זרקור בתרבות יהודית ישראלית

השיר "שווים" עוסק בשונות ובייחודיות המבדילות בין בני אדם. השיר מציין סדרה של הפכים: "אתה לבן אני שחור…אתה קטן אני גדול…" ומנסה לומר שהפכים הם לאו דווקא ניגודים אלא דברים המשלימים זה את זה ומשקפים את השאיפה "להיות שלם בין אנשים".

לעילי אח בשם עופר שהוא אדם בעל צרכים מיוחדים. עילי מספר: "יום אחד, באופן פתאומי, אושפז אחי בבית-החולים במצב קשה. ידיעה זו היכתה אותי בהלם והייתי מודאג, חרֵד ועצוב….. כשחזרתי הביתה מהביקור אצל אחי, ישבתי וכתבתי את השורות האלה [של השיר], ולהן נוספו עוד מילים, ועוד צלילים, שהפכו והתגבשו אט-אט לשלם, ומתוך הכאב נולד השיר:  'שווים'.

השיר מבטא את אהבתי ודאגתי לאחי ואת הרצון העז שלי, שהוא יחלים, ישוב ויהיה כמו כולם, שלם ומאושר, ושהפערים בינו לביני, ובינו לבין החֶבְרָה יקטנו ולא יהוו קושי, אלא יתמזגו ונוכל 'לזרום ביחד'".

בלימוד שיר זה נמשיך ונעסוק במשמעות השונות והייחודיות בהקשר של יחסים בין בני אדם.

ערכים מובילים לפי תוכנית הלימודים בתרבות יהודית-ישראלית שהשיר עומד בזיקה אליהם: "ואהבת לרעך כמוך", כבוד האדם.

• נבקש מהילדים דוגמאות של הפכים או ניגודים ביניהם ובין חבריהם.
• נברר מה המשמעות של הפכים אלה: האם זה יתרון או חסרון שיש ניגודים בין בני אדם?
• האם מערכת של הפכים היא בהכרח ניגודים שאינם יכולים "לחיות" יחד, או אולי זוהי מערכת שהניגודים בתוכה משלימים זה את זה.
• נקרא את מילות השיר לפי חלוקה ונזהה אילו ניגודים מופיעים שם.

2. דוגמה מסיפור הבריאה למערכת של הפכים וניגודים היוצרת שלמות.

• נשאל את התלמידים האם היום והלילה הם מערכת של ניגודים, הפכים, או עניינים המשלימים זה את זה?
• נסביר שהיום והלילה הם מערכת של ניגודים המשלימים זה את זה: היום והלילה יחד יוצרים את "היממה", והם מוגדרים זה מכוחו של זה, שהרי אם אין יום – אין לילה, ולהיפך.
• נבקש מהתלמידים לתת דוגמאות נוספות למערכת של ניגודים היוצרת את השלם.

3. שם השיר "שווים"
נברר עם התלמידים מדוע לדעתם שם השיר הוא "שווים" ולא "שונים".
נשוחח על הפתגם "חָבִיב אָדָם שֶׁנִּבְרָא בְּצֶלֶם" – כיצד הוא מבטא את ערך השוויון.

4. בשיר יש ניגודים בין הדמויות: עבדו בחברותא וציירו ציור זוגי של ניגודים שנפגשים (לאו דווקא ניגודים המופיעים בשיר).  מומלץ לברר בסוף התהליך: מהם הניגודים וכיצד הם נפגשים?

זרקור בתרבות יהודית ישראלית

השיר "שווים" עוסק בשונות ובייחודיות המבדילות בין בני אדם. השיר מציין סדרה של הפכים: "אתה לבן אני שחור…אתה קטן אני גדול…" ומנסה לומר שהפכים הם לאו דווקא ניגודים אלא דברים המשלימים זה את זה ומשקפים את השאיפה "להיות שלם בין אנשים".

לעילי אח בשם עופר שהוא אדם בעל צרכים מיוחדים. עילי מספר: "יום אחד, באופן פתאומי, אושפז אחי בבית-החולים במצב קשה. ידיעה זו היכתה אותי בהלם והייתי מודאג, חרֵד ועצוב….. כשחזרתי הביתה מהביקור אצל אחי, ישבתי וכתבתי את השורות האלה [של השיר], ולהן נוספו עוד מילים, ועוד צלילים, שהפכו והתגבשו אט-אט לשלם, ומתוך הכאב נולד השיר:  'שווים'.

השיר מבטא את אהבתי ודאגתי לאחי ואת הרצון העז שלי, שהוא יחלים, ישוב ויהיה כמו כולם, שלם ומאושר, ושהפערים בינו לביני, ובינו לבין החֶבְרָה יקטנו ולא יהוו קושי, אלא יתמזגו ונוכל 'לזרום ביחד'".

