זרקור על תרבות יהודית-ישראלית

השיר "האורח" עוסק בערך 'הכנסת אורחים'. אורח הוא אדם המגיע לביקור בביתו של אדם אחר, לפעמים הוא בא לזמן קצר, ולפעמים למשך זמן ארוך יותר.
ערך 'הכנסת האורחים' הוא ערך מרכזי במסורת היהודית, והוא מן הערכים הקדומים ביותר.
חז"ל דורשים: גְּדוֹלָה הַכְנָסַת אוֹרְחִים, יוֹתֵר מִקַּבָּלַת פְּנֵי שְׁכִינָה (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קכ"ז, ע"א).

הם מבססים את דבריהם על הסיפור המקראי שבו מסופר כי בעוד אברהם אבינו עומד ומדבר עם אלוהים, הוא רואה שלושה אנשים (שהיו למעשה שלושה מלאכים) באים לקראתו. אברהם אבינו מבקש מהאל להפסיק את השיחה לפי שעה, כדי להתפנות לטפל באורחים. אולי הם רעבים או שמא תעו בדרך.  מכאן הסיקו חז"ל שהערך 'הכנסת אורחים' הוא חשוב ומשמעותי יותר מכל דבר אחר, אפילו מהשיחה עם האל. הדובר בשיר מספר על הגעתו של האורח ושואל (אולי כמו אברהם אבינו)  מָה נַצִּיעַ לָאוֹרֵחַ בְּבוֹאוֹ מִשָּׁם?

כיתות ג-ד (השיר יחולק לתלמידים)
1. הזכירו לתלמידים את סיפור אברהם ושלושת האנשים (מלאכים) והסבירו את אמירת חז"ל המלווה שיר זה: גְּדוֹלָה הַכְנָסַת אוֹרְחִים, יוֹתֵר מִקַּבָּלַת פְּנֵי שׁכינָה (שְכינָה: "השכינה" היא ההתגלות האלוהית בעולם. שם הפעולה "שכינה" נגזר מהשורש שכ"נ ,'לשכון'.)
דונו בכיתה במשמעות של "קבלת" פני השכינה:
א. מדוע מדגישים חז"ל את ערך 'הכנסת אורחים' וטוענים שהוא גדול וחשוב מכל דבר אחר? האם אתם מסכימים עם אמירת חז"ל?
ב. אילו משפטים בשיר מבטאים יותר מכול הכנסת אורחים ראויה לשמה? סמנו משפטים אלה. ציינו משפט אחד שנוגע לכם באופן מיוחד.

• מהו המשפט שנבחר ומדוע?
• מה אפשר ללמוד מכל משפט על הערך "הכנסת אורחים" (הנכונות לפתוח את הבית לאנשים מבחוץ, הגשת  תקרובת או ארוחה, הענקת תחושת בית,  התעניינות אישית באורח, אירוח לזמן בלתי מוגבל, ועוד.)

2. פעילות יצירה:
– בקשו מהתלמידים להביא מהבית קופסאות קרטון (קופסת נעלים, קופסאות קורנפלקס וכדומה) ודאגו לחומרי יצירה (קרטונים, דפים צבעוניים, פלסטלינה, מספריים, דבק ועוד)
– חלקו את התלמידים לקבוצות ובקשו מהם לחשוב על דרכים יצירתיות לבנות מהקופסא שלהם בית   ערוך להכנסת אורחים. בקשו מהם להיזכר באמירת חז"ל  וכן במשפטים שסימנו ובמשפט שנגע להם במיוחד.
– בסיום עבודות היצירה חזרו למליאה ובקשו מכל קבוצה להסביר מה הוביל אותה לבנות את הבית שבנתה וכיצד הבית מבטא את הערך 'הכנסת אורחים'.

לסיכום:

• בחנו את הערך 'הכנסת אורחים'
• מן המקורות: זיהינו את הסיפור הקדום על אברהם ושלושת המלאכים המעיד על חשיבות הערך 'הכנסת אורחים' כבר בראשית עיצובה של המסורת והתרבות היהודית .
  הצגנו את מאמר חז"ל "גדולה  הכנסת אורחים יותר מקבלת פני השכינה" בקשר עם הסיפור על אברהם אבינו.
• בדקנו את הקשר בין המושגים: אורח, מארח ואוֹרַח, שעליהן בנוי הערך 'הכנסת אורחים'.

