מילים: תְּהִלִּים קכ"ו
לחן: יוֹסָלֶ'ה רוֹזֶנְבְּלָט
שיר המעלות
מילים: תְּהִלִּים קכ"ו
לחן: יוֹסָלֶ'ה רוֹזֶנְבְּלָט

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב ה'
אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים.
אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ
וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה
אָז יֹאמְרוּ בַּגּוֹיִים
הִגְדִּיל ה', לַעֲשׂוֹת עַם אֵלֶּה
הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ

הָיִינוּ שְׂמֵחִים

שׁוּבָה ה' אֶת שְׁבִיתֵנוּ
כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב
הַזּוֹרְעִים בְּדִמְעָה, בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ
הָלוֹךְ יֵלֵךְ – יֵלֵךְ וּבָכֹה
נוֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע
בּוֹא יָבוֹא, יָבוֹא בְּרִנָּה
נוֹשֵׂא אֲלֻמּוֹתָיו
הָיִינוּ שְׂמֵחִים

מדריך למורה

מילון

הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה – בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ. (תהילים קכ"ו, ה)

שְׂחוֹק – צחוק, שמחה
אֲפִיקִים – מסלול הנחלים
וּבָכֹה – מתוך בכי, דאגה
נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע – מושך במחרשה
אֲלֻמֹּתָיו – חבילות השיבולים של התבואה
מִתְחוֹלֵל – מתקיים, מתרחש

 

חלון לשיר של יום

אֶרֶץ שֶׁל פְּרָחִים
חיים ישראל
מילים: יונה דוד (מקור)
לחן: יובל סטופל
כיתות: גילאי א'-ב', גילאי ג'-ד', גילאי ה'-ו'
וְהָאֵר עֵינֵינוּ בְּתורָתֶךָ
אביהו מדינה וחיבת הפיוט
מילים: מתוך התפילה
לחן: אביהו מדינה על בסיס 'בדד יושבת'
כיתות: גילאי א'-ב', גילאי ג'-ד', גילאי ה'-ו'
בּוֹאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה
ישיבת רמת גן ולהקת זמרת הארץ בהתוועדות משותפת עם ישיבות רועה ישראל ואבינועם-תפוח
מילים: מן המקורות
לחן: ר' דוד בעריש מייזלס
כיתות: גילאי א'-ב', גילאי ג'-ד', גילאי ה'-ו'
מילים: עוזי חיטמן
לחן: עוזי חיטמן ויגאל בשן
כיתות: גילאי א'-ב', גילאי ג'-ד', גילאי ה'-ו'
חֲגִיגַת אָבִיב
מילים: דוד ברק
לחן: שייקה פייקוב
כיתות: גילאי א'-ב', גילאי ג'-ד', גילאי ה'-ו'
שָׁב אֶל אַדְמָתִי
מילים: אביהו מדינה
לחן: אביהו מדינה
כיתות: גילאי א'-ב', גילאי ג'-ד', גילאי ה'-ו'
מָה זֶה עוֹלֶה לְךָ לַחֲלֹם
מילים: יקיר ששון
לחן: יקיר ששון
כיתות: גילאי א'-ב', גילאי ג'-ד', גילאי ה'-ו'
קַבְּלִי נָא אֶת הַשִּׁיר
מילים: יורם טהרלב
לחן: נורית הירש
כיתות: גילאי א'-ב', גילאי ג'-ד', גילאי ה'-ו'
עוֹד יָבוֹא שָׁלוֹם עָלֵינוּ
מילים: מוש בן ארי
לחן: מוש בן ארי
כיתות: גילאי א'-ב', גילאי ג'-ד', גילאי ה'-ו'
אַדְּרַבָּה
מילים: רבי אלימלך מליז'נסק
לחן: יוסף גרין
כיתות: גילאי א'-ב', גילאי ג'-ד', גילאי ה'-ו'
Play Video

אודות השיר

מזמור זה מספר תהילים נוהגים לשיר בקהילות רבות בישראל בסעודות השבת והחג וכן באירועי שמחה כמו נישואין. המזמור מעלה את תקוות הגאולה, ומתאר את תפילתם של הגולים לבבל, לפני כאלפיים וחמש מאות שנה: "שׁוּבָה אדוני אֶת שְׁבִיתֵנוּ", כלומר – השב אותנו לארץ. הגולים מדמיינים וחוזים את שיבתם לארץ ישראל, הנראית להם פנטסטית, מופלאה, כמו חלום שמתגשם, עד כדי כך שהם זקוקים לשמוע את דברי הגויים על כך שאכן נגאלו.

בצד התפילה השיר מציג את השמחה וההתרגשות הגדולה שתאחוז בחוזרים מן הגלות. הדימויים בחלק זה של המזמור לקוחים מעולמם החקלאי של יושבי הארץ – אפיקי הנגב (הנחלים) המתמלאים במים שוטפים בפתאומיות, ללא שום הכנה מוקדמת, או קושי הזריעה של האיכרים והספקות הנלווים אליה (אם ירד גשם, אם התבואה תצליח וכו') ואת חדוות קצירת הפירות.
היו שפירשו עניינים אלו כפשוטם, כמשאלה לעתיד, והיו שראו במזמור שיר של שבי ציון, שחזרו לארץ אחרי גלות בבל.

בזמן הדיונים על המנון המדינה היו מי שדרשו שמזמור זה יהיה המנון המדינה, שהיא "שיבת ציון" של ימינו.

תווי השיר