ערכים מרכזיים בשיר: אהבה הארץ, נתינה, קשר לטבע.
ציטוט: "אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה" (מתוך הברכה השנייה בברכת המזון, "ברכת הארץ").
"ברכת הארץ" בברכת המזון עוסקת בברכה על הארץ ועל הטוב שבה, ומכאן מטבע הלשון: "אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה". הברכה על המזון כוללת התייחסות נרחבת לארץ ישראל ולאדמתה, מקור השפע שמוצא את דרכו אל שולחן האדם.
מקור הביטוי במדרש, "אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה", והוא נשען על ביטוי מהתנ"ך "ארץ חמדה", כלומר: ארץ טובה וגדולה, ולכן חומדים אותה ומשתוקקים אליה (ראו ביתר הרחבה על כך ביחידת לימוד באתר תרבות יהודית-ישראלית: https://www.tarbuty.org.il/page/29300/1).
כיתות א'-ב'
פתיחה
- בקשו מהתלמידים לספר על מתנה שהם הכינו עבור מישהו, מתנה שהם הכינו בעצמם וללא עזרת המבוגרים.
- ספרו לתלמידים שהם ילמדו שיר שיש בו מתנה מיוחדת.
אוריינות
- התמקדו בכותרת השיר: "קבלי נא את השיר".
- בכותרת ישנה פנייה למישהי. למי? מי הפונה? ומה תוכן הפנייה?
- השמיעו את שיר והתמקדו בפזמון, זהו בו את התשובה לשאלות שהעלינו.
- שאלו את התלמידים מהי מולדת? הסבירו לתלמידים את פירוש המילה.
- הילד בשיר מעניק מתנה מיוחדת למולדת. מהי המתנה, ומה היא כוללת?
- בקשו מהתלמידים:
- לסמן בשיר או לצייר את המרכיבים של המתנה.
- למיין את מרכיבי המתנות לקבוצות שונות לפי בחירתם (למורה: חלוקה עיקרית: מתנות מהטבע ודברים שאדם יצר).
ערך במבחן: מתנה כהכרת תודה, נתינה, אהבה.
- התמקדו במילה "מתנה". שורש המילה נת"נ. ישנה משפחת מילים הבנויות מהשורש נת"נ, כגון המילים: נתינה, נתן, נתון, מַתָּנָה, מַתָּן (למשל בביטוי: מתן בסתר, וגם בשמות מתן או מתניה) ומַתָּת. בחלקן הנ' הראשונה של השורש נשמטה (ובמקומה בא דגש חזק באות ת'), ולכולן יש משמעות דומה של לָתֵת, להעניק.
- שאלו את התלמידים:
- מה אתם מרגישים כשאתם נותנים מתנה למישהו?
- מה אתם מרגישים כשאתם מקבלים מתנה ממישהו?
- מה אתם מעדיפים, לתת מתנה או לקבל מתנה? בקשו מהתלמידים להסביר.
- הסבירו כי למילה "מתנה" יש מילים נרדפות. שאלו את התלמידים אם הם מכירים מילים כאלה והציגו בפניהם מילים אחדות, כגו: שַׁי, דורון, תְּשׁוּרָה (תֶּשֶׁר), מענק, זבֶד.
- בדקו בכיתה האם ישנם/ן תלמידים/ות ששמם/ן שי, דורון, מתת או מתן, נתן (אפשר לבקש מהתלמידים לבדוק מדוע הם נקראו כך).
משימה
- הציגו את המילים באופן ברור ואסתטי על הלוח ובקשו מהתלמידים בחברותא לבחור מילה אחת שהם רוצים להוסיף לאוצר המילים שלהם, לכתוב אותה בדף חלק ולקשט אותה.
- בקשו מהתלמידים לצייר באותו דף את המתנה שהם רוצים לתת למולדת.
להרחבה ראו קישור לאקדמיה ללשון העברית
ערכים מרכזיים בשיר: אהבה הארץ, נתינה, קשר לטבע.
ציטוט: "אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה" (מתוך הברכה השנייה בברכת המזון, "ברכת הארץ").
"ברכת הארץ" בברכת המזון עוסקת בברכה על הארץ ועל הטוב שבה, ומכאן מטבע הלשון: "אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה". הברכה על המזון כוללת התייחסות נרחבת לארץ ישראל ולאדמתה, מקור השפע שמוצא את דרכו אל שולחן האדם.
מקור הביטוי במדרש, "אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה", והוא נשען על ביטוי מהתנ"ך "ארץ חמדה", כלומר: ארץ טובה וגדולה, ולכן חומדים אותה ומשתוקקים אליה (ראו ביתר הרחבה על כך ביחידת לימוד באתר תרבות יהודית-ישראלית: https://www.tarbuty.org.il/page/29300/1).
כיתות ג'-ד'
פתיחה
ספרו לתלמידים שנשמע ונלמד שיר העוסק באהבה למולדת.
