הפיוט "לדוד שיר ומזמור" הינו שיר אהבה וגעגועים לירושלים, המתאר את ההיבטים הרבים בדמותה ובסיפורה של העיר, באמצעות עשרות ביטויים מקראיים.

הפיוט נכתב במאה ה- 18, כאשר ירושלים היהודית עומדת בחורבנה מזה כ- 1800 שנים, נשלטת ע"י העות'מנים.

לאחר שמיעת השיר וקריאת מילותיו הביאו בפני התלמידים את הרקע הכללי, ודונו בקצרה באווירה האופטימית של השיר ובביטויי התקווה לגאולה, ושמחת בניין העיר ושיבת העם לעירו.

אוריינות:

לדוד שיר ומזמור 

בקשו מהתלמידים לחפש ולהעתיק את הפסוקים הבאים בספר תהלים: תהל' ג:א; תהל' כג:א; תהל' ס"ה:א; תהל' צ"ב:א.

שאלו: מה משותף לכל הפסוקים הללו? מדוע בחר המשורר לפתוח כך את שירו? הפנו אותם לשמו של משורר הפיוט – דוד. (למורה: המשורר משתמש בביטויי הפתיחה הללו בהשראת מזמורי תהילים, שחלקם היו מושרים בבית המקדש. בכך הוא "מצרף" את שירו כמעין תוספת חדשה למזמורי תהלים. כמו כן באזכור שמו, "דוד", הוא מרמז לשמו של דוד המלך, שעל פי המסורת חיבר את מזמורי תהילים.)

ערך במבחן:

שיר מזמור – השירה והנגינה בירושלים ובספר תהלים

בתוף במצלתיים:

שאלו: האם אתם מנגנים בכלי נגינה או משתתפים במקהלה? שתפו בחוויית השירה והנגינה עבורכם.

בקשו מהתלמידים לפתוח את תהלים פרק ק"נ, ולרשום את שמות כלי הנגינה שמופיעים בפרק:

• איך מצטיירת עבודת בית המקדש על פי תיאור זה?
• בבית המקדש התקיימה פעילות נוספת. מהי? (למורה: הקרבת קרבנות.)
• המשורר איננו מציין את הקרבת הקורבנות אלא מתרכז בנגינה ושירה. מדוע? איזו אוירה ביקש ר' דוד חסין, לתאר באמצעות בחירה זו?

בקשו מהתלמידים להעתיק מתוך הפיוט לפחות עוד שני ביטויים מעולם השירה והנגינה.

• מה מתארים ביטויים אלו? מתי על פי הפיוט הם יתקיימו?
• האם לדעתכם ניתן לומר שהם כבר מתקיימים? הסבירו.

לסיכום:

• הרחבנו בנושא הגעגועים לירושלים ובביטויי השמחה של עם ישראל החוזר לעירו.
• היכרנו את אחד המאפיינים של הפיוט – שיבוץ ביטויים מן המקרא.
• הרחבנו בנושא הנגינה כביטוי לרוחניות בעבודת המקדש.
• עסקנו בחשיבותה של ירושלים כמרכז תורה בעבר וכיום.

הפיוט "לדוד שיר ומזמור" הינו שיר אהבה וגעגועים לירושלים, המתאר את ההיבטים הרבים בדמותה ובסיפורה של העיר, באמצעות עשרות ביטויים מקראיים.

הפיוט נכתב במאה ה- 18, כאשר ירושלים היהודית עומדת בחורבנה מזה כ- 1800 שנים, נשלטת ע"י העות'מנים.

פתיחת הפעילות זהה לפעילות לכתות ג'-ד'.

אוריינות:

הציגו לתלמידים את השורות העוסקות בסנהדרין.

שאלו: מה מספרות שורות אלה על הסנהדרין?

ערך במבחן:

מציון תצא תורה – ירושלים כמרכז הנהגה מדינית, דתית ושיפוטית.

שאלו: איזה היבט חשוב בדמותה של ירושלים בא לידי ביטוי בתיאור הסנהדרין? (למורה: היותה מרכז מדיני, שיפוטי; ישיבה בחצי גורן מעידה על עבודת צוות, שקיפות וקשר עין בין חכמים והעדים. כאן הביטוי "תצא תורה" הינו בעל משמעות של חוק משפט וצדק.)

