חלום יעקב הפך בידי חז"ל ובידי הפרשנים לסמל לדרכו של העם היהודי הגולה מארצו וחוזר אליה. ואכן רבו חלומות השיבה לארץ, לאורך ההיסטוריה היהודית. בעולם העתיק, הייתה זו תופעה יוצאת דופן שעם שהוגלה ממולדתו ישוב אליה – אכן התגשמות חלום יעקב לשוב בשלום אל בית אביו ולהקים בית אלוהים.

חלום ומציאות

אוריינות: 

השמיעו את השיר וקראו אותו. שאלו:

• הדובר מציין לאורך השיר כי המלאך שבא לבקרו הוא המלאך מחלום יעקב. מה הייתה לדעתכם מטרת ביקורו של המלאך לאחר מאות שנים?
• המלאך משיב שהוא יראה בביקורו 'את אוהל עשיו ואת בית יעקב'. למה לדעתכם התכוון המלאך?
  (למורה: כדאי להשאיר השאלה פתוחה. יתכן שהוא בא לראות מה המצב בין האחים (יעקב ועשו) כלומר שהמלאך בא לראות מה המצב עם צאצאי יעקב אבינו וצאצאי אחיו עשו.)

ערך במבחן: 

קראו עם התלמידים  את הסיפור המקראי על חלום יעקב ( בראשית פרק כ"ח י"ב – ט"ו) ובקשו מהם:

• לספר במילים שלהם את החלום
• בזוגות הזמינו את התלמידים לבחור סצנה של החלום ולצייר אותה.
• ערכו תערוכה של הציורים ובמליאה שוחחו עם התלמידים על בחירתם.

לסיכום:

• קישרנו בין השיר ובין חלום יעקב המקראי.
• עסקנו ביחסים שבין צאצאי יעקב ובין צאצאי עשיו.
• הכרנו פרשנויות שונות של אומנים שציירו את "חלום יעקב".

חלום יעקב הפך בידי חז"ל ובידי הפרשנים לסמל לדרכו של העם היהודי הגולה מארצו וחוזר אליה. ואכן רבו חלומות השיבה לארץ, לאורך ההיסטוריה היהודית. בעולם העתיק, הייתה זו תופעה יוצאת דופן שעם שהוגלה ממולדתו ישוב אליה – אכן התגשמות חלום יעקב לשוב בשלום אל בית אביו ולהקים בית אלוהים.

יצירה, מחשבה ועשיה מתחברים

הורו לתלמידים להתמקד בבתים הראשון והשלישי.

אוריינות: 

השמיעו וקראו את השיר, הורו לתלמידים לסמן בפזמון תארים של המקום ושל המלאך. שאלו:

• מה ניתן ללמוד על המקום ועל הזמן של הפגישה עם המלאך ממילות השיר?
• מה אפשר ללמוד על המלאך?

המשיכו בקריאת השיר והתמקדו בדיבור של הדובר, שאלו:

• מה הדובר רוצה לדעת?
• מה הדובר רוצה לעשות?
• מה התחושות של הדובר?

הפגישה בין הדובר והמלאך לא התממשה, הזמינו את התלמידים לקחת את מקומו של הדובר ולכתוב מכתב למלאך.

ערך במבחן: 

אומנים רבים ציירו את חלום יעקב ואת הסולם. לפניכם יצירות של אומנים שציירו את הסיפור בתקופות שונות. התבוננו ביצירות בקישור שלפניכם (מתוך האתר של תל"י). בחרו אחת התמונות שמצאה חן בעיניכם או סקרנה אתכם.

• תארו מה רואים בתמונה.
• האם היצירה משקפת את הסיפור המקראי? במה?
• מה לדעתכם הוא המסר שמבליט האומן ביצירתו? כיצד הוא מפרש את חלום יעקב?
• מה דעתכם על פרשנות זו?
• הציעו לתלמידים לצייר סצנה בשיר בסגנון של התמונה שבחרו.

לסיכום:

• קישרנו בין השיר ובין חלום יעקב המקראי.
• עסקנו ביחסים שבין צאצאי יעקב ובין צאצאי עשיו.
• הכרנו פרשנויות שונות של אומנים שציירו את "חלום יעקב".

מצורף נספח (ראה בקבצים להורדה)

השיר חובר על-ידי יורם טהרלב בהשראת השיר "אל המעין". שניהם מתארים מפגש ודיאלוג דמיוני בין שתי דמויות מן הסיפור המקראי. בשיר הנוכחי, המבנה הסימטרי של הלחן עוקב אחר הסיפור ויוצר תחושה של דואליות בין האני-המספר למלאך. האלמנט המילולי מובלט בלחן, על ידי השימוש החוזר במקצב קדמה, היוצר הטעמה של הלחן למקצבי השפה – המלרע והמלעיל.

