"אֵיזוֹהִי דֶּרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבֹר לוֹ הָאָדָם? …" (משנה, מסכת אבות, פרק ב', משנה א').
"צְאוּ וּרְאוּ, אֵיזוֹהִי דֶּרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיִּדְבַּק בָּהּ הָאָדָם …" (משנה, מסכת אבות, פרק ב', משנה ט').
לפנינו שתי אמרות המופיעות באותו פרק במסכת אבות. הן דומות מאוד זו לזו (משותפת להן השאלה "אֵיזוֹהִי דֶּרֶךְ יְשָׁרָה?") ועם זאת – יש ביניהן גם הבדלים מעניינים: במשנה א' (המובאת בשמו של ר' יהודה הנשיא) הפועל הוא: יבור – יברור, יבחר (מתוך אפשרויות שונות). בהמשך המשנה מובאים קריטריונים לבחירה זו; לעומת זאת, במשנה ט' מדובר בפנייתו של רבן יוחנן בן זכאי אל תלמידיו, לצאת ולחפש את הדרך הראויה לדבוק בה, להיות נאמן לה. כאן פחות מודגש ההיבט של הבחירה, אך בהחלט מודגש ההיבט של החיפוש ("צְאוּ וּרְאוּ"). בהמשך המשנה מוצגות תשובותיהם השונות של התלמידים לשאלתו של רבם. אם נצרף את שתי האמרות יחד, נקבל קריאה לאדם לצאת למסע של חיפוש ובירור אחרי הדרך הישרה (=הטובה) והראויה לו. לכל אדם ישנה דרך שלו והוא ימצא אותה רק באמצעות מסע של גילוי עצמי.
לפי מפרשי המשנה, באומרו "צאו" מתכוון רבי יוחנן ליציאה אל החיים עצמם. הרב מורה לתלמידיו לצאת מבית המדרש החוצה, אל החיים, להתבונן בתהלוכות האנשים והנהגותיהם, משום שזוהי הדרך היעילה ביותר להכיר ולהבין את נפש האדם. החוכמה נמצאת אומנם ברחובות ובשווקים, אך עם זאת, לעיתים היא נרמסת ומסתתרת. לכן מצווה רבי יוחנן את תלמידיו למצוא אותה, לאסוף אותה ולכלול אותה במשנת חייהם.
בדומה לכך, שירו של עידן עמדי הוא שיר אישי. הוא משתף אותנו בחלומות השונים שרצה להגשים, בהתלבטות ביניהם ובהבנה שעליו לבחור. בסופו של דבר הוא בחר ב"שירים ומנגינות" – דרכו בחיים כמוזיקאי. על אף הבחירה הוא ממשיך לתהות, האומנם זו אכן הדרך המתאימה עבורו.
השיר, כמו דברי המשנה, מאפשרים שיח לגבי הקושי של אדם כאשר עליו לקבל החלטות ולבחור במה שמתאים לו, תוך ויתור ופשרה על אפשרויות אחרות.
ערכים מובילים בשיר: אחריות, חיפוש, תקווה, קבלת החלטות.
כיתות א'-ב'
קיימו שיח מקדים
בקשו מהתלמידים לספר על הדרך לבית הספר או למקום אחר שאליו הם רגילים ללכת ברגל.
שאלו אותם (ניתן לבחור שאלות מתוך הרשימה):
- האם זו דרך ארוכה או קצרה?
- האם זו דרך קשה או קלה?
- האם יש מכשולים בדרך?
- אם כן – כיצד הם מתגברים עליהם?
- את מי הם פוגשים בדרך הזו?
- האם הם הולכים בדרך הזו לבד או יחד עם מישהו?
- מה ההבדל בין ללכת לבד בדרך לבין ללכת עם מישהו?
- מה ההבדל בין ללכת בדרך מוכרת לבין ללכת בדרך חדשה?
שוחחו עם התלמידים על המשמעות של "להיות בדרך" – האם אנחנו נהנים מהדרך עצמה או שאנחנו רק ממהרים להגיע ממקום למקום?