זרקור על תרבות יהודית-ישראלית

השיר "האורח" עוסק בערך 'הכנסת אורחים'. אורח הוא אדם המגיע לביקור בביתו של אדם אחר, לפעמים הוא בא לזמן קצר, ולפעמים למשך זמן ארוך יותר.
ערך 'הכנסת האורחים' הוא ערך מרכזי במסורת היהודית, והוא מן הערכים הקדומים ביותר.
חז"ל דורשים: גְּדוֹלָה הַכְנָסַת אוֹרְחִים, יוֹתֵר מִקַּבָּלַת פְּנֵי שְׁכִינָה (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קכ"ז, ע"א).

הם מבססים את דבריהם על הסיפור המקראי שבו מסופר כי בעוד אברהם אבינו עומד ומדבר עם אלוהים, הוא רואה שלושה אנשים (שהיו למעשה שלושה מלאכים) באים לקראתו. אברהם אבינו מבקש מהאל להפסיק את השיחה לפי שעה, כדי להתפנות לטפל באורחים. אולי הם רעבים או שמא תעו בדרך.  מכאן הסיקו חז"ל שהערך 'הכנסת אורחים' הוא חשוב ומשמעותי יותר מכל דבר אחר, אפילו מהשיחה עם האל. הדובר בשיר מספר על הגעתו של האורח ושואל (אולי כמו אברהם אבינו)  מָה נַצִּיעַ לָאוֹרֵחַ בְּבוֹאוֹ מִשָּׁם?

כיתות ה-ו (השיר יחולק לתלמידים)
– המילה אוֹרֵחַ נגזרת מהמילה – אוֹרַח, שפירושה: דרך. עובר-אורַח הוא אדם ההולך בדרך, ו'אוֹרֵחַ' הוא מי שהולך בדרך, דופק בדלת ומבקש שיקבלו אותו לזמן מה. כתבו על הלוח את שתי המילים: אוֹרֵחַ ו- אוֹרַח

• הסבירו את משמעות המילים.
• שאלו את התלמידים מדוע לדעתם המילים אוֹרֵחַ ואוֹרַח הם נגזרת של אותו שורש? מה המשותף בין   'אורח' ובין 'דרך'?

– בקשו מהתלמידים לסמן את המילים או הביטויים היוצרים קשר בין 'אורח' לדרך.
– כשאנו מדברים על אורח חיים אנו מתכוונים לדרך שבה אדם או קבוצת אנשים חיים את חייהם היומיומיים. בקשו מהתלמידים לתאר את אורח החיים שלהם (ההתנהלות היומיומית, חוגים, ספורט מזון ועוד).
– קראו בכיתה את אמירת חז"ל המלווה שיר זה

• בקשו מהתלמידים להסביר אמירה זו של חז"ל
• הדגישו את העניין הלשוני הטמון במילה "אוֹרֵחַ" והציעו לתלמידים לתת פרשנות נוספת לאִמרה.
• על פי חז"ל 'הכנסת אורחים' צריכה להיות אוֹרַח חיים, כלומר דרך חיים. האם התלמידים מסכימים עם אמירה זו?

– בחנו עם התלמידים:

•  המשמעות של אמירה זו? (שם הפעולה "שכינה" נגזר מהשורש שכ"נ ,'לשכון'.  שְׁכִינָה במקורות היא ההתגלות האלוהית בעולם.) האם יש בה ייחוד? אם כן מהו?
• מה אומרת האמרה גְּדוֹלָה הַכְנָסַת אוֹרְחִים, יוֹתֵר מִקַּבָּלַת פְּנֵי שְׁכִינָה בעולם התוכן שלהם?

  לסיכום:

  • בחנו את הערך 'הכנסת אורחים'
  • מן המקורות: זיהינו את הסיפור הקדום על אברהם ושלושת המלאכים המעיד על חשיבות הערך 'הכנסת אורחים' כבר בראשית עיצובה של המסורת והתרבות היהודית .
    הצגנו את מאמר חז"ל "גדולה  הכנסת אורחים יותר מקבלת פני השכינה" בקשר עם הסיפור על אברהם אבינו.
  • בדקנו את הקשר בין המושגים: אורח, מארח ואוֹרַח, שעליהן בנוי הערך 'הכנסת אורחים'.

זרקור מוזיקלי

נעמי שמר כתבה את השיר  במיוחד עבור מופע של להקת "הכל עובר חביבי" בשנת 1984, לציון עשור לפעילותה. כל שירי המופע מכונסים גם באלבום בשם זה. השיר בעל מבנה פשוט (סטרופי), הבתים מאופיינים במקצבים סינקופליים ואילו המקצב של הפזמון פשוט יותר  ומעניק תחושה של ביטחון ויציבות. בדרך זו מובלט ערך הכנסת האורחים, בעיקר באמצעות  ההדגשה על צמד המילים "פת במלח".

