חלופות לפעילויות על פי קבוצות ושיח כיתתי
השיר שלפנינו עוסק בבחירה לראות את הטוב ולהודות עליו, בכמיהה לחיות חיים מלאים. השיר מתרומם מן העצבות אל ההתרגשות והיכולת להגשים חלומות. הטוב המושג בחלום ובמציאות מלא בהודיה שקטה מחד, ונאמרת מאידך. בפעילויות שלפנינו נעסוק בבחירה לראות את הטוב ובהודיה עליו.
אוריינות
1. שמעו עם התלמידים את הבית הראשון ואת הפזמון, ובקשו מהתלמידים לסמן את כל המילים אשר נותנות תחושה של טוב. שאלו:
- האם לדעתכם השיר מתרחש בשעות היום או הלילה?
2. בקשו מן התלמידים לצייר את הפזמון של השיר. שאלו:
- לאן, לדעתכם, הולך הדובר בשיר?
- האם זהו טיול נעים?
- לאן אתם הייתם רוצים ללכת לטייל אם הייתם יכולים ללכת לכל מקום?
3. סכמו: השיר כולו נותן תחושה של דברים טובים סביבנו, וכשאתה בטוב, אתה צועד אל עבר הטוב ונמצא בטוב.
ערך במבחן – הודיה
1. שאלו את התלמידים: כמה פעמים בשיר מופיעה המילה 'היום'?
- איזו תחושה נותנת החזרה על המילה הזו שוב ושוב?
- בשיר כמה וכמה דברים הקורים ממש היום, מהם?
2. סכמו: ממש היום מרגיש הדובר את כל הטוב שבחייו. ממש היום מבקש הדובר לחיות חיים מלאים וטובים וממש היום מודה השיר על כל הטוב. נדמה כי הכול קורה בשיר זה היום
3. ספרו לתלמידים כי במסורת היהודית קיימת תפילה קצרה אשר נאמרת כל בוקר ממש עם היקיצה. תפילת מודה אני: מודֶה/מוֹדָה אֲנִי לְפָנֶיךָ מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם, שֶׁהֶחֱזַרְתָּ בִּי נִשְׁמָתִי בְּחֶמְלָה, רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ. שאלו:
- מדוע לדעתכם נאמרת התפילה עם היקיצה?
- על מה יש לכם להודות ממש היום?
חלופות לפעילויות על פי קבוצות ושיח כיתתי
השיר שלפנינו עוסק בבחירה לראות את הטוב ולהודות עליו, בכמיהה לחיות חיים מלאים. השיר מתרומם מן העצבות אל ההתרגשות והיכולת להגשים חלומות. הטוב המושג בחלום ובמציאות מלא בהודיה שקטה מחד, ונאמרת מאידך. בפעילויות שלפנינו נעסוק בבחירה לראות את הטוב ובהודיה עליו.
אוריינות
1. בקשו מהתלמידים לסמן בצבע כחול את כל הפעלים המופיעים בשיר.
2. בקשו מהם עתה לסמן בצבע אדום את כל התחושות שישנן בשיר.
3. שאלו:
- מה פירוש המשפט בשיר "אמרי שאין זו אגדה" ?
- האם זהו פועל או תחושה?
- האם זוהי תחושה חיובית או שלילית?
- האם המשפט מוכר לכם?
ערך במבחן – "אם תרצו – אין זו אגדה"
1. הראו לתלמידים את התמונות של האירועים הבאים: נחיתת האדם הראשון על הירח, הזכייה הראשונה של ישראל במדליה אולימפית, הסכם השלום עם ירדן.
- מי מזהה את האירועים המצולמים?
- מה משותף לשלוש התמונות הללו?
- כל התמונות מצלמות אירוע היסטורי שאירע ב60 השנים האחרונות. תמונה שלפני שצולמה – חשבנו שהדבר שלפנינו לא אפשרי, והנה בכוח האמונה והרצון המאורע התגשם.