הציגו בפני התלמידים את מילות השיר והאזינו לשיר.
בקשו מהתלמידים לסמן את המשפט "זאת הדרך שלך" ושאלו: כמה פעמים המשפט הזה מופיע בשיר ומדוע לדעתכם?
קראו את הפזמון ושאלו: מהי הדרך של הדובר בשיר ומה הוא אומר על הדרך שלו?
- השירים שממלאים לו את הראש.
- שבילים עמוסי מנגינות.
- כל מה שלא העזת – הוא מעז לבחור בדרך.
- כל מה שידעת שנמצא עמוק בליבך.
שאלו את התלמידים:
- האם גם אתם לפעמים מתלבטים באיזה דרך להתנהג במקרים מסוימים?
- מה בסוף מכריע את ההתלבטות שלכם?
- מה עזר לכם להחליט?
משימה
בקשו מהתלמידים לצייר את הדרך שלהם או התלבטות בין שתי דרכים. הנחו אותם לחשוב ולצייר מה הם פוגשים בדרך? איך הם מרגישים בה? האם הם לבדם? את מי הם יזמינו ללכת לצידם?
"אֵיזוֹהִי דֶּרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבֹר לוֹ הָאָדָם? …" (משנה, מסכת אבות, פרק ב', משנה א').
"צְאוּ וּרְאוּ, אֵיזוֹהִי דֶּרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיִּדְבַּק בָּהּ הָאָדָם …" (משנה, מסכת אבות, פרק ב', משנה ט').
לפנינו שתי אמרות המופיעות באותו פרק במסכת אבות. הן דומות מאוד זו לזו (משותפת להן השאלה "אֵיזוֹהִי דֶּרֶךְ יְשָׁרָה?") ועם זאת – יש ביניהן גם הבדלים מעניינים: במשנה א' (המובאת בשמו של ר' יהודה הנשיא) הפועל הוא: יבור – יברור, יבחר (מתוך אפשרויות שונות). בהמשך המשנה מובאים קריטריונים לבחירה זו; לעומת זאת, במשנה ט' מדובר בפנייתו של רבן יוחנן בן זכאי אל תלמידיו, לצאת ולחפש את הדרך הראויה לדבוק בה, להיות נאמן לה. כאן פחות מודגש ההיבט של הבחירה, אך בהחלט מודגש ההיבט של החיפוש ("צְאוּ וּרְאוּ"). בהמשך המשנה מוצגות תשובותיהם השונות של התלמידים לשאלתו של רבם. אם נצרף את שתי האמרות יחד, נקבל קריאה לאדם לצאת למסע של חיפוש ובירור אחרי הדרך הישרה (=הטובה) והראויה לו. לכל אדם ישנה דרך שלו והוא ימצא אותה רק באמצעות מסע של גילוי עצמי.
לפי מפרשי המשנה, באומרו "צאו" מתכוון רבי יוחנן ליציאה אל החיים עצמם. הרב מורה לתלמידיו לצאת מבית המדרש החוצה, אל החיים, להתבונן בתהלוכות האנשים והנהגותיהם, משום שזוהי הדרך היעילה ביותר להכיר ולהבין את נפש האדם. החוכמה נמצאת אומנם ברחובות ובשווקים, אך עם זאת, לעיתים היא נרמסת ומסתתרת. לכן מצווה רבי יוחנן את תלמידיו למצוא אותה, לאסוף אותה ולכלול אותה במשנת חייהם.
בדומה לכך, שירו של עידן עמדי הוא שיר אישי. הוא משתף אותנו בחלומות השונים שרצה להגשים, בהתלבטות ביניהם ובהבנה שעליו לבחור. בסופו של דבר הוא בחר ב"שירים ומנגינות" – דרכו בחיים כמוזיקאי. על אף הבחירה הוא ממשיך לתהות, האומנם זו אכן הדרך המתאימה עבורו.
השיר, כמו דברי המשנה, מאפשרים שיח לגבי הקושי של אדם כאשר עליו לקבל החלטות ולבחור במה שמתאים לו, תוך ויתור ופשרה על אפשרויות אחרות.
