נקרא יחד עם התלמידים את השיר במלואו, שכן מילותיו פשוטות יחסית ויום-יומיות ומאפשרות לתלמידים הזדמנות אוריינית של קריאה בקול רם.
נמשיך עם שאלות של הבנת הטקסט:
1. איזה משפט בשיר הכי דיבר אליכם? מדוע? מה הוא הזכיר לכם או עורר בכם?
לאחר קריאת השיר, נאזין לו ונמשיך את הדיון בעזרת שאלות נוספות:
2. אילו רגשות עולים בכם מההאזנה לשיר? מדוע? (זה המקום להתייחס גם ללחן ולביצוע). אפשר לתת לתלמידים אפשרויות אחדות ולהנחות אותם בבחירה. למשל, האם זהו שיר שמח, שיר עצוב, שיר על פחד, שיר על תקווה, שיר שמספר על מקרה מסוים, שיר שמתאים לכל מדינה בעולם, שיר אהבה למולדת?
3. לסיכום, נחלק את התלמידים לשלשות ונבקש שיציירו ביחד (או שיכתבו בצורה מעוצבת) את כותרת השיר מתוך ההקשר של השיח שהתפתח בכיתה. התלמידים יציגו את עבודותיהם בכיתה.
2. מי רוצה לשתף ברגש אישי המתקשר לתוכן של השיר?
נשלב את הרגש האישי בתחושה הכללית.
3. מי עוד שותף לתחושה הזאת? המורה יכול לתת דוגמה אישית שתעניק תוקף לרגשות של התלמידים.
לפני המעבר לפעילות המוצעת – המורה יכוון ליצירת אווירה חיובית וישאל שאלה, כמו:
4. איך אנחנו ככיתה יכולים להעניק אחד לשני כוחות בתקופות של אי-שקט?
לסיכום, המורה יסכם את המציאות המורכבת שבאה לידי ביטוי בשיר. המורה ייתן משמעות למצב המורכב, לזכות ולאחריות המשותפת שלנו להשפיע על צביונה של הארץ.
זרקור על תרבות יהודית-ישראלית:
ציטוט: "… וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ" (דברים, פרק ט"ז, פסוק ט"ו).
פסוק זה מתייחס למצווה לשמוח בזמן שלושת הרגלים ומתמקד במצוות השמחה במהלך חג הסוכות.
כאשר מחברים בין הפסוק לבין השיר שלפנינו, אנחנו מזמנים שיחה כללית על רגש השמחה וערכה בחיינו.
במהלך השיחה עולות שאלות, כמו:
-
- האם רגש השמחה תמיד מצוי בתוכנו?
- כיצד אפשר לשמוח במציאות המורכבת הבאה לידי ביטוי בשיר (ובחיינו)?
- איך נשמור על רגעי שמחה במציאות של חיינו?
- איך נעניק זה לזה עוגנים של תקווה ואופטימיות?
נאזין יחד לשיר ובמקביל נעקוב אחרי המילים בלוח.
1. נתחיל בשאלה: למי נכתב השיר הזה?
2. נבקש מהתלמידים להצביע על המילים בשיר שיש להן קונוטציה שלילית (כמו מלחמות, דמעות) ומילים שיש להן קונוטציה חיובית (תכלת השמיים, גשמים של ברכה). אפשר למרקר את המילים בצבעים שונים.
3. נחלק את התלמידים לזוגות ונבקש שיספרו זה לזה, במילים שלהם, מה זה עבורם "להיות (כאן) ילד".
4. נבקש מהתלמידים שישתפו במליאה ונכתוב על הלוח את המילים החיוביות ואת המילים השליליות העולות מתוך הדברים שהם אומרים. נשאל: האם חלק מהדברים משתקפים גם בשיר?
5. נצביע על המאזן בין הקושי לטוב ונגבש יחד עם התלמידים משמעות חיובית כפי שבאה לידי ביטוי בבית הרביעי של השיר, תוך הדגשת המתח המובנה שאותו אפשר למצוא במבנה של משפטים אחדים בשיר, כמו: "לא הכול אבוד", "יכול למרות הכול". משפטים אלו, על המתח המשתקף בהם, מכוונים את המאזין להכרה שעל אף הקשיים יש תמיד מקום לתקווה ולאופטימיות.
"וכאן אפשר ביחד וגם מותר לחוד
וכאן אני בטוח שלא הכול אבוד
וכאן אני יכול למרות, למרות הכול
גם לחייך גם לחלום וגם לגדול."
אחרי ההאזנה לשיר נביא את המשפט מתוך הפסוק בספר דברים: "… וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ" ונעמוד עם התלמידים על מהות רגש השמחה בהקשר העולה מתוך הפסוק.
1. נשאל: איך המילה "אך" (במשמעות של 'רק', ואולי אפשר לחשוב על משמעויות נוספות) משפיעה על ההבנה שלנו את הנאמר כאן? מה היא מוסיפה?
- מה הרעיון של הכוונת האדם להיות רק במצב של שמחה? האומנם זה אפשרי?
– האם זה מצב שאנחנו צריכים לשאוף אליו?
– איך נכון לאזן בין השמחה בחיינו לבין רגשות אחרים?
– על מה נוכל לשמוח בחיינו? מה נותן לנו את היכולת לשמוח?
3. נחלק את התלמידים לקבוצות של ארבעה תלמידים ונבקש מהם לקרוא את השיר ולמצוא בו משפטים הנותנים ביטוי לרגש השמחה (למשל: תכלת שמיים, סגול של שקיעות, סירות על המים, פרחים ודמעות, בתים לבנים, גשמים של ברכה).
4. בשיח סיכום במליאה נדגיש, שהשיר הזה מדבר על היחס שלנו למציאות חיים מורכבת. שכן, השמחה והעצב, התקווה והאתגר, הטוב והרע – דרים בחיינו אלו לצד אלו ועלינו למצוא את האיזון, את הכוחות הפנימיים, את העוגנים והתמיכה של אנשים קרובים שיעניקו לנו כלים לצלוח תקופות של מציאות מורכבת משתנה. נציין, שהשמחה מקבלת ערך מיוחד בשעות קשות, כשהיא לא מובנת מאליה.
