שיר זה הוא שיר תפילה, תפילה ישראלית, בשפה יום-יומית. בתפילה זו יש  הבחנה בין עיקר ובין טפל’ וכוחה בכוח הצמצום ובבחירה "רק להיות חופשי ומאושר".

לכל אחד מאיתנו יש הרבה מה לבקש  לעצמו  ולבני ביתו. אם נתאמץ, נגלה כי אנו מבקשים לעצמנו קודם כל דברים חשובים הנמצאים בבסיס חיינו – בעיקר לחיות חיים חופשיים ומאושרים.

"תן לראות אותם מן הנשמה" – מה אנו רואים ומה אנו בוחרים לראות?

אוריינות:

1. מה משמעות המשפט "תן לראות אותם מן הנשמה"?

2. מה ההבדל בין ראייה דרך העיניים לבין ראייה דרך הנשמה? מה משמעות המשפט "תן לנפש שתבער"?
באילו מילים מתאים לתאר תחושות בתוך הנפש שלנו?
איזו תחושה נותנת האש במשפט זה?

ערך במבחן:

1. אנו מוקפים בהרבה דברים טובים ויפים, אך לא תמיד רואים אותם. חלקו לתלמידים דף ועליו ציור של משקפיים והזמינו אותם לכתוב בתוך משקף אחד דברים טובים שיש בחייהם.

2. הזמינו את התלמידים לשתף.

3. הזמינו את התלמידים להוסיף במשקף השני דברים טובים נשלא חשבו עליהם עד אשר שמעו עליהם מפי חבריהם .

4. סכמו – הבחירה שלנו היא לראות כמה שיותר את הדברים הטובים בחיינו. (למורה: אפשר להציג את המשנה במסכת אבות אשר דנה בדרך הטובה שהאדם יכול לבחור בה (מסכת אבות, פרק ב, משנה ט). ובמשנה עצמה – את עמדתו של רבי אליעזר (עין טובה).

שיר זה הוא שיר תפילה, תפילה ישראלית, בשפה יום-יומית. בתפילה זו יש  הבחנה בין עיקר ובין טפל’ וכוחה בכוח הצמצום ובבחירה "רק להיות חופשי ומאושר".

לכל אחד מאיתנו יש הרבה מה לבקש  לעצמו  ולבני ביתו. אם נתאמץ, נגלה כי אנו מבקשים לעצמנו קודם כל דברים חשובים הנמצאים בבסיס חיינו – בעיקר לחיות חיים חופשיים ומאושרים.

תפילה אישית – מה באמת חשוב לי

אוריינות:

1. סמנו בשיר מילים המבטאות תפילה.

2. שאלו את התלמידים: מה משמעות המילה "תפילה"?

3. בספר בראשית מופיע הפסוק הזה: "וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל-יוֹסֵף, רְאֹה פָנֶיךָ לֹא פִלָּלְתִּי וְהִנֵּה הֶרְאָה אֹתִי אֱלֹהִים גַּם אֶת-זַרְעֶךָ". (בראשית מח, יא), מה משמעות המילה 'פיללתי' ? (למורה:  להסביר את הפסוק לפי הצורך).

4. סכמו: המילה תפילה – מקורה בשורש פ.ל.ל. שמשמעותו – לקוות. באמירת תפילה אנו מביעים במילים את אשר אנו מייחלים ומקווים לו, ולהבעה זו במילים כוח ומשמעות רבי עוצמה.

ערך במבחן:

1. חלקו לתלמידים דף לבן. בקשו מהתלמידים לכתוב בשלושה שלבים  מה הם מאחלים לעצמם: בשלב הראשון – בקשו שיכתבו כל מה שהם מאחלים לעצמם, בשלב השני – בקשו מהם לקפל את הדף ולכתוב רק שלושה דברים שהם מאחלים לעצמם, ובשלב השלישי – בקשו מהם לקפל שוב את הדף ולכתוב רק את הדבר הכי חשוב שהם מבקשים לעצמם (למורה: על ההנחיה להיות כללית ולא מגבילה).

2. הזמינו את התלמידים לשתף, ושאלו: מה צמצמנו ומה הותרנו? (למורה: בררו מה מאפיין את התפילה האישית – האם היא מתמקדת ברגשות, בחומר, במשפחה,  בחברים וכדומה)

3. סכמו: יש אין-סוף דברים שאנו רוצים ומאחלים לעצמנו. אך אם נתבונן, נגלה כי בתוכם יש עיקר  וטפל. אם נדע לענות לעצמנו מהם הדברים שהכי חשובים לנו, נדע לקדם את עצמנו יותר ויותר לכיוונם, ואולי אף נזכה להיות יותר ויותר חופשיים ומאושרים.

לחנו של השיר פשוט וקליט, ותואם למבנה הטקסטואלי. החלוקה הסימטרית והברורה למשפטים מולחנת בהתאמה בפיסוק מוזיקלי סימטרי, מילים חוזרות בתחילת משפטים מולחנות בהתאמה במוטיב רתמי ומלודי חוזר, ואלמנט החריזה המשתנה בין הבתים לפזמון נענה בשינוי ובקיצור המוטיב המלודי בפזמון בהתאמה. הזיקה בין רובדי המבנים המילולי והמוזיקלי בשיר מתבטאת ברכיבים מבניים כמו: משפט, אתנחתא, חריזה, מוטיב ושתק.

1. חלקו את הכתה לזוגות. השמיעו את השיר ובקשו מכל זוג לשלב במהלך ההאזנה מחיאת כף אחת במקומות שבהם "נשמע להם מתאים". בקשו מכמה זוגות להדגים את "ביצוע המחיאות"  שלהם. שאלו:

• האם ביצועי הזוגות זהים, דומים או שונים? מה בשיר (בטקסט ו/או בלחן) מכוון את התאמת המחיאות? (למורה – מתוך הפעילות הבהירו והמחישו את המושגים: משפט מוזיקלי, משפט מילולי, שתק, חריזה.)
• מה ההבדל הבולט בין מנגינת הבית למנגינת הפזמון?

2. חלקו את הכיתה לשתי קבוצות שירה ובצעו את השיר לסירוגין: כל קבוצה תשיר בתורה משפט או חצי משפט המתחרזים זה עם זה (ר' דוגמה בנספח 1)

3. השמיעו את השיר בביצוע הראל מויאל ושאלו:

• אילו קולות נוספים לסולן, וכיצד הם משתלבים בעיבוד: באוניסון, לסירוגין, בקנון, אחר?
• הצטרפו לשירת הקול השני שמבצעת מקהלת הילדים בפזמון. (למורה – תיווי בנספח 2)

לחנו של השיר פשוט וקליט, ותואם למבנה הטקסטואלי. החלוקה הסימטרית והברורה למשפטים מולחנת בהתאמה בפיסוק מוזיקלי סימטרי, מילים חוזרות בתחילת משפטים מולחנות בהתאמה במוטיב רתמי ומלודי חוזר, ואלמנט החריזה המשתנה בין הבתים לפזמון נענה בשינוי ובקיצור המוטיב המלודי בפזמון בהתאמה. הזיקה בין רובדי המבנים המילולי והמוזיקלי בשיר מתבטאת ברכיבים מבניים כמו: משפט, אתנחתא, חריזה, מוטיב ושתק.

1. השמיעו או שירו בקולכם את הבית הראשון והפזמון והציגו את מילות השיר החסרות שבנספח 3 בתום השירה בקשו מהתלמידים למלא מזיכרונם את המלים החסרות ורשמו אותן. שאלו:

• מה משותף לכל המילים החסרות?
• מה מבדיל בין הבית לפזמון מבחינת החריזה?
• כיצד מותאמת המנגינה להבדלי החריזה בין הבית לפזמון? (למורה: ניתן להיעזר בהקרנת תווי השיר להמחשת השוני באורכי המשפט המוזיקלי.)

2. בקבוצות – בקשו מהתלמידים לחבר שתי תבניות מקצב שונות לליווי השיר בתיפוף או בתיפוף-גוף: תבנית אחת באורך שתי תיבות (8 פעמות) לליווי הבית, ותבנית שניה באורך תיבה אחת (4 פעמות)  לליווי הפזמון. (למורה – שירו והאזינו להצעות הליווי השונות, עמדו על הדמיון/השוני ביניהן, ועל יחסן למרכיבים בלחן כגון מילוי השתקים במלודיה.)

3. שירו בסולפז' את התבנית המלודית החוזרת שבנספח 2 ותרגלו את שירת הפזמון בשני קולות. כסיכום הפעילות: בצעו את השיר בשני קולות ובליווי התיפוף (בחרו שתי תבניות ליווי מפעילות 2, וחלקו את תפקידי התיפוף והשירה בין התלמידים.)