הצעות לשיח רגשי, עיבוד והפעלה

בבחירת שיר זה יש לתת את הדעת על התאמתו לכיתה ולתלמידים, הן מבחינת גיל התלמידים והן מבחינת התכנים האישיים שיכולים להתעורר אצל תלמידים שבאים מבתים עם יחסים מורכבים, או שבהם חוויית ההורות חסרה או בעייתית.

שְׁתַלְתֶּם נִגּוּנִים בִּי, אִמִּי וְאָבִי,
נִגּוּנִים מִזְמוֹרִים שְׁכוּחִים.
גַּרְעִינִים; גַּרְעִינִים נְשָׂאָם לְבָבִי –
עַתָּה הֵם עוֹלִים וְצוֹמְחִים.

אנו למדים מהורינו, מתבוננים בהם ובחינוכם אותנו. מהו כוחו של הניגון הזה? ה"ניגון" של החינוך בבית ההורים? מדוע הכותבת מציינת זאת כ"שתלתם ניגונים"? שתילים הגדלים, מתפתחים ומתחזקים והניגונים המתנגנים שוב ושוב בזיכרוננו.

גרעינים העולים וצומחים.. אנו מתפתחים מהגרעין שזרעו הורינו, גדלים מהזרע ומניבים את פירותינו שלנו, שיניבו גם הם זרעים להמשכיות שלנו כהורים בעתיד. האם הייתם פעם במרחק מהבית ונזכרתם פתאום בבית, בהורים, בבני המשפחה, כששמעתם שיר מסוים?  מדוע שירים/ניגונים מסוימים מעוררים בנו געגוע?

עַתָּה הֵם שׁוֹלְחִים פֹּארוֹת בְּדָמִי,
שָׁרְשֵׁיהֶם בְּעוֹרְקַי שְׁלוּבִים,
נִגּוּנֶיךָ, אָבִי, וְשִׁירַיִךְ אִמִּי,
בְּדָפְקִי נֵעוֹרִים וְשָׁבִים.

קשר עם ההורים הוא קשר חזק, גם אם נוכח, גם אם חסר. זהו קשר שתמיד נעסוק בו בחיינו. במהלך החיים אנחנו בוחרים בחירות המבוססות על מה שספגנו מבית, על מערך הערכים שעליו חונכנו, ושככל הנראה ישפיע על החלטותינו ועל בחירותינו בעתיד.

אילו ניגונים אתם זוכרים מבית ההורים? מה מרגש אתכם בחשיבה על הבית הפרטי שלכם? על ההורים שלכם? כשאתם חושבים על בית ההורים שהוא גם ביתכם, אילו רגשות מתעוררים בכם?

כָּל הֶגֶה יִתַּם וְכָל צְלִיל יֵאָלֵם
בִּי קוֹלְכֶם הָרָחוֹק כִּי יֵהוֹם.
עֵינַי אֶעֱצֹם וַהֲרֵינִי אִתְּכֶם
מֵעַל לְחֶשְׁכַת הַתְּהוֹם.

גם אם הדיבור עם ההורים חסר, או לא נוכח פיזית, אנו יכולים מהיכרותנו עם ההורים לשמוע בתוכנו את קולם ואת מחשבותיהם.
קורה לעתים שאנו חווים חוויה אישית וחושבים לעצמנו: מה הייתה אימא אומרת? מה היה אבא אומר?
האם אני בוחר/ת לפעול כמותם, בוחר/ת אחרת? מתי כך ומתי כך? האם אנחנו מודעים לבחירות שלנו בהקשר של הבחירות והרצונות של הורינו? האם אני חושב על הוריי ברגעים מרגשים, עצובים, שמחים, רגעים שבהם אני זקוק/ה לתמיכה? לאהבה? לחיזוק? ברגעים של הצלחה, גאווה ונחת, או ברגעים קשים.. או גם וגם?

עֵינַי אֶעֱצֹם וַהֲרֵינִי אִתְּכֶם – דמיון מודרך

בפעילות זו יש לתת את הדעת על חוויות אישיות קשות שעלולות לצוף ולהתעורר בקרב התלמידים שבאים מבתים שונים וייחודים, כל תלמיד וביתו הוא.

הציעו לתלמידים לעצום את עיניהם, השמיעו את מנגינת השיר בעוצמה נמוכה ובלי המילים והקריאו קטע של דמיון מודרך:

בשתי הדקות הבאות חישבו על ארוחה משפחתית או על אירוע משפחתי שמח שחוויתם לאחרונה.
הרגישו את האווירה ונסו לחוות אותה מחדש. איפה נערך האירוע? דמיינו את מרחב החדר ואת מראהו.  התמקדו ברהיטים, במפה שעל השולחן, בכלי האוכל, אולי בחפץ ייחודי המונח במרחב. דמיינו את הריחות, הקולות, הניגונים, מה לובשים בני המשפחה, מי מדבר עם מי, על מה מדברים, מה אני לובש/ת? הרגישו: האם אני מרגיש/ה טוב? האם נעים לי? האם נוח לי? למה אני מרגיש שייך,  ליד מי אני רוצה להיות כרגע, למי אני מתגעגע? למה אני מתגעגע?

התמקדו ברגע אחד משמעותי בארוחה, היו ברגע הזה בשקט עם עצמכם.. הקשיבו לרגע ולמוזיקה המתנגנת ברקע..
כשנוח לכם פיקחו את העיניים.

תנו למוזיקה להתנגן עד סופה ואז שאלו האם מישהו מוכן לשתף בחוויה האישית.

זיכרון מבית ההורים – גַּרְעִינִים; גַּרְעִינִים נְשָׂאָם לְבָבִי

בקשו מהתלמידים לצלם תמונה מהבית, לצייר את הבית, או חפץ בבית, להביא עימם חפץ, לכתוב משפט שגור בבית, שיר ששרים בבית בקביעות, מנהג משפחתי, משחק שמשחקים במשפחה, חוויה ייחודית.
התלמידים שיבחרו בכך יציגו בפני תלמידי הכיתה את מה שבחרו תוך שהם מתייחסים לכמה היבטים:

• מדוע בחרו במה שבחרו להציג?
• מה המחשבות והרגשות שמתעוררים בהם סביב הבחירה האישית?
• למה היה חשוב להם לשתף את כלל החברים/החברות?
• האם התייעצו עם מישהו מבני המשפחה בנוגע לבחירה?
• מה ממה שבחרו יילך איתם הלאה בחיים? ואולי אפילו יעבור כמסורת משפחתית?
• מה תהיה המשמעות של הבחירה שלי מבית הוריי כשאהיה בעצמי הורה לילדים?

מכתב תודה להורים – נִגּוּנֶיךָ, אָבִי, וְשִׁירַיִךְ אִמִּי, בְּדָפְקִי נֵעוֹרִים וְשָׁבִים.

אימא ואבא יקרים שלי,
הקשבתי היום לשיר מרגש בכיתה, המתאר געגועים לחוויות מהבית, ואת החינוך והערכים שאני מקבל/ת בבית. ישבתי לי וחשבתי והחלטתי לכתוב לכם.

רציתי לומר לכם: _____________________________________________________

_________________________________________________________________