוא שיר של ברכה ותפילה. ברכת ההורה לילדו.
מה ההורה מייחל ומאחל לילד שלו?
מהי התפילה שלו עבורו?
זהו שיר מלא תקווה וביטחון ביכולות של הילד ובדרך שהוא יפלס לעצמו בחיים ומכאן מתכתב עם הברכה המסורתית של "ברכת הבנים".

ערכים מובילים בשיר: משפחתיות, אהבה, התבגרות, אחריות, מסוגלות, תקווה.

כיתות ג'-ד'

הציגו את השיר בפני התלמידים והתמקדו בפזמון.

מהלך הפעילות

שאלו את התלמידים:

• כיצד האמא מכנה את בנה?
• איך היא מתארת אותו?
• האם אמא או אבא מכנים אתכם בכינוי כלשהו? ספרו עליו במליאה.
• רשמו על הלוח את "ברכת הילדים" (ראו לעיל), ותנו רקע קצר ל"ברכת הבנים" כפי שפורט לעיל וכן
  הסבר מילולי קצר:
  שָׂרָה, רִבְקָה, רָחֵל וְלֵאָה – ארבע האימהות.
  אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה – בניו של יוסף, אחד מבניו של יעקב אבינו.
  יחֻנֶּךָּ – ייתן לך חן (כשלעצמך ובעיני אחרים) ואולי גם מלשון חנינה, רחמים.
  יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ – אלוהים ייטיב איתך, תהיה חשוב בעיניו.
• בתום ההסבר הקצר, בקשו מהתלמידים, בזוגות, לכתוב את ברכת הבנים במילים שלהם.
  לאחר כמה דקות של עבודה בזוגות, התכנסו במליאה ובקשו מהזוגות להקריא את מה שכתבו.
  רשמו על הלוח את הדברים.
• עם סיום הסבב, הסבירו על הדברים הדומים שעלו בתשובות (לשמור, להאיר את הדרך, איחול הצלחה, דרך בטוחה).
• לסיכום הקשיבו לשיר כשיר ברכה של האמא לבנה.

גיבור של אמא
 ברכת הילדים:
פתיחה לבן: "יְשִׂימְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה" (בראשית, פרק מ"ח, פסוק כ').
פתיחה לבת: "יְשִׂימֵךְ אֱלֹהִים כְּשָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה"  (על פי מגילת רות, פרק ד', פסוק י"א).
הנוסח המשותף (לבת – בהטיית הפעלים ללשון נקבה) "יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ, יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ, יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם"  (במדבר, פרק ו', פסוק כ"ב-כ"ז).

ברכת הבנים הוא מנהג ברבות מקהילות ישראל. זוהי ברכה הנאמרת על ידי ההורים המברכים את ילדיהם בליל שבת לפני הסעודה (ובערב יום הכיפורים).
נוסח הברכה העיקרי לקוח מברכת כהנים.
המנהג נשען על ברכתו של יעקב אבינו לנכדיו, בני יוסף, אפרים ומנשה, כפי שנאמר ”וַיְבָרֲכֵם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמוֹר: בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר יְשִׂמְךָ אֱלֹוהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה” (בראשית, פרק מ"ח, פסוק כ'). במסורת היהודית ראו במילים "בך יברך ישראל" את המקור למנהג (כלומר: כך יברכו בני ישראל את בניהם). זהו הבסיס לברכה של הורים לילדיהם. במשפחות רבות האב או האם מניחים את ידיהם על ראש הילד או הילדה, בדומה למעשה יעקב בעת שבירך את נכדיו. נוסח הברכה עצמו לקוח מהברכה של הכהן לעם ישראל. הדגש בברכה הוא על שמירת החיים, על כך שאלוהים יאיר פנים ועל שלום (שלווה).

השיר לפנינו הוא שיר של ברכה ותפילה. ברכת ההורה לילדו.
מה ההורה מייחל ומאחל לילד שלו?
מהי התפילה שלו עבורו?
זהו שיר מלא תקווה וביטחון ביכולות של הילד ובדרך שהוא יפלס לעצמו בחיים ומכאן מתכתב עם הברכה המסורתית של "ברכת הבנים".

ערכים מובילים בשיר: משפחתיות, אהבה, התבגרות, אחריות, מסוגלות, תקווה.