• בקשו מן התלמידים לציין איזה מוסדות הנהגה שוכנים כיום בירושלים, (הכנסת, בנייני הממשלה, בית המשפט העליון) מה תפקידיו של כל מוסד ומה המשמעות של מיקום מוסדות אלו בירושלים?
• הזמינו את התלמידים לציין אילו מוסדות נוספים, בתחומים אחרים, למשל התרבות וההשכלה, נמצאים בירושלים (למורה: מוזיאון ישראל, האוניברסיטה העברית) והתייחסו למשמעותם כמייצגים "תורה" במובן השכלה, תרבות, מדע.
• בקשו לבחור מתוך הפיוט בית או משפט אחד מתיאורי ירושלים המתאר אותה כמרכז מדיני, שיפוטי, רוחני או תרבותי, לכתוב אותו במילים שלהם ולציין איך ירושלים של היום משמשת כמרכז בתחומים אלו.

לסיכום:

• הרחבנו בנושא הגעגועים לירושלים ובביטויי השמחה של עם ישראל החוזר לעירו.
• היכרנו את אחד המאפיינים של הפיוט – שיבוץ ביטויים מן המקרא.
• הרחבנו בנושא הנגינה כביטוי לרוחניות בעבודת המקדש.
• עסקנו בחשיבותה של ירושלים כמרכז תורה בעבר וכיום.

מצורפים 2 נספחים (ראה בקבצים להורדה)

פיוט "לדוד שיר ומזמור" נכתב במרוקו במאה ה- 18 על ידי אחד מגדולי הפייטנים – הרב דוד חסין. פיוט זה מושר בשבת כחלק משירת הבקשות. הפיוט מתאר את אהבת המשורר דוד חסין לירושלים וגעגועיו אליה. למנגינת הפיוט שני חלקים, כל חלק מורכב מארבעה משפטים מוזיקליים. חלק א משמש כפזמון חוזר (השורה הראשונה של הפיוט) לכל שאר השורות מנגינה דומה והפייטן שר את כל אחת מהן על פי המנגינה של חלק ב.
ביחידת לימוד זו נעסוק בפולקלור המוזיקלי שמקורו במרוקו: כלים אופייניים, אופן הליווי וסגנון השירה.

בהמשך לפעילויות שהוצאו בסעיפים הקודמים.

1. הציגו את התרשימים המצורפים בנספח 1(ראה בקבצים להורדה) , תרשימים אלו מבטאים את מנגינות השיר. בצעו משחק לזיהוי מנגינות. נגנו או שירו אחת מהמנגינות ללא מילים, ובקשו מהתלמידים לזהות את התרשים המתאים לה. לאחר התרגול אתרו את המנגינות הזהות בשני החלקים (למורה: מנגינות 3-4)

2. שאלו את התלמידים מה המשמעות של סימן הבית המופיע בתרשים. הגדירו את צליל הבית כצליל הטוניקה. שוחחו עם התלמידים על המשמעות של צליל הטוניקה כצליל הבית.

3. שירו את הפיוט ובקשו מהתלמידים להרים את היד בכל פעם שהם שומעים מנוחה על צליל הבית. בדקו על באיזו מילה נחים על צליל הבית ושאלו את התלמידים כיצד זה משרת את תוכן השיר. (למורה: המילה "ירושלים" מסיימת את כל השורות בשיר. צליל הבית מסיים את המילה ומבטא הגעה מוזיקלית אבל גם תחושת בית בעיר ירושלים)

4. חזרו אל התרשימים שבנספח 1(ראה בקבצים להורדה). האזינו לפיוט והזמינו שני תלמידים שיעקבו אחר התרשים – התלמיד הראשון יעקוב באצבעו אחר התרשים של חלק א והתלמיד השני יעקוב באצבעו אחר התרשים של חלק ב'.

5. דונו: האם התרשימים מייצגים את כל הצלילים שהכלים מנגנים? נהלו שיח בנוגע לאופי השירה והנגינה במסורת המזרח (למורה: מסורת העשירה באלתורים וקישוטים קוליים וכליים הנקראים סלסולים)

6. ספרו כי בעבר נהגו כותבי פיוטים להנציח את שמם בתוך הפיוט באמצעות אקרוסטיכון (למורה: אקרוסטיכון הוא חתימת שמו של המשורר באות הראשונה של כל שורה/ בית. הפיוט "לדוד שיר ומזמור" מורכב מרצף שורות ולכן שמו של המשורר חתום באות הראשונה של כל שורה כנסו לקישור שבו מופיעות כל מילותיו של הפיוט, גם אלה שהפייטן לא שר בביצוע ששמעתם. האקרוסטיכון הוא: לדוד בן חסין חזק בר' (=בן רבי אהרן)

  מה למדנו?

