אֵלִי, אֵלִי
שֶׁלֹּא יִגָּמֵר לְעוֹלָם
הַחוֹל וְהַיָּם,
רִשְׁרוּשׁ שֶׁל הַמַּיִם,
בְּרַק הַשָּׁמַיִם,
תְּפִלַּת הָאָדָם.
הַחוֹל וְהַיָּם,
רִשְׁרוּשׁ שֶׁל הַמַּיִם,
בְּרַק הַשָּׁמַיִם,
תְּפִלַּת הָאָדָם.
אֵלִי, אֵלִי
שֶׁלֹּא יִגָּמֵר לְעוֹלָם
הַחוֹל וְהַיָּם,
רִשְׁרוּשׁ שֶׁל הַמַּיִם,
בְּרַק הַשָּׁמַיִם,
תְּפִלַּת הָאָדָם.
הַחוֹל וְהַיָּם,
רִשְׁרוּשׁ שֶׁל הַמַּיִם,
בְּרַק הַשָּׁמַיִם,
תְּפִלַּת הָאָדָם.
השיר מזמן שיח עם תלמידים על הכרת הטוב ,התודה על הקיים ועל תקווה ואופטימיות
בשיר שני בתים. קראו יחד עם התלמידים את השיר, והזמינו אותם לשתף בקבוצות:
1. "אלי, אלי
שלא ייגמר לעולם.."
2. "החול והים…"
3. החול והים הם דברים שניתן לחוש בהם בעת מגע ומישוש.
4. "רשרוש של המים"
5. "ברק השמים"
6. "תפילת האדם"
7. אילו רגשות מתעוררים בכם בעת קריאת שיר זה?
8. מה הייתם בוחרים לצייר או לצבוע מתוך השיר? מדוע?
9. מה הייתם אומרים למשוררת, לו יכולתם? מה הייתם שואלים אותה?
(למורים: הצטיידו בבקבוקים ריקים כמספר הקבוצות בכיתה)
כתבו על גבי דף 3 משאלות שתבקשו וציינו ליד כל משאלה מה עליכם לעשות כדי שתתגשם:
(למורה: זוהי הזדמנות לנהל בכיתה שיח בדבר היכולת שלנו לחלום ולבקש, לצד האחריות והעשייה. שיח המעורר שאלה בנוגע לפעולות הנדרשות לביצוע כדי שרצונותינו יתגשמו. מהו החלק שלנו בהגשמת חלומותינו? מי ומה יכולים לעזור לנו להשיג את מטרותינו?)
1. משהו שאבקש שיקרה לי. מה עליי לעשות להגשמת המשאלה ?
2. משהו שאבקש שיקרה למשפחתי- כיצד אוכל לסייע למשאלה להתגשם?
3. משהו שאבקש שיקרה בכיתה שלנו- מה עליי לעשות? כיצד אוכל לתרום להגשמת המשאלה?
גלגלו את הדף לגליל, כך שתוכלו להכניסו דרך פתח הבקבוק הקבוצתי.
הפקידו את הבקבוק אצל מחנכת הכיתה לתקופה בת 3 חודשים או עד לסוף שנת הלימודים, וקראו בתום התקופה את המשאלות שהבעתם.
השיר מזמן שיח עם תלמידים על הכרת הטוב ,התודה על הקיים ועל תקווה ואופטימיות
בשיר שני בתים. קראו יחד עם התלמידים את השיר, והזמינו אותם לשתף בקבוצות:
1. "אלי, אלי
שלא ייגמר לעולם.."
2. "החול והים…"
3. החול והים הם דברים שניתן לחוש בהם בעת מגע ומישוש.
4. "רשרוש של המים"
5. "ברק השמים"
6. "תפילת האדם"
7. אילו רגשות מתעוררים בכם בעת קריאת שיר זה?
8. מה הייתם בוחרים לצייר או לצבוע מתוך השיר? מדוע?
9. מה הייתם אומרים למשוררת, לו יכולתם? מה הייתם שואלים אותה?
(למורים: הצטיידו בבקבוקים ריקים כמספר הקבוצות בכיתה)
כתבו על גבי דף 3 משאלות שתבקשו וציינו ליד כל משאלה מה עליכם לעשות כדי שתתגשם:
(למורה: זוהי הזדמנות לנהל בכיתה שיח בדבר היכולת שלנו לחלום ולבקש, לצד האחריות והעשייה. שיח המעורר שאלה בנוגע לפעולות הנדרשות לביצוע כדי שרצונותינו יתגשמו. מהו החלק שלנו בהגשמת חלומותינו? מי ומה יכולים לעזור לנו להשיג את מטרותינו?)
