מצורף נספח 1

בשיר מובאים פנים שונות של השבת המאפשרות לכל תלמיד למצוא את החיבור האישי אל השבת הנהוגה בביתו.  הערכים הבולטים בשיר הם מסורת, משפחתיות והכרת הטוב גם על הדברים המובנים מאליהם. המלחין בחר לשלב בשיר קטע מתוך קידוש ליל שבת "כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאותָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים וְשַׁבַּת קָדְשְׁךָ בְּאַהֲבָה וּבְרָצון הִנְחַלְתָּנוּ, בָּרוּךְ אַתָּה ה'. מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת" (התוספת המודגשת קיימת בנוסח אשכנז. יש לשים לב לכך שבכיתה יהיו תלמידים שבביתם מקדשים ולא יכירו את הציטוט).

*חשוב לאפשר לתלמידים שמבחינתם שבת אינה זמן אהוד להרגיש בנוח שלא להתחבר לאווירת השיר.

כיתות ג׳-ד׳

1. 'אדם אדם ושבתו שלו – אולם אחת היא שבתו של עולם' (שלום יוסף שפירא).

• בקשו מהתלמידים להסביר את המשפט.
• אילו 'שבתות' מוצגות בשיר? האם השבת בביתם דומה או שונה מהתיאורים האלו? באיזה אופן?
• בקשו מהתלמידים לשתף במנהג שמייצג את השבת שלהם. האם קיים מנהג שמהווה מסורת משפחתית?  מי השותפים לה? מתי החלה המסורת, וכיצד?
• עמדו על ההבדלים שבין השבתות שעולות מהשיר. שאלו האם גם הם מכירים שבתות שונות מהישוב בו הם גרים או ממשפחתם? אם כן, שיספרו עליהן.

2. בברכות השחר, הנאמרות על ידי המתפללים מידי בוקר בתפילת שחרית, ישנה ברכה שאומרת כך: "ברוך אתה… שעשה לי כל צרכי". השיר מסתיים במילים: מה עוד אפשר כבר לבקש?

• בקשו מהתלמידים לסמן בשיר את המתנות שהשבת מביאה.
• האם אילו דברים שאנחנו רוצים או דברים שאנחנו צריכים? עמדו על ההבדלים בניהם?
• שאלו – האם הם רואים בשבת מתנה? מדוע?
• בקשו מהתלמידים לשתף במתנות השבת במשפחתם.
• האם מתנות השבת הם חלק מ'כל צרכי'? באיזה מובן ?
• האם אנחנו מוקירים תודה רק בשבת?
  

  לסיכום:

  • הכרנו את השבתות השונות ואת מנהגי השבת הייחודים בבתי התלמידים.
  • למדנו להכיר תודה על דברים שנראים לעיתים מובנים מאליהם.
  • ביררנו האם יש דברים מיוחדים וחשובים בחיינו ומהם.

מצורף נספח 1

בשיר מובאים פנים שונות של השבת המאפשרות לכל תלמיד למצוא את החיבור האישי אל השבת הנהוגה בביתו.  הערכים הבולטים בשיר הם מסורת, משפחתיות והכרת הטוב גם על הדברים המובנים מאליהם. המלחין בחר לשלב בשיר קטע מתוך קידוש ליל שבת "כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאותָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים וְשַׁבַּת קָדְשְׁךָ בְּאַהֲבָה וּבְרָצון הִנְחַלְתָּנוּ, בָּרוּךְ אַתָּה ה'. מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת" (התוספת המודגשת קיימת בנוסח אשכנז. יש לשים לב לכך שבכיתה יהיו תלמידים שבביתם מקדשים ולא יכירו את הציטוט).

*חשוב לאפשר לתלמידים שמבחינתם שבת אינה זמן אהוד להרגיש בנוח שלא להתחבר לאווירת השיר.

כיתות ה׳-ו׳

1. קראו את האגדה בנספח ואת הקידוש המופיע בשיר.

• מי מקדש את השבת בקידוש ומי באגדה?
• אילו דברים או ערכים חשובים בחייכם? מה הופך אותם למשמעותיים עבורכם?
• האם אתם רואים בשבת שלכם יום מיוחד? מדוע? אילו מנהגי שבת בביתכם הם מנהגים ייחודיים ומיוחדים ("קדושים") בעינכם ומה הופך אותם לכאלו?  [ערכים / מסורת]

*כאן חשוב להעלות את הצדדים השונים של השבת – ערכי המשפחה, יום מנוחה סוציאלי, חיבור לטבע, מסורות ועוד.

2. לימוד בחברותא

אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: מַתָּנָה טוֹבָה יֵשׁ לִי בְּבֵית גְּנָזַי [אוצרותיי] וְשַׁבַּת שְׁמָהּ, אֲנִי מְבַקֵּשׁ לִיתְנָה לְיִשְׂרָאֵל, לְךָ וְהוֹדִיעָם (שבת, דף י', ע"ב)

• כיצד מתקשר המדרש התלמודי אל השיר?
• האם תיאורי השבת המופיעים בשיר הם מתנות? האם חשבתם פעם על השבת שלכם כעל מתנה?
• היזכרו בפרטי השבת בביתכם, גם המובנים מאליהם. האם ואילו מתנות מביאה השבת שלכם?
• מה עוד הייתם מבקשים לשבת המשפחתית שלכם?

