לא נבחר ערך נושאי
מילים: נעמי שמר
לחן: נעמי שמר
התחדשות
מילים: נעמי שמר
לחן: נעמי שמר

עֲיֵפוּת בִּלְתִּי מֻסְבֶּרֶת 

פִּיק בִּרְכַּיִם לֹא מוּבָן 

זוֹ שָׁעָה שֶׁלֹּא חוֹזֶרֶת 

לְעוֹלָם – אֲבָל 

בְּלִבְּךָ אַתָּה יוֹדֵעַ 

שֶׁמֵּעֵבֶר לַפִּנָּה 

אַהֲבָה חֲדָשָׁה 

מַמְתִּינָה 

 

אַחֲרֵי הַחַגִּים יִתְחַדֵּשׁ הַכֹּל 

יִתְחַדְּשׁוּ וְיָּשׁוּבוּ יְמֵי הַחוֹל 

הָאֲוִיר, הֶעָפָר, הַמָּטָר וְהָאֵשׁ 

גַּם אַתָּה, גַּם אַתָּה תִּתְחַדֵּשׁ 

 

בְּגַנְךָ פּוֹרְחִים לְפֶתַע 

בְּעִרְבּוּבְיָה גְּמוּרָה 

עֵץ הַחֲלוֹמוֹת 

וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וְרַע 

הִסְתַּכֵּל עַל כֵּלֶיךָ 

שֶׁהִשְׁאַרְתָּ בֶּחָצֵר 

הַפַּטִּישׁ, הַסֻּלָּם, הַמַּעֲדֵר 

 

אַחֲרֵי הַחַגִּים… 

 

בַּמַּסָּע שֶׁלֹּא נִגְמַר 

בֵּין שְׂדוֹת הַצֵּל וּשְׂדוֹת הָאוֹר 

יֵשׁ נָתִיב שֶׁלֹּא עָבַרְתָּ 

וְשֶׁתַּעֲבֹר 

שְׁעוֹן הַחוֹל, שְׁעוֹן חַיֶּיךָ 

מְאוֹתֵת לְךָ עַכְשָׁו 

לָמֶד-דָּלֶת, לָמֶד-הֵא, לָמֶד-וָו. 

 

אַחֲרֵי הַחַגִּים…

מדריך למורה

מילון

פיק ברכיים – פחד, רעד בברכיים

אחרי החגים – ביטוי המתייחס לחזרה לשגרת עבודה לאחר תקופת החגים

האוויר, העפר, המטר והאש – ארבעת יסודות הטבע, על פי תיאורה קדם מדעית ביוון העתיקה

עץ הדעת טוב ורע – רמז לעץ הדעת, שעל פי סיפור גן עדן, (בראשית פרק ב') נאסר על אדם וחווה לאכול מפריו. לאחר שאכלו ממנו הפכו לבעלי היכולת להבחין בין טוב ורע.

נתיב – שביל, מסלול

שעון החול – מכשיר למדידת זמן העשוי משני מכלי זכוכית שביניהן מעבר צר. בתוך המכלים נתון חול דק. המעבר בין החלק העליון לתחתון מסמל את הזמן האוזל.

מאותת – מסמן

 

ערכים: התחדשות, בחירה בטוב, תיקון, מעשים טובים, עבודה, קודש וחול.

