מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל

חלקי היממה

אוריינות:

1. השמיעו לתלמידים את השיר ובקשו מהם לסמן בצבעים (או לרשום) את חלקי היממה המופיעים בשיר (למורה: זוהי הזדמנות להסביר צירופי מילים כגון ליל אמש, אור השחר וכדומה).

2. הזמינו את התלמידים להוסיף מונחים וביטויים מעולם היממה, שאינם מופיעים בשיר (כגון: זריחה, שקיעה, צוהריים, חושך וכולי).

3. המשיכו בשיחה ובהסבר קצר על מבנה היממה ושאלו: איזה חלק מן היממה אתם אוהבים? מדוע? האם יש חלק ביממה שאתם פחות אוהבים? מדוע?

4. מה לדעתכם משמעות השורה בשיר "השמש את יומי רושמת"? (למורה: השמש, המנהלת את מהלך היממה מזריחה ועד שקיעה, משפיעה על סדר היום, ובאופן ציורי – מציירת או רושמת, את הפעילות של רוב בני האדם: עבודה במהלך היום ומנוחה בלילה. אפשרות אחרת: רושמת מלשון התרשמות – אור השמש משפיע על הרגשות והתחושות שלנו לטובה).

5. איך רושמת השמש את היום שלכם? אפשר להתייחס לשתי הפרשנויות. הגישה המעשית – איך מתחלקת הפעילות שלנו במשך היום, או הגישה הרגשית – איך משפיעים חלקי היממה על תחושותינו.

ערך במבחן: בריאת האור

1. שאלו: על פי ספר בראשית, מה הדבר הראשון שברא אלוהים?

2. הפנו את התלמידים לבראשית פרק א פסוקים ב – ה. קראו ביחד ושאלו:

• מדוע לדעתכם נברא האור תחילה?
• מה חשב אלוהים על האור? מדוע חשב כך לדעתכם?
• שימו לב איזה חלק מחלקי היממה מוזכר בסיכום יום הבריאה הראשון? האם זהו הסדר ההגיוני? (למורה: בהתבסס על הקדמת הערב לבוקר בפסוק: "וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם אֶחָד", נקבע ביהדות מהלך היממה החל מהערב, עם שקיעת השמש ועד לשקיעתה למוחרת).
• היכן בשיר אפשר למצוא רמז למהלך הדברים הזה?

3. לסיכום: מה תפקידה של השמש בחיינו על פי השיר? ומה התחדש לכם מלימוד פסוקי בריאת האור?

לסיכום:

למדנו על ההיבטים השונים של השפעת השמש על חיינו. בהיבט אחד השמש היא גרם שמיימי הקובע תא מהלך היממה ומעגל עונות השנה, בהיבט אחר, הקשור לחיי בני האדם, השמש היא מקור האור והחום המעוררים תחושות של שמחה, אופטימיות וראיית הטוב בחיינו.

מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל

אוריינות: חלקי היממה

1. פתחו את השיעור כפי שמפורט בפעילות לכתות ג – ד בסעיפים 1 – 5.

ערך במבחן: בריאת המאורות – וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים, וּלְיָמִים וְשָׁנִים. (בראשית א, יד)

1. שאלו: באילו דרכים נוספות משפיעה השמש על חיינו? (למורה: כוונו את השיחה לכך שבנוסף על מהלך היממה ותחושות השמחה, השמש משפיעה גם על מעגל עונות השנה, וכתוצאה מכך על גורל היבול החקלאי).

2. הפנו את התלמידים לבראשית פרק א פסוקים יד – יט. קראו ביחד את הקטע ושאלו שאלות הבנה כלליות כגון: על אילו מאורות מדבר הקטע? באיזה יום נבראו? מה תפקידיהם?

3. כעת הפנו את התלמידים למצגת עונות השנה יום ולילה.

4. לאחר ההסבר שבמצגת בקשו מתלמידים להסביר את הפסוק: יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה; וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים, וּלְיָמִים וְשָׁנִים.

5. לסיכום: מה תפקידה של השמש בחיינו על פי השיר? ואילו תפקידים נוספים יש לשמש על פי פסוקי בראשית פרק א, ועל פי המצגת?

לסיכום:

למדנו על ההיבטים השונים של השפעת השמש על חיינו. בהיבט אחד השמש היא גרם שמיימי הקובע תא מהלך היממה ומעגל עונות השנה, בהיבט אחר, הקשור לחיי בני האדם, השמש היא מקור האור והחום המעוררים תחושות של שמחה, אופטימיות וראיית הטוב בחיינו.

מצורף נספח 1, נספח 2 (ראה בקבצים להורדה)

בשנת 1979 הופיעה הזמרת שרי בפסטיבל הזמר והפזמון עם השיר "לעולם בעקבות השמש". השיר הגיע למקום החמישי בלבד, אבל הפך את הזמרת המתחילה למפורסמת, ונשאר מוכר וידוע עד היום. בשיר זה, המילים, הלחן והעיבוד הולכים "יד ביד" בעקבות השמש: המנגינה העולה לאיטה ומגיעה לשיא בפזמון, העיבוד צובר אנרגיה באמצעות כלי נגינה, מודולציות ומילותיו של אהוד מנור –  כל אלה יוצרים יחד תיאור של מהלך השמש לאורך היממה.

1. בקשו מהתלמידים להאזין לשיר ולסמן בו צירופי מילים עם המילה "יום" (למורה: יום חמים, יום קסמים, יום תמים, יום זהוב).

2. הקישו יחד את המקצב לכל אחד מצירופי המילים ושאלו: האם לכל הצירופים מקצב זהה? בקשו מהתלמידים להציע צירוף מילים נוסף משלהם עם המילה "יום", המתאים גם הוא למקצב זה.

3. בקשו מהתלמידים למצוא בבית הראשון עוד מילים בעלות מקצב זהה (למורה: בערוב, לילה טוב).

4. עקבו יחד אחר התווים ושירו את השיר. בקשו מהתלמידים להקיש את המקצב שלמדו (למורה: המקצב שלמדנו בסעיפים 2,3) בכל הפסקה המופיעה בבית.

5. התאמנו עם התלמידים על ליווי המטלופון המופיע בנספח (ראה בקבצים להורדה).

6. הצטרפו לשיר בהקשת המקצב המשלים בבתים ובנגינת קו הליווי בפזמון.

7. העשרה: למדו את הריקוד שחיבר לוי בר-גיל לשיר "לעולם בעקבות השמש"

מצורף נספח 1, נספח 2 (ראה בקבצים להורדה)

בשנת 1979 הופיעה הזמרת שרי בפסטיבל הזמר והפזמון עם השיר "לעולם בעקבות השמש". השיר הגיע למקום החמישי בלבד, אבל הפך את הזמרת המתחילה למפורסמת, ונשאר מוכר וידוע עד היום. בשיר זה, המילים, הלחן והעיבוד הולכים "יד ביד" בעקבות השמש: המנגינה העולה לאיטה ומגיעה לשיא בפזמון, העיבוד צובר אנרגיה באמצעות כלי נגינה, מודולציות ומילותיו של אהוד מנור –  כל אלה יוצרים יחד תיאור של מהלך השמש לאורך היממה.

1. בקשו מהתלמידים לציין (באופן אסוציאטיבי) מילים שעולות בראשם כשהם שומעים את המילה "שמש". כתבו את תשובותיהם על הלוח.

2. הציעו לתלמידים מגוון כלי נגינה ובקשו מהם לתאר באמצעותם את השמש.

3. האזינו לשיר ובקשו מהתלמידים להשוות בין הבית לפזמון על פי הפרמטרים: רגש, קו מלודי וביצוע באמצעות הטבלה שבנספח (ראה בקבצים להורדה) (למורה: בביצוע, יש להשוות בין הבית הראשון לפזמון).

4. סכמו עם התלמידים את ההשוואה, התבוננו בתווים למילים "כן, כן, כן כן!" ושאלו את התלמידים כיצד יגדירו חלק זה: סוף הבית, תחילת הפזמון או קטע מעבר? (למורה: חלק זה משמש מעין גשר לחיבור בין הצלילים הנמוכים בבית לצלילים הגבוהים בפזמון).

5. מודולציה היא התקה של קטע מוזיקלי בתוך שיר, מסולם אחד לסולם אחר. האזינו לשיר במלואו עם התלמידים ובקשו מהם לזהות את המודולציות הקיימות בו.

6. קראו על המושג מודולציה ובקשו מהתלמידים להביע דעתם: איזה משלושת תפקידי המודולציה המופיעים בקישור מתאים לשיר הנלמד. שאלו: באיזה אופן ייחודי אחר  משרתת המודולציה את נושא השיר – השמש? (למורה: המודולציה המתארת בצלילים את עליית השמש במהלך היום).

7. העשרה:

• בקשו מהתלמידים למצוא עוד שיר שיש בו מודולציה.
• האזינו לשיר "שמש אדומה" והשוו בינו לבין השיר "לעולם בעקבות השמש".