ערכים מובילים בשיר: אחריות, חיפוש, תקווה, קבלת החלטות.
כיתות ג'-ד'
- אמרו לתלמידים שהם הולכים להקשיב לשיר שנקרא "הדרך שלך".
- שאלו אותם: מהי, לדעתכם, הכוונה בשם השיר?
- על מה השיר ידבר/יתאר? איך אתם מבינים את הביטוי "הדרך שלך".
- הציגו את השיר ואת מילותיו. התמקדו בבית הראשון.
שאלו את התלמידים:
- תארו את המתרחש בבית: מי מגיע אל הבית? (אלפי חלומות) ומה הם עושים? (מחכים, מתקדמים ועומדים בשורות ומציגים הרהורים לקראת הבחירה שלהם).
- מה אלפי החלומות מבקשים?
- האם גם לכם יש חלומות? בקשו מהתלמידים לתאר אותם אחד לשני בחברותא. הבחינו בין חלום בלילה לבין חלום שניתן להגשים אותו, מעין משאלה.
לילה אל הבית,
עכשיו מגיעים אלפי חלומות,
מחכים בפתח הדלת,
לאט מתקדמים עומדים בשורות,
יש אחד שמביט לשמיים
יש אחד מסתכל לאחור,
בתפילה הוא פותח ידיים,
ואולי זה הזמן שלך לבחור,
זה הזמן שלך לבחור…
הציגו בפני התלמידים את הפתגם מפרקי אבות "צְאוּ וּרְאוּ אֵיזוֹהִי דֶּרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיִּדְבַּק בָּהּ הָאָדָם" (משנה אבות ב', פסוק ט').
הסבירו את פירוש הפתגם: פירוש המילים – צאו וראו – הרצון לחפש דרך ישרה – בחירה בדרך המתאימה לאדם ודביקות בה. אם זה מתאים, התייחסו לשתי האמרות (ראו לעיל) והתייחסו גם לפועל: יבור – יברור, יבחר. מה הוא מוסיף להנחיה?
שאלו את התלמידים:
במה דומה הבית שקראנו מתוך השיר לפרקי אבות? (בשניהם יש חיפוש דרך ורצון למצוא את הדרך המתאימה לרוח האדם, דגש על בחירה).
משימה
הציגו לתלמידים ביטויים וצירופים עם המילה דרך. ראו בקישור הזה. בחרו שני צירופים הדומים לרוח השיר. העתיקו למחברת וכתבו במה הם דומים (לדוגמה: יצא לדרכו, אין קיצורי דרך, כברת דרך וכדומה).
"אֵיזוֹהִי דֶּרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבֹר לוֹ הָאָדָם? …" (משנה, מסכת אבות, פרק ב', משנה א').
"צְאוּ וּרְאוּ, אֵיזוֹהִי דֶּרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיִּדְבַּק בָּהּ הָאָדָם …" (משנה, מסכת אבות, פרק ב', משנה ט').
לפנינו שתי אמרות המופיעות באותו פרק במסכת אבות. הן דומות מאוד זו לזו (משותפת להן השאלה "אֵיזוֹהִי דֶּרֶךְ יְשָׁרָה?") ועם זאת – יש ביניהן גם הבדלים מעניינים: במשנה א' (המובאת בשמו של ר' יהודה הנשיא) הפועל הוא: יבור – יברור, יבחר (מתוך אפשרויות שונות). בהמשך המשנה מובאים קריטריונים לבחירה זו; לעומת זאת, במשנה ט' מדובר בפנייתו של רבן יוחנן בן זכאי אל תלמידיו, לצאת ולחפש את הדרך הראויה לדבוק בה, להיות נאמן לה. כאן פחות מודגש ההיבט של הבחירה, אך בהחלט מודגש ההיבט של החיפוש ("צְאוּ וּרְאוּ"). בהמשך המשנה מוצגות תשובותיהם השונות של התלמידים לשאלתו של רבם. אם נצרף את שתי האמרות יחד, נקבל קריאה לאדם לצאת למסע של חיפוש ובירור אחרי הדרך הישרה (=הטובה) והראויה לו. לכל אדם ישנה דרך שלו והוא ימצא אותה רק באמצעות מסע של גילוי עצמי.
לפי מפרשי המשנה, באומרו "צאו" מתכוון רבי יוחנן ליציאה אל החיים עצמם. הרב מורה לתלמידיו לצאת מבית המדרש החוצה, אל החיים, להתבונן בתהלוכות האנשים והנהגותיהם, משום שזוהי הדרך היעילה ביותר להכיר ולהבין את נפש האדם. החוכמה נמצאת אומנם ברחובות ובשווקים, אך עם זאת, לעיתים היא נרמסת ומסתתרת. לכן מצווה רבי יוחנן את תלמידיו למצוא אותה, לאסוף אותה ולכלול אותה במשנת חייהם.
בדומה לכך, שירו של עידן עמדי הוא שיר אישי. הוא משתף אותנו בחלומות השונים שרצה להגשים, בהתלבטות ביניהם ובהבנה שעליו לבחור. בסופו של דבר הוא בחר ב"שירים ומנגינות" – דרכו בחיים כמוזיקאי. על אף הבחירה הוא ממשיך לתהות, האומנם זו אכן הדרך המתאימה עבורו.
השיר, כמו דברי המשנה, מאפשרים שיח לגבי הקושי של אדם כאשר עליו לקבל החלטות ולבחור במה שמתאים לו, תוך ויתור ופשרה על אפשרויות אחרות.
ערכים מובילים בשיר: אחריות, חיפוש, תקווה, קבלת החלטות.
כיתות ה'-ו'
הציגו את השיר והשמיעו אותו לתלמידים.
בקשו מהתלמידים לתת כותרת לכל בית (תשובות אפשריות: בית א': התלבטות; בית ב': ספקות; הפזמון: הבחירה).
הציגו את השורות הראשונות מתוך שני בתי השיר
| ההתלבטות: בית א'
לילה אל הבית,
עכשיו מגיעים אלפי חלומות,
מחכים בפתח הדלת,
לאט מתקדמים עומדים בשורות |
ספקות: בית ב'
לילה אל הבית,
לאט מציפים את הלב הספקות
נכנסים בתוך השער,
עכשיו מגיעות גם אלפי שאלות |
עמדו על המשותף בין שני הבתים. שימו לב לדימוי המשותף ( ההתלבטות והספקות מגיעים בלילה – מדוע? ההתלבטויות מחכות בפתח הדלת בעוד שהספקות, אחרי הבחירה, נכנסים בשער, אבל עדיין לא הגיעו או נכנסו לבית – לבחירה (בפזמון).
קראו את סוף השורות בשני הבתים.
זה הזמן שלך לבחור זה הזמן שלך להיות
קיימו דיון: מהו המסר שהדובר בשיר מבקש להעביר ואיך הדבר קשור לביטוי "הדרך שלך" (אחרי שבחר את הדרך שלו , "דרך המנגינות", הדובר בשיר מבקש להסיר את הספקות ולהיות בטוח ונוכח בבחירה שלו וליהנות ממנה).
הציגו לתלמידים את שני הפתגמים (ראו לעיל) ושאלו:
כיצד הפתגמים קשורים למסרים העולים מתוך שני הבתים?
למורה: ראו את דברי הפתיחה שלעיל. רבי יוחנן מבקש מתלמידיו לצאת ולחפש את הדרך שלהם. בדברי ר' יהודה הנשיא גם מודגש ממד הבחירה – ההתלבטות בין אפשרויות שונות. בשיר יש חיפוש, התלבטות, הרהורים וספקות עד הבחירה. בפרקי אבות, הדרך שלהם צריכה להיות דרך "ישרה", כלומר דרך טובה ונכונה עבורם, שנבחרה אחרי מסע של הרהורים וספקות ורק אז לדבוק בה ולהפוך אותה לדרך שלהם, כפי שהדובר בשיר הפך את השירים והמנגינות לדרך שלו.