1. קראו את השיר ושאלו את התלמידים, איזו אווירה מתוארת במפגש הדמיוני? שאלו: איזה הרכב קולי ואילו כלי נגינה מתאימים לדעתם לביצוע השיר? רשמו את תשובותיהם על הלוח.

• השמיעו את השיר בביצוע להקת הנח"ל ובקשו להקיף בעיגול רק את הכלים שנשמעו בעיבוד. במידת הצורך, הוסיפו עיגולים ריקים לכלים שנשמעו ולא נרשמו (למורה – גיטרה, אקורדיון, חליל צד, חצוצרה, תוף).
• האם יש כלים "המתארים" באופן מוזיקלי אלמנטים מהסיפור (למשל את צעדי המלאך היורד,  משק הכנפיים, מעוף)? במידה וכן, אילו מהכלים?
• הציעו למילות השיר עיבוד קולי מקורי משלכם: מתי יושר סולו, מתי יחד, מתי בנות ומתי בנים. בצעו את ההצעות בשירה חיה.

2. רשמו על הלוח את מקצב משפט הפתיחה (תיבות 1-4), ואת המלים: בוקר, דשא, ביתי, רטוב, ירד, שמים, לובן, כנפים, מלאך, סולם, יעקב:

• בדקו את ההטעמה של כל מילה (מלרע/מלעיל), וסמנו מעל ההברה המוטעמת את הסימן >.
• שירו והקישו בהטעמה את מקצב הבית הראשון של השיר (רשמו את המקצב על הלוח). כיצד מוטעמות בלחן ההברות המוטעמות של המילים? (למורה – ההברה מוטעמת על ידי צליל ארוך יותר).

3. צפו בסרטון ריקוד העם של השיר:

• האם יש בריקוד משפטי-תנועה החוזרים על עצמם? מכמה משפטי-תנועה שונים מורכב הריקוד? כמה חלקים לריקוד? האם מבנה הריקוד תואם למבנה המוזיקלי?
• הזמינו את התלמידים להצטרף לריקוד.

מה למדנו?

• זיקה בין דיאלוג מוזיקלי לדיאלוג טקסטואלי.
• מבנה ופיסוק סימטרי בטקסט, בלחן ובתנועה.
• מושג 'קדמה', טעמי מלעיל ומלרע כמקצבים.
• עיבוד קולי וכלי בזיקה לשיר.

מצורף נספח (ראה בקבצים להורדה)

השיר חובר על-ידי יורם טהרלב בהשראת השיר "אל המעין". שניהם מתארים מפגש ודיאלוג דמיוני בין שתי דמויות מן הסיפור המקראי. בשיר הנוכחי, המבנה הסימטרי של הלחן עוקב אחר הסיפור ויוצר תחושה של דואליות בין האני-המספר למלאך. האלמנט המילולי מובלט בלחן, על ידי השימוש החוזר במקצב קדמה, היוצר הטעמה של הלחן למקצבי השפה – המלרע והמלעיל.

1. הציגו בפני התלמידים שתי תבניות ליווי מוזיקליות: מלודית וריתמית (ראו בנספח בקבצים להורדה):

• בצעו אותם בשירה ובהקשה עדינה (רצוי גב כף על כף).
• התאימו לכל תבנית דימוי מוזיקלי מתאים של המלאך מסולם יעקב: "משק כנפים",  "צעדי ירידה בסולם"? דימוי אחר?
• השמיעו את השיר בביצוע להקת הנח"ל ובדקו באיזה חלק של השיר נשמעת אחת מתבניות הליווי? באילו כלי נגינה?
• חלקו את תבניות הליווי (המלודי והריתמי) בין התלמידים והצטרפו בליווי עדין לביצוע הנ"ל (למורה – התבנית המלודית לליווי חלקA  והתבנית הריתמית לליווי חלק B ).

2. צפו בסרטון ריקוד העם של השיר:

• מכמה חלקים שונים וחוזרים בנוי הריקוד? האם מבנה הריקוד תואם למבנה הלחן?
• נסו להצטרף לריקוד.

3. רשמו על הלוח את המילים: בוקר, דשא, ירד, מלאך:

• בדקו אילו מהן 'מילות-קדמה' (מתאימות למקצב קדמה – בהטעמה מלרעית) ואילו מתאימות למקצב הפעמה – בהטעמה מלעילית ("down beat") – ראו בנספח בקבצים להורדה.
• הסבירו את המושג 'קדמה', ובדקו כמה ממשפטי השיר פותחים במוטיב קדמה.
• איזו תוספת טקסטואלית משמשת כמוטיב קדמה לפני המלים המלעיליות "בוקר" ו"דשא"?

מה למדנו?

• זיקה בין דיאלוג מוזיקלי לדיאלוג טקסטואלי.
• מבנה ופיסוק סימטרי בטקסט, בלחן ובתנועה.
• מושג 'קדמה', טעמי מלעיל ומלרע כמקצבים.
• עיבוד קולי וכלי בזיקה לשיר.