רקור על תרבות יהודית-ישראלית

מצורפים: נספח 1, נספח 2
בשיר מוצגים פנים שונות של מדינת ישראל, ללא העדפה או סדר חשיבות. הבחירה בשם 'ספירת מלאי' מאפשרת להתייחס אל תמונה כוללת מרובת פרטים. מעמד מיוחד מקבל הציטוט החוזר בכל סיום בית "אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ" (מתוך הפיוט, אחד מי יודע)  והוא ששוזר את כל הפרטים ליצירה שלמה, שיש בה שייכות ושותפות גורל יהודית וישראלית.

השיר משקף תקופה היסטורית ושיח מבוגרים, החשיבות בשיר היא התמונה הכללית ולכן אין צורך להתעכב ולהבין את הפרטים השונים.

כיתות ג׳-ד׳

1. האזינו עם התלמידים לשיר.

• היכן מתקיימת פעולת ספירה בחיי היומיום שלנו? הביאו דוגמאות (מספר חברים/ משפחה, לייקים, פריטים באוסף, שנים, ימים ועוד).
• מדוע אנחנו סופרים? מה הספירה מאפשרת לנו? על מה מעידה ספירה?
• האם אנו סופרים דברים שאינם חשובים? או שאיננו אוהבים?
• מה חשוב, טוב, או מעודד בפעולת הספירה?
• מה עשוי להיות מכביד, מקשה או מדאיג בפעולת הספירה?

2. קראו את מילות השיר.

• במה עוסק השיר? מהי "ספירת המלאי" המופיעה בשם השיר?
• עבדו בחברותות על פי ההנחיות הבאות:
  • סמנו בשיר, בשלושה צבעים, 'פרטים' חיוביים, שליליים או ניטרליים.
  • האם ספירת המלאי בשיר היא חיובית / שלילית / ניטרלית? נמקו.
  • בקשו מהתלמידים לכתוב שיר 'ספירת מלאי' אקטואלי משלהם, על מדינת ישראל של היום. בקשו מהם להיצמד לפתיח השיר הנוכחי "מדינה אחת פעמים ים, ואגם אחד וקדחת גם…" ולשמר גם את המבנה והמנגינה. בקשו ממתנדבים לשיר את השיר שכתבו.

  • לסיכום:

    • ביררנו את המושג "ספירת מלאי" ויישמנו אותו בהקשרים שונים.
    • ביררנו את הערכים הטמונים בפעולת הספירה ואת התמונה המורכבת של המציאות, שמתגלה לנו דרך הספירה.
    • השווינו בין שלושה מקורות: השיר, פיוט מתוך ההגדה של פסח, ויצירת אמנות מתחום המחול בימינו. עמדנו על השימוש והמסרים השונים שהיוצרים בחרו להביא דרך שימוש באותו משפט.
    • דנו בחשיבות ההכרה ב"יש" ובמאתגר בישראל בת זמננו.

רקור על תרבות יהודית-ישראלית

מצורפים: נספח 1, נספח 2
בשיר מוצגים פנים שונות של מדינת ישראל, ללא העדפה או סדר חשיבות. הבחירה בשם 'ספירת מלאי' מאפשרת להתייחס אל תמונה כוללת מרובת פרטים. מעמד מיוחד מקבל הציטוט החוזר בכל סיום בית "אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ" (מתוך הפיוט, אחד מי יודע)  והוא ששוזר את כל הפרטים ליצירה שלמה, שיש בה שייכות ושותפות גורל יהודית וישראלית.

השיר משקף תקופה היסטורית ושיח מבוגרים, החשיבות בשיר היא התמונה הכללית ולכן אין צורך להתעכב ולהבין את הפרטים השונים.

כיתות ה׳-ו׳

1. האזינו  לשיר עם התלמידים ושאלו:

• האם הם מזהים את הציטוט החוזר בסיום כל בית? מהיכן?
• הציגו לתלמידים את הפיוט "אחד מי יודע" מתוך ההגדה של פסח (נספח 1)
• מהו הביטוי המשותף לשני הטקסטים שלפנינו, העתיק והחדש?
• הצביעו על נקודות דמיון נוספות  ועל הבדלים בולטים בין שני הטקסטים.
• מה התפקיד המיוחד של הקביעה: אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ? בפיוט ובשירו של יוסי בנאי? האם היא מעבירה את אותו מסר בשתי היצירות?
• צפו ביצירת המחול 'אחד מי יודע' של אוהד נהרין בביצוע להקת בת שבע הצעירה. כיצד משתמש אוהד נהרין בפיוט? ולמה משמש המשפט החוזר?
• האם אתם מזדהים עם השימוש ב"אחד אלוהינו" באחד מהיצירות? אם כן באיזו, ומדוע? אם לא, נמקו מדוע לא.

2. לימוד בחברותא. בקשו מהתלמידים לקרוא את המדרש (נספח2) ולענות על השאלות במשותף.

לסיכום:

• ביררנו את המושג "ספירת מלאי" ויישמנו אותו בהקשרים שונים.
• ביררנו את הערכים הטמונים בפעולת הספירה ואת התמונה המורכבת של המציאות, שמתגלה לנו דרך הספירה.
• השווינו בין שלושה מקורות: השיר, פיוט מתוך ההגדה של פסח, ויצירת אמנות מתחום המחול בימינו. עמדנו על השימוש והמסרים השונים שהיוצרים בחרו להביא דרך שימוש באותו משפט.
• דנו בחשיבות ההכרה ב"יש" ובמאתגר בישראל בת זמננו.

