מצורף נספח 1

חז"ל ומשוררי השירה העברית לאורך הדורות העלו על נס את ערך השלום בכל המישורים. ערך השלום בא לידי ביטוי בשירה ובספרות העברית מהתקופה המקראית עד ימינו. אחד הפסוקים המפורסמים במקרא הוא : "בקש שלום ורדפהו" (תהלים לד, 15).  בתלמוד ובמדרש דנו רבות ברעיון שעל האדם לעשות כל שביכולתו כדי לחיות בשלום עם סביבתו, שכן במחלוקת, סכסוכים ומריבות, הנפוצים בין בני אדם, יש פוטנציאל הרסני.

שיר זה מציג תפיסה שלפיה יש לפנות לגורם שלישי, חיצוני לעולם האנושי,  במטרה לעשות שלום בין בני האדם. בתרבות יהודית-ישראלית נשאל מה ערכו של צעד זה? מה אחריותנו שלנו לתהליך של עשיית שלום? מה מידת המעורבות הנדרשת מכל אחד מאיתנו   כדי שישרור שלום בינינו? והאם כשאנו שרים על כמיהה לשלום אנו תורמים, הלכה למעשה, לעשיית שלום.

השלום בינינו

הורו לתלמידים להתמקד בביטוי: "יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל".

אוריינות: 

1. הסבירו מהי התפילה המובעת בשורה זו?

2. "יעשה שלנו עלינו"- למי הכוונה "עלינו"? הציגו כמה וכמה אפשרויות. מיינו אותן ל"עולמות" שונים (משפחה, כיתה, שכונה, מדינה, טבע וכד').

3.מדוע לדעתכם מודגש הפירוט בהיגד "יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל"? מדוע לא הסתפק מחבר הטקסט בציפייה ש[הוא] יעשה שלום על ישראל?

חשוב לברר עם התלמידים את הקשר בין עשיית שלום בין אדם לאדם, בין קבוצות, בין קהילות ובין מדינות.

מפגש עם טקסט אחר

לקראת שנת השלושים לעצמאות ישראל, התקיימה תחרות לעיצוב כרזה וסמל. הכרזה של דוד טרטקובר (מעצב גרפי,אמן ישראלי) זכתה והופקה ככרזת שנת השלושים. תמציתה החזותית הייתה המילה 'שלום', כשהיא פרושה על רקע שמים כחולים ומובלטת בה האות למ"ד לציון שנת העצמאות) מתוך הספר "שלום על ישראל"). התבוננו בכרזה :

• הבהירו את המושג גימטרייה והופעותיו בתרבות היהודית-ישראלית, והנחו את התלמידים לחשוב על יותר מאפשרות אחת. מדוע לדעתכם בחר המעצב להגדיל את האות למ"ד'? (גימטרייה, מצביעה אל השמים, אולי בהשראת השיר).
• תרגיל בעיצוב ובגימטרייה: אילו אותיות הייתם בוחרים להגדיל מתוך מילות השיר אילו הכרזה הייתה מוצגת השנה? נמקו.
• עצבו כרזה המביעה את יחסכם לערך השלום בהקשר אישי או לאומי. שלבו בכרזה רעיונות מן השיר שלמדנו וכן מן הכרזה שהכרתם.

ערך במבחן:

קיימו דיון בסוגיות האלה:

1."הוא יעשה שלום" – כשאנו במצב של סכסוך ביננו לבין עצמנו, או בינינו לבין סביבתנו, האם רצוי לחכות לגורם שלישי שיתווך ו"יעשה שלום עלינו"? הסבירו עמדתכם.

2. הציעו דרכים לחזק ולעודד שלום ביניכם ובין חבריכם לכיתה, עם או בלי  גורם שלישי, חיצוני.

3. מהו ההיגד שעמו אתם הכי מזדהים? נמקו בחירתכם:

• קודם אנחנו עצמנו חייבים להשכין שלום בתוך תוכנו, בתוך משפחתנו, בין חברינו, בקהילה שלנו,  ורק אז יהיה אפשר להשכין שלום בעם ישראל כולו.
• עד שלא יהיה שלום בין כל חלקי עם ישראל וייושבו המחלוקות המפלגות אותו – לא יהיה סיכוי לכרות שלום עם עמים אחרים.
• אפשר להגיע לשלום בינינו ובין עמים אחרים רק באמצעות סיוע של גורם שלישי (מתווך) כי אין באפשרותנו להשכין עלינו שלום.

לסיכום

• למדנו על משמעות הערך "שלום", וחשיבות השלום בין בני אדם ובקהילה.
• עמדנו על חשיבות השלום בחיי היום-יום של התלמידים והדרכים להבאת שלום בתוכנו.
• התייחסנו לסמליות המושג "שלום במרומים" לעומת השכנת שלום בארץ.

מצורף נספח 1

חז"ל ומשוררי השירה העברית לאורך הדורות העלו על נס את ערך השלום בכל המישורים. ערך השלום בא לידי ביטוי בשירה ובספרות העברית מהתקופה המקראית עד ימינו. אחד הפסוקים המפורסמים במקרא הוא : "בקש שלום ורדפהו" (תהלים לד, 15).  בתלמוד ובמדרש דנו רבות ברעיון שעל האדם לעשות כל שביכולתו כדי לחיות בשלום עם סביבתו, שכן במחלוקת, סכסוכים ומריבות, הנפוצים בין בני אדם, יש פוטנציאל הרסני.

שיר זה מציג תפיסה שלפיה יש לפנות לגורם שלישי, חיצוני לעולם האנושי,  במטרה לעשות שלום בין בני האדם. בתרבות יהודית-ישראלית נשאל מה ערכו של צעד זה? מה אחריותנו שלנו לתהליך של עשיית שלום? מה מידת המעורבות הנדרשת מכל אחד מאיתנו   כדי שישרור שלום בינינו? והאם כשאנו שרים על כמיהה לשלום אנו תורמים, הלכה למעשה, לעשיית שלום.

שיחה יהודית-ישראלית על שלום בשמים ובארץ 

הורו לתלמידים להתמקד בהיגד "עושה שלום במרומיו".

אוריינות: 

1. "עושה שלום במרומיו"– למי מכוונת הפנייה של האדם המאמין, בפסוק זה? הבהירו לתלמידים את ההבדל בין עובדה לבין השקפה מסורתית-אמונית, ודונו במושג "מרומים" בהקשר זה. הרחיבו את משמעות המושג בעזרת חיפוש מילים אחרות בעברית הקשורות במושג "מרומים" (שמים, מרום, רם, רם ונישא, גבעה רמה, פסגה, שיא, מתנשא למרומים) – חברו משפט לכל מילה שמצאתם.

2. עודדו את התלמידים לחשוב על ההיגד הזה גם ברמה הקונקרטית וגם ברמה המטאפורית: מדוע לדעת המחבר יש צורך בעשיית שלום במרומים, מי מסוכסך עם מי בשמים ומדוע? מה דעתכם על תפיסה זו?

3. חשבו: כיצד המצב בשמים יכול לתאר באופן סמלי מצב דומה על פני האדמה? נמקו תשובתכם.

4. ציירו ציור שימחיש את ההקבלה הסמלית בין העולמות.

ערך במבחן: מפגש עם טקסט אחר

1. קיימים שני נוסחים לסיום תפילת העמידה:

על פי הנוסח המסורתי: "עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל ואמרו אָמֵן".

על-פי נוסח מסורתי אחר: "עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְעַל כָל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל ואמרו אָמֵן".

• מהי התוספת בנוסח זה? מהי משמעותה?
• אילו הייתם יכולים להשפיע על נוסח סידור התפילה, באיזה נוסח מבין השניים הייתם בוחרים  כדי לבטא את שאיפתכם לשלום? נמקו תשובתכם.

2. בתפילות מסורתיות בתרבות היהודית, שחלק מהן נלמד במקצוע תרבות יהודית-ישראלית, כמו "קדיש" , תפילת "שמונה עשרה" ו"ברכת המזון", מסתיימת התפילה בהיגד הכלול בשיר זה:" עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל ואמרו אָמֵן".

• מה ניתן להסיק מכך על הדרך להשיג את השלום בעיני מחבר התפילה?
• מה יעיל בדרך כזאת לדעתכם? מה פחות יעיל בה?
• אילו דרכים אחרות קיימות לדעתכם בחברה שלנו  כדי להשכין שלום?

לסיכום

• למדנו על משמעות הערך "שלום", וחשיבות השלום בין בני אדם ובקהילה.
• עמדנו על חשיבות השלום בחיי היום-יום של התלמידים והדרכים להבאת שלום בתוכנו.
• התייחסנו לסמליות המושג "שלום במרומים" לעומת השכנת שלום בארץ.

השיר "עושה שלום במרומיו" הולחן על ידי נורית הירש בשנת 1969 ומילותיו לקוחות מתפילת הקדיש. השיר בוצע לראשונה בפסטיבל הזמר החסידי על ידי הזמר יגאל בשן ועם השנים זכה לביצועים רבים בארץ ובעולם. נורית הירש מספרת כי השיר יקר מאוד לליבה ומבטא את הקשר העמוק שלה לעם היהודי ולמסורת.

הביצוע המקורי של השיר (בסולם דו מינור) מתחיל באיטיות וללא משקל בנגינת קלרינט, כלי נגינה המאפיין ניגונים חסידיים.

השיר בנוי מבית ופזמונים, כאשר הבית חוזר פעמיים. בפעם הראשונה כהמשך לפתיחת הקלרינט, באיטיות וללא משקל ובליווי פסנתר, ובפעם השנייה עם כניסת הפעמה והתזמורת.

בפזמון השיר מופיעות שתי מנגינות בעלות מקצב זהה. המנגינה הראשונה בנויה מפסוק פותח ופסוק סגור ומאופיינת בסקוונצות בירידה. המנגינה השנייה חוזרת פעמיים במדויק ומסתיימת בצליל הדומיננטה (מי). השיר מסתיים עם המנגינה הראשונה של הפזמון.

1. הציגו בפני התלמידים את התווים הבאים ושאלו:

• כמה תיבות כתובות? (למורה: כתבו את מספרי התיבות או בקשו מאחד התלמידים).
• אילו תיבות חוזרות על עצמן במדויק?
• באיזו תיבה יש שינוי ומהו?

2. בקשו מהתלמידים להקיף בעיגול את הצליל ראשון בכל תיבה ושאלו אותם מה הכיוון המלודי של המנגינה?

3. התמקדו בשלוש התיבות הראשונות המופיעות בסקוונצה ובקשו מהתלמידים למתוח קו בין הצלילים בכל תיבה באופן הבא:

4. שאלו את התלמידים האם הקווים זהים, דומים או שונים.

5. הסבירו לתלמידים את המושג סקוונצה: מנגינה שחוזרת על עצמה במדויק אך בשינוי (השאה) של צליל כלפי מעלה או מטה.

6. שירו את השיר ובקשו מהתלמידים לציין אילו מילים בשיר מופיעות בסקוונצה.

7. בקשו מהתלמידים להמציא תנועה שמביעה סקוונצה. שירו את השיר ובקשו מהתלמידים להצטרף בשירה ובתנועות כאשר שומעים את הסקוונצה.

מה למדנו?

• נגינת תבניות מקצב בהתאמה לשיר.
• ביצוע השיר בשפת הסימנים.
• הבחנה בין חלקים מוזיקליים בשיר.
• הקניית המושג סקוונצה וזיהויו בתווים ובמילות השיר.
• פיתוח מיומנויות של שירה דו קולית.
• ניתוח מנגינה לפי פרמטרים מוזיקליים.

השיר "עושה שלום במרומיו" הולחן על ידי נורית הירש בשנת 1969 ומילותיו לקוחות מתפילת הקדיש. השיר בוצע לראשונה בפסטיבל הזמר החסידי על ידי הזמר יגאל בשן ועם השנים זכה לביצועים רבים בארץ ובעולם. נורית הירש מספרת כי השיר יקר מאוד לליבה ומבטא את הקשר העמוק שלה לעם היהודי ולמסורת.

הביצוע המקורי של השיר (בסולם דו מינור) מתחיל באיטיות וללא משקל בנגינת קלרינט, כלי נגינה המאפיין ניגונים חסידיים.

השיר בנוי מבית ופזמונים, כאשר הבית חוזר פעמיים. בפעם הראשונה כהמשך לפתיחת הקלרינט, באיטיות וללא משקל ובליווי פסנתר, ובפעם השנייה עם כניסת הפעמה והתזמורת.

בפזמון השיר מופיעות שתי מנגינות בעלות מקצב זהה. המנגינה הראשונה בנויה מפסוק פותח ופסוק סגור ומאופיינת בסקוונצות בירידה. המנגינה השנייה חוזרת פעמיים במדויק ומסתיימת בצליל הדומיננטה (מי). השיר מסתיים עם המנגינה הראשונה של הפזמון.

1. שירו עם התלמידים את סולם לה מינור בעלייה ובירידה.

2. תרגלו עם התלמידים את שירת הצלילים לה, צליל הטוניקה ומי, צליל הדומיננטה.

3. הציגו בפני התלמידים את התווים הבאים ובקשו מהם להקיף בעיגול את הצלילים לה ומי.

4. תרגלו עם התלמידים את שירת הקו המלודי בדרכים מגוונות:

• נגנו את הקו המלודי כשאחד התלמידים עוקב והתלמידים מצטרפים בצליל הטוניקה וצליל הדומיננטה.
• שירו איתם לסירוגין כל תיבה, תיבה המורה – תיבה התלמידים.
• בקשו ממחצית מהתלמידים לשיר את הקו המלודי כאשר החצי השני שרים את צליל הטוניקה.

5. שירו את השיר בקולכם ובקשו מהתלמידים לשיר בבתים את הקו המלודי שלמדו. בפזמונים, בקשו מהם לציין כמה פעמים מופיעות המילים "יעשה שלום".

6. שאלו את התלמידים איזה כלי נגינה מתאים למוזיקה יהודית או חסידית ומדוע הם חושבים כך.

7. השמיעו את השיר בביצוע יגאל בשן ובקשו מהתלמידים לתאר את הפתיחה האינסטרומנטלית באמצעות הפרמטרים המוזיקליים הבאים: טמפו, משקל, דינמיקה ותזמור.

8. השמיעו לתלמידים את השיר במלואו ובקשו מהם לציין כמה חלקים יש בשיר ובמה הם דומים ושונים זה מזה.

9. חלקו את התלמידים לשתי קבוצות ובצעו את השיר כאשר קבוצה אחת שרה את הבתים והקבוצה השנייה מלווה בשירה או נגינה של הקו המלודי. ניתן לגוון את הביצוע ולהוסיף בפזמונים הקשות לפי הפעמה או המקצב.

מה למדנו?

• נגינת תבניות מקצב בהתאמה לשיר.
• ביצוע השיר בשפת הסימנים.
• הבחנה בין חלקים מוזיקליים בשיר.
• הקניית המושג סקוונצה וזיהויו בתווים ובמילות השיר.
• פיתוח מיומנויות של שירה דו קולית.
• ניתוח מנגינה לפי פרמטרים מוזיקליים.