זרקור מוזיקלי
מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל בכיתה במרחב ובקבוצות
השיר בנוי משלושה בתים החוזרים על עצמם במדויק במנגינה, ללא פזמון חוזר. שתי השורות הראשונות, (השער), חוזרות על עצמן במדויק בכל הבתים ובהמשך יש שינוי במילים, כל בית הוא חלק משרשרת הזהב. ההלחנה ברובה סילאבית ומתאימה לשירי ילדים, המשקל משולש ומקנה לשיר אופי ריקודי וזורם, בכך מועבר המסר של הטקסט בו מתוארים העוברים בשער
כיתות א-ב
1. שירו את השיר בקולכם, בקשו מהתלמידים להאזין לשירתכם:
- אילו שורות חוזרות על עצמן במילים ובמנגינה? בקשו מהתלמידים להצטרף בשירה בכל פעם שהשורות חוזרות.
- כמה פעמים חוזרות שורות אלו?
- מי נכנס בשער בכל אחד מהבתים? (ניתן לעשות זאת באמצעות הרמת כרטיסיות כשעליהן ציור מתאים + מילה).
2. בתנועה במרחב: חלקו את הכיתה לשלוש קבוצות על פי בתי השיר, כל ילד ייצג דמות/ מאכל המצוינים בשיר. בעת ההאזנה לשיר , בחרו שני תלמידים מכל קבוצה אשר תוך הרמת ידיים יצרו שער. בקשו משאר תלמידי הקבוצה לעבור בשער כאשר מוזכרת הדמות שלהם.
3. בהשמעה נוספת בקשו מהתלמידים ליצור שרשראות: שני התלמידים ש'עמדו בשער' ינועו בחדר ובכל פעם, על פי מילות השיר, יצטרף אליהם ילד נוסף. כך תיווצרנה שלוש שרשראות. במשפט האחרון "פיתחו את השער, פיתחוהו רחב", בקשו מהתלמידים לחבר את שלוש השרשראות לשרשרת אחת ארוכה.
4. בישיבה בחצי גורן, או במעגל, בקשו מהתלמידים להקיש בכלי נגינה בכל פעם שיוזכרו דמות/מאכל, ( אבא, אמא, אח ואחות, אגס, תפוח וכו..), כל ילד יקיש הקשה אחת ויעביר לתלמיד שיושב לצדו וכך הלאה.
לסיכום:
- מבנה השיר חלקים חוזרים ומשתנים.
- משקל השיר ומשמעותו.
- תבנית ניצוח על משקל שלושה רבעים.
- לזהות מקצבים בולטים ומרווחים בתנועה מלודית.
- מושגים מוזיקליים: קדמה, הלחנה סילאבית ומליסמטית.
- הבנת הקשר בין נושא השיר לעיבוד ולביצוע.
- זיהוי כלי נגינה מלווים.
זרקור מוזיקלי
מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל בכיתה במרחב ובקבוצות
השיר בנוי משלושה בתים החוזרים על עצמם במדויק במנגינה, ללא פזמון חוזר. שתי השורות הראשונות, (השער), חוזרות על עצמן במדויק בכל הבתים ובהמשך יש שינוי במילים, כל בית הוא חלק משרשרת הזהב. ההלחנה ברובה סילאבית ומתאימה לשירי ילדים, המשקל משולש ומקנה לשיר אופי ריקודי וזורם, בכך מועבר המסר של הטקסט בו מתוארים העוברים בשער
כיתות ג-ד
1. בקשו מהתלמידים להאזין לשיר בביצוע שולי נתן:
- האם יש לשיר פזמון?
- כמה בתים לשיר?
- איזה חלק בשיר חוזר ומה משתנה? היכן השינוי – במילים או במנגינה?
2. חלקו לתלמידים דף עם מילות השיר, מחקו בכל בית את המילים שמתארות מי עובר בשער, (אבא, אמא, אח, אחות, חתן ,כלה, אגס, תפוח וכו'), לאחר האזנה נוספת בקשו מהתלמידים:
- להשלים בכל בית את המילים החסרות.
- איזה בית יוצא דופן ומדוע?
- לסמן בצבע שיבחרו את השורות בהן המילים והמנגינה חוזרות ובצבע שונה את השורות שמשתנות.
- מדוע השורות הראשונות חוזרות במדויק? האם יש לכך קשר לתוכן השיר?
3. הסבירו לתלמידים מהו משקל משולש והדגימו באמצעות שירים נוספים.
4. למדו את התלמידים את תבנית הניצוח של משקל 3/4, שוחחו עם התלמידים על תפקידו של המנצח:
- הזמינו תלמיד להיות ה"מנצח" בזמן ששאר התלמידים יהיו הזמרים, בקשו מהמנצח להתייחס בתנועותיו גם למרכיבים נוספים כמו: עוצמה, מהירות, אופי וכו.
- ערכו דיון עם התלמידים מתי לדעתם רצוי להגביר את העצמה ומתי להחליש?
- החליפו מנצח בכל בית, או מתי שתבחרו.
לסיכום:
- מבנה השיר חלקים חוזרים ומשתנים.
- משקל השיר ומשמעותו.
- תבנית ניצוח על משקל שלושה רבעים.
- לזהות מקצבים בולטים ומרווחים בתנועה מלודית.
- מושגים מוזיקליים: קדמה, הלחנה סילאבית ומליסמטית.
- הבנת הקשר בין נושא השיר לעיבוד ולביצוע.
- זיהוי כלי נגינה מלווים.
זרקור מוזיקלי
מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל בכיתה במרחב ובקבוצות
השיר בנוי משלושה בתים החוזרים על עצמם במדויק במנגינה, ללא פזמון חוזר. שתי השורות הראשונות, (השער), חוזרות על עצמן במדויק בכל הבתים ובהמשך יש שינוי במילים, כל בית הוא חלק משרשרת הזהב. ההלחנה ברובה סילאבית ומתאימה לשירי ילדים, המשקל משולש ומקנה לשיר אופי ריקודי וזורם, בכך מועבר המסר של הטקסט בו מתוארים העוברים בשער
כיתות ה-ו
על אף ששיר זה מותאם יותר לכיתות הנמוכות, הביצוע שבחרנו להתמקד בו בפעילות זו עשיר ו"מצייר" באופן מיוחד את תוכנו, מוצעות כאן פעילויות מאתגרות המותאמות לשכבות הבוגרות.
1. בקשו מהתלמידים להאזין לשיר בביצוע מקהלת מורן:
- כיצד נפתח השיר ע"י זמרות המקהלה? איזה תחושה יוצרת פתיחה זו?
- אילו כלים מלווים את המקהלה?
- כיצד פתיחה זו מעבירה את הרעיון שבשיר?
- באילו אמצעים מוזיקליים 'מתרחב' השער בהמשך השיר?
2. חלקו לתלמידים את תווי השיר:
- מהו משקל השיר? ניתן להזמין תלמידים להיות מנצחים, (ראה פעילות של ג-ד), ולהתייחס למרכיבים מוזיקליים נוספים בניצוח.
- מדוע בחר נחום נרדי, (המלחין), דווקא במשקל זה וכיצד בחירה זו משרתת את נושא השיר ותוכנו? (המשקל המשולש מאופיין באופיו הריקודי והזורם משרת את הרעיון התכניתי של השיר מעבר בתוך השער ).
- הסבירו לתלמידים מהי קדמה במוזיקה? בקשו לזהות אותה בתווים ולסמנה.
- מהם המקצבים השולטים בשיר?
- הסבירו לתלמידים את המושג הלחנה סילאבית מול הלחנה מליסמטית, בקשו מהתלמידים לבדוק איזו דרך הלחנה בולטת בשיר? שערו מדוע? (בשיר בולטת הלחנה סילאבית שהיא פשוטה ומאפיינת שירי ילדים).
- באילו תיבות בשיר ניתן להבחין בהלחנה מליסמטית (קישוטית)?
- אילו מרווחים מאפיינים את התנועה המלודית בשיר והיכן מופיע הצליל הגבוה ביותר?
3. בקשו מהתלמידים לערוך השוואת ביצועים לשיר תוך שימוש בטבלה:
- הביצועים המוצעים: מקהלה מורן, נעמה נרדי, שולי נתן
- התייחסו למרכיבים המוזיקליים השונים לדוגמא: מרקם (הקולות), מפעם, כלים מלווים, אופי, מבנה השיר. ניתן להוסיף מרכיבים על פי ראות עיניכם.
- בקשו מהתלמידים לבחור איזה מהביצועים הכי מוצא חן בעיניהם ולנמק את בחירתם.
לסיכום:
- מבנה השיר חלקים חוזרים ומשתנים.
- משקל השיר ומשמעותו.
- תבנית ניצוח על משקל שלושה רבעים.
- לזהות מקצבים בולטים ומרווחים בתנועה מלודית.
- מושגים מוזיקליים: קדמה, הלחנה סילאבית ומליסמטית.
- הבנת הקשר בין נושא השיר לעיבוד ולביצוע.
- זיהוי כלי נגינה מלווים.
