שיר זה של נתן זך, הפך במשך השנים למעין המנון על ערך החסד והנתינה בהקשרים שונים של התנדבות בחברה הישראלית. המושג חסד מורה על מעשה טוב. מקובל להשתמש במילה "חסד" בהקשר של הענקת טובה מרובה יותר מכפי שצריך או מגיע. סיוע ועשייה לפנים משורת הדין.

“גמילות חסדים” הוא מושג מהמסורת היהודית, המתאר את כלל המצוות והמעשים בהם האדם מיטיב עם הזולת ומתחשב בצרכיו. בפתגם המלווה את השיר דרשו חכמים  ש"עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד: עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים. (מסכת אבות, א, ב). כלומר, גמילות חסדים והעזרה לזולת, הם אחד משלושת עמודי התווך עליהם העולם עומד.

בשיר ובפתגם, מוצגים ערכם החשוב והמשמעותי של הערכים "חסד" או "גמילות חסדים", בשיר אומר הדובר "כֻּלָּנוּ זְקוּקִים לְחֶסֶד" כלומר כל אדם זקוק לחסד, למעשה של טוב לב , ונדיבות שיעשה לעיתים מבלי לצפות לתמורה.

1. קראו בכיתה את כותרת השיר "כֻּלָּנוּ זְקוּקִים לְחֶסֶד"

• בררו את המושגים "חסד" ו"גמילות חסדים" והדגישו שמעשה חסד הוא מעשה שמעבר למחויבות הבסיסית שלנו.

2. ערכו פעילות בכיתה שמטרתה להבחין בין עשייה של מחויבות ובין עשייה שהיא נתינה:

• התלמידים יציירו עיגול ובתוכו ירשמו מספר התנהגויות שהם חייבים בהם, (למשל לשמוע בקול ההורים, לקום בבוקר לבית ספר, לסדר את החדר ועוד), מחוץ לעיגול התלמידים יכתבו דברים שאינם חייבים לעשות והם בבחינת חסד ונתינה (למשל לתת צבעים לחבר, חבר שכח את תיק האוכל בבית- וחברו האחר חלק איתו ועוד)
• התלמידים יציגו בכיתה את הדברים בהם הם מחויבים והדברים אותם הם נותנים מבחירה ורצון.

3. קראו את השיר ובררו עם התלמידים אילו סוגי נתינה מוזכרים בשיר.

• אילו סוגים של נתינה הם מכירים? (נתינה חומרית, נתינה רגשית, צדקה, תרומה, מתן בסתר)
• נדון באמירת חכמים ש " עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד: עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים" ונשאל האם הנתינה או מעשה חסדהינם מעשים חשובים ונברר מדוע אנשים עושים מעשי חסד?

למידה בחברותא:
1. חלקו את בית ב' מתוך השיר

• בקשו מהתלמידים להסביר את הביטויים השונים בו

2. מה הכוונה במשפט "כֻּלָּנוּ רוֹצִים לָתֵת רַק מְעַטִּים יוֹדְעִים אֵיךְ"

• מה משמעות הנתינה ומדוע אנשים לא יודעים כיצד לתת?
• האם יש נתינה שהיא חסרת ערך? או נתינה שאינה נתינה של ממש, חסרת רצון אמיתי?

3. מה פירוש הדברים "שֶׁמָּה שֶׁנִּתַּן אֵי פַּעַם לֹא יִלָּקַח לְעוֹלָם" (פעמים רבות עצם זיכרון הנתינה נשאר, גם אם הדבר שניתן -כסף, עזרה וכדומה- כבר נגמר) .?

 במליאה:

• בקשו מהתלמידים לשתף במחשבות שעלו במהלך לימוד השיר.
• ערכו דיון: האם התלמידים נותנים סיוע אחד לשני? איזה מקום יש לנתינה והחסד בחייהם?

לסיכום

• הכרנו את המושגים "חסד" ו"גמילות חסדים"
• בררנו מה המשמעות של נתינה לאחר

שיר זה של נתן זך, הפך במשך השנים למעין המנון על ערך החסד והנתינה בהקשרים שונים של התנדבות בחברה הישראלית. המושג חסד מורה על מעשה טוב. מקובל להשתמש במילה "חסד" בהקשר של הענקת טובה מרובה יותר מכפי שצריך או מגיע. סיוע ועשייה לפנים משורת הדין.

