זרקור על תרבות יהודית-ישראלית

פיוט ממסורת יהודי תוניסיה  שחיבר אשר מזרחי במאה ה-20 על פי לחן של שיר אהבה עממי בערבית "לאמוני לי גארו מיני" ("גינו אותי אלה שקינאו בי"). בשיר פונה ה"דוד" האוהב (כינוי לאל) לרעיה (עם ישראל) לשוב לארץ ישראל ולחדש את ימיהם כקדם. המשורר אשר מזרחי ברח מארץ ישראל לתוניסיה בגלל פחד מהשלטון התורכי. למולדתו ישראל הוא שב בסוף ימיו, אחרי מלחמת ששת הימים, ונפטר בירושלים כמעט מיד לאחר שובו.

כיתות ג-ד
1. בקשו מהתלמידים להאזין לפיוט, לעקוב אחר מילותיו ולהקיף את המילים הנוגעות לארץ ישראל ולירושלים.

2. שאלו את התלמידים אם הפיוט נכתב לפני קום המדינה או לאחר הקמתה? בקשו מהם לנמק את תשובתם ולהתבסס על תוכן הפיוט.

3. שאלו את התלמידים באילו חגים מתאים לדעתם לשיר את הפיוט? בקשו מהם לנמק את תשובתם.

4. שאלו את התלמידים מדוע לדעתם יהודים רוצים לעלות לארץ ישראל?

• האם הם מכירים מישהו מבני משפחתם או חברים של בני המשפחה, שעלה לארץ?
• בקשו מהתלמידים לשוחח איתו, לשאול אותו מנין עלה ומה הייתה הסיבה לעלייתו?
• בקשו מהתלמידים לשתף את חברי הכיתה במה שלמדו מהשיחות שניהלו.

  לסיכום:

  • בדקנו את המושג "מולדת".
  • למדנו מהם האמצעים האמנותיים אקרוסטיכון ומדריך.
  • בחנו את הקשר של הפיוט לחגי ישראל.
  • דנו בסיבות לעלייה לארץ ישראל.
  • זיהינו את הפסוקים מן התנ"ך שהמשורר  הסתמך עליהם בכתיבת פיוט זה.

זרקור על תרבות יהודית-ישראלית

פיוט ממסורת יהודי תוניסיה  שחיבר אשר מזרחי במאה ה-20 על פי לחן של שיר אהבה עממי בערבית "לאמוני לי גארו מיני" ("גינו אותי אלה שקינאו בי"). בשיר פונה ה"דוד" האוהב (כינוי לאל) לרעיה (עם ישראל) לשוב לארץ ישראל ולחדש את ימיהם כקדם. המשורר אשר מזרחי ברח מארץ ישראל לתוניסיה בגלל פחד מהשלטון התורכי. למולדתו ישראל הוא שב בסוף ימיו, אחרי מלחמת ששת הימים, ונפטר בירושלים כמעט מיד לאחר שובו.

כיתות ה-ו
1. בקשו מהתלמידים להאזין לפיוט ולעקוב אחר המילים. הסבירו כי המשורר אשר מזרחי כתב את המילים בעברית ללחן של שיר ערבי. שאלו:

• מדוע הוא בחר במנגינה ערבית אך כתב את השיר בעברית?

2. הסבירו לתלמידים כי המשורר מתבסס על  פסוקים מהמקרא:

• רָנִּי וְשִׂמְחִי, בַּת-צִיּוֹן–כִּי הִנְנִי-בָא וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכֵךְ, נְאֻם-יְהוָה (זכריה פרק ב יד)
• קוּמִי אוֹרִי, כִּי בָא אוֹרֵךְ; וּכְבוֹד יְהוָה, עָלַיִךְ זָרָח (ישעיהו פרק ס  א).
• וְיַעַשׂ הַבָּא אֵלָיו כִּרְצוֹנוֹ, וְאֵין עוֹמֵד לְפָנָיו; וְיַעֲמֹד בְּאֶרֶץ-הַצְּבִי, וְכָלָה בְיָדוֹ (דניאל פרק יא טז).
• לְמִימֵי אֲבֹתֵיכֶם סַרְתֶּם מֵחֻקַּי, וְלֹא שְׁמַרְתֶּם–שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם, אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת; וַאֲמַרְתֶּם, בַּמֶּה נָשׁוּב (מלאכי פרק ג ז).
• הֲשִׁיבֵנוּ יְהוָה אֵלֶיךָ ונשוב (וְנָשׁוּבָה), חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם (מגילת איכה ה כא).

– בקשו מהתלמידים למצוא את המקומות בשיר המתייחסים לפסוקים אלה ולהקיפם בעיגול.
– האם הציטוטים הרבים מהמקורות מעידים על הידע ועל וההשכלה של הפייטן?

3. בקשו מהתלמידים להאזין לפיוט ולזהות את המשפטים המופיעים בין הבתים. הסבירו כי משפטי הפתיחה של הפיוט נקראים "מדריך" ותוכנם מציין את המסר העיקרי של הפיוט. שאלו:

• מהו המסר העיקרי של הפיוט כפי שמופיע במדריך ומדוע לדעתם המדריך משמש גם בתור פזמון חוזר?

  לסיכום:

  • בדקנו את המושג "מולדת".
  • למדנו מהם האמצעים האמנותיים אקרוסטיכון ומדריך.
  • בחנו את הקשר של הפיוט לחגי ישראל.
  • דנו בסיבות לעלייה לארץ ישראל.
  • זיהינו את הפסוקים מן התנ"ך שהמשורר  הסתמך עליהם בכתיבת פיוט זה.

זרקור מוזיקלי

השיר הוא פיוט ממסורת יהודי תוניס, שהותאם על ידי הפייטן אשר מזרחי ללחן של שיר ערבי. הלחן מבוסס על מקאם נהוונד, המקביל לסולם המינורי (על מקאם נהוונד ומקאמאת נוספים). הבית הראשון נקרא "מדריך" והוא משמש בתור פזמון חוזר בין בתי השיר. הלחן כולו מבוסס על תבנית רתמית אחת החוזרת בשילוב וריאנטים קטנים, כעין סלסול או קישוט. בביצועים השונים של השיר אפשר למצוא וריאנטים מלודיים גם במנגינת הבתים.

כיתות ג-ד
1. חלקו את מילות השיר. שירו את הפזמון בקולכם ומלאו את השתק הפותח כל משפט בנקישת תיפוף גוף שונה לפי חרוז הסיומת שלו (ראו פעילות 1. בנספח המצורף בקבצים להורדה).

• בחרו סימן מוסכם לכל נקישת גוף ובקשו לסמנו במקום המתאים בטקסט. שירו יחד את הפזמון והקישו במקום המתאים.
• שירו בקולכם את בתי השיר ובקשו מהתלמידים להקיף במהלך ההאזנה את כל חרוזי השיר. בהגיעכם לפזמון החוזר הזמינו את התלמידים להצטרף בשירה והקשה כמקודם.
• חלקו את התלמידים לשלוש קבוצות –  כל קבוצה תהייה אחראית לאחד הבתים. בקשו מכל קבוצת תלמידים לבחור אופני הדגשה של השתקים בבית הנתון לפי מצלולי החריזה (אפשר להדגיש את השתקים בתיפוף גוף, בכלי נגינה או בתנועה): הדגשה זהה לחרוז זהה, הדגשה שונה לחרוז שונה, מחיאת כף לחרוז -X ִיָה ).
• בצעו את השיר בשלמותו: כל קבוצה בתורה תשיר את הבית שלה ואת הפזמון ישירו כולם ביחד.

 2.  צפו בשיר בביצועו של ליאור אלמליח  ובקשו מהתלמידים לרשום את כלי הנגינה  שהם מזהים. מה מיוחד בהרכב כלי זה?

• שילוב בין כלים מערביים וכלים חוץ-מערביים (סוג של תזמורת אנדלוסית מצומצמת)

 3. האזינו לביצועה של אורית עטר ולוו אותה בשתי קבוצות תיפוף (ראו פעילות 2 בנספח המצורף בקבצים להורדה): הקבוצה הראשונה תקיש תבנית אחת בפזמון והקבוצה האחרת תקיש את התבנית שנייה בכל בית. הפסיקו את התיפוף במעברים המוסיקליים.

מה למדנו?

• חשיפה להרכב כלי רב-תרבותי (הרכב אנדלוסי מצומצם).
• מצלולי חריזה כעוגן למצלולי תיפוף גוף.
• חשיפה למושגים ספרותיים במבנה הפיוט.
• גמישות בקו המלודי בתור אחד האפיונים של האסתטיקה המלודית בתרבות הערבית.

זרקור מוזיקלי

השיר הוא פיוט ממסורת יהודי תוניס, שהותאם על ידי הפייטן אשר מזרחי ללחן של שיר ערבי. הלחן מבוסס על מקאם נהוונד, המקביל לסולם המינורי (על מקאם נהוונד ומקאמאת נוספים). הבית הראשון נקרא "מדריך" והוא משמש בתור פזמון חוזר בין בתי השיר. הלחן כולו מבוסס על תבנית רתמית אחת החוזרת בשילוב וריאנטים קטנים, כעין סלסול או קישוט. בביצועים השונים של השיר אפשר למצוא וריאנטים מלודיים גם במנגינת הבתים.

כיתות ה-ו
1. חלקו את הכיתה לשתי קבוצות תיפוף-גוף: האחת – באצבע צרידה, והאחרת – במחיאת כף. שירו בקולכם את הפזמון ונצחו על הקבוצות למילוי השתקים הפותחים כל משפט לפי התבנית המוצגת  בפעילות 1 בנספח (מבלי לחלק את הנספח!). דונו עם התלמידים:

• מה הקשר בין התיפוף לבין משפטי השיר? מתי התיפוף חוזר ומתי הוא משתנה?
• מכמה צלילי חרוזים בנוי כל בית? האם הם שונים מחרוזי הפזמון? כמה קבוצות תיפוף יידרשו לתיפוף לפי החריזה בבתים? (בשלב זה מומלץ להשתמש במושגים הספרותיים המוסברים בנספח 2 -ראה בקבצים להורדה)

2. חלקו לתלמידים את דף פעילות 1 מהנספח לסימון תיפופי הגוף השונים ולמעקב. שירו בקולכם ולוו בשלוש קבוצות תיפוף-גוף.

3. בשירת הפיוט אופיינים שינויים קלים בשירה לעיטור ולגיוון הלחן החוזר. עיינו בתווים של סיומות הבתים המתחרזים, בביצוע של אורית עטר (ראו פעילות 3-א בנספח בקבצים להורדה). מה דומה ומה שונה בלחני המשפטים?
(עוד דוגמת תווים  לחזרה וריאטיבית בפעילות 3ב בנספח בקבצים להורדה).

4. השוו בין הביצועים  לפיוט של ליאור אלמליח  ו אורית עטר : ההרכב הכלי, מבנה השיר, שינויים ותוספות בשירה.

מה למדנו?

• חשיפה להרכב כלי רב-תרבותי (הרכב אנדלוסי מצומצם).
• מצלולי חריזה כעוגן למצלולי תיפוף גוף.
• חשיפה למושגים ספרותיים במבנה הפיוט.
• גמישות בקו המלודי בתור אחד האפיונים של האסתטיקה המלודית בתרבות הערבית.