זרקור על תרבות יהודית-ישראלית

מילות השיר מבוססות על הנאמר בברכה התשיעית בתפילת עמידה, היא תפילת שמונה עשרה.
תפילת העמידה נאמרת על פי המסורת שלוש פעמים ביום בשעת אמירת תפילות שחרית, מנחה וערבית.
הברכה התשיעית נקראת "ברכת השנים", ובה מבקש האדם מהאל שיברך אותו ואת פרי עמלו וישלח גשמים בעיתם. היעדר גשמים בעיתם בימי קדם פגע מאוד בעבודה החקלאית ובפרנסת האדם.
גשמים בעיתם נחשבו, ועודם נחשבים, סימן לברכה.

כיתות ג-ד
1. קראו  לתלמידים את הסיפור על חוני המעגל, המופיע בקישור הבא, וגם בנספח.

• מדוע זכה חוני לכינוי 'המעגל'? מה ביקש חוני מאלוהים?  האם אלוהים ענה לבקשתו? האם
• האנשים היו מרוצים? הסבירו מדוע היו מרוצים או מדוע לא היו מרוצים.

• מה ההבדל בין "גשמי זעף" ל"גשמי ברכה" על פי הסיפור ומילות השיר?
• האם הגשם בימינו חשוב כפי שהיה בימי קדם?

2. השיר נקרא "ברכנו". ברכה היא תפילה קצרה שנאמרת לפני קיום מצווה או בשעת קיומה. היא מכילה דברי שבח, הודיה או בקשה מהאל, והיא גם ברכה שאנחנו מברכים אחרים, או אחרים מברכים אותנו.

• ספרו לכיתה מתי ברכו אתכם? (ביום הולדת, אולי ביום הראשון של השנה החדשה?)  מתי אתם ברכתם אחרים? במה אתם מברכים את עצמכם היום?
• מהי הבקשה מהאל בשיר?
• במה הייתם רוצים לברך את מדינת ישראל?

3. את המילים "תן טל ומטר" מתחילים להגיד בתפילה  בתאריך ז' בחשוון (בדרך כלל בחודשים אוקטובר-נובמבר). עד לתאריך זה אומרים בתפילה "תן ברכה".

• ספרו לתלמידים מדוע מתחילים לבקש גשם בתאריך ז' בחשוון ולא לפני כן (ראו נספח).
• היזכרו במקרה שבו "תפס אתכם" גשם במפתיע. איך הרגשתם?
• מה ההבדל בין עולי הרגל, שחששו להירטב בגשם בדרך חזרה מירושלים (לפני אלפיים שנה), ובינינו היום?
• ציירו עולי רגל שחוזרים מירושלים הביתה בגשם. בין עולי הרגל ציירו גם ילד או ילדה מהזמן שלנו.

  לסיכום

  • למדנו כי מקור מילות השיר הוא בברכת השנים שבתפילת העמידה.
  • למדנו כי בימי קדם, וגם בימינו, הגשם הוא סימן לברכה והיעדרו הוא סימן לחוסר ברכה, ולעיתים אף לקללה.
  • למדנו על הסיבה ההיסטורית  לבקשת הגשמים בתפילה דווקא בז' בחשוון.

זרקור על תרבות יהודית-ישראלית

מילות השיר מבוססות על הנאמר בברכה התשיעית בתפילת עמידה, היא תפילת שמונה עשרה.
תפילת העמידה נאמרת על פי המסורת שלוש פעמים ביום בשעת אמירת תפילות שחרית, מנחה וערבית.
הברכה התשיעית נקראת "ברכת השנים", ובה מבקש האדם מהאל שיברך אותו ואת פרי עמלו וישלח גשמים בעיתם. היעדר גשמים בעיתם בימי קדם פגע מאוד בעבודה החקלאית ובפרנסת האדם.
גשמים בעיתם נחשבו, ועודם נחשבים, סימן לברכה.

כיתות ה-ו
1. קראו לתלמידים את הסיפור על חוני המעגל, המופיע המופיע בקישור הבא, וגם בנספח.

• מדוע זכה חוני לכינוי 'המעגל'? מה ביקש חוני מאלוהים?  האם אלוהים ענה לבקשתו? האם האנשים היו מרוצים? הסבירו מדוע היו מרוצים או מדוע לא היו מרוצים?
• מה ההבדל בין "גשמי זעף" ל"גשמי ברכה" על פי הסיפור ומילות השיר?
• האם הגשם היום חשוב כפי שהיה בימי קדם?

2. את המילים "תן טל ומטר" מתחילים להגיד בתפילה  בתאריך ז' בחשוון, (בדרך כלל בחודשים אוקטובר-נובמבר). ספרו לתלמידים מדוע מתחילים לבקש גשם בתאריך ז' בחשוון ולא לפני כן (ראו נספח).

• היזכרו במקרה שבו "תפס אתכם"  גשם במפתיע. איך הרגשתם?
• מה ההבדל בין עולי הרגל, שחששו להירטב בגשם בדרך חזרה מירושלים (לפני אלפיים שנה) ובינינו היום?
• ציירו עולי רגל שחוזרים מירושלים הביתה בגשם. בין עולי הרגל ציירו גם ילד או ילדה מהזמן שלנו.

3.  בשיר מוזכרת בקשה מהאל, להביא גשם על האדמה. כשהגשמים חזקים, מברכים ברכת הודיה על הגשמים. זוהי ברכת הגשמים.

• קראו את המקור בנספח, ואת הפירוש של רש"י למקור. הסבירו את המקור ואת הפירוש.
• היזכרו בטיפות של גשם הנופלות על שלוליות והשלולית "קופצת" לקראת הטיפות. האם במצב כזה גשם הוא חזק או חלש? למה דווקא בזמן הזה מתחילים לברך על הגשמים?
• הדגימו בכיתה: טפטפו טיפות מים לכוס והביטו כיצד המים בכוס קופצים לקראת הטיפות. (אם יורד גשם בשעת השיעור, צאו החוצה לראות כיצד בולטת הטיפה התחתונה לקראת העליונה).

  לסיכום

  • למדנו כי מקור מילות השיר הוא בברכת השנים שבתפילת העמידה.
  • למדנו כי בימי קדם, וגם בימינו, הגשם הוא סימן לברכה והיעדרו הוא סימן לחוסר ברכה, ולעיתים אף לקללה.
  • למדנו על הסיבה ההיסטורית  לבקשת הגשמים בתפילה דווקא בז' בחשוון.

זרקור מוזיקלי

הפזמונאי והמשורר דודו ברק כתב את השיר ויוני רועה הלחין אותו, עבור הזמר שייקה לוי, חבר בשלישיית "הגשש החיוור". לשיר קצב נינוח ורגוע, והלחן פשוט וסימטרי. השיר עוסק במעגל הנתינה בין חברים. בשלושת הבתים הראשונים מסכם המשורר כל מה שקיבל מחבריו ובבית הרביעי הוא רוצה להעניק לאחרים את המתנות שקיבל.

כיתות ג-ד
1. בהאזנה הראשונה בקשו מהתלמידים לזכור את המתנות שנתנו החברים בשיר. לאחר ההאזנה רשמו על הלוח את המתנות שזכרו.

2. חלקו לתלמידים את מילות השיר ובקשו מהם להקיף את כל המתנות בעת שהם מאזינים לשיר בפעם השניה.

3. השמיעו שוב את השיר ובקשו מהתלמידים לשיר רק את מילות המתנה שגילו.

 4. חלקו את משפטי השיר השונים בין התלמידים (זוגות או קבוצות) ובקשו  מכל זוג או קבוצה לשיר לפי הסדר את המשפט שקיבלו.  את הפזמון תשיר יחד כל הכיתה.

• שאלו את התלמידים:
  • אילו ערכים בולטים בשיר?
  • כיצד הדרך שבה ביצענו את השיר מבטאת ערכים אלו?
• בקשו מהתלמידים להציע עוד רעיונות  לביצוע השיר באופן שימחיש את המסרים שלו.

5. הציגו בכל פעם כרטיסייה עם תבנית מקצב (מתוך הנספח -ראה בקבצים להורדה), קראו והקישו אותה עם התלמידים. שירו עם התלמידים בכל פעם משפט אחד מתוך הבית, לפי סדר המשפטים, ובקשו מהתלמידים להתאים למשפט את תבנית המקצב הנכונה.

• לאילו משפטים  יש אותה תבנית מקצב?
• האם משפטים אלו דומים או זהים? (התייחסו גם למנגינה וגם למקצב)

6. בקשו מהתלמידים לכתוב עוד בית  לשיר, אשר יתאים למנגינה ולמקצב הבתים כפי שלמדו, ולהוסיף בבית זה עוד מתנות.

מה למדנו?

• הבחנה בין בית לפזמון.
• פיסוק מוזיקלי.
• קשר בין תוכן השיר ודרך ביצועו.
• זיהוי תבניות מקצב בולטות וחוזרות.
• זיהוי תבנית ליווי המשמשת כאוסטינטו והקשתה.
• שירת מרווח של קוורטה וזיהויו בשיר.

זרקור מוזיקלי

הפזמונאי והמשורר דודו ברק כתב את השיר ויוני רועה הלחין אותו, עבור הזמר שייקה לוי, חבר בשלישיית "הגשש החיוור". לשיר קצב נינוח ורגוע, והלחן פשוט וסימטרי. השיר עוסק במעגל הנתינה בין חברים. בשלושת הבתים הראשונים מסכם המשורר כל מה שקיבל מחבריו ובבית הרביעי הוא רוצה להעניק לאחרים את המתנות שקיבל.

כיתות ה-ו
1. אוסטינטו:

• בהאזנה ראשונה, בקשו מהתלמידים לזהות את תבנית המקצב המלווה את השיר ולהצטרף אליה במחיאות כף.
  
• כתבו את התבנית על הלוח ובקשו מהתלמידים ללוות לפיה את השיר, אך לבצע כל משפט בדרך שונה.
  • דרכי ליווי שונות: קולות גוף כגון מחיאה, טפיחה, רקיעה, נקישת לשון ועוד.
• חלקו את הכיתה לשתי קבוצות: קבוצה אחת תהיה אחראית על השירה וקבוצה שנייה תהיה אחראית על הקשת ליווי האוסטינטו. בקשו מכל קבוצה לבצע את תפקידה בזמן ההאזנה לשיר והחליפו בין תפקידי הקבוצות במהלך ההאזנה באמצעות סימן מוסכם. אפשרו לתלמידים להחליף אתכם ולנצח על הקבוצות במקומכם.
• בקשו מהתלמידים להביע את דעתם על המשפטים האלה:
  • הליווי הקבוע ברקע המנגינה יוצר תחושה של ביטחון/ תמיכה/ יציבות/ קביעות.
  • הליווי הקבוע ברקע המנגינה יוצר תחושה של בלבול/ אי יציבות/ בלאגן.

​​בקשו מהתלמידים לעמוד על הקשר שבין התחושה שיוצר הליווי הקבוע לבין התכונות של חבר טוב.

2. מרווח הקוורטה ידוע כמרווח המקנה הרגשה של חגיגיות, יציבות, הכרזה, קריאה, תרועה וביטחון.

• תרגלו עם התלמידים שירה של קוורטה בין הצלילים מי ולה, נגנו את מנגינת הפזמון בלבד ובקשו מהם להצביע כאשר ישמעו קוורטה.
• שירו עם התלמידים את פזמון השיר ובקשו מהם לגלות איזה משפט נפתח בקוורטה, ומהי חשיבותו.

הקוורטה פותחת את המשפט: "החבר הכי קרוב" ובכך מבליטה ומעצימה אותו.

• אפשר לבקש מהתלמידים למצוא עוד קפיצה מלודית בפזמון  ולהסביר מה היא מדגישה בתוכן השיר (סקסטה בתחילת הפזמון על המילה "מכל" מתארת את האינטונציה הדיבורית על מילה זו וגם מדגישה את העובדה שמכל החברים הוא קיבל את הטוב).

3. פעילות להרחבה- השוואה לשיר בעל תוכן משותף:
האזינו לעוד שיר  מתוך השירון, "חברים בכל מיני צבעים" ובקשו מהתלמידים להשוות בין השירים באמצעות הטבלה שלפניכם:

מה למדנו?

• הבחנה בין בית לפזמון.
• פיסוק מוזיקלי.
• קשר בין תוכן השיר ודרך ביצועו.
• זיהוי תבניות מקצב בולטות וחוזרות.
• זיהוי תבנית ליווי המשמשת כאוסטינטו והקשתה.
• שירת מרווח של קוורטה וזיהויו בשיר.