זרקור על תרבות יהודית-ישראלית
חלופות לדיון ולשיח כיתתי בשילוב הפעלות בקבוצות
לפנינו שיר אהבה לארץ-ישראל המציג מחויבות אליה ולחיים בה. זהו שיר אופטימי למרות הכאב המובע בו. אהוד מנור שאב בכתיבתו ממקורות שונים’ בהם התנ"ך, הסידור והתפיסה הציונית.
כיתות א׳-ב׳
הורו לתלמידים להתמקד בשורות הפזמון: ללכת שבי אחרייך / לנשום את השמש הצורב / לחלום אותך מול שמייך / לכאוב אותך ושוב להתאהב. דונו בסוגיות האלה:
אוריינות:
1. מהם הפעלים/המילים שמתארים דברים שאפשר לעשותם? (למורה: שם הפועל – ללכת, לנשום, לחלום, לכאוב ולהתאהב).
2. מיינו את המילים לפעולות שנעים לעשות ולפעולות שלא נעים לעשותן. הסבירו את הסיבות לבחירתכם.
3. הסבירו לתלמידים באילו פעולות אנחנו יכולים לבחור, ובאילו פעולות אין אנו יכולים לבחור. בקשו מהם: זהו בשיר את הפעולות שאותן אתם יכולים לבצע לפי בחירתכם (ללכת), ואת הפעולות שבהן אין לכם אפשרות בחירה ן (לנשום, לחלום, לכאוב, להתאהב) והסבירו מה הסיבות לכך.
4. הסבירו לתלמידים את הביטויים האלה: ללכת שבי אחרייך, לנשום את השמש הצורב, לחלום אותך, לכאוב אותך ולהתאהב.
שאלו אותם:
- למה מתכוון המשורר בביטויים אלה?
- האם אתם יכולים לבחור אם לבצע את הפעולות המתוארות בביטויים אלה? הסבירו.
ערך במבחן: צמיחה והתחדשות
חדדו עם התלמידים את התובנה כי בחיינו מתרחשים דברים שאין באפשרותנו להחליט אם לעשותם או למונעם, כמו, לנשום, לחלום, להתאהב, ודברים שיש באפשרותנו לבחור אם לעשותם או לא לעשותם, כמו, ללכת, ללדת ילדים; וכדי להתמודד אנחנו מתאימים את עצמנו למהלך החיים בשאיפה לצמיחה ולהתחדשות. שוחחו:
1. מהם הדברים המופיעים בשיר שאותם הייתם בוחרים לעשות? נמקו.
2. מה לא הייתם עושים? נמקו.
3. כל הנאמר בשיר מתייחס לחיים שלנו בארץ ישראל. מה הייתם מוסיפים לשיר כדי לעודד צמיחה והתחדשות בארץ ישראל?
4. ציירו ציור המבטא את ארץ ישראל המתחדשת (למשל סלילת כבישים, בניין בניינים, נטיעת עצים וכדומה).
לסיכום
- למדנו על יכולת הבחירה שלנו, על צמיחה ועל התחדשות.
- היכרנו היבטים שונים למושגים בשיר, בפיוט, בברכה ובתפילה.
- עמדנו על הערך של בחירה ועל הניגודים שבחיים בארץ ישראל.
זרקור על תרבות יהודית-ישראלית
חלופות לדיון ולשיח כיתתי בשילוב הפעלות בקבוצות
לפנינו שיר אהבה לארץ-ישראל המציג מחויבות אליה ולחיים בה. זהו שיר אופטימי למרות הכאב המובע בו. אהוד מנור שאב בכתיבתו ממקורות שונים’ בהם התנ"ך, הסידור והתפיסה הציונית.
כיתות ג׳-ד׳
ניגודים והפכים
הורו לתלמידים לקרוא את מילות השיר והסבירו להם שבשיר מופיעים ביטויים, מילים וצירופי מילים המביעים ניגודים והפכים.
אוריינות:
1. מהם הביטויים, המילים וצירופי המילים המביעים ניגודים והפכים בשיר? (למורה: להיוולד – למות, מרור -דבש, בוקר – ערב, לכאוב – להתאהב, על פני – ובתוככי האדמה, נוראה – יפה).
2. שאלו: למה לדעתכם בחר כותב השיר להרבות בניגודים ובהפכים בשיר זה?
