חלופות לדיון ושיח כיתתי בשילוב הפעלות
לפנינו פיוט ובו תפילה לריפוי הגוף והנפש, של היחיד ושל העם. המטאפורה המדמה את העם, הכלל, לגוף של אדם יחיד, מעלה שאלות שונות: מהו ה'ראש'? מהו ה'לב'? כיצד והאם אפשר 'לרפא' עם, או חברה?
שייכות, אהבה ודאגה
אוריינות:
1. בפיוט מבקש הדובר כי האל יעשה פעולות שונות בשביל לעזור לו להחלים. מצאו לפחות שלוש מהן והסבירו אותן במילים שלכם (, שור – ראה את חולשתי, תן כוח, שים חסדך – רחם עלי, רצה – ענה לתפילתי, חושה לעזרתי – בוא מהר לעזרתי).
2. מהן הבקשות שלכם בזמן מחלה? למי אתם מפנים אותן? (לרופא, הורה, קרוב משפחה, שכן, אולי גם לאלוהים).
ערך במבחן:
1. פתחו בדיון כיתתי סביב השאלות: האם כשאתם חולים מבקרים אתכם? האם אתם אוהבים לקבל מבקרים בזמן מחלה, או לא? מדוע? האם אתם מבקרים חברים כשהם חולים? מה עושים בביקור כזה? אילו רגשות מתעוררים ברגע כזה?
2. כבר בתלמוד הבבלי (שבת קכ"ז, ע"א) מוגדרת מצוות ביקור החולים כאחת המצוות ש"אין להן שיעור", כלומר, שאין להעריכן הערכה כמותית, ואין קביעה של מכסה מזערית או מרבית בנוגע לנדיבות כלפי הנזקק. מדוע לדעתכם דווקא מצווה זו קיבלה מעמד כזה? האם אתם מסכימים עם חשיבותה הרבה?
3. עוד נאמר בתלמוד הבבלי כי "כל המבקר את החולה גורם לו שיחיה" (מסכת נדרים, דף מ ע"א). איך זה יכול לקרות? (תשובות אפשריות: הקשר עם החוץ מעודד, מעורר חשק לחיות / לחזור לחיים, המבקר שם לב לצורכי החולה ויכול לסייע בסיפוקם…)
לסיכום:
- הכרנו את חשיבותה של מצוות ביקור-חולים ביהדות ועמדנו על יחסנו אליה;
- למדנו חלק מאמירותיו של הרמב"ם בנוגע לחשיבות המצווה וראינו את הערכים העומדים ביסוד תפיסתו;
- ראינו כי גם המשוררת רחל מצאה לנכון לפנות ליישות חיצונית לא מוגדרת במעין תפילה לעזרה, בשעת מחלתה;
- התוודענו לפיוט אחד מתוך מסורת הפיוט העשירה של קהילות ישראל השונות, נחשפנו לייעודו והבנו את ההקשר שבו הוא מושר.
חלופות לדיון ושיח כיתתי בשילוב הפעלות
לפנינו פיוט ובו תפילה לריפוי הגוף והנפש, של היחיד ושל העם. המטאפורה המדמה את העם, הכלל, לגוף של אדם יחיד, מעלה שאלות שונות: מהו ה'ראש'? מהו ה'לב'? כיצד והאם אפשר 'לרפא' עם, או חברה?
ערבות הדדית
אוריינות:
1. בפיוט 'רפא צירי' שישה חרוזים. מצאו את צמדי החרוזים והעתיקו אותם (נאמן-אומן, חלשי-לנפשי, הרחמים-במרומים, חסדך-בלעדך, תפילתי-לעזרתי, קרא-הגבירה).
2. בחרו שני צמדים והרכיבו משפטים חדשים שמשמעותם דומה, הנחרזים באמצעות כל אחד מהצמדים (לדוגמא: "נשאתי לשמים תפילתי / כדי שתבוא לעזרתי", או: "הילד עמד וקרא / בואי מהר הגבירה").
ערך במבחן:
1. ספרו לתלמידים שאת הפיוט 'רפא צירי' נהוג להקדיש לחולה שנעדר, או למי ששב אחרי מחלה. שאלו האם הם מכירים מנהגים נוספים הקשורים להתמודדות עם מחלה ותקווה להחלמה? (כגון: שירה ונגינה ליד מיטת החולה, תפילה או פתק במקומות מיוחדים כמו הכותל או קבר צדיק, שינוי שם, קריאת תהילים…). שאלו את התלמידים מדוע לדעתם מקיימים מנהגים אלה?
2. הכירו לתלמידים את מצוות ביקור החולים, השייכת לתחום גמילות החסדים והמהווה אחת משש המצוות ששכרן מתקבל בעולם הבא. לפי המצווה חייב כל אדם לבקר חולים. שאלו: מדוע קבעו חז"ל מצווה זו? אילו ערכים עומדים בבסיסה? (ערבות הדדית, דאגה לאחר, סולידריות).
