כתבה: רחל אורנשטיין

מעלה מעלה
מילים: מירית שם אור
לחן: צביקה פיק

ציטוט: "עֲֽלֵי-עָ֭שׂוֹר וַֽעֲלֵי-נָ֑בֶל, עֲלֵ֖י הִגָּי֣וֹן בְּכִנּֽוֹר׃

כִּ֤י שִׂמַּחְתַּ֣נִי ה' בְּפָֽעֳלֶ֑ךָ, בְּֽמַעֲשֵׂ֖י יָדֶ֣יךָ אֲרַנֵּֽן" (תהילים צ"ב, פסוקים ד'-ה').

זהו אחד השירים המזוהים והמוכרים של צביקה פיק, שיר קצבי ושמח המדגיש את המקום החשוב של המוזיקה בחיי האדם כביטוי של שמחה וגם של עצב. זוהי הזדמנות לשוחח על המקום של המוזיקה בחיינו.

הפסוקים המובאים בציטוט הם מתוך "מזמור שיר ליום השבת", שעיקרו הודאה על הטוב שבחיים והשמחה המתלווה לכך. אולי גם שמחה של סיפוק אחרי העבודה והעמל של השבוע, כאשר מגיעה התוצאה המיוחלת ונותנת לאדם תחושת סיפוק עצמי וגאווה על מעשה ידינו. הפסוקים מתייחסים הן לשירה בפה (רינה) והן לכלי נגינה (עשור ונבל – שני כלי מיתר). גם בשיר מודגשת כוחה של השירה והמוזיקה להעלות את האדם מעלה מעלה – "עם כל השירים והמנגינות". מעניין כי גם המקור של המילה "מוזיקה" הוא במילה היוונית מוזה, ששורשיה אומנם כדמות במיתולוגיה, אך מובנה כיום הוא כללי יותר – מקור של השראה רוחנית על האדם (וממנה גם המילה מוזיאון).

ערכים מובילים בשיר: שירה, שמחה, התעלות.

כיתות ג'-ד'

• רשמו על הלוח את הפסוקים שבציטוט הפותח מספר תהילים.

•  שאלו את התלמידים:

•  איזו פעילות מתוארת בפסוקים אלו? אילו מילים מבטאות זאת?

•  איך נוכל לנסח במילים שלנו את הפסוקים הללו?

• זו הזדמנות לנהל שיחה חופשית על הקשר בין שבת וחגים ובין שירה ושמחה.

• שאלו את התלמידים:

•  האם יש חג שכשהוא מגיע אתם שמחים במיוחד?

• אילו שירי שבת וחג אתם אוהבים במיוחד? בבית? בקהילה? בכיתה?

• איך באה לידי ביטוי שמחת השבת והחג בבית שלכם?

• בקשו מהתלמידים לכתוב על כך במחברת.

• לאחר השיתוף בררו את הקשר בין מוזיקה לבין שמחה. סביר להניח שאחד התלמידים יתייחס לכך אגב דבריו על הקשר של שניהם לימי חג. חדדו את הדברים – שירה ומוזיקה יכולות להיות דרך ביטוי לשמחה (אם באופן ספונטני ואם בצורה מאורגנת, למשל בחתונה) וגם מחוללי שמחה. כשאנו שומעים מוזיקה או שרים, הדבר עשוי לרומם את מצב רוחנו ולהכניס שמחה בלב. בתפיסת החסידות יש חשיבות רבה לשירה, לניגון ולריקוד כדרך חיים, גם ואפילו בעיקר כשאדם מצוי בשגרה אפרורית ואפילו במצב רוח של עצבות. וכמו בשיר שלנו – דווקא השירה מרימה את רוחו של האדם ואת האווירה כולה "מעלה, מעלה".

• לסיכום, הציעו את השיר "מעלה, מעלה" כשיר המביא שמחה ו"מדביק" בשמחה.

• לאחר ההאזנה שאלו את התלמידים:

• מה עושה המוזיקה לאדם לפי השיר?

• האם התלמידים מזדהים עם התיאור שבשיר?

(תוכלו להתייחס גם לשאלות על השיר שהוצעו לכיתות א'-ב').

התלמידים מוזמנים לשתף את השיר בבית כדרך לשמח את המשפחה.

 כתבה: רחל אורנשטיין

מעלה מעלה
מילים: מירית שם אור
לחן: צביקה פיק

ציטוט: "עֲֽלֵי-עָ֭שׂוֹר וַֽעֲלֵי-נָ֑בֶל, עֲלֵ֖י הִגָּי֣וֹן בְּכִנּֽוֹר׃

כִּ֤י שִׂמַּחְתַּ֣נִי ה' בְּפָֽעֳלֶ֑ךָ, בְּֽמַעֲשֵׂ֖י יָדֶ֣יךָ אֲרַנֵּֽן" (תהילים צ"ב, פסוקים ד'-ה').