“גמילות חסדים” הוא מושג מהמסורת היהודית, המתאר את כלל המצוות והמעשים בהם האדם מיטיב עם הזולת ומתחשב בצרכיו. בפתגם המלווה את השיר דרשו חכמים  ש"עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד: עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים. (מסכת אבות, א, ב). כלומר, גמילות חסדים והעזרה לזולת, הם אחד משלושת עמודי התווך עליהם העולם עומד.

בשיר ובפתגם, מוצגים ערכם החשוב והמשמעותי של הערכים "חסד" או "גמילות חסדים", בשיר אומר הדובר "כֻּלָּנוּ זְקוּקִים לְחֶסֶד" כלומר כל אדם זקוק לחסד, למעשה של טוב לב , ונדיבות שיעשה לעיתים מבלי לצפות לתמורה.

1. חלקו את מילות השיר בכיתה ובררו עם התלמידים:

• למה התכוון המשורר בכותרת השיר "כֻּלָּנוּ זְקוּקִים לְחֶסֶד"? הסבירו ותנו דוגמאות.
• מה משמעות המושגים "חסד" ו"גמילות חסדים"?
• הקריאו את פתגם החכמים המלווה את השיר.
•  מדוע רואים חכמינו ב"גְּמִילוּת חֲסָדִים" ערך עליו עומד העולם? האם אתם מסכימים שזהו ערך עליון? הציעו הצעות נוספות לערך עליו עומד העולם? הסבירו ונמקו.

למידה בחברותא:
1. חלקו את בית ב' מתוך השיר

• בקשו מהתלמידים להסביר את הביטויים השונים בו

2. מה הכוונה במשפט "כֻּלָּנוּ רוֹצִים לָתֵת רַק מְעַטִּים יוֹדְעִים אֵיךְ"

• מה משמעות הנתינה ומדוע אנשים לא יודעים כיצד לתת?
• האם יש נתינה שהיא חסרת ערך? או נתינה שאינה נתינה של ממש, חסרת רצון אמיתי?

3. מה פירוש הדברים "שֶׁמָּה שֶׁנִּתַּן אֵי פַּעַם לֹא יִלָּקַח לְעוֹלָם" (פעמים רבות עצם זיכרון הנתינה נשאר, גם אם הדבר שניתן -כסף, עזרה וכדומה- כבר נגמר) .?

 במליאה:

• בקשו מהתלמידים לשתף במחשבות שעלו במהלך לימוד השיר.
• ערכו דיון: האם התלמידים נותנים סיוע אחד לשני? איזה מקום יש לנתינה והחסד בחייהם?

לסיכום

• הכרנו את המושגים "חסד" ו"גמילות חסדים"
• בררנו מה המשמעות של נתינה לאחר

השיר כלול בתקליט "שירים באמצע הלילה", אלבום הסולו השני של נורית גלרון (1981), שהוקדש כולו לשיריו של המשורר נתן זך.

הלחן של אילן וירצברג ,עשוי במבנה סטרופי פשוט לכאורה, (בית ופזמון חוזר),  אך צופן בחובו מהלך מוסיקלי המתפתח בהדרגתיות לאורך השיר, כך שהוא יוצר מהבית והפזמון חטיבה אחת רציפה. המהלך המוסיקלי עוקב אחר חלקי הטקסט: הכמיהה לחסד – הדרך אליו – וההשגה. הלחן, העיבוד והביצוע מביעים את  הנאמר בטקסט: תחושת החוסר והחסך לעומת הרוגע והסיפוק, תחושת קוצר הנשימה לעומת "המקום שבו אפשר לנשום".

1. בקשו מהתלמידים לעקוב אחר הבית הראשון+פזמון בביצועה של נורית גלרון, ולסמן n בטבלה לפי העיבוד הקולי ועיבוד הכלי

2. מה משתנה בין חלקי השיר? האם השינוי הוא הדרגתי או שינוי חד, ניגוד?
– כיצד המהלך המוסיקלי של העיבוד מתקשר לטקסט?
– האם הבית השני והשלישי מעובדים באופן זהה/דומה/שונה לראשון?