כיתות ה'-ו'

מהלך הפעילות

• רשמו על הלוח את "ברכת הילדים" (ראו לעיל) ותנו רקע והסבר קצר על הברכה, כפי שמפורט לעיל (לכיתות ג'-ד').
• מה אומרת לנו אות היחס "כ"? (כמו) מה משמעות הדבר?
• חשבו על מישהו שהייתם רוצים להתברך בתכונות כמו שלו. מיהו אותו אדם שהייתם רוצים להיות כמותו.
• אילו תכונות מיוחדות יש לאותו אדם שהייתם רוצים לאמץ לעצמכם?
• תנו דוגמה למצב שבו ראיתם את התכונה הזאת באה לידי ביטוי?
• מדוע בחרתם בתכונה הזו? במה היא יכולה לתרום לפרק הזה של החיים שלכם?
• בסיום השלב הזה חזרו ל"ברכת הבנים" ונתחו את חלקה השני.
• באילו תחומים מתמקדות הברכות המופיעות ב"ברכת הבנים"? (למורה: הגנה, הצלחה, מציאת חן, שלום).
• איזו ברכה נוספת הייתם מוסיפים?
• איך הייתם מנסחים במילים שלכם את "ברכת הבנים"?
• כתבו ברכה שיש בה פתיח וגוף.
• חשבו באילו תחומים הייתם מתמקדים?
• במה הייתם רוצים שההורים יברכו אתכם?
• תוך כדי העבודה העצמית השמיעו את השיר וראו כיצד הוא מהווה דוגמה לברכות שמברכת האם את בנה.

בקשו מהתלמידים לחפש בשיר את הברכות ואת דברי העידוד של האם לבנה

השיר "גיבור של אמא" מושר בז'אנר מזרחי, בבית – רוב הצלילים נמוכים, בעיבוד אקוסטי. בפזמון – יש קפיצה מלודית גבוהה במילים של אמא, תמיד ומלך.

השיא של הקפיצה המלודית הוא במילה א-מא. מעבר לכך יש לאחר כל משפט מוזיקלי הפסקה, לעיתים ארוכה יותר ולעיתים קצרה יותר (שמינית)

השיר מושר בז'אנר מזרחי, בבית – רוב הצלילים נמוכים, בעיבוד אקוסטי. בפזמון – יש קפיצה מלודית גבוהה במילים של אמא, תמיד ומלך.

השיא של הקפיצה המלודית הוא במילה א-מא. מעבר לכך יש לאחר כל משפט מוזיקלי הפסקה, לעיתים ארוכה יותר ולעיתים קצרה יותר (שמינית)

כיתות ג'-ד'

• חלקו לתלמידים דף עם מילות השיר והתווים של השיר.
• בקשו מהם להאזין לשיר ולבצע את הפעילויות הבאות (הם יכולים לסמן במילים או בתווים):
  • להקיף בעיגול צלילים ארוכים.
  • לסמן בקו עליון צלילים גבוהים ובקו תחתון צלילים נמוכים.
  • להקיף בעיגול את ההפסקות.
  • למתוח קו מלמעלה למטה במקום שהם שומעים את הקפיצה המלודית.

למורה: ניתן לתת לתלמידים דף עבודה עם כל ההנחיות הללו, להאזין כמה פעמים לשיר ובכל פעם התלמידים יבצעו משימה אחרת. אפשר לחלק את הכיתה לקבוצות וכל קבוצה תסמן אחד מן הדברים. לאחר שהתלמידים יסיימו למפות את הדברים דונו באופן שהמוזיקה מביאה לידי ביטוי את רוח הטקסט ובהבדל שבין הלחן של הבית ללחן של הפזמון.

מה למדנו:

• זיהינו מאפיינים בולטים בלחן השיר וסימנו אותם בגוף המילים ובגוף התווים על פי הנחיית המורה

השיר "גיבור של אמא" מושר בז'אנר מזרחי, בבית – רוב הצלילים נמוכים, בעיבוד אקוסטי. בפזמון – יש קפיצה מלודית גבוהה במילים של אמא, תמיד ומלך.

השיא של הקפיצה המלודית הוא במילה א-מא. מעבר לכך יש לאחר כל משפט מוזיקלי הפסקה, לעיתים ארוכה יותר ולעיתים קצרה יותר (שמינית)

כיתות ה'-ו'

האזינו לשלושת הביצועים ובקשו מהתלמידים לערוך השוואת ביצועים על פי המופיע בלוח הבא:

מה למדנו?

• ערכנו השוואת בין שלושה ביצועים שונים לשיר על פי פרמטרים שנתנו בטבלה