3. הכירו לתלמידים את דמות המופת הרמב"ם, מגדולי הפוסקים בכל הדורות, שהיה גם רופא בעל-שם. קראו מפסיקותיו בנושא, הבינו אותן וחשבו איזה ערך עומד מאחורי כל אחת מהן:
- "בקור חולים מצווה על הכול אפילו גדול מבקר את הקטן, ומבקרין הרבה פעמים ביום וכל המוסיף משובח ובלבד שלא יטריח" (הלכות אבל יד, ד)
- "וכל המבקר את החולה כאילו נטל חלק מחליו והקל מעליו וכל שאינו מבקר כאילו שופך דמים" (הלכות אבל יד, ד)
- "עני חולה ועשיר חולה – ורבים הולכים לעשיר לכבדו; תלך אתה אצל העני, אפילו אם העשיר תלמיד חכם, כיוון שרבים מצויין (=מצוייים) אצלו, ואצל העני – אין הולך אדם." (ספר חסידים סי' שס"א)
לסיכום:
- הכרנו את חשיבותה של מצוות ביקור-חולים ביהדות ועמדנו על יחסנו אליה;
- למדנו חלק מאמירותיו של הרמב"ם בנוגע לחשיבות המצווה וראינו את הערכים העומדים ביסוד תפיסתו;
- ראינו כי גם המשוררת רחל מצאה לנכון לפנות ליישות חיצונית לא מוגדרת במעין תפילה לעזרה, בשעת מחלתה;
- התוודענו לפיוט אחד מתוך מסורת הפיוט העשירה של קהילות ישראל השונות, נחשפנו לייעודו והבנו את ההקשר שבו הוא מושר.
חלופות לדיון ושיח כיתתי בשילוב הפעלות
לפנינו פיוט ובו תפילה לריפוי הגוף והנפש, של היחיד ושל העם. המטאפורה המדמה את העם, הכלל, לגוף של אדם יחיד, מעלה שאלות שונות: מהו ה'ראש'? מהו ה'לב'? כיצד והאם אפשר 'לרפא' עם, או חברה?
אותנטיות, קשב לעצמי (בראי התפילה)
אוריינות:
1. בפיוט יש בקשות אחדות של הדובר מאלוהים. מצאו והסבירו כל אחת במילותיכם (רפא צירי, שור חלשי, תן כוח לנפשי, פתח שער הרחמים, שים חסדך, רצה תפילתי, חושה לעזרתי)
2. בשפה העברית יש מגוון מילות בקשה, כמו "לו". מצאו במילון לפחות שלושה ביטויים לבקשה (הלוואי, אילו, נא, אנא, מי ייתן, במטותא.)
ערך במבחן:
1. קראו את הפיוט "רפא צירי" ושאלו – האם הוא תפילה אישית לרפואה? או שמא המחלה של הגוף היא דימוי למצוקה כללית של העם? בקשו מהתלמידים לנמק את עמדתם. בסיום הדיון הסבירו כי בפעילות זו נעסוק בתפילה האישית, הספונטנית, הנובעת מהקשב של היחיד לצרכיו האישיים (לעומת התפילה המוסדרת, בעלת נוסח וזמן קבוע).
2. הכירו לתלמידים את דמות המופת של רחל המשוררת, בת המאה ה-20, שכתבה את מרבית שיריה בשש השנים האחרונות לחייה, כשחלתה בשחפת והמתינה ליום מותה. קראו את השיר "כוחי הולך ודל" בכיתה. שאלו: למי היא פונה במילה "היה" החוזרת בתחילת כל שורה? (למורה: שימוש חוזר במילים בראשית שורות בשיר נקרא 'אנפורה', אמצעי ספרותי המדגיש את הנאמר).
3. הסבירו כי מטאפורה היא ביטוי לשוני שבו תכונות של דבר מתחום אחד, מושאלות לדבר מתחום אחר (הדגימו באמצעות "לב הים", "אם הדרך", "זרועות הביטחון" ועוד). בקשו מהתלמידים לזהות את המטאפורות שבאמצעותן מתארת הדוברת את מה שהיא זקוקה לו. הנחו כל תלמיד לבחור מטאפורה אחת, להסבירה ולציירה. לאחר הצגת האיורים שאלו: מהי הרגשתכם כשאתם פוגשים במטפורה בשיר? (האם היא מקרבת? מרחיקה? מסקרנת? מעוררת צחוק? מבוכה?)
לסיכום:
- הכרנו את חשיבותה של מצוות ביקור-חולים ביהדות ועמדנו על יחסנו אליה;
- למדנו חלק מאמירותיו של הרמב"ם בנוגע לחשיבות המצווה וראינו את הערכים העומדים ביסוד תפיסתו;
- ראינו כי גם המשוררת רחל מצאה לנכון לפנות ליישות חיצונית לא מוגדרת במעין תפילה לעזרה, בשעת מחלתה;
- התוודענו לפיוט אחד מתוך מסורת הפיוט העשירה של קהילות ישראל השונות, נחשפנו לייעודו והבנו את ההקשר שבו הוא מושר.
