פתיחה לכל שכבות הגיל

ספרו לתלמידים על נסיבות כתיבת השיר ועל תהליך השלום עם מצרים (מתי נחתם הסכם השלום ומי היו הדמויות המרכזיות בתהליך שהביא להסכם השלום).

אוריינות:

שאלו את התלמידים:

• למה הכוונה "אחרי שלושים שנה"?
• מי "האומה ולה שנים אלפיים"?
• למה הכוונה במילים: "שמורה לה אדמה וחלקת שמיים"?
• למה מרמזת השורה: "והיא רואה צופה, הנה עולה היום"?

ערך במבחן: שאיפה לשלום

ספרו לתלמידים כי תהליך השלום עם מצרים דרש ויתורים רבים, וביניהם החזרת חצי האי סיני למצרים, ופינוי יישובים יהודיים רבים שהוקמו שם מאז כיבושו במלחמת ששת הימים. על כך אמר ראש הממשלה בגין, שחתם על הסכם השלום:  "עדיפים קשיי השלום על ייסורי המלחמה."  שאלו:

• מה הם קשיי השלום, ומה הם ייסורי המלחמה?
• האם אתם מסכימים עם דברים אלה? הסבירו את עמדתכם.
• מאז שנחתם הסכם השלום עברו 40 שנה. האם אתם חושבים שזה היה צעד נכון? מדוע?

אוריינות:

פתחו בפעילות כפי שמפורט בכיתות ג – ד. אפשר לבקש מהתלמידים לתת כותרת לכל בית מבתי השיר. שאלו: האם אפשר לראות בשיר התפתחות ממצב מסוים למצב חדש? בקשו מהתלמידים להסביר.

ערך במבחן: שאיפה לשלום

הפנו את התלמידים לדברי ישעיהו הנביא: "וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה" (פרק ב, ד) והסבירו כי זוהי נבואת השלום של ישעיהו. שאלו:

• למה משמשות החרבות והחניתות? ולמה משמשים האיתים והמזמרות?
• פירושה של המילה וְכִתְּתוּ כאן הוא: לעצב מחדש, לשנות תפקיד. מה מסמל שינוי התפקיד של הכלים הללו?
• על פי ישעיהו, במה יוכלו האנשים לעסוק בימי השלום, שנמנע מהם בימי המלחמה?
• מה עוד אפשר לעשות בימי שלום, שאינו מתאפשר בימי מלחמה?

(למורה: מכאן אפשר להמשיך את הדיון כפי שמופיע בכיתות ג – ד).

לסיכום:

• למדנו על תהליך השלום עם מצרים.
• עסקנו בערך השלום משתי נקודות מבט: כחלום בלתי מושג ובתפילות להתממשותו מחד גיסא, ובמאמצים ופעולות ממשיות להשגתו מאידך גיסא.
• באמצעות נבואת ישעיהו עסקנו ביתרונות השלום על פני המלחמה.

פתיחה לכל שכבות הגיל

ספרו לתלמידים על נסיבות כתיבת השיר ועל תהליך השלום עם מצרים (מתי נחתם הסכם השלום ומי היו הדמויות המרכזיות בתהליך שהביא להסכם השלום).

לסיכום:

• למדנו על תהליך השלום עם מצרים.
• עסקנו בערך השלום משתי נקודות מבט: כחלום בלתי מושג ובתפילות להתממשותו מחד גיסא, ובמאמצים ופעולות ממשיות להשגתו מאידך גיסא.
• באמצעות נבואת ישעיהו עסקנו ביתרונות השלום על פני המלחמה.

עוזי חיטמן כתב והלחין את השיר "נולדתי לשלום" והוא מאחד בו את תחושותיו בנוגע לשני אירועים, לאומי ואישי, שאירעו בשנת 1979: חתימת הסכם השלום עם מצרים, והולדת בנו. לחן השיר, המאופיין בעלייה הדרגתית ועיבוד דרמטי – חובר למילים ומייצר תחושה של ציפייה הולכת וגוברת לבוא השלום.

1. הציגו לתלמידים את השאלות האלה, ובקשו מהם לחפש את התשובות בשעת ההאזנה:

• לכבוד איזה מאורע נכתב השיר?
• מתי נכתב השיר? (למורה: מטרת השאלה היא להתעכב על המילים "אחרי שלושים שנה" שהן מפתח להבנת השיר).
• כיצד מרגיש כותב השיר? הוכיחו מתוך המילים והמנגינה.

2. ציינו את האירוע הלאומי והאירוע האישי שהיו ברקע כתיבת השיר.