1. משהו שאבקש שיקרה לי. מה עליי לעשות להגשמת המשאלה ?
2. משהו שאבקש שיקרה למשפחתי- כיצד אוכל לסייע למשאלה להתגשם?
3. משהו שאבקש שיקרה בכיתה שלנו- מה עליי לעשות? כיצד אוכל לתרום להגשמת המשאלה?
גלגלו את הדף לגליל, כך שתוכלו להכניסו דרך פתח הבקבוק הקבוצתי.
הפקידו את הבקבוק אצל מחנכת הכיתה לתקופה בת 3 חודשים או עד לסוף שנת הלימודים, וקראו בתום התקופה את המשאלות שהבעתם.
השיר מזמן שיח עם תלמידים על הכרת הטוב ,התודה על הקיים ועל תקווה ואופטימיות
בשיר שני בתים. קראו יחד עם התלמידים את השיר, והזמינו אותם לשתף בקבוצות:
1. "אלי, אלי
שלא ייגמר לעולם.."
2. "החול והים…"
3. החול והים הם דברים שניתן לחוש בהם בעת מגע ומישוש.
4. "רשרוש של המים"
5. "ברק השמים"
6. "תפילת האדם"
7. אילו רגשות מתעוררים בכם בעת קריאת שיר זה?
8. מה הייתם בוחרים לצייר או לצבוע מתוך השיר? מדוע?
9. מה הייתם אומרים למשוררת, לו יכולתם? מה הייתם שואלים אותה?
(למורים: הצטיידו בבקבוקים ריקים כמספר הקבוצות בכיתה)
כתבו על גבי דף 3 משאלות שתבקשו וציינו ליד כל משאלה מה עליכם לעשות כדי שתתגשם:
(למורה: זוהי הזדמנות לנהל בכיתה שיח בדבר היכולת שלנו לחלום ולבקש, לצד האחריות והעשייה. שיח המעורר שאלה בנוגע לפעולות הנדרשות לביצוע כדי שרצונותינו יתגשמו. מהו החלק שלנו בהגשמת חלומותינו? מי ומה יכולים לעזור לנו להשיג את מטרותינו?)
1. משהו שאבקש שיקרה לי. מה עליי לעשות להגשמת המשאלה ?
2. משהו שאבקש שיקרה למשפחתי- כיצד אוכל לסייע למשאלה להתגשם?
3. משהו שאבקש שיקרה בכיתה שלנו- מה עליי לעשות? כיצד אוכל לתרום להגשמת המשאלה?
גלגלו את הדף לגליל, כך שתוכלו להכניסו דרך פתח הבקבוק הקבוצתי.
הפקידו את הבקבוק אצל מחנכת הכיתה לתקופה בת 3 חודשים או עד לסוף שנת הלימודים, וקראו בתום התקופה את המשאלות שהבעתם.
חלופות לדיון ושיח כיתתי בשילוב הפעלות
מה נרצה "שלא ייגמר לעולם"? ומתי בקשה כזו תעלה בקרבנו? האם כשנחוש אופטימיות ותקווה ונרצה שהמצב יישאר על כנו, או דווקא נוכח פחד ואיום מפני האפשרות שהקיום כפי שאנו מכירים, עתיד להשתנות?
1. אמרו לתלמידים: בשיר מופיע הביטוי "שלא ייגמר לעולם". שאלו: אילו מילים אתם מכירים שמבטאים תקווה, משאלה? (הלוואי, לו יהי, בבקשה, אנא)
2. שאלו: מה ההיפך מתקווה? (ייאוש), כיצד מתבטא אדם מיואש? (אין לי כוח, נמאס לי, אין שום סיכוי…)
1. בשיר בקשה שכמה תופעות טבע לא יגמרו לעולם, הסבירו אותן במילותיכם (החול והים, המים, צבע השמיים). איזו בקשה תוסיפו? איזו תופעה בטבע אתם אוהבים ורוצים שתישאר תמיד?