• מוזיקה ערבית קלאסית: כלי הנגינה, מאפייני הסגנון בשירה ובנגינה.
• ייצוג גרפי למנגינת השיר – מעקב תוך כדי האזנה ואוריינות
• צליל הבית (טוניקה) – משמעות הצליל, חתימת המנגינה בצליל הבית.
• ציור מילים – ההגעה לצליל הבית בחתימת הבתים על המילה "ירושלים".
• מושגים: כלי נגינה (עוד, נאי), טוניקה, מנוחות, סיומים, הטרופוניה, ציור מילים

מצורפים 2 נספחים

פיוט "לדוד שיר ומזמור" נכתב במרוקו במאה ה- 18 על ידי אחד מגדולי הפייטנים – הרב דוד חסין. פיוט זה מושר בשבת כחלק משירת הבקשות. הפיוט מתאר את אהבת המשורר דוד חסין לירושלים וגעגועיו אליה. למנגינת הפיוט שני חלקים, כל חלק מורכב מארבעה משפטים מוזיקליים. חלק א משמש כפזמון חוזר (השורה הראשונה של הפיוט) לכל שאר השורות מנגינה דומה והפייטן שר את כל אחת מהן על פי המנגינה של חלק ב.
ביחידת לימוד זו נעסוק בפולקלור המוזיקלי שמקורו במרוקו: כלים אופייניים, אופן הליווי וסגנון השירה.

בהמשך לפעילויות שהוצאו בסעיפים הקודמים.

1. שתי הצעות לפעילות יצירתית:

• בקשו מהתלמידים לבחור נושא קרוב לליבם ולכתוב שיר קצר על פי אקרוסטיכון של שמם. לאחר מכן, בקשו מהם לנסות להלחין את השיר שנוצר או להתאים אותו ללחן קיים.
• בקשו מהתלמידים לחלק את שמם המלא להברות ולהמציא מנגינה פשוטה כמספר ההברות. עליהם לתעד אותה בגרף, בתווים, ו/או באמצעות הקלטה. לאחר מכן כל תלמיד ישיר את שמו על פי הצלילים שבחר ובפעם השנייה ישיר  את המנגינה בתוספת קישוטים לבחירתו.

2. בנספח 2  22 כרטיסיות המחלקות את הפיוט לחלקי הביצוע השונים, האזינו לפיוט וסדרו את הכרטיסיות בהתאם להתפתחות הביצוע. (למורה: ניתן לבצע את המשימה ביחידים, בקבוצות או לחלק את הכרטיסיות לכל התלמידים וכל אחד יניח את הכרטיסייה שלו, בהמשך לכרטיסיות האחרות, כאשר היא תתאר את מה שקורה בביצוע)

3. האזינו שוב (ואם צריך עוד מספר פעמים) על מנת לוודא שהכרטיסיות הונחו בסדר הנכון. (למורה: בהזדמנות זו כדאי לעמוד על המבנה המוזיקלי של הפיוט)

4. בדקו עם התלמידים: האם כל הכלים המלודיים מנגנים את מנגינת הפיוט? האם יש כלים המלווים את המנגינה באמצעות אקורדים? האם כל הכלים מנגנים בדיוק את אותה מנגינה? איך בכל זאת למרות שכל הכלים מנגנים את המנגינה ניתן לזהות את כל הכלים המנגנים? (למורה: מרקם הנגינה הוא הטרופוני מה שאומר שכל הכלים מנגנים על סמך אותו שלד מלודי אבל כל אחד מקשט ומגוון אותו על ידי הוספת צלילים ומשחק עדין עם המהירות והמקצב. היכולת לזהות את הכלים למרות שהם מנגנים מנגינה דומה נובע מהמרקם ההטרופוני ומהגוון הקולי של הכלים. בסגנון הנגינה הערבי הקלאסי אין ליווי הרמוני זה ההבדל המשמעותי בין הסגנון המערבי שנקודת החוזק שלו היא הציר האנכי: ציר ההרמוניה אל מול נקודת החוזק של הסגנון הערבי שנקודת החוזק שלו היא הציר האופקי: ציר המלודיה)

  מה למדנו?

• מוזיקה ערבית קלאסית: כלי הנגינה, מאפייני הסגנון בשירה ובנגינה.
• ייצוג גרפי למנגינת השיר – מעקב תוך כדי האזנה ואוריינות
• צליל הבית (טוניקה) – משמעות הצליל, חתימת המנגינה בצליל הבית.
• ציור מילים – ההגעה לצליל הבית בחתימת הבתים על המילה "ירושלים".
• מושגים: כלי נגינה (עוד, נאי), טוניקה, מנוחות, סיומים, הטרופוניה, ציור מילים