3. האזינו שוב ובקשו מהתלמידים לזהות את מנגינת המעבר בין הבית לפזמון. שירו אותה ביחד. בקשו מהתלמידים להביע את המנגינה בציור, ולהשלים את המשפט:

מנגינת המעבר בין הבית לפזמון עולה/ יורדת והיא מביעה ציפייה/ מתח/ תפילה/ תקוה/ התרגשות/ שמחה/ חגיגיות/  (למורה: המנגינה עולה, והיא מביעה מגוון של רגשות. כל תלמיד יכול לבחור רגש שונה ועליו לנמק את בחירתו).

4. "אני נולדתי אל המנגינות ואל השירים של כל המדינות"- שאלו:

• מדוע בחר עוזי חיטמן לפתוח במילים אלה את שירו?
• האם אתם מכירים שירים בשפות שונות? צרו פסטיבל שירי מדינות בכיתה, וספרו מהיכן אתם מכירים כל שיר.
• מוזיקה היא שפה משותפת וגורם מאחד בין תרבויות, האם אתם מכירים עוד שפות משותפות לתרבויות ולמדינות שונות? חשבו והשלימו את המשפט במילים משלכם:
  "אני נולדתי אל ה_________ ואל ה__________ של כל המדינות"

5. העשרה: בקשו מהתלמידים לחפש  עוד שירים  שנכתבו לכבוד אירועים חשובים בחיי הפרט או הכלל.
דוגמא: השיר "ארץ צבי" נכתב לאחר מבצע אנטבה, קראו עם התלמידים את מילות השיר, האזינו ובדקו כיצד הלחן והעיבוד המוזיקלי מתארים את רגשות העם בנוגע לאירוע זה.

מה למדנו?

• זיהוי כיוונים מלודיים: מנגינה "מתקדמת" לעומת מנגינה "עומדת".
• זיהוי חלקי השיר: בתים ופזמון.
• הבחנה ברכיבים המוזיקליים המשפיעים על היווצרות אנרגיה בשיר.
• קשר הבעתי בין תוכן השיר, הלחן והביצוע.
• התנסות בהלחנת שיר.

עוזי חיטמן כתב והלחין את השיר "נולדתי לשלום" והוא מאחד בו את תחושותיו בנוגע לשני אירועים, לאומי ואישי, שאירעו בשנת 1979: חתימת הסכם השלום עם מצרים, והולדת בנו. לחן השיר, המאופיין בעלייה הדרגתית ועיבוד דרמטי – חובר למילים ומייצר תחושה של ציפייה הולכת וגוברת לבוא השלום.

1. השמיעו את פתיחת השיר בלבד ושאלו:

• אילו רגשות עולים בכם בעקבות הפתיחה?
• מהו נושא השיר לדעתכם?

2. האזינו לשיר עם התלמידים. ערכו סבב ובקשו מכל תלמיד לתאר במילה אחת את הרגשתו בעקבות ההאזנה. ספרו לתלמידים את הרקע לכתיבת השיר.

3. נגנו רכיבים מוזיקליים מתוך השיר: קפיצה באוקטבה, עליה כרומטית, חזרה עיקשת על צליל, משפט יורד ומסתיים בטוניקה.

• בקשו מהתלמידים לתאר כל אחד מן הרכיבים הללו במילים ובתנועה.
  • נגנו את השיר ועקבו אחר התווים, בקשו מהתלמידים לזהות כל אחד מן הרכיבים ולמספר את סדר הופעתם.
  • שאלו: כיצד תורמים הרכיבים המוזיקליים לתחושת הציפייה ההולכת וגוברת לשלום?

4. משימה בקבוצות: הלחינו שיר לכבוד אירוע חגיגי, ציינו:

• מהו האירוע (יום העצמאות, יום הולדת, פתיחת האולימפיאדה וכדומה).
• מהם הרגשות שתרצו להביע בשיר זה?
• הציעו מספר מילים חשובות שתשבצו בשירכם.
• הציעו מאפיינים מוזיקליים שתשלבו בשיר במטרה להדגיש את חשיבות המאורע (למורה: אפשר להתייחס גם לתזמור, מנעד, סולם ועוד).

5. העשרה: האזינו לקטע הבא ונסו לזהות בו שבעה שירי שלום.

מה למדנו?

• זיהוי כיוונים מלודיים: מנגינה "מתקדמת" לעומת מנגינה "עומדת".
• זיהוי חלקי השיר: בתים ופזמון.
• הבחנה ברכיבים המוזיקליים המשפיעים על היווצרות אנרגיה בשיר.
• קשר הבעתי בין תוכן השיר, הלחן והביצוע.
• התנסות בהלחנת שיר.