2. הראו לתלמידים תמונה של הכרזת העצמאות של מדינת ישראל.
3. ספרו לתלמידים על בנימין זאב הרצל. הרצל, מוגדר כחוזה המדינה – איש של חזון וחלומות שהצליח בעמל רב להפוך חלום למציאות. בשנת 1902 הוציא הרצל את הספר 'אלטנוילנד' ובהקדמה כתב: "חלום ומעשה אינם שונים כל כך כפי שנוטים לחשוב, כי כל מעשי בני האדם בחלום יסודם וגם אחריתם – חלום היא. …ואילו אם לא תרצו הרי כל אשר סיפרתי לכם אגדה הוא, ואגדה יוסיף להיות". אנו מכירים את המשפט המסכם של אמירה זו 'אם תרצו – אין זו אגדה'. בסופו של הקונגרס הציוני הראשון כתב הרצל ביומנו את הדברים הבאים: "אילו באתי לסכם את קונגרס באזל באמרה אחת, שעליי להיזהר שלא לבטאה בפומבי, הרי הייתה זו: 'בבאזל יסדתי את מדינת היהודים'. ..לו אמרתי זאת היום בפומבי, הייתה התשובה צחוק מכל עברים. אולי בעוד חמש שנים, לכל היותר בעוד חמישים שנה, יכירו בה הכול." ואכן חלומו וחזונו של הרצל התממשו: חמישים שנה לאחר קונגרס באזל ב- 1897, בשנת 1947, הכירו מדינות העולם בתוכנית החלוקה לפיה תקום כאן מדינת ישראל.
- במה דומה האירוע המתועד בתמונה לשלוש התמונות הקודמות? ובמה הוא שונה?
4. סכמו: גם הקמתה של מדינת ישראל הייתה לחלום בלתי מושג במשך דורות רבים. אמונה גדולה ומעשי בלתי פוסקי הובילו להתגשמות החלום.
חלופות לפעילויות על פי קבוצות ושיח כיתתי
השיר שלפנינו עוסק בבחירה לראות את הטוב ולהודות עליו, בכמיהה לחיות חיים מלאים. השיר מתרומם מן העצבות אל ההתרגשות והיכולת להגשים חלומות. הטוב המושג בחלום ובמציאות מלא בהודיה שקטה מחד, ונאמרת מאידך. בפעילויות שלפנינו נעסוק בבחירה לראות את הטוב ובהודיה עליו.
אוריינות
1. בקשו מהתלמידים למצוא כמה דמויות אליהם פונה הדובר הראשי בשיר ולמתוח בשיר קו מתחת לכל בקשה לאחת מן הדמויות. שאלו:
- האם מופיע שם של אחת הדמויות?
- האם, לדעתכם, כל הדמויות הן אנושיות?
ערך במבחן – קול דממה דקה
1. בקשו מהתלמידים לקרוא שוב את הבית הבא:
"היום ביום הזה ממש
אני אומר תפילת תודה
אמרי שאין זו אגדה
אמרי בשקט היום"
- שאלו: מדוע, לדעתכם, מציע הדובר בשיר לומר את דברי התודה בשקט?
2. הזמינו את התלמידים להניח את כלי הכתיבה, לעצום עיניים ובמשך שתי דקות להקשיב לשקט.
- האם שמעתם משהו?
- כמה זמן, לדעתכם, היינו בשקט?
- האם לדעתכם עברו יותר או פחות משתי דקות?
- מהו, לדעתכם, כוחו של השקט?
3. במסכת אבות, פרק א', משנה ט"ז נאמר: "שמעון בנו אומר: כל ימיי גדלתי בין החכמים, ולא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה; ולא המדרש הוא העיקר, אלא המעשה…" שאלו:
- מה הקשר בין שני חלקי המשנה?
- לפי הרגשתכם, מה לדעתכם קורה בשתיקה, אף שלא נאמר בה דבר?
4. ניתן לסיים את השיעור בשירו של קובי אפללו "בא מן השתיקה".