בלימוד שיר זה נמשיך ונעסוק במשמעות השונות והייחודיות בהקשר של יחסים בין בני אדם.

ערכים מובילים לפי תוכנית הלימודים בתרבות יהודית-ישראלית שהשיר עומד בזיקה אליהם: "ואהבת לרעך כמוך", כבוד האדם.

• נבקש מהילדים דוגמאות של הפכים או ניגודים ביניהם ובין חבריהם.
• נברר מה המשמעות של הפכים אלה: האם זה יתרון או חסרון שיש ניגודים בין בני אדם?
• האם מערכת של הפכים היא בהכרח ניגודים שאינם יכולים "לחיות" יחד, או אולי זוהי מערכת שהניגודים בתוכה משלימים זה את זה.
• נקרא את מילות השיר לפי חלוקה ונזהה אילו ניגודים מופיעים שם.

2. דוגמה מסיפור הבריאה למערכת של הפכים וניגודים היוצרת שלמות.

• נשאל את התלמידים האם היום והלילה הם מערכת של ניגודים, הפכים, או עניינים המשלימים זה את זה?
• נסביר שהיום והלילה הם מערכת של ניגודים המשלימים זה את זה: היום והלילה יחד יוצרים את "היממה", והם מוגדרים זה מכוחו של זה, שהרי אם אין יום – אין לילה, ולהיפך.
• נבקש מהתלמידים לתת דוגמאות נוספות למערכת של ניגודים היוצרת את השלם.

3. שם השיר "שווים"
נברר עם התלמידים מדוע לדעתם שם השיר הוא "שווים" ולא "שונים".
נשוחח על הפתגם "חָבִיב אָדָם שֶׁנִּבְרָא בְּצֶלֶם" – כיצד הוא מבטא את ערך השוויון.

4. בשיר יש ניגודים בין הדמויות: עבדו בחברותא וציירו ציור זוגי של ניגודים שנפגשים (לאו דווקא ניגודים המופיעים בשיר).  מומלץ לברר בסוף התהליך: מהם הניגודים וכיצד הם נפגשים?

זרקור מוזיקלי

• השיר נקרא "שוים", אולם הוא מלא ניגודים. כיצד הניגודים בטקסט באים לידי ביטוי בלחן?
• במנגינת הבית המלחין אינו מגיע לטוניקה (צליל הבית). מדוע?
• התלמידים יביעו בשירה , בנגינה ובתנועה "ניגודים שמתקרבים".
• המנעד בשיר רחב מאוד. היכן יש שימוש בצלילים נמוכים והיכן בגבוהים?
• היכן בשיר נשמע הצליל הגבוה ביותר? מדוע?
• התלמידים יתנסו בכתיבת בתים נוספים לשיר , תוך שמירה על חריזה, תבנית ומשקל.
• השיר פותח בקפיצה של קוורטה זכה בעלייה – זהו קפיצה הגורמת בדרך כלל לתחושה של תרועה, התעוררות, קריאה להאזנה, ריגוש.
• התלמידים יאזינו לשירים נוספים הפותחים בקפיצה של קוורטה כלפי מעלה:

מחר– נעמי שמר
שיר בוקר (בהרים כבר השמש מלהטת) – אלתרמן וסמבורסקי
מרש צה"ל  – יואב תלמי
זמר הפלוגות – אלתרמן וסמבורסקי
הכניסיני תחת כנפך – ביאליק, איינשטיין וגבריאלוב

מדוע בחר המלחין במרווח זה?

זרקור מוזיקלי

• השיר נקרא "שוים", אולם הוא מלא ניגודים. כיצד הניגודים בטקסט באים לידי ביטוי בלחן?
• במנגינת הבית המלחין אינו מגיע לטוניקה (צליל הבית). מדוע?
• התלמידים יביעו בשירה , בנגינה ובתנועה "ניגודים שמתקרבים".
• המנעד בשיר רחב מאוד. היכן יש שימוש בצלילים נמוכים והיכן בגבוהים?
• היכן בשיר נשמע הצליל הגבוה ביותר? מדוע?
• התלמידים יתנסו בכתיבת בתים נוספים לשיר , תוך שמירה על חריזה, תבנית ומשקל.
• השיר פותח בקפיצה של קוורטה זכה בעלייה – זהו קפיצה הגורמת בדרך כלל לתחושה של תרועה, התעוררות, קריאה להאזנה, ריגוש.
• התלמידים יאזינו לשירים נוספים הפותחים בקפיצה של קוורטה כלפי מעלה:

מחר– נעמי שמר
שיר בוקר (בהרים כבר השמש מלהטת) – אלתרמן וסמבורסקי
מרש צה"ל  – יואב תלמי
זמר הפלוגות – אלתרמן וסמבורסקי
הכניסיני תחת כנפך – ביאליק, איינשטיין וגבריאלוב

מדוע בחר המלחין במרווח זה?