זרקור בתרבות יהודית ישראלית
השיר מבוסס על פסוקים מספר תהילים.
השיר מתחיל בשאלה: מי הוא האדם החפץ בחיים (במובן הרחב) ורוצה לראות טוב בימי חייו? התשובה של משורר ספר תהילים נחלקת לשניים – דברים שיש להתרחק מהם ודברים שיש לחתור לקראתם: עליך להישמר מן הרע (לשון הרע, מעשים רעים, רמאות), ועליך לבקש ולחתור לשלום (אישי, בין-אישי, לאומי …).
בשיר בולטת במיוחד צורת הציווי בגוף שני יחיד. היא מופיעה בכמה שורשים: נְצֹר, סוּר, בַּקֵּשׁ, עֲשֵׂה – כל צורת ציווי חוזרת פעמיים בשיר. צורת הציווי בשיר מביעה את רצונו ואת תקוותו של הדובר ביחס לנמען: שיימנע מן הרע (נְצֹר, סוּר) וגם יבצע פעולה טובה (בַּקֵּשׁ, רדוף, עֲשֵׂה).
ערכים מובילים לפי תוכנית הלימודים בתרבות יהודית-ישראלית שהשיר עומד בזיקה אליהם: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹך", כבוד האדם.
הפתגם מארון הספרים היהודי המלווה שיר זה הוא: "יְהִי כְּבוֹד חֲבֵרְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלָּךְ" (מסכת אבות ב י). פתגם זה מצביע על דרך לפיתוח רגישות לזולת, מתוך העמדת עצמי במקומו. מה הקשר בין רעיון זה ובין האמרה מתוך השיר: נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע?
1. נברר בכיתה:
- מי מהתלמידים רוצה לשתף ולספר על מקרה שהוא נפגע כיוון שנאמרה לו "מילה רעה".
- מי מהתלמידים מעוניין לשתף ולספר על מקרה שנאמרה לו "מילה טובה".
- האם למישהו יש הצעות כיצד הוא יכול להימנע מלומר מילה רעה ו/או לשקר, או לומר לזולתו מילה טובה?
2. למידה בחברותא:
נחלק לתלמידים את שלוש האמרות שלפניכם:
|
יְהִי כְּבוֹד חֲבֵרְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלָּךְ
(מסכת אבות ב יג)
|
נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע
וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה
(תהילים לד יד)
|
וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹך
(ויקרא יח יט)
|
- התלמידים יביאו דוגמאות מחייהם או מהמציאות לשלוש האמרות הללו.
- התלמידים יבחנו אם יש קשר לדעתם בין שלוש האמרות, ויסבירו את עמדתם.
הרחבה:
מעשה שהיה: סם החיים
מַעֲשֶׂה בְּרוֹכֵל אֶחָד שֶׁהָיָה מִסְתּוֹבֵב בָּעֲיָרוֹת וְהָיָה מַכְרִיז "מִי רוֹצֶה לִקְנוֹת סַם חַיִּים? מִי רוֹצֶה לִקְנוֹת סַם חַיִּים?". וּבָאוּ הַכֹּל לִקְנוֹת אֶצְלוֹ.
רַבִּי יַנַּאי הָיָה יוֹשֵׁב וְלוֹמֵד בְּבֵיתוֹ, וְשָׁמַע אֶת הָרוֹכֵל מַכְרִיז "מִי רוֹצֶה סַם חַיִּים?". אָמַר לוֹ רַבִּי יַנַּאי: "עֲלֵה לְכָאן וּמְכֹר לִי".
עָנָה לוֹ הַסּוֹחֵר: "אֵין אַתָּה וַאֲנָשִׁים כְּמוֹתְךָ צְרִיכִים סַם זֶה".
אַךְ רַבִּי יַנַּאי הִתְעַקֵּשׁ, וּלְבַסוֹף עָלָה אֵלָיו הָרוֹכֵל.
הוֹצִיא לוֹ הָרוֹכֵל סֵפֶר תְּהִלִּים וְהֶרְאָה לוֹ אֶת הַפָּסוּק: "מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים … (פרק ל"ד פסוק י"ג), וּמַה כָּתוּב בַּהֶמְשֵׁךְ? "נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה. סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ".
אָמַר רַבִּי יַנַּאי: "כָּל יָמַי הָיִיתִי קוֹרֵא אֶת הַפָּסוּק הַזֶּה, וְלֹא יָדַעְתִּי עַד כַּמָּה הוּא פָּשׁוּט, עַד שֶׁבָּא הָרוֹכֵל הַזֶּה וּפֵרְשׁו".
על פי מדרש ויקרא רבה, פרשה ט"ז, ב'
- מהו "סם החיים שהציע הרוכל (סם=תרופה)?
- כיצד לדעתכם ה"סם" שהציע הרוכל קשור לאיכות חיים? תנו דוגמה מחיי היום-יום.
זרקור בתרבות יהודית ישראלית
השיר מבוסס על פסוקים מספר תהילים.
השיר מתחיל בשאלה: מי הוא האדם החפץ בחיים (במובן הרחב) ורוצה לראות טוב בימי חייו? התשובה של משורר ספר תהילים נחלקת לשניים – דברים שיש להתרחק מהם ודברים שיש לחתור לקראתם: עליך להישמר מן הרע (לשון הרע, מעשים רעים, רמאות), ועליך לבקש ולחתור לשלום (אישי, בין-אישי, לאומי …).
בשיר בולטת במיוחד צורת הציווי בגוף שני יחיד. היא מופיעה בכמה שורשים: נְצֹר, סוּר, בַּקֵּשׁ, עֲשֵׂה – כל צורת ציווי חוזרת פעמיים בשיר. צורת הציווי בשיר מביעה את רצונו ואת תקוותו של הדובר ביחס לנמען: שיימנע מן הרע (נְצֹר, סוּר) וגם יבצע פעולה טובה (בַּקֵּשׁ, רדוף, עֲשֵׂה).
ערכים מובילים לפי תוכנית הלימודים בתרבות יהודית-ישראלית שהשיר עומד בזיקה אליהם: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹך", כבוד האדם.
הפתגם מארון הספרים היהודי המלווה שיר זה הוא: "יְהִי כְּבוֹד חֲבֵרְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלָּךְ" (מסכת אבות ב י). פתגם זה מצביע על דרך לפיתוח רגישות לזולת, מתוך העמדת עצמי במקומו. מה הקשר בין רעיון זה ובין האמרה מתוך השיר: נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע?
1. נברר בכיתה:
- מי מהתלמידים רוצה לשתף ולספר על מקרה שהוא נפגע כיוון שנאמרה לו "מילה רעה".
- מי מהתלמידים מעוניין לשתף ולספר על מקרה שנאמרה לו "מילה טובה".
- האם למישהו יש הצעות כיצד הוא יכול להימנע מלומר מילה רעה ו/או לשקר, או לומר לזולתו מילה טובה?
2. למידה בחברותא:
נחלק לתלמידים את שלוש האמרות שלפניכם:
|
יְהִי כְּבוֹד חֲבֵרְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלָּךְ
(מסכת אבות ב יג)
|
נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע
וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה
(תהילים לד יד)
|
וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹך
(ויקרא יח יט)
|
- התלמידים יביאו דוגמאות מחייהם או מהמציאות לשלוש האמרות הללו.
- התלמידים יבחנו אם יש קשר לדעתם בין שלוש האמרות, ויסבירו את עמדתם.
הרחבה:
מעשה שהיה: סם החיים
מַעֲשֶׂה בְּרוֹכֵל אֶחָד שֶׁהָיָה מִסְתּוֹבֵב בָּעֲיָרוֹת וְהָיָה מַכְרִיז "מִי רוֹצֶה לִקְנוֹת סַם חַיִּים? מִי רוֹצֶה לִקְנוֹת סַם חַיִּים?". וּבָאוּ הַכֹּל לִקְנוֹת אֶצְלוֹ.
רַבִּי יַנַּאי הָיָה יוֹשֵׁב וְלוֹמֵד בְּבֵיתוֹ, וְשָׁמַע אֶת הָרוֹכֵל מַכְרִיז "מִי רוֹצֶה סַם חַיִּים?". אָמַר לוֹ רַבִּי יַנַּאי: "עֲלֵה לְכָאן וּמְכֹר לִי".
עָנָה לוֹ הַסּוֹחֵר: "אֵין אַתָּה וַאֲנָשִׁים כְּמוֹתְךָ צְרִיכִים סַם זֶה".
אַךְ רַבִּי יַנַּאי הִתְעַקֵּשׁ, וּלְבַסוֹף עָלָה אֵלָיו הָרוֹכֵל.
הוֹצִיא לוֹ הָרוֹכֵל סֵפֶר תְּהִלִּים וְהֶרְאָה לוֹ אֶת הַפָּסוּק: "מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים … (פרק ל"ד פסוק י"ג), וּמַה כָּתוּב בַּהֶמְשֵׁךְ? "נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה. סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ".
אָמַר רַבִּי יַנַּאי: "כָּל יָמַי הָיִיתִי קוֹרֵא אֶת הַפָּסוּק הַזֶּה, וְלֹא יָדַעְתִּי עַד כַּמָּה הוּא פָּשׁוּט, עַד שֶׁבָּא הָרוֹכֵל הַזֶּה וּפֵרְשׁו".
על פי מדרש ויקרא רבה, פרשה ט"ז, ב'
- מהו "סם החיים שהציע הרוכל (סם=תרופה)?
- כיצד לדעתכם ה"סם" שהציע הרוכל קשור לאיכות חיים? תנו דוגמה מחיי היום-יום.
זרקור בתרבות יהודית ישראלית
השיר מבוסס על פסוקים מספר תהילים.
השיר מתחיל בשאלה: מי הוא האדם החפץ בחיים (במובן הרחב) ורוצה לראות טוב בימי חייו? התשובה של משורר ספר תהילים נחלקת לשניים – דברים שיש להתרחק מהם ודברים שיש לחתור לקראתם: עליך להישמר מן הרע (לשון הרע, מעשים רעים, רמאות), ועליך לבקש ולחתור לשלום (אישי, בין-אישי, לאומי …).
בשיר בולטת במיוחד צורת הציווי בגוף שני יחיד. היא מופיעה בכמה שורשים: נְצֹר, סוּר, בַּקֵּשׁ, עֲשֵׂה – כל צורת ציווי חוזרת פעמיים בשיר. צורת הציווי בשיר מביעה את רצונו ואת תקוותו של הדובר ביחס לנמען: שיימנע מן הרע (נְצֹר, סוּר) וגם יבצע פעולה טובה (בַּקֵּשׁ, רדוף, עֲשֵׂה).
ערכים מובילים לפי תוכנית הלימודים בתרבות יהודית-ישראלית שהשיר עומד בזיקה אליהם: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹך", כבוד האדם.
הפתגם מארון הספרים היהודי המלווה שיר זה הוא: "יְהִי כְּבוֹד חֲבֵרְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלָּךְ" (מסכת אבות ב י). פתגם זה מצביע על דרך לפיתוח רגישות לזולת, מתוך העמדת עצמי במקומו. מה הקשר בין רעיון זה ובין האמרה מתוך השיר: נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע?
1. נברר בכיתה:
- מי מהתלמידים רוצה לשתף ולספר על מקרה שהוא נפגע כיוון שנאמרה לו "מילה רעה".
- מי מהתלמידים מעוניין לשתף ולספר על מקרה שנאמרה לו "מילה טובה".
- האם למישהו יש הצעות כיצד הוא יכול להימנע מלומר מילה רעה ו/או לשקר, או לומר לזולתו מילה טובה?
2. למידה בחברותא:
נחלק לתלמידים את שלוש האמרות שלפניכם:
|
יְהִי כְּבוֹד חֲבֵרְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלָּךְ
(מסכת אבות ב יג)
|
נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע
וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה
(תהילים לד יד)
|
וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹך
(ויקרא יח יט)
|
- התלמידים יביאו דוגמאות מחייהם או מהמציאות לשלוש האמרות הללו.
- התלמידים יבחנו אם יש קשר לדעתם בין שלוש האמרות, ויסבירו את עמדתם.
הרחבה:
מעשה שהיה: סם החיים
מַעֲשֶׂה בְּרוֹכֵל אֶחָד שֶׁהָיָה מִסְתּוֹבֵב בָּעֲיָרוֹת וְהָיָה מַכְרִיז "מִי רוֹצֶה לִקְנוֹת סַם חַיִּים? מִי רוֹצֶה לִקְנוֹת סַם חַיִּים?". וּבָאוּ הַכֹּל לִקְנוֹת אֶצְלוֹ.
רַבִּי יַנַּאי הָיָה יוֹשֵׁב וְלוֹמֵד בְּבֵיתוֹ, וְשָׁמַע אֶת הָרוֹכֵל מַכְרִיז "מִי רוֹצֶה סַם חַיִּים?". אָמַר לוֹ רַבִּי יַנַּאי: "עֲלֵה לְכָאן וּמְכֹר לִי".
עָנָה לוֹ הַסּוֹחֵר: "אֵין אַתָּה וַאֲנָשִׁים כְּמוֹתְךָ צְרִיכִים סַם זֶה".
אַךְ רַבִּי יַנַּאי הִתְעַקֵּשׁ, וּלְבַסוֹף עָלָה אֵלָיו הָרוֹכֵל.
הוֹצִיא לוֹ הָרוֹכֵל סֵפֶר תְּהִלִּים וְהֶרְאָה לוֹ אֶת הַפָּסוּק: "מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים … (פרק ל"ד פסוק י"ג), וּמַה כָּתוּב בַּהֶמְשֵׁךְ? "נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה. סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ".
אָמַר רַבִּי יַנַּאי: "כָּל יָמַי הָיִיתִי קוֹרֵא אֶת הַפָּסוּק הַזֶּה, וְלֹא יָדַעְתִּי עַד כַּמָּה הוּא פָּשׁוּט, עַד שֶׁבָּא הָרוֹכֵל הַזֶּה וּפֵרְשׁו".
על פי מדרש ויקרא רבה, פרשה ט"ז, ב'
- מהו "סם החיים שהציע הרוכל (סם=תרופה)?
- כיצד לדעתכם ה"סם" שהציע הרוכל קשור לאיכות חיים? תנו דוגמה מחיי היום-יום.
