"הֱוֵי מַקְדִּים בִּשְׁלוֹם כָּל אָדָם!" (אבות, ד', כ').

ערכים מובילים בשיר: שלום, ערבות הדדית, כבוד, חברות, אחווה, דו-קיום, השלמה.

כיתות ג'-ד'

אוריינות

• שאלו את התלמידים את השאלות הבאות:

• השיר הקצר מורכב משני בתים. נתמקד בבית ראשון.

• בבית הראשון הדובר חוזר ואומר "עוד יבוא שלום עלינו" כמה וכמה פעמים. מהי כוונתו? מדוע הוא חוזר ואומר זאת שוב ושוב? (האם הוא מבקש או מייחל או מתפלל לשלום? האם הוא קורא לעשות שלום? האם הוא מאמין שיבוא שלום?).

•  "עוד יבוא שלום עלינו ועל כולם" – מי הם "עלינו? " ומי הם "כולם"? ומדוע חשוב שיהיה שלום "עלינו ועל כולם"? (עלינו – תושבי מדינת ישראל. "על כולם" – הכוונה לעמים הסובבים אותנו או עמי העולם כאמירה אוניברסלית).

• השיר כנראה מתכתב עם התפילה המסורתית הידועה "עושה שלום במרומיו, הוא יעשה שלום עלינו…". השיר מצטט למעשה את התפילה המסורתית המתייחסת במקורה לעם ישראל, אך מוסיף לה ממד אוניברסלי, כלל-אנושי: "על כולם", "על כל העולם". לכך גם תורם אזכור המילה "סאלם" בערבית (תוך הדגשת הדמיון שלה למילה העברית).

 ערך במבחן – משימה

נתמקד במילה "שלום" ונבדוק אותה באמצעות פתגמים ואמרות בתרבות היהודית, הישראלית והעולמית (ראו נספח).

• הציגו את רשימת הפתגמים ובחברותא בקשו מהתלמידים לבחור פתגם אחד מתוך הפתגמים והאמרות שברשימה.

• בקשו מהתלמידים לפרש את הפתגם שבחרו ולבחון את משמעות המילה "שלום" בתוכו.

• בחרו שורה מתוך השיר "סאלם" שמתחברת למשפט.

• עבודה יצירתית: חלקו לתלמידים בחברותא שמיניות בריסטול ובקשו מהם לכתוב את שני המשפטים (הפתגם או המאמר שנבחר וכן השורה מהשיר).

• בקשו מהתלמידים להשתמש בעבודה היצירתית בצבעים מתאימים ובחומרי יצירה שונים (גזרי עיתון, נייר צבעוני וכדומה).

"הֱוֵי מַקְדִּים בִּשְׁלוֹם כָּל אָדָם!" (אבות, ד', כ').

ערכים מובילים בשיר: שלום, ערבות הדדית, כבוד, חברות, אחווה, דו-קיום, השלמה.

כיתות ה'-ו'

אוריינות

• שאלו את התלמידים את השאלות הבאות:

• השיר הקצר מורכב משני בתים. נתמקד בבית השני.

• בבית השני מופיעה המילה "סאלם", שפירושה "שלום" בשפה הערבית.

• ספרו כמה פעמים מופיעה המילה ומדוע היא חוזרת, לדעתכם?

• מדוע, לדעתכם, בחר הפזמונאי לשלב את המילה בערבית?

• בחברותא, הנחו את התלמידים לחפש את שורש המילה "שלום". 

• כנסו לאתר של האקדמיה ללשון העברית (למורה: המילה "שלום" היא ממילות היסוד של לשוננו. שורשה של"ם מעיד על המשמעות הבסיסית שלה – "מצב של שלמות": שלמות גופנית ונפשית, ביטחון פנימי וחיצוני, יחסים תקינים בין איש לרעהו ובין עמים, ועוד). 

• ערכו השוואה בין פירוש המילה "שלום" לבין הקריאה לשלום בשיר. באיזה מצב יהיה העולם כאשר תתממש הקריאה לשלום? 

 ערך במבחן: "הֱוֵי מַקְדִּים בִּשְׁלוֹם כָּל אָדָם!" (אבות, ד', כ').

• הפתגם נלקח מתוך פרקי אבות. פרקי אבות הוא חיבור של חכמים, הכולל עצות לחיים טובים וליצירת חברה טובה ומתוקנת.

• הציגו את הפתגם לתלמידים ושאלו מדוע, לדעתם, החכמים מייעצים להקדים שלום? 

• ערכו סקר בין תלמידי הכיתה: את מי בירכתי לשלום היום? מי הקדים לי שלום? מהי, לדעתכם, החשיבות המיוחדת להיות "מקדים" שלום?

• שאלו להרגשתם של התלמידים בשני המצבים.

• דונו על השפעתה של אמירת השלום עליכם באופן אישי, על חבריכם ועל הסביבה בכלל. 

https://www.youtube.com/watch?v=i4HViPVymlo

השיר הוא פזמון שהוקלט לראשונה לאלבום הבכורה של להקת מוזיקת העולם "שבע" בשם "החתונה השמימית", שיצא לאור בשנת 1997, והתבסס על הצגת תיאטרון שהוצגה שנתיים קודם בפסטיבל עכו. להקת "שבע" נוסדה בידי המוזיקאים מוש בן-ארי ,גיל רון-שמע ואבישי בר-נתן. מוש בן-ארי היה מראשוני הישראלים שנדדו להודו לאחר הצבא וטייל בעולם תוך כדי שהוא מגלה סגנונות מוזיקליים שלא היו מקובלים בישראל. רוב האלבום מכיל קטעים אינסטרומנטליים איטיים. חריג באלבום היה השיר "סאלם", שיר עם מעט מילים, שמדבר על התקווה לשלום בכל העולם. המילים "עוד יבוא שלום עלינו" לקוחות מתוך השיר "עוד יהיה" של אריק איינשטיין. השיר "סאלם" היה חלק מהתמה המרכזית של להקת "שבע", שכללה רצון לאחדות אנושית ולהפסקת האלימות, והפך לאחד השירים המצליחים ביותר, מבחינה מסחרית, שיצאו בישראל באותן השנים. השיר הפך מאז לשיר-עם ישראלי שמושר בתנועות הנוער, בטקסים רשמיים רבים ובהרקדות שונות.

 הבית של השיר "עוד יבוא שלום עלינו", מתחיל במפעם איטי, והולך ומתגבר באצ'לרנדו, ומלווה באוסטינטו ריתמי בדרבוקות. המילים "ועל כולם" הן בקו מלודי של ירידה בצעדים. בסוף השיר יש האטה בריטנוטו עד לעצירה מלאה וטרמולו בליווי דרבוקות.

כיתות ג'-ד' 

למורה: לצורך ליווי השיר בכיתות אלו, נשתמש בביצוע בסולם דו מז'ור, של ילדי כל הנשמה. 

1. האזנה ראשונה לשיר: התלמידים יאזינו לשיר ויסתכלו במקביל על מילות השיר.
   שאלו את התלמידים:
   א. מהי המילה הראשונה המופיעה בשיר? (למורה: עוד).
   ב. במילים "ועל כולם" – האם הקו המלודי הוא בעלייה או בירידה? (למורה: בירידה בצעדים).
   ג. במילה "סאלם" – האם הקו המלודי הוא בעלייה או בירידה? (למורה: הקו המלודי עומד במקום או בירידה בקפיצות). 
2. הבעה של החלקים השונים בשיר בתנועה ובשירה 

א. התלמידים יאזינו לחלק הראשון של השיר וימחאו כף במקצב המשלים בכל פעם שמופיעה הפסקה (למורה: לפני המילה "עוד").

ב. במילים "ועל כולם" – התלמידים ישירו בסולפג' את הצלילים פה מי רה דו
בליווי היד המזמרת של קודאי בירידה.

ג. בפזמון השיר מהמילה "סאלם" – התלמידים יניעו את הידיים מצד לצד בהתאם לקו המלודי היורד.

3. 3. תזמור: התלמידים יתחלקו לשלוש קבוצות וילוו את השיר במקלות מקצב, מטלופונים ומטפחות.
   א. הקבוצה הראשונה תקיש במקלות מקצב את המקצב המשלים בכל פעם שמופיעה הפסקה
   (למורה: לפני המילה "עוד").
   ב. הקבוצה השנייה תנגן במטלופונים את הצלילים                במילים: "ועל כולם".
   ג. הקבוצה השלישית תנוע עם מטפחות מצד לצד החל מהמילה "סאלם" בעלייה ובירידה בהתאם לקו המלודי. 

החליפו בתפקידים בין הקבוצות.

מה למדנו? 

• הבענו את הקו המלודי של חלקי השיר באמצעות סולפג' ותנועה.
• ביצענו תזמור של השיר באמצעות הקשה במקלות מקצב, נגינה במטלופונים ותנועה עם מטפחות.

https://www.youtube.com/watch?v=i4HViPVymlo

השיר הוא פזמון שהוקלט לראשונה לאלבום הבכורה של להקת מוזיקת העולם "שבע" בשם "החתונה השמימית", שיצא לאור בשנת 1997, והתבסס על הצגת תיאטרון שהוצגה שנתיים קודם בפסטיבל עכו. להקת "שבע" נוסדה בידי המוזיקאים מוש בן-ארי ,גיל רון-שמע ואבישי בר-נתן. מוש בן-ארי היה מראשוני הישראלים שנדדו להודו לאחר הצבא וטייל בעולם תוך כדי שהוא מגלה סגנונות מוזיקליים שלא היו מקובלים בישראל. רוב האלבום מכיל קטעים אינסטרומנטליים איטיים. חריג באלבום היה השיר "סאלם", שיר עם מעט מילים, שמדבר על התקווה לשלום בכל העולם. המילים "עוד יבוא שלום עלינו" לקוחות מתוך השיר "עוד יהיה" של אריק איינשטיין. השיר "סאלם" היה חלק מהתמה המרכזית של להקת "שבע", שכללה רצון לאחדות אנושית ולהפסקת האלימות, והפך לאחד השירים המצליחים ביותר, מבחינה מסחרית, שיצאו בישראל באותן השנים. השיר הפך מאז לשיר-עם ישראלי שמושר בתנועות הנוער, בטקסים רשמיים רבים ובהרקדות שונות.

 הבית של השיר "עוד יבוא שלום עלינו", מתחיל במפעם איטי, והולך ומתגבר באצ'לרנדו, ומלווה באוסטינטו ריתמי בדרבוקות. המילים "ועל כולם" הן בקו מלודי של ירידה בצעדים. בסוף השיר יש האטה בריטנוטו עד לעצירה מלאה וטרמולו בליווי דרבוקות.

כיתות ה'-ו' 

1. סינקופה: הפעילות מותאמת לקבוצות שלמדו והתנסו במושג המוזיקלי "סינקופה".
   להלן סרטון המחשה להבנת המושג "סינקופה".
   בקשו מהתלמידים לזהות את הסינקופות הנוצרות בבתי השיר באמצעות ההפסקות (למורה: המושג "סינקופה" מתאר הזזת הטעם ממקום מוטעם למקום לא מוטעם. הזזה זו יכולה לערער את תחושת הסדירות של המשקל. תחושת הסינקופה יכולה להיווצר כאשר הצליל הראשון בתיבה חסר ויש במקומו הפסקה).

2. הבעת המקצבים בשיר בהקשות גוף
   א. האזינו לבתי השיר ובכל הפסקה כזו מחאו כף (בהתאם לפרטיטורה המובאת להלן).

ב. בסיום הבית במילים "ועל כולם" מחאו כף על כל אחד מהתווים – פה, מי, רה, דו.

ג. לוו במחיאת כף את פזמון השיר על פי תבנית המקצב הבאה.                (למורה: התאמנו על הקשת המקצב לפני הקשתו כליווי לפזמון)

3. הכרת מושגים מוזיקליים בנגינה בדרבוקה: דרבוקה היא כלי הקשה עממי שמוצאו במזרח התיכון וצורתה כשל גביע או כד. שני צלילים שמקובל להקיש בדרבוקה הם דום וטק.
   א. דום – מכה עם כף היד במרכז התוף 
   ב. טק – מכה על דופן התוף בעזרת היד הראשית (ימין) 

4. אימון בתיפוף על דרבוקה של המקצב "בלדי" – התלמידים יתופפו על הדרבוקה את המקצב 

 שלמדנו               המכונה "בלדי". ראו את הקשת המקצב סרטון הדגמה 

להלן (2:37 – 2:52).

5. 5. ליווי השיר בדרבוקה

א. "עוד יבוא שלום עלינו" – נגינה בהפסקה שלפני המילה "עוד" בנגינת דום על מרכז התוף.

ב. במילים "ועל כולם" – נגינה של כל התווים בדום על מרכז התוף.

ג. לאורך הפזמון "סאלם" – ליווי במקצב הבלדי.

ד. בסוף השיר, במילים "ועל כולם" (מדקה 4:50), התלמידים ינגנו בטרמולו באופן חופשי.

מה למדנו? 

• זיהינו את הסינקופות המופיעות בבתי השיר והקשנו את המקצב המשלים בפתיחת כל פסוק מוזיקלי.
• ליווינו את השיר בתיפוף גוף.
• הכרנו שמות לשני צלילים מרכזיים של הפקת צליל בדרבוקה וליווינו את השיר על פי תזמור לתיפוף על דרבוקה.