ערך במבחן:
התמקדו בשורה האחרונה בבית הראשון והורו לתלמידים:
1. קראו את הציטוטים:
"… אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה … אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ …." שמות ג, ח.
"בארץ של חלב מרור ודבש".
מהן המשמעויות של שני הציטוטים והניגודיות שעולה מהם?
2. השורה השלישית בשיר אומרת "ולהביא אל העולם עוד בן ובת" וההמשך: "בארץ של חלב, מרור ודבש". לאחר שדנתם במשמעותו של משפט זה, האם לדעתכם אפשר להמשיך בחיים רגילים בשעת משבר? כיצד עושים זאת? האם אתם מכירים מקרים שבהם אנשים המשיכו לקיים שגרת חיים רגילה בזמן משבר? הביאו דוגמאות לארץ ישראל המסמלת דבש ולארץ ישראל המסמלת מרור – דוגמאות לפנים השונות של החיים בארץ. (למורה – למשל החיים ביישובי עוטף עזה, משפחות שהביאו ילדים לעולם לאחר ששכלו בן משפחה, מהגרים ומחפשי עבודה).
לסיכום
- למדנו על יכולת הבחירה שלנו, על צמיחה ועל התחדשות.
- היכרנו היבטים שונים למושגים בשיר, בפיוט, בברכה ובתפילה.
- עמדנו על הערך של בחירה ועל הניגודים שבחיים בארץ ישראל.
זרקור על תרבות יהודית-ישראלית
חלופות לדיון ולשיח כיתתי בשילוב הפעלות בקבוצות
לפנינו שיר אהבה לארץ-ישראל המציג מחויבות אליה ולחיים בה. זהו שיר אופטימי למרות הכאב המובע בו. אהוד מנור שאב בכתיבתו ממקורות שונים’ בהם התנ"ך, הסידור והתפיסה הציונית.
כיתות ה׳-ו׳
שיחה יהודית-ישראלית. ערך התפילה
הורו לתלמידים להתמקד בבית השלישי בשיר ובמיוחד בשורות: "עם ערב הד קולנו יעלה/מבוקר יום אלינו הוא יבוא/ופדיוננו יראה עם בוא ערבו". הזכירו לתלמידים שהשיר נכתב במלחמת יום הכיפורים שנפלו בה חללים רבים. הסבירו להם שבעיתות מצוקה אנשים נוהגים לקוות או להתפלל שמשהו טוב יקרה.
אוריינות:
הזמינו את התלמידים להתבונן בשלוש השורות הראשונות של בית זה ולדון:
1. למה מתכוון המשורר במילה "פדיוננו"?
2. מה ההבדל בין המילים: "עם ערב", "מבוקר", "עם בוא ערבו"? (עם – משמעו זמן מדויק. מ- משמעותו זמן מתמשך).
3. מה ההבדל בין המילים "מתי" ו"האם"?
ערך במבחן:
מצורף: נספח 1
1. הביאו בפני התלמידים את מילות הפיוט "יעלה תחנוננו" (שני הבתים הראשונים) הפותח את סליחות ליל יום הכיפורים בקהילות אשכנז. הסבירו לתלמידים שפיוט זה מכיל בתוכו את מהלך היום כולו, וכי ביהדות המועד, כמו היממה, מתחיל בערב ומסתיים בערב. חלקו את התלמידים לחברותות ובקשו מהם:
השוו בין שני הטקסטים (הבית האחרון בשיר ושני הבתים הראשונים בפיוט) ומצאו את הדומה והשונה ביניהם.
מדוע, לדעתכם בחר כותב השיר להשתמש במבנה הדומה לפיוט של יום הכיפורים?
2. מפגש עם טקסט אחר: "ברכת השכיבנו" – זו הברכה האחרונה אחרי קריאת שמע בתפילת ערבית, ובה מופיע הביטוי "סוכת שלום". השוו לשיר "ללכת שבי אחרייך" וקיימו פעילויות נוספות על פי הנספח.
3. התמקדו בשורה האחרונה בבית: "מתי סוכת שלומך עלינו תגלה", והסבירו מדוע לדעתכם המשורר השתמש במילה "מתי" ולא במילה "האם"?
לסיכום
- למדנו על יכולת הבחירה שלנו, על צמיחה ועל התחדשות.
- היכרנו היבטים שונים למושגים בשיר, בפיוט, בברכה ובתפילה.
- עמדנו על הערך של בחירה ועל הניגודים שבחיים בארץ ישראל.