זרקור מוזיקלי

מצורף: נספח (ראה בקבצים להורדה)

השיר חובר בזיקה לשיר המסורתי "אחד מי יודע", ויש ביניהם קווי דמיון ושוני מוזיקליים. רעיון ספירת המלאי מולחן בתבניות קצרות חוזרות ובווריאנטים שלהן ומדמה את המונוטוניות והרוטיניות שבפעולת הספירה. הסיומת המילולית השאולה מהשיר המסורתי, מולחנת כפזמון חוזר השובר, עוצר, סוגר ומכנס את תנועת הספירה מבחינה טקסטואלית ומוזיקלית.

כיתות ג׳-ד׳

1. השמיעו את השיר בביצועו המקורי של יוסי בנאי ובקשו מהילדים להקיף בדף המילים את כל המספרים/הכמויות הנשמעים בו (אחת, פעמיים…). שאלו: האם "ספירת המלאי" מתבצעת לפי סדר הגיוני? מהי הכמות אשר חוזרת הכי הרבה פעמים בספירת המלאי?

2. שירו את השיר בקולכם וחלקו תפקידים למחיאת המקצב: המורה ימחא את מקצבי הפריטים – והתלמידים את מקצבי הכמויות (מורה: מדינה – תלמידים: אחת…). חיזרו על הפעילות בחילוף תפקידים או בחלוקה לשתי קבוצות.

3. חלקו את הכיתה לארבע קבוצות. בקשו מכל קבוצה לחבר תנועות מתאימות למילות אחד הבתים, ומקבוצה אחת לפזמון החוזר. שירו בקולכם או השמיעו את השיר, כשכל קבוצה בתורה תציג את תנועותיה.

• כהרחבה, צפו בשיר בביצוע מהמופע "מרוב אהבה". בקשו מהתלמידים לחוות את דעתם –  במה דומה ובמה שונה ביצוע זה מהביצוע שהוצג בכתה?
  

  מה למדנו?

  • וריאנטים של תבנית מקצב חוזרת, מקצב קדמה.
  • קשרי טקסט ולחן באמצעים ריתמיים.
  • קונטור וכיוון מלודי והרמוני (צלילי טוניקה ודומיננטה).
  • זיקה מוזיקלית בין שיר חדש לשיר מסורתי.
  • עיבוד וריבוד בשיר במפגש בין טקסט, מוזיקה ותנועה.

זרקור מוזיקלי

מצורף: נספח (ראה בקבצים להורדה)

השיר חובר בזיקה לשיר המסורתי "אחד מי יודע", ויש ביניהם קווי דמיון ושוני מוזיקליים. רעיון ספירת המלאי מולחן בתבניות קצרות חוזרות ובווריאנטים שלהן ומדמה את המונוטוניות והרוטיניות שבפעולת הספירה. הסיומת המילולית השאולה מהשיר המסורתי, מולחנת כפזמון חוזר השובר, עוצר, סוגר ומכנס את תנועת הספירה מבחינה טקסטואלית ומוזיקלית.

כיתות ה׳-ו׳

1. חלקו את הכיתה לשלוש קבוצות מקצב (א-ג) הקישו לבדכם את המוטיב שמשמאל והורו בכל פעם לאחת מהקבוצות להשלים את התיפוף שלכם בהקשת המקצב שלה. תופפו לסירוגין כדיאלוג מוזיקלי (מורה-קבוצה, מורה-קבוצה וכו').

• מה הקשר בין תבניות המקצב השלמות שנוצרו? מהו וריאנט ריתמי?
• האזינו לשיר בביצועו המקורי של יוסי בנאי ומצאו באיזה חלק של השיר משמשות התבניות הללו וכיצד? האם בסדר קבוע? האם במינון שווה? מה הקשר בין תבניות המקצב לשם השיר – "ספירת מלאי"?
• הזמינו ילד לנסות להחליף אתכם ולנצח על קבוצות התיפוף לפי סדר מקצבו של הבית הראשון.
• בנספח (ראה בקבצים להורדה) – מצאו לכל פריט מספירת המלאי את תבנית המקצב שלו.  איזו תבנית מקצב יוצאת דופן? מצאו במילות השיר פריטי מלאי נוספים לכל אחת מתבניות המקצב.

2. השוו בין לחניו השונים של המשפט הזהה – "אחד אלוהינו אשר בשמיים ובארץ", המופיע כפזמון חוזר בשני השירים – "אחד מי יודע" (המסורתי) וספירת מלאי.

• כיצד מודגשת המילה "אלוהינו"? באיזה כיוון מלודי מושרת? (עולה או יורד)
• כיצד מולחנות המילים: "שמים" ו "ארץ"? באיזה כיוון מלודי ובאילו צלילים בסולם? (טוניקה נמוכה – דומיננטה – טוניקה גבוהה).

3. צפו בגרסה התנועתית לשיר "ספירת מלאי" מתוך המופע "מרוב אהבה". 

• איזו אווירה מורגשת בשיר? איזה שינוי מוזיקלי נעשה לצורך כך? האם העיבוד מוצא חן בעיניכם?

• מה למדנו?

  • וריאנטים של תבנית מקצב חוזרת, מקצב קדמה.
  • קשרי טקסט ולחן באמצעים ריתמיים.
  • קונטור וכיוון מלודי והרמוני (צלילי טוניקה ודומיננטה).
  • זיקה מוזיקלית בין שיר חדש לשיר מסורתי.
  • עיבוד וריבוד בשיר במפגש בין טקסט, מוזיקה ותנועה.