זהו אחד השירים המזוהים והמוכרים של צביקה פיק, שיר קצבי ושמח המדגיש את המקום החשוב של המוזיקה בחיי האדם כביטוי של שמחה וגם של עצב. זוהי הזדמנות לשוחח על המקום של המוזיקה בחיינו.

הפסוקים המובאים בציטוט הם מתוך "מזמור שיר ליום השבת", שעיקרו הודאה על הטוב שבחיים והשמחה המתלווה לכך. אולי גם שמחה של סיפוק אחרי העבודה והעמל של השבוע, כאשר מגיעה התוצאה המיוחלת ונותנת לאדם תחושת סיפוק עצמי וגאווה על מעשה ידינו. הפסוקים מתייחסים הן לשירה בפה (רינה) והן לכלי נגינה (עשור ונבל – שני כלי מיתר). גם בשיר מודגשת כוחה של השירה והמוזיקה להעלות את האדם מעלה מעלה – "עם כל השירים והמנגינות". מעניין כי גם המקור של המילה "מוזיקה" הוא במילה היוונית מוזה, ששורשיה אומנם כדמות במיתולוגיה, אך מובנה כיום הוא כללי יותר – מקור של השראה רוחנית על האדם (וממנה גם המילה מוזיאון).

ערכים מובילים בשיר: שירה, שמחה, התעלות.

כיתות ה'-ו

• רשמו על הלוח את הפסוקים מספר תהילים, המופיעים בציטוט הפותח.

•  בקשו לזהות את כלי הנגינה שבפסוקים (למורה: כולם כלי מיתר: נבל, כינור ועשור – בן עשרה מיתרים. השוו: "בנבל עָשׂוֹר זמרוּ לו" (תהילים, ל"ג, 2). מה תרומתם של כלים אלו לשמחה ולשירה שהפסוקים מתארים?

• הסבירו, כי על כלי הנגינה המקראיים תוכלו לקרוא במאמרו של ד"ר רוביק רוזנטל בבלוג השפה העברית של מילון רב-מילים:

https://blog.ravmilim.co.il/tag/%D7%A0%D7%91%D7%9C-%D7%A2%D7%A9%D7%95%D7%A8/

• שאלו את התלמידים מי בכיתה מנגן (ולפחות לומד לנגן) ובאילו כלים?

• אם ניערך לכך מראש – נוכל לבקש מחלקם להביא את כלי הנגינה שלהם ולנגן לפני הכיתה.

• השוו בין סוגים שונים של כלי נגינה (כלי מיתר, כלי נשיפה, כלי הקשה וכו') והסבירו את הייחוד של כל סוג לעומת האחרים.

• שאלו את התלמידים:

• מדוע בחרתם ללמוד לנגן?

• מה הנגינה עושה לכם? (אם אין נגנים בכיתה, אפשר כמובן לדון בשאלות באופן כללי יותר, או להתייחס להעדפותיהם כמאזינים, וכן להתייחס לשירה).

• מה הקשר וההשפעה של המוזיקה על מצבי רוח שונים, הן שמחה והן עצב. האם המוזיקה גורמת למצב הרוח, או שמצב הרוח מביא אותנו לשמוע מוזיקה מסוימת?

• האזינו לשיר "מעלה, מעלה". השיר קצבי במיוחד ומקשר את המוזיקה בעיקר עם רגש השמחה, אך מתייחס או מרמז גם לסוגי מוזיקה נוספים. מהם? (למשל שיר נוגה, מוזיקת בלוז, או שירת נשמה וכדומה).

• בקשו מהתלמידים לזהות את כלי הנגינה השונים בשיר ושאלו מה התרומה המיוחדת של כל אחד מהם (בקול וברגש שהוא מבטא כביכול), לפי השיר? מדוע התזמורת השלמה מכונה בשיר (בסופו) "תזמורת הלבבות"?

• לפי השיר, האם העיקר במוזיקה הוא מה ששומעים (או משמיעים)? כיצד הממדים האחרים (הפנימיים ואפילו הרוחניים) שבמוזיקה באים לידי ביטוי בשיר? (הריקוד, המעוף, הלב, הרגש וכו').

•  השמיעו את השיר והזמינו את הכיתה להצטרף בפזמון.

השיר "מעלה מעלה" הולחן ובוצע על ידי הזמר והמלחין צביקה פיק ב-1978. זהו

השיר הראשון באלבום שנחשב לאלבומו המצליח ביותר של פיק ולזה שהפך אותו לאחד הכוכבים הגדולים ביותר בפופ הישראלי. המילים נכתבו על ידי שמרית אור (אשתו לשעבר).