חלון לשיר של יום

אֶרֶץ שֶׁל פְּרָחִים
חיים ישראל
מילים: יונה דוד (מקור)
לחן: יובל סטופל
כיתות: גילאי א'-ב', גילאי ג'-ד', גילאי ה'-ו'
וְהָאֵר עֵינֵינוּ בְּתורָתֶךָ
אביהו מדינה וחיבת הפיוט
מילים: מתוך התפילה
לחן: אביהו מדינה על בסיס 'בדד יושבת'
כיתות: גילאי א'-ב', גילאי ג'-ד', גילאי ה'-ו'
בּוֹאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה
ישיבת רמת גן ולהקת זמרת הארץ בהתוועדות משותפת עם ישיבות רועה ישראל ואבינועם-תפוח
מילים: מן המקורות
לחן: ר' דוד בעריש מייזלס
כיתות: גילאי א'-ב', גילאי ג'-ד', גילאי ה'-ו'
מילים: עוזי חיטמן
לחן: עוזי חיטמן ויגאל בשן
כיתות: גילאי א'-ב', גילאי ג'-ד', גילאי ה'-ו'
חֲגִיגַת אָבִיב
מילים: דוד ברק
לחן: שייקה פייקוב
כיתות: גילאי א'-ב', גילאי ג'-ד', גילאי ה'-ו'
שָׁב אֶל אַדְמָתִי
מילים: אביהו מדינה
לחן: אביהו מדינה
כיתות: גילאי א'-ב', גילאי ג'-ד', גילאי ה'-ו'
מָה זֶה עוֹלֶה לְךָ לַחֲלֹם
מילים: יקיר ששון
לחן: יקיר ששון
כיתות: גילאי א'-ב', גילאי ג'-ד', גילאי ה'-ו'
קַבְּלִי נָא אֶת הַשִּׁיר
מילים: יורם טהרלב
לחן: נורית הירש
כיתות: גילאי א'-ב', גילאי ג'-ד', גילאי ה'-ו'
עוֹד יָבוֹא שָׁלוֹם עָלֵינוּ
מילים: מוש בן ארי
לחן: מוש בן ארי
כיתות: גילאי א'-ב', גילאי ג'-ד', גילאי ה'-ו'
אַדְּרַבָּה
מילים: רבי אלימלך מליז'נסק
לחן: יוסף גרין
כיתות: גילאי א'-ב', גילאי ג'-ד', גילאי ה'-ו'
Play Video

אודות השיר

השיר התחדשות נכתב על ידי נעמי שמר ובוצע בשנת 1985 על ידי עפרה חזה. השיר עוסק בימים בהם חוזרים לשגרת ימי החול אחרי חגי תשרי (כמה שנים מאוחר יותר כתבה שמר גרסה חדשה לשיר זה בשם "התחדשות אחרת", שבוצע ע"י להקת הנח"ל).

המושג "התחדשות" מרמז על הכוח הטמון בדברים קבועים, ישנים ומוכרים, להתעורר לחיים חדשים. השנים ועונות השנה חוזרות שוב ושוב במחזוריות קבועה, אולם בכל שנה מתאפשרת צמיחה מחודשת, ויש בה הבטחה לשיפור ולתיקון. ההתחדשות של לוח השנים נותנת בידנו הזדמנות להתחדש במעשינו ובבחירות שלנו.

הביטוי "אחרי החגים" מתייחס לחזרה לשגרת החולין שיש בה לעיתים משהו משעמם, מייגע וחד גוני. אך דווקא בימי החול, ימי המעשה והעבודה, גלומה הבטחת השינוי וההתחדשות.

לתיאור חילופי העונה שמר עושה שימוש בארבעת היסודות, "האוויר, העפר (אדמה), המטר (מים) והאש" ומרמזת באמצעותם על רוחות הסתיו, הגשמים הראשונים והכנת הקרקע לזריעה. חג הסוכות מהדהד בשורה: "הפטיש, הסולם, המעדר". הפעילות החקלאית של חריש וזריעה, ושינויי שעות האור והלילה מובלעים במילים: "שדות הצל ושדות האור".

השיר פותח בתערובת רגשות של פחד והתרגשות לקראת העתיד הלא ידוע. בהמשך מתוארות האפשרויות השונות העומדות בפנינו בראשית השנה, וביכולתנו לממשן, על פי בחירתנו, לטוב או לרע. השיר מסיים בהזמנה לעצב במו ידינו את השנה החדשה ואת חיינו.

סיומו החידתי של השיר, האותיות ל"ד, ל"ה, ל"ו, מרמז על השנים העוברות זו אחר זו, ככל הנראה השנים העבריות בהן נכתב השיר: תשל"ד – תשל"ו (1974 – 1976).

תווי השיר