2. ספרו על חייה של חנה סנש; בחירתה לעלות ארצה, להצטרף לגרעין שרוצה להקים קיבוץ ולהתגייס לצבא הבריטי. ספרו כי את מחשבותיה ורגשותיה כתבה ביומן אישי מגיל 15 ועד גיל 23. הקריאו קטע: "אני אוהבת בארץ את האפשרות לעשות מדינה יהודית, מצוינת, יפה, והעתיד תלוי בזה. אני רוצה לעשות הכל, כל אשר אעצור כוח, לקרב החלום הזה אל הממשות או להפך, הממשות אל החלום" (בודפשט, 1938). שאלו: על מה חלמה סנש?
3. בקשו מהתלמידים לכתוב קטע קצר של יומן אישי, שבו הם מתארים את החלום האישי שלהם.
חלופות לדיון ושיח כיתתי בשילוב הפעלות
מה נרצה "שלא ייגמר לעולם"? ומתי בקשה כזו תעלה בקרבנו? האם כשנחוש אופטימיות ותקווה ונרצה שהמצב יישאר על כנו, או דווקא נוכח פחד ואיום מפני האפשרות שהקיום כפי שאנו מכירים, עתיד להשתנות?
1. הסבירו: המילה "רשרוש" היא אוֹנוֹמָטוֹפֵּאָה (תצליל), מילה שצלילה מחקה את משמעותה. בקשו מהתלמידים לחשוב על אונומטופאות נוספות (בקבוק, טיפה, קשקוש, פטפוט)
2. חלקו את הכיתה לזוגות והנחו כל זוג להמציא אונומטופאה חדשה.
1. אמרו: בשיר יש התייחסות לתופעות טבע שונות. בחרו אחת מהן, דמיינו שאתם רואים, שומעים ומרגישים אותה וכתבו תיאור של החוויה. הזמינו תלמידים שונים לקרוא בפני הכיתה.
2. הקריאו: "כִּי-בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת-זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל-שְׂפַת הַיָּם" (בראשית כ"ב, פסוק י"ז). במה מברך ה' את אברהם? איזו תכונה של החול מודגשת בדימוי? (הכמות האינסופית של גרגריו)איזה דימוי אחר מופיע בשיר המדגיש אותה תכונה? חשבו על דבר-מה שהייתם רוצים שיהיה אינסופי, כמו החול שעל שפת הים והכוכבים בשמים.
3. הכירו לתלמידים את דמות המופת אלברט איינשטיין, פיזיקאי יהודי, מגדולי המדענים בכל הזמנים והקריאו את אמרתו: "יש יתרון של שלמות בטיפת מים יחידה מכל המכונות שהומצאו על ידי האדם". שאלו: מה מרשים אותו יותר – הטבע, או הישגי האדם? מדוע? מה דעתכם על כך?
חלופות לדיון ושיח כיתתי בשילוב הפעלות
מה נרצה "שלא ייגמר לעולם"? ומתי בקשה כזו תעלה בקרבנו? האם כשנחוש אופטימיות ותקווה ונרצה שהמצב יישאר על כנו, או דווקא נוכח פחד ואיום מפני האפשרות שהקיום כפי שאנו מכירים, עתיד להשתנות?
1. אמרו לתלמידים: המילה 'אחריות' מיוחדת. שאלו: באיזו אות היא מתחילה ובאיזו מסתיימת? (א'-ת') איך זה קשור למשמעות המילה? (אחריות היא מא' ועד ת', על הכל)
2. אילו מילים מסתתרות בה ובאיזה סדר? (א-אני, אח-הקרוב אלי, אחר-הזר, אחרי-אני מוביל, אחריו-אני יודע ללכת אחרי אחרים, אחריות) מה הקשר ביניהן לבין המושג "אחריות"? (היכולת להוביל והיכולת להיות מובל, יחס לאחר)
1. הקרינו את "חדשות מהעבר" אודות חנה סנש (עד דקה 6:40). שאלו: מדוע התגייסה חנה לצבא הבריטי, הצטרפה לצנחנים ולמשימה בהונגריה? האם האמינה שבכוחה לסייע לגבור על גרמניה הנאצית?
2. אמרו לתלמידים: ראינו כי אצל חנה סנש בלטה היכולת לקחת אחריות. שאלו: האם בשיר "הליכה לקיסריה" באה לביטוי תכונה זו שלה? (לא, היא הרי פונה לאלוהים שיעזור לה…) מדוע? (למורה: זוהי הזדמנות לשוחח על היכולת לבקש עזרה, גם כשמובילים וחזקים. מומלץ להזכיר את המילה "אחריות", עם הקריאות "אחרי" ו"אחריו").
3. שאלו: מהי הבקשה האחרונה של חנה סנש בשיר? ("תפילת האדם"), כיצד אתם מבינים בקשה זו? מהי "תפילת האדם"? למה בני-אדם מתפללים? למה אתם מתפללים? (בריאות, חברות, אהבה, שמחה..) מה הקשר בין "תפילה" ל"אחריות אישית"? כיצד נתפס בעיניכם אדם שמתפלל לעזרה, האם הוא מסיר אחריות מעצמו או להפך? מדוע?
4. שאלו: במה שונה "תפילת האדם" משאר הבקשות בשיר? (היא מעולם האדם ולא מהטבע), מדוע חנה סנש מסיימת דווקא עם בקשה זו? האם לדעתכם זה רמז לכך שזו הבקשה החשובה ביותר? או שאולי היא האחרונה, כי אפשר גם בלעדיה?
מצורף נספח 1
את השיר "הליכה לקיסריה" חיברה חנה סנש והלחין דוד זהבי לאחר מותה הטראגי. כמו מילות השיר, כך לחנו תמציתי ומרוכז – 'מעט המכיל את המרובה': לחן קצר, מנעד רחב (מעל אוקטבה), פותח בקפיצת אוקטבה – מוטיב נדיר כשלעצמו. הקו המלודי "מצייר בצלילים" את הטופוגרפיה של תמונת העולם שבשיר: מהחול דרך הרשרוש – עד לשמיים, מהאדם דרך תפילתו – לאלוהיו.
1. הכינו מראש ארבע תמונות בגודל A4: בצידן האחד – חול בשפת הים / מים / שמיים / אדם, ובצידן השני – דיוקנה של חנה סנש. בנוסף הכינו תשתית מתאימה וממוספרת לסידור התמונות (לפי הדוגמה בנספח, בפעילות 1):
2. שירו על ההברה "לוּ" צלילים עולים ויורדים (בצעדי סקונדה או בקפיצות) ובקשו מהתלמידים לסמן בתנועת כפות הידיים מעלה ומטה לפי גובה הצליל ששרתם – עולה או יורד. לאחר תרגול חופשי הציגו על הלוח בפני התלמידים שני גרפים (בנספח), ושירו בדרך זו (ללא המילים) את התמצית המלודית של תיבות 5–12 (הצלילים הארוכים), התואמת לאחד הגרפים:
3. הזמינו מספר תלמידים לעמוד בשורה מול הלוח ולתת יד זה לזה. שירו את השיר עם שאר התלמידים היושבים, ובקשו משורת התלמידים לצעוד צעד אחד קדימה או אחורה בהתאם לכיוון המלודי של המשפטים השונים. לוו את השירה והצעידה באצבעכם על גבי הגרף ובסימני הידיים.
מצורף נספח 1
את השיר "הליכה לקיסריה" חיברה חנה סנש והלחין דוד זהבי לאחר מותה הטראגי. כמו מילות השיר, כך לחנו תמציתי ומרוכז – 'מעט המכיל את המרובה': לחן קצר, מנעד רחב (מעל אוקטבה), פותח בקפיצת אוקטבה – מוטיב נדיר כשלעצמו. הקו המלודי "מצייר בצלילים" את הטופוגרפיה של תמונת העולם שבשיר: מהחול דרך הרשרוש – עד לשמיים, מהאדם דרך תפילתו – לאלוהיו.
1. הכינו כרטיסיות עם המילים: חול, ים, רשרוש, מים, ברק, שמיים, תפילת, אדם. שירו ובקשו מהתלמידים לסדר את הכרטיסיות במרחב בהתאם לגובה הצליל של המילה, ולפי הכיוון המלודי של המשפט, כפי שמושר בפעם הראשונה בשיר, ואחר כך כפי שמושר בחזרתו השנייה בשיר (ראו בנספח):
2. רשמו על הלוח את סולם רה מינור. הדגימו ואלתרו סקוונצות בכיוונים שונים במסגרת הסולם. הזמינו תלמידים להמציא סקוונצות.
3. למדו את מילות השיר בשפת הסימנים של החירשים ובצעו את השיר. נסו לבצעו כשהשירה בלב (עם הסימנים בלבד ולא בקול רם), תוך שמירה על טמפו משותף.
מצורף נספח 1
את השיר "הליכה לקיסריה" חיברה חנה סנש והלחין דוד זהבי לאחר מותה הטראגי. כמו מילות השיר, כך לחנו תמציתי ומרוכז – 'מעט המכיל את המרובה': לחן קצר, מנעד רחב (מעל אוקטבה), פותח בקפיצת אוקטבה – מוטיב נדיר כשלעצמו. הקו המלודי "מצייר בצלילים" את הטופוגרפיה של תמונת העולם שבשיר: מהחול דרך הרשרוש – עד לשמיים, מהאדם דרך תפילתו – לאלוהיו.
1. רשמו על הלוח את סולם רה מינור. שירו יחד את צלילי הסולם בעלייה ובירידה בסולפז' – בצעדי סקונדה, ולאחר מכן שירו בקפיצות הולכות וגדלות מצליל רה (רה-מי, רה-פה, רה-סול וכו').
2. השמיעו את השיר "שיר ישראלי" שחיברו אהוד מנור ושלמה גרוניך ומצאו בו את הזיקה לשיר "הליכה לקיסריה" (למורה: בסוף הפזמון אחרי "מי אני? מי אני? כן, אני – אלי, אלי, שיר ישראלי"). האם זהו ציטוט מוזיקלי מדויק? מדוע לדעתכם בחרו לאזכר דווקא את השיר הזה ב"שיר ישראלי"?
3. הרחבה: בקשו מהתלמידים לחפש שירים נוספים שיש בהם קפיצה גדולה (אוקטבה?) ובדקו באיזה הקשר מילולי הולחנה הקפיצה (שירים לדוגמה: התקווה – "עוד לא אבדה… התקווה בת שנות…", חורשת האקליפטוס – "חורשת האקליפטוס, הגשר הסירה…", "somewhere over the rainbow" – שם מעבר לקשת בענן…).
לשיר "הליכה לקיסריה", המוכר גם כ"אלי, אלי", מקום מרכזי בתרבות הזיכרון הישראלית, והוא בין השירים המושמעים ביותר בימי הזיכרון לשואה ולגבורה ולחללי צה"ל. בשונה משירים רבים בני-זמננו, השיר נעדר אלמנטים לאומיים והוא שיר פרטי וצנוע שנכתב ביומנה האישי של אישה צעירה בת 21. עם מותה ההירואי של הכותבת - הלוחמת, הצנחנית והמשוררת חנה סנש - קיבל השיר משמעות חדשה והופקע מפרטיותו.
השיר פותח בפנייה אינטימית ותמימה לאל - "שלא ייגמר לעולם", וממשיך בבקשה שהאלמנטים הבסיסיים ביותר של היקום יתמידו בהווייתם: החול, הים, המים והשמים. ובסופם, או בתוכם, יתאפשר הקיום של האדם המקווה לטוב, המתפלל לאלוהיו. השיר פותח בלשון תפילה, "אלי, אלי", ומסתיים ב"תפילת האדם" וכך נסגר מעגל: השיר הוא תפילה המבקשת שתפילת האדם תיוותר על כנה.
מחד גיסא, אפשר לקרוא את השיר כשיר אופטימי, המכיר ביופיו ובחיוניותו של העולם ומבקש לשומרו כך, ומאידך גיסא, עולה השאלה - מדוע התעורר הצורך לבקש זאת? האם אין הדבר מעיד על חשש מפני האפשרות שמשהו ישתנה? שהקיום הרגוע והטוב עומד בפני ערעור?
חנה סנש עלתה לישראל בשנת 1939, בגיל 18, אחרי שחוותה גילויי אנטישמיות בארץ הולדתה, הונגריה. בשנת 1943 התנדבה לצבא הבריטי והצטרפה לקבוצת צנחנים שנועדו לצנוח על אדמת אירופה, כחלק מהמאבק בגרמניה הנאצית. במבצע זה מצאה את מותה. את השיר "הליכה לקיסריה" כתבה זמן קצר לפני הצטרפותה לצבא הבריטי, בנובמבר 1942.
רשרוש - רחש, השמעת קול חלש