כיתות ג-ד
1. לפני שהצגתם את מילות השיר בפני התלמידים, חלקו לתלמידים דף שבמרכזו מצויר שער. מתחת לשער יהיה מחסן מילים ובו  מילים הלקוחות מן שיר וגם מילים אחרות לדוגמא: אורח, ים, מדבר, בית, טנא, פרח, שמש, שדה וכו'
בקשו מהתלמידים להאזין לשיר ולענות:

• מדוע צויר שער ואיזה ערך הוא מייצג?
• בקשו  לכתוב בתוך השער רק את המילים שהוזכרו בשיר.
• בקשו לערוך טבלה ולמיין מילים שהופיעו בפזמון ומילים שהופיעו בבתי השיר.

2. בקשו מהתלמידים לדקלם את פזמון השיר על פי המקצב :"טנא ירוק, פרח לבן…"

• שאלו את התלמידים איזה צמד מילים מודגש? מדוע?
• הכינו  5 כרטיסים עם תבניות המקצב של הפזמון ( ללא "שב אתנו כאן").

• בקשו מהתלמידים לסדר את הכרטיסים על פי הסדר הנכון .
• פעילות בקבוצות: חלקו את בתי השיר והפזמונים בין הקבוצות. אפשרו לתלמידים ללוות את השיר בכלי הקשה על פי ליווי שחיברו או ליווי שהמורה תחבר, בהתאמה  לתבניות המקצב.
• אפשרו לכל קבוצה להופיע בתורה עם הלווי שחיברה.

  מה למדנו?

  • הבחנה בפיסוק המוזיקלי בשיר
  • זיהוי מבנה השיר והבחנה בין בית לפזמון
  • ביצוע בשירה ובליווי של כלי הקשה
  • הבחנה בתבנית מקצב חוזרת
  • הבנת הקשר בין טקסט לבין הלחן
  • תפקודיו של אלמנט השתק
  • מעקב אחר תבניות המקצב  בפזמון
  • עבודת צוות בנגינה משותפת
  • הסקת מסקנות מתמונת תווים

זרקור מוזיקלי

נעמי שמר כתבה את השיר  במיוחד עבור מופע של להקת "הכל עובר חביבי" בשנת 1984, לציון עשור לפעילותה. כל שירי המופע מכונסים גם באלבום בשם זה. השיר בעל מבנה פשוט (סטרופי), הבתים מאופיינים במקצבים סינקופליים ואילו המקצב של הפזמון פשוט יותר  ומעניק תחושה של ביטחון ויציבות. בדרך זו מובלט ערך הכנסת האורחים, בעיקר באמצעות  ההדגשה על צמד המילים "פת במלח".

כיתות ה-ו
1. בקשו מהתלמידים להתבונן בתווי השיר:

• אילו תיבות חוזרות על עצמן בשיר?
• אילו מרווחים מאפיינים את המלודיה?
• בקשו לסמן את השתקים, מה תפקידם במנגינה?
• איזה צמד מילים מודגש בפזמון? מדוע?
• באילו אמצעים מוזיקליים משיגה נעמי שמר הדגשה זו?

2. חלקו לתלמידים דף עם מילות השיר, השמיעו להם את השיר בביצוע "הכל עובר חביבי":

• בקשו לסמן תוך כדי האזנה לשיר מי מבצע בכל פעם: סולו/ יחד.
• בקשו לציין האם מבנה זה חוזר לכל אורך השיר או משתנה בחלקים השונים של השיר?
• בקשו לבצע את השיר על פי מבנה זה .
• באיזה מקום בשיר יש תחושה של הגעה לשיא? אילו מרכיבים מוזיקליים יוצרים תחושה זו?

  מה למדנו?

  • הבחנה בפיסוק המוזיקלי בשיר
  • זיהוי מבנה השיר והבחנה בין בית לפזמון
  • ביצוע בשירה ובליווי של כלי הקשה
  • הבחנה בתבנית מקצב חוזרת
  • הבנת הקשר בין טקסט לבין הלחן
  • תפקודיו של אלמנט השתק
  • מעקב אחר תבניות המקצב  בפזמון
  • עבודת צוות בנגינה משותפת
  • הסקת מסקנות מתמונת תווים