3. כתיבה אישית:

כתבו מכתב תודה למשפחתכם על אחת מאוצרות השבת בביתכם או חשבו על מנהג חדש שתעניקו למשפחתכם כמתנה.

לסיכום:

• הכרנו את השבתות השונות ואת מנהגי השבת הייחודים בבתי התלמידים.
• למדנו להכיר תודה על דברים שנראים לעיתים מובנים מאליהם.
• ביררנו האם יש דברים מיוחדים וחשובים בחיינו ומהם.

מילות השיר "מתנות קטנות" נכתבו על ידי נועם חורב. ללחן השיר אחראי היוצר והזמר רמי קליינשטיין. השיר הינו שיר הנושא מהאלבום "מתנות קטנות" שראה אור במרץ 2014. הוא זכה ולגרסאות כיסוי רבות ולהצלחה רבה בקרב הציבור הישראלי.

השיר בנוי מבתים, פזמונים וחלק שלישי הנבדל באופי ובתזמור (למורה: "כי בנו בחרת..").

כיתות ג'-ד'

1. למדו את התלמידים את מקצב המוטיב החוזר בשפת המקצב ובהקשות:

2. הוסיפו את התווים למוטיב ולמדו את התלמידים לשיר אותו בשמות הצלילים או בדרך אחרת לבחירתכם (למורה: לדוגמה: "לוּ לוּ…").

3. השמיעו את השיר בביצוע רמי קליינשטיין ובקשו מהתלמידים לספור כמה פעמים מופיע המוטיב והאם הוא מופיע בבתים או בפזמונים.

4. הציגו בפני התלמידים את המילים של פזמון השיר והשמיעו אותו. בקשו מהם לסמן את המשפטים שבסופם מופיע המוטיב (למורה: ראה כוכביות בנספח 1  בקבצים להורדה).

5. שאלו את התלמידים האם לדעתם יש למוטיב תפקיד מוזיקלי בשיר (למורה: המוטיב מופיע בסוף המשפטים המוזיקליים הקצרים.)

6. בקשו מהתלמידים להציע הקשות המתאימות למקצב ומביעות את הערכים הריתמיים השונים (למורה: לכל יחידה ריתמית יש הקשה משלה. לדוגמא: חלקי 16 במחיאות כפיים, שמיניות בטפיחות על הירכיים וחצאים מחיאה ולאחריה תנועה ממושכת הממחישה את משך הצליל.)

7. השמיעו את השיר ובקשו מהתלמידים להצטרף בשירה וללוות את המוטיב החוזר בפזמונים בהקשות.

מה למדנו?

• התייחסות לקשר שבין תוכן השיר למלודיה.
• זיהוי והבעת כיוון מלודי בעלייה ובירידה.
• זיהוי וביצוע של מוטיב מוזיקלי קצר בשיר.
• התנסות בקריאת תווים, ניתוח מקצבי ומלודי.
• פיתוח שמיעה מוזיקלית והקשבה בשירה משותפת בשני קולות.

מילות השיר "מתנות קטנות" נכתבו על ידי נועם חורב. ללחן השיר אחראי היוצר והזמר רמי קליינשטיין. השיר הינו שיר הנושא מהאלבום "מתנות קטנות" שראה אור במרץ 2014. הוא זכה ולגרסאות כיסוי רבות ולהצלחה רבה בקרב הציבור הישראלי.

השיר בנוי מבתים, פזמונים וחלק שלישי הנבדל באופי ובתזמור (למורה: "כי בנו בחרת..").

כיתות ה'-ו' 

1. הראו לתלמידים את התווים הבאים (למורה: ראה גם נספח 1בקבצים להורדה) ושאלו:

• מהו הצליל המרכזי בסולם ולפי מה ניתן לדעת זאת? (למורה: הצליל דו המתחיל ומסיים את המנגינה.)
• כמה תיבות כתובות?
• כמה פעמות יש בכל תיבה?
• באיזה תיבות יש צלילים יורדים

2. התייחסו כעת לסיומות השונות (למורה: וולטות שונות) ולסימן החזרה ושאלו את התלמידים איך לדעתם צריך לבצע את המנגינה?

3. שירו את המנגינה החוזרת בסיומות שונות ושאלו את התלמידים מה סימן החזרה וסימן הוולטה מייצגים במנגינה.

4. הזמינו תלמיד לעקוב בלוח ושירו את המנגינה בשמות הצלילים.

5. הזמינו תלמיד אחר לעקוב ובקשו מהתלמידים להצטרף בשירת שמות הצלילים.

6. שירו את הבית הראשון ובקשו מהתלמידים לשיר את המנגינה שלמדו.

7. בצעו את השיר כאשר מחצית מהתלמידים שרים את הבתים והמחצית השנייה את המנגינה המלווה. את החלק השלישי, שירו בעצמכם. חיזרו שוב והחליפו בין הקבוצות.

מה למדנו?

• התייחסות לקשר שבין תוכן השיר למלודיה.
• זיהוי והבעת כיוון מלודי בעלייה ובירידה.
• זיהוי וביצוע של מוטיב מוזיקלי קצר בשיר.
• התנסות בקריאת תווים, ניתוח מקצבי ומלודי.
• פיתוח שמיעה מוזיקלית והקשבה בשירה משותפת בשני קולות.