אוריינות
- בקשו מהתלמידים לקרוא את שלושת הבתים הראשונים (כולל הפזמון) ולמיין ברשימה את הדברים שהילד יכול לעשות ודברים שהוא אינו יכול לעשות למען המולדת (דברים שהוא יכול לעשות: לשיר, להביט בה נפעם, לאהוב אותה, לרקום חלומות ולתכנן עבורה דברים שהוא יוכל לעשות בעתיד).
- הזמינו את התלמידים לדון חברותא בהתייחסות לרשימה שערכו:
- מה משותף ביניכם לבין הילד בשיר?
- מדוע אנשים וילדים מבטאים אהבה כלפי המולדת?
- ממה אתם מתפעלים כשאתם מביטים או מטיילים במולדת? שתפו במליאה.
משימה
- הכינו חתיכות נייר ריקות בצורת חלקי פאזל, המתחברים ביניהם לתמונה שלמה.
- תנו לתלמידים לחתוך את החלקים שלהם מהפאזל.
- כל תלמיד יצייר את הדבר שהוא מתפעל ממנו או אוהב בארץ ישראל וידביק במקום המתאים לצד חברו.
- צרו פאזל אחד גדול ושלם על הלוח הכיתתי. ראו נספח.
ערך במבחן
הביטוי במדרש, "אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה", נשען על ביטוי מהתנ"ך "ארץ חמדה" ופירושו שהארץ טובה ואהובה ולכן חומדים אותה ומשתוקקים אליה.
- בקשו מהתלמידים לספר על משהו שהם מאוד השתוקקו אליו, מאוד רצו בו.
- הציגו את האמרה לכיתה, ושאלו: כיצד יכולה הארץ להיות דבר שאותו חומדים ושאליו משתוקקים?
- בקשו מהתלמידים לספר על חוויה שהייתה להם, שבה הם הרגישו שהארץ היא ארץ טובה, נחמדה, שאוהבים אותה ושכיף להיות בה. אפשרו גם תשובות חלקיות או מהוססות ודונו עם התלמידים, מה גורם לנו לאהוב מקום כלשהו (למשל בית הסבים, גן משחקים וכדומה).
ערכים מרכזיים בשיר: אהבה הארץ, נתינה, קשר לטבע.
ציטוט: "אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה" (מתוך הברכה השנייה בברכת המזון, "ברכת הארץ").
"ברכת הארץ" בברכת המזון עוסקת בברכה על הארץ ועל הטוב שבה, ומכאן מטבע הלשון: "אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה". הברכה על המזון כוללת התייחסות נרחבת לארץ ישראל ולאדמתה, מקור השפע שמוצא את דרכו אל שולחן האדם.
מקור הביטוי במדרש, "אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה", והוא נשען על ביטוי מהתנ"ך "ארץ חמדה", כלומר: ארץ טובה וגדולה, ולכן חומדים אותה ומשתוקקים אליה (ראו ביתר הרחבה על כך ביחידת לימוד באתר תרבות יהודית-ישראלית: https://www.tarbuty.org.il/page/29300/1).
כיתות ה'-ו'
אוריינות
- השמיעו את השיר והציגו את המילים לתלמידים.
- שוחחו עם התלמידים על המשמעות הכללית של השיר.
- התמקדו בבתי השיר, הראו לתלמידים שכל הבתים מתחילים במילים "אני עודני ילד".
- הנחו את התלמידים לקרוא את השיר בחברותא, ולחשוב יחד על השאלות.
- כיצד המשפט הראשון החוזר בכל הבתים משפיע על התוכן בכל בית? (למורה: למשל, בבית הראשון הילד לא יודע ולא יכול לעשות פעולות מסוימות. בבתים האחרים ההשפעה היא אחרת).
- כיצד מתחבר הפזמון החוזר לבתים השונים?
- במליאה, דונו בתובנות של התלמידים מהדיון בחברותא.
ערך במבחן
בשיר הנלמד מציינים את יופייה החיצוני של המדינה ושל העשייה בה. הדובר בשיר מביט בה ונדהם, אך מעבר לתיאור החיצוני עולה גם הקשר הנפשי והרוחני העמוק של הדובר בשיר אל הארץ.
הביטוי "אֶרֶץ חֶמְדָּה טובה ורחבה" שבציטוט נלקח מתוך בברכת המזון שבה מזוכרים רכיבים זהותיים שונים של העם היהודי. אחד הרכיבים עולה מתוך ברכת הארץ ושבחה. ביטוי זה מעיד על זיקה וקשר רוחני ונפשי לארץ ישראל, רגש שנראה כי מרגיש גם הילד בשיר.
- בקשו מהתלמידים למצוא את ביטויי ההשתוקקות ואהבת הארץ בשיר.
- לבחור ביטוי אחד ולשתף את החבר או את החברה בביטוי שהם אוהבים, ולהסביר זה לזה את בחירתם.
- שאלו: כיצד באה לידי ביטוי כיום אהבת הארץ והחיבור הנפשי אליה?
- במליאה שתפו בבחירות ובדעות התלמידים.