השיר בסגנון הפופ, שמח וקצבי. בבית המז'ורי בולטים כיווני המלודיה בעלייה בתחילת כל משפט ומשדרים אופטימיות שיוצרת לנו המוזיקה. בפזמון הצלילים עולים והמילה "מעלה" החוזרת שלוש פעמים יוצרת תחושת תנועה ורצון להגיע מעלה.

הקצב החי והדינמי מסמל את התנועה והמאמץ של העלייה וההתקדמות.

בביצוע מלוות את הזמר צביקה פיק שלוש זמרות והרכב פופ.

כיתות ג'-ד'

1. שאלו את התלמידים איזה סגנון מוזיקלי משמח אותם?
2. האזינו לפתיחה של השיר ונסו לזהות מי מבצע? (למורה: גיטרה חשמלית ולאחר מכן זמרון).
3. שאלו את התלמידים איזה אופי יש לפתיחה זו? (למורה: סוער, עוצמתי, חזק).

1. בבית הראשון השיר מדבר על השפעת המוזיקה על האדם (למורה: חודרת, מדליקה, מדביקה).                         
2. שאלו את התלמידים כיצד, לדעתם, המוזיקה מסבירה את המילים? (קצב, כלי נגינה, המלודיה עולה בתחילת המשפט).
3. נסו לצייר את המילה הראשונה בכל בית ושימו לב לכיוון המוזיקה האם היא עולה או יורדת. במילים: מוזיקה. מדליקה. מדביקה. כל הגוף.                                    

ראו נספח 1 ונסו להתאים מילים לתווים.

1. הקשיבו לבית השני וגלו את שמות הכלים המופיעים בבית זה. לאילו משפחות כלים הם שייכים?
2. ראו בקישור זה ביצוע של הזמר צביקה פיק בשנת 1978. אילו כלים אתם מזהים בסרטון? (למורה: גיטרה חשמלית, תופים, פסנתר).

מה למדנו?

כיתות ג'-ד'

• גילינו את הקשר בין המילים ללחן.
• הבחנו בהבדלים בין חלקי השיר.
• זיהינו את כיווניות המלודיה בבית. 
• גילינו את כלי הנגינה ומשפחותיהם.

השיר "מעלה מעלה" הולחן ובוצע על ידי הזמר והמלחין צביקה פיק ב-1978. זהו

השיר הראשון באלבום שנחשב לאלבומו המצליח ביותר של פיק ולזה שהפך אותו לאחד הכוכבים הגדולים ביותר בפופ הישראלי. המילים נכתבו על ידי שמרית אור (אשתו לשעבר).

השיר בסגנון הפופ, שמח וקצבי. בבית המז'ורי בולטים כיווני המלודיה בעלייה בתחילת כל משפט ומשדרים אופטימיות שיוצרת לנו המוזיקה. בפזמון הצלילים עולים והמילה "מעלה" החוזרת שלוש פעמים יוצרת תחושת תנועה ורצון להגיע מעלה.

הקצב החי והדינמי מסמל את התנועה והמאמץ של העלייה וההתקדמות.

בביצוע מלוות את הזמר צביקה פיק שלוש זמרות והרכב פופ.

כיתות ה'-ו'

1. בקשו מהתלמידים לבדוק מהי ההגדרה של מוזיקת פופ.

    להלן הגדרת הצ'ט ג'י פי טי:

1. השמיעו לתלמידים את השיר ושאלו האם השיר עונה על ההגדרה? באיזה אופן? (התייחסו לקצב, לכלי הנגינה, למילות השיר, לאווירה שהוא משדר).
2. במה שונה המוזיקה בפזמון לעומת הבית? (הצלילים גבוהים יותר, המילה "מעלה" חוזרת על עצמה, יוצרת תחושת נענוע). 
3. נסו לזהות את כיווני המלודיה בתחילת המשפטים של הבית הראשון. היעזרו בנספח 1.
4. הקשיבו לביצועים שונים של השיר והשוו מרכיבים מוזיקליים:

1. בנספח 2 ישנו קו מלודי שניתן לשיר או לנגן. התחלקו לשתי קבוצות: קבוצה אחת שרה את הבית וקבוצה שנייה מלווה בקו מלודי.

מה למדנו?

כיתות ה'-ו'

• נחשפנו לסגנון הפופ.
• גילינו את הקשר בין המילים למנגינה. 
• זיהינו את כיווניות המלודיה בשיר.
• שרנו קו מלודי הרמוני.
• השוונו ביצועים שונים של השיר.