 3. עבודה בקבוצות: חלקו לכל קבוצה את אחד מבתי השיר או הפזמון
– בקשו מהתלמידים להציע עיבוד משלהם לשירה תוך שימוש במגוון האפשרויות: סולן/ית, דואט, בנים / בנות, כולם. הנחו אותם להתיחס למילות השיר, לכינויי הגוף (כולנו, אני, את), ללשון רבים /יחיד ולמשמעות של הטקסט.
– שירו עם התלמידים את השיר השלם לפי ההצעות הקבוצתיות (עם הפלייבק).

מה למדנו?

• ביצוע בשירה במגוון אופנים: סולו, דואט, קבוצה.
• התאמת ליווי ריתמי בתנועה, (ריתמיקה), ובהקשה של ערכים רתמים בסיסיים, (רבע, חצי, שלם)
• מהו עיבוד מוסיקלי ומהי חשיבותו ותרומתו להבעת הטקסט.
• זיהוי בתווים של מוטיבים מוסיקליים המתארים מילים ותחושות  ("ציור בצלילים").
• הקניית המושגים: קדמה, "ציור בצלילים".

השיר כלול בתקליט "שירים באמצע הלילה", אלבום הסולו השני של נורית גלרון (1981), שהוקדש כולו לשיריו של המשורר נתן זך.

הלחן של אילן וירצברג ,עשוי במבנה סטרופי פשוט לכאורה, (בית ופזמון חוזר),  אך צופן בחובו מהלך מוסיקלי המתפתח בהדרגתיות לאורך השיר, כך שהוא יוצר מהבית והפזמון חטיבה אחת רציפה. המהלך המוסיקלי עוקב אחר חלקי הטקסט: הכמיהה לחסד – הדרך אליו – וההשגה. הלחן, העיבוד והביצוע מביעים את  הנאמר בטקסט: תחושת החוסר והחסך לעומת הרוגע והסיפוק, תחושת קוצר הנשימה לעומת "המקום שבו אפשר לנשום".

1. בקשו מהתלמידים למיין את המילים הבאות לפי הגייתן (מלרע/מלעיל) ולבצען במחיאת כף מוטעמת: כולם, חסד, לרכוש, לתת, בואי, שמש.

2. הסבירו את המושג המוסיקלי – "קדמה" ואת משמעותו הרגשית (תנופה, דחיפה קדימה, תנועתיות).בקשו אותם לבדוק לאילו מהמילים הנ"ל מתאים המושג הרתמי – קדמה?

3. שירו כל אחד ממשפטי השיר ובקשו מהתלמידים לזהות אילו משפטים פותחים בקדמה ואיזה משפט הוא יוצא דופן מבחינה זו?

4. מה הקשר בין ההלחנה  לבין הטקסט?

5. "ציור בצלילים" – הוא שימוש באמצעים מוסיקליים,לתיאור מילולי ולהבעה רגשית. הסבירו את המושג (לא ברור האם הכוונה היא הסבירו את המושג ציור במילים? שהרי זה מוסבר כאן) ובקשו מהתלמידים למצוא בתוים את המילים המצוינות, ולהסביר כיצד "מצייר" הלחן את משמעותן:

– "זקוקים" – לעומת "חסד"

– "כסף", ו"לקחת"

– "שמש שזורחת"

– "לנשום"

מה למדנו?

• ביצוע בשירה במגוון אופנים: סולו, דואט, קבוצה.
• התאמת ליווי ריתמי בתנועה, (ריתמיקה), ובהקשה של ערכים רתמים בסיסיים, (רבע, חצי, שלם)
• מהו עיבוד מוסיקלי ומהי חשיבותו ותרומתו להבעת הטקסט.
• זיהוי בתווים של מוטיבים מוסיקליים המתארים מילים ותחושות  ("ציור בצלילים").
• הקניית המושגים: קדמה